צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
דיני משפחה דיני משפחה וגירושין דיני משפחה
תוכן מרכזי בעמוד דיני משפחה וגירושין תוכן מרכזי בעמוד

פס"ד בערעור שעניינו מינוי מנהל עזבון קבוע (עמ"ש 24486-11-19)

 

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 

עמ״ש 24486-11-19 מ׳ ג׳ ואח׳ נ׳ האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואח׳ 

לפני כבוד השופט, סגן הנשיא שאול שוחט 

כבוד השופטת עינת רביד 

כבוד השופט נפתלי שילה 

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מיום 28.10.19 (ת״ע -53618-02 19 מפי כב׳ השופט יהורם שקד), שדחה את בקשת המערערים להעביר לעיונם את פרטת עיזבון המנוח ומסמכים נוספים וכן לחקור את המצהירים מטעם המשיבים ואף דחה את בקשתם למינוי מנהל עיזבון קבוע.

א.          רקע עובדתי

1.           המנוח פלוני ז״ל (להלן: המנוח) נפטר ביום 16.10.18. המשיבה 1 היא אלמנתו והמשיבים

2-7 הם ילדיו (להלן: המשיבים).


ביום 11.6.13 הגישו המערערים תביעה כספית בגובה של מעל חצי מיליארד דולר כנגד המנוח בטענה שהוא נטל מהם כספים שהועברו אליו בנאמנות, וזאת במסגרת בוררות שהתנהלה בפני כב׳ הנשיא בדימוס השופט אורי גורן (להלן: הבוררות). במסגרת הבוררות, המנוח הגיש תביעה שכנגד כנגד המערערים, על סך כשישים מיליון דולר. הבוררות לא הסתיימה בחיי המנוח והיא תלויה ועומדת.

ביום 27.11.18 הגישו המערערים בקשה דחופה למינוי מנהל עיזבון ניטראלי. ברם, התברר כי המשיבים כבר הגישו בקשה לכב׳ הרשמת לענייני ירושה למינוי מנהל עיזבון זמני והיא נענתה לבקשתם ומינתה את המשיב 2 למנהל עיזבון זמני.

המערערים הגישו ערעור על החלטת כב׳ הרשמת וביום 22.1.19 התקבל הערעור וביהמ״ש קמא מינה את המשיבה 8, עו״ד יפעת גינסבורג, למנהלת עיזבון משותפת יחד עם המשיב 2 לתקופה של שישה חודשים וזאת, עקב היות המערערים "מעוניינים בדבר".

ביום 18.2.19 ניתן צו קיום לצוואת המנוח ולפיו המשיבים הם יורשיו. ביום 3.3.19 קבע ביהמ״ש קמא כי עד להחלטה אחרת, יהיו למנהלי העיזבון הזמני סמכויות של מנהלי עיזבון קבועים.

עו"ד גינסבורג הגישה לביהמ"ש קמא דו"ח מפורט ועל פי החלטת ביהמ"ש, הוא הוגש לעיונו של ביהמ"ש בלבד, מאחר שהמשיבים התנגדו שהמערערים ייחשפו לפרטי רכוש העיזבון. בנוסף, עו״ד גינסבורג הגישה גם את פרטת העיזבון בחיסיון. המערערים הגישו לביהמ"ש קמא בקשה לעיין בפרטה ובמסמכים נוספים. כמו כן, הם ביקשו מינוי מנהלי עיזבון קבועים וכן עתרו לחקור את המצהירים מטעם המשיבים. המשיבים התנגדו לבקשות המערערים וטענו שאין הצדקה למינוי מנהלי עיזבון קבועים ואין לאפשר פגיעה בפרטיותם. לכן, הם ביקשו שלא לחשוף בפני המערערים את הפרטה והמסמכים הנוספים שהוגשו לביהמ״ש בחיסיון.

לאחר שהתקיים דיון בביהמ״ש קמא ואף התאפשר לצדדים להגיש השלמת טיעונים בכתב, ניתן פסק דינו של ביהמ"ש קמא שדחה את בקשת המערערים להורות על העברת פרטת העיזבון ומסמכים נוספים לעיונם וכן נדחתה בקשתם לחקור את המצהירים ולמנות מנהלי עיזבון קבועים לעיזבון המנוח (להלן: פסה״ד).

המערערים לא השלימו עם פסה"ד והגישו את הערעור שלפנינו.

תמצית פסק הדין על פי הדין, לא קיימת למי שטוען לחוב של העיזבון כלפיו, זכות קנויה לעיון בפרטה ובמסמכי היסוד לעריכתה. מי שלא נמנה עם יורשי המנוח, צריך להוכיח את זכותו. המערערים אינם נושים של העיזבון מאחר שתביעתם טרם הוכרה ולא הוכרעה. מי שמנהל הליך משפטי שטרם הוכרע, לא יכול לפעול כאילו הוא כבר זכה בתביעתו.

לכן, כל עוד אין הכרעה בתביעה שהגישו המערערים, הם לא זכאים לפגוע בפרטיותם של היורשים ושל המנוח ולכן אין למערערים זכות לעיין בפרטה ובדוחות בכל הנוגע לעיזבון.

ככל שהמערערים סבורים שהיורשים יעלימו או יבריחו נכסים על מנת למנוע את מימוש פסק הדין בבוררות ככל שתביעתם תתקבל, הם צריכים לפעול לקבלת סעדים במסגרת הליך הבוררות ולא במסגרת תיק העיזבון. "ההליכים בבית משפט זה ובהליך שבפני לא נועדו להיות בבחינת "קיצורי דרך" למי מהצדדים בהליך הבוררות ולא נועדו ליתן יתרון בידיו של מי מהצדדים במסגרת הליך הבוררות".

העובדה שהמשיבים נחשפו לפרטת העיזבון לא מצדיקה מתן חשיפה גם למערערים שאינם יורשים ואין הוראה בדין המחייבת המצאת הפרטה לידי הנושים. אין שום קשר בין המידע אודות היקף העיזבון לבין השאלה האם יש מקום למנות מנהלי עיזבון קבועים. לכן, לא נפגעה שום זכות של המערערים, שעה שנמנע מהם לעיין במסמכי העיזבון. כמו כן, משעה שניתן צו קיום צוואה ואין מחלוקת על זהות היורשים "הרי שמעמדו של ׳המעוניין בדבר׳ מתפוגג למעשה".

אין מקום לאפשר למערערים לחקור את המשיבים. חקירת המשיבים לא היתה מוסיפה דבר לצורך הכרעה האם יש מקום למינוי מנהל עיזבון קבוע.

מאחר שלעיזבון המנוח אין נושים, אין חובות ואין מגבלה על חלוקתו, אין כל צורך במינוי מנהל עיזבון. אין חובה למנות מנהל עיזבון אם היורשים לא מעוניינים בכך והם פועלים בהרמוניה ובהסכמה. האמצעי להבטחת קיומו של פסק הדין שיינתן בבוררות אינו באמצעות מינוי מנהל עיזבון אלא באמצעות נקיטת הליכים של סעדים זמניים, כמו כל תובע בהליך משפטי אזרחי.

מאחר שממילא, אף אם היה ממונה מנהל עיזבון והמשיבים היו מבקשים לחלק את העיזבון בהסכמה לא ניתן היה להתנגד לכך, הרי שאין כל תועלת וכל תכלית בהמשך ניהול העיזבון ולכן דין כל בקשות המערערים להידחות.

תמצית טענות המערערים

המערערים לא יכלו לטעון כראוי בכל הנוגע לבקשתם למינוי מנהלי עיזבון קבועים, שעה שנמנע מהם לקבל את הפרטה ואת מלוא המסמכים הנוספים שהוגשו בחסיון לביהמ״ש קמא. זכות העיון היא זכות יסוד ושלילתה אינה אפשרית על פי הדין. היה על ביהמ״ש קמא להכריע קודם בשאלת זכות העיון שלהם במסמכים ורק לאחר מכן, לדון בבקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע.

טעה ביהמ״ש קמא שעה שמנע מהם לחקור את המצהירים מטעם המשיבים בחקירה נגדית והדבר פגע בעיקרי הצדק הטבעי ובזכותם להליך הוגן.

בהיות המערערים בעלי דין, זכותם להיחשף למסמכים שהוגשו לביהמ״ש במסגרת הליך שבעניינם, וזאת ללא קשר לשאלת הרלוונטיות של המסמכים. משעה שפרטת העיזבון הוגשה לביהמ״ש במסגרת ההליך המשפטי, זכותם לעיין בה.

ביהמ״ש קמא לא נימק את החלטתו לסרב לבקשתם לעיין בפרטה ובמסמכים הנלווים. זכותם של המערערים לעיין בשאלונים ובתשובה לשאלונים שקיבלה עו״ד גינסבורג, כשם שיש זכות לנושי חברה לעיין בפרוטוקול החקירה שערך נאמן.

טעה ביהמ״ש קמא שעה שקבע שהמערערים אינם בגדר נושים של העיזבון. בהתאם לחוק הירושה, לא ניתן לחלק את נכסי העיזבון עד לפירעון חובות העיזבון ולכן יש למנות מנהל עיזבון שידאג שהעיזבון לא יחולק בטרם שנפרע החוב למערערים. גם חוב שטרם ניתן בגינו פסק דין, מצדיק את עיכוב חלוקת העיזבון. כשאדם נפטר, מי שהגיש תביעת חוב ייחשב לנושה כל עוד תביעתו לא נדחתה.

טעה ביהמ״ש קמא שעה שקבע שמשניתן צו קיום צוואה, מעמדם של המערערים כ״מעוניינים בדבר", מתפוגג. "האינטרס של המערערים, בניהול וכינוס כדין של נכסי העיזבון, הוא זהה, בין אם מדובר בפרק הזמן שלפני מתן צו קיום צוואה ובין אם מדובר בפרק הזמן שלאחריו".

אם ניהול העיזבון יוותר בידי המשיבים, הם יפעלו להסתרת נכסי העיזבון ולהקטנת היקף העיזבון, ולכן יש צורך ברור במינוי מנהל עיזבון אובייקטיבי. למשיבים לא צפוי נזק משמעותי מהמינוי ומדובר רק בעיכוב של חלוקת העיזבון, בעוד למערערים ייגרם נזק משמעותי אם לא ימונה מנהל עיזבון ניטראלי והמשיבים יפעלו לחלק את העיזבון לפני סיום בירור תביעת החוב ויעלימו את נכסיו.

תמצית טענות המשיבים

המנוח לא כלל בצוואתו הוראה על מינוי מנהל עיזבון. המערערים הם לכל היותר נושים פוטנציאלים ואין כל הצדקה למינוי מנהל עיזבון לפי דרישתם. כל היורשים בגירים וכשירים, אין ביניהם מחלוקות ולכן אין צורך במינוי.

המערערים מעוניינים לחסוך לעצמם את הצורך להגיש בקשות לסעדים זמניים להבטחת תביעתם במסגרת הליך הבוררות. הם מעוניינים להימנע מלהוכיח את הדרוש לצורך קבלת סעדים זמניים ולהימנע מהפקדת הערובות שיידרשו. דרך המלך להבטחת זכויות המערערים היא באמצעות הגשת בקשות לסעדים זמניים במסגרת הליכי הבוררות ולא באמצעות מינוי מנהל עיזבון.

המערערים לא נתנו כל הסבר מדוע הם לא פנו בבקשות לסעדים זמניים מתחילת הבוררות ועד היום. יתכבדו המערערים ויגישו כל בקשה שהם חפצים בה במסגרת הליך הבוררות. מינוי מנהל עיזבון אינו חובה ומשנקבעה זהות היורשים, הם רשאים לנהל את העיזבון בעצמם.

כיום אין כל חוב של העיזבון למערערים ולכן אין הצדקה למינוי מנהל עיזבון. העובדה שמונו מנהלי עיזבון זמניים לא מצדיקה מינוי קבוע. בשעתו, בטרם שניתן צו קיום צוואה, לא היה אף גורם מוסמך לפעול בשם העיזבון ואולם כיום, הצוואה כבר קוימה, היורשים ידועים והמינוי אינו נחוץ.

טענות המערערים לא הוכרעו ולכן לא מדובר בחוב שמצדיק עיכוב בחלוקת העיזבון. אין בעצם קיום הליך הבוררות בכדי למנוע את חלוקת העיזבון. טענת המערערים כי "תובע" ייהפך ל"נושה" היא "מופרכת ואינה מגובה בכל אסמכתא משפטית". גם אם היה מתמנה מנהל עיזבון, כל עוד לא היה ניתן צו עיקול או צו מניעה, העיזבון היה מחולק. לפיכך, אין שום תועלת במינוי מנהל עיזבון.

למסמכים ולפרטה שהוגשו, אין כל רלוונטיות להכרעה בבקשה למינוי מנהל עיזבון. מאידך, חשיפתם תביא לפגיעה קשה בפרטיות המשיבים שאין לה כל הצדקה. אין כל קשר בין היקף העיזבון לבין השאלה האם יש הצדקה למינוי מנהל עיזבון. לכן, צדק ביהמ״ש קמא שעה שלא התיר את חקירת המשיבים, שמטרתה היתה רק "לנצל את הבמה" על מנת לקבל מידע שישמש אותם בהליך הבוררות. טענות המשיבים היו משפטיות בעיקרן ולא היתה הצדקה להתיר את חקירות המצהירים ביחס לעובדות שממילא אינן רלוונטיות לשאלת הצורך במינוי מנהל עיזבון.

המערערים אינם בעלי דין רגילים. מעמדם שונה ממעמד המשיבים. תביעתם טרם הוכרה בעוד המשיבים הוכרו כיורשי העיזבון. העובדה שהמערערים הם צד "מעוניין בדבר", לא מקנה להם באופן אוטומטי זכות לקבלת מידע ביחס לעיזבון. כמו כן, העיכוב בחלוקת העיזבון לא יגרום לפגיעה זניחה אלא יגרום לנזק משמעותי ביותר במשיבים.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב ובעל פה, אני סבור שיש לדחות את הערעור ולאמץ את מסקנתו ונימוקיו המפורטים של ביהמ״ש קמא.

המערערים אינם בעלי חוב. הם בעלי זכות תביעה שטרם הוכרעה. בשלב זה, אין למערערים זכות לקבל מידע אודות נכסי העיזבון והיקפו. משקוימה הצוואה והיורשים ידועים, אין למערערים זכות לפגוע בפרטיותם ואין חובה למסור להם את הפרטה ויתר המסמכים הנלווים שנאספו ע״י מנהלת העיזבון הזמנית.

סעיף 84 לחוק הירושה, תשכ״ה - 1965 (להלן: חוק הירושה) קובע כי הפרטה תוגש לאפוטרופוס הכללי. תקנה 38 לתקנות הירושה, תשנ״ח - 1998 קובעת שהאפוטרופוס הכללי רשאי להמציא עותק מן הפרטה ליורשים ותקנה 41 (ב) לתקנות הנ״ל קובעת כי האפוטרופוס הכללי רשאי גם להורות על המצאת עותקים מהדוחות ליורשים. אף אם קיימת זכות גם לנושה לקבל עותק מפרטת העיזבון (ראו: שוחט, פינברג ופלומין, דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שביעית ומעודכנת 2014 בעמי 219), המערערים לא מוגדרים כנושים, היות שלא ניתן לומר שזכות התביעה שהם אוחזים בה ושטרם הוכרעה, מהווה "חוב" כמשמעו בחוק הירושה. לפיכך, אין להם זכות לקבל את הפרטה ויתר המסמכים שנאספו אודות היקף העיזבון.

ניתן ללמוד שמעמדם של המערערים אינו בגדר בעלי חוב ביחס לעיזבון, לאור ניסוחו של סעיף 102 לחוק הירושה הקובע כי:

"חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פירעונו וחוב על תנאי, רשאי בית המשפט אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שייקבע, אף לפני זמן הפירעון או בטרם התקיים התנאי".

המחוקק התייחס רק לחוב שלא הגיע זמן פירעונו ולחוב על תנאי. משמע, שמי שיש לו רק זכות תביעה, לא העניק לו המחוקק אפשרות לפעול על פי סעיף זה. ניתן להסיק מכך, שמעמדו של בעל זכות תביעה אינו בגדר בעל חוב לצורך הוראות חוק הירושה ולפחות אין לו זכות שיינתנו הוראות להבטחת פירעון חובו, ככל שיוכר. (במשפט האמריקאי קיימת גישה שונה ולעניין זה ראו אצל א״מ פרופ׳ שמואל שילה ז״ל בספרו פירוש לחוק הירושה, כרך שלישי, עמ׳ 248 בהערת שוליים 11).

כמו כן, אין למערערים זכות לכפות מינוי מנהל עיזבון קבוע. במקרה דנן, אף אחד מהיורשים לא מעוניין במינוי ואין הצדקה שימונה בעל תפקיד מטעם בית המשפט לצורך חלוקת העיזבון, שעה שכל היורשים בגירים וכשירים והם פועלים כמקשה אחת וללא כל מחלוקת ביניהם.

הדרך להבטיח את יכולתם של המערערים לגבות את חובם מהעיזבון ככל שיזכו בתביעתם, אינה באמצעות מינוי מנהל עיזבון אלא באמצעות הגשת בקשה למתן סעדים זמניים כגון צווי עיקול או צווי מניעה במסגרת הליך הבוררות.

המערערים לא נתנו כל הסבר להימנעותם מלפעול "בדרך המלך" להבטחת האינטרסים שלהם, דהיינו באמצעות פנייה לקבלת סעדים זמניים בהליך הבוררות. גם בדיון בערעור שהתקיים לפנינו, משהעלה ב״כ המשיבים טענה זו בהרחבה, לא השיב ב״כ המערערים דבר בנושא זה והוא מילא פיו מים ביחס לשאלה מרכזית זו.

מינוי מנהל עיזבון לא יועיל כלל למטרה שאותה מבקשים המערערים להשיג באמצעות מינוי זה - מניעת הברחת רכוש מהעיזבון. שהרי, אף אם ימונה מנהל עיזבון, ככל שתוצג ע"י המשיבים תוכנית מוסכמת לחלוקת העיזבון, לא יהיה בידי ביהמ"ש למנוע את אישורה, כל עוד לא יוצגו בפניו צווים זמניים המונעים את חלוקת העיזבון והעברתו ליורשים. שהרי כאמור, זכות התביעה של המערערים אינה בגדר "חוב" כהגדרתו בסעיף 107 לחוק הירושה והיא לא צריכה לעכב את חלוקת העיזבון. לפיכך, אין כל הצדקה לכפות מינוי מנהל עיזבון, שעה שמחד, המינוי לא נחוץ כלל מבחינת המשיבים והם מתנגדים לו נחרצות, ומאידך, המינוי לא יועיל כלל למערערים שמעוניינים למעשה בסעד שמטרתו מניעת ריקון העיזבון.

אין הצדקה לאפשר למערערים "דריסת רגל" במידע אודות העיזבון ובניהולו, שעה שהחוב לא הוכר עדיין. זאת, במיוחד שמינוי מנהל עיזבון כרוך בהוצאה כספית נכבדה ושכר הטרחה המבוקש ע״י עו״ד גינסבורג ששימשה כמנהלת עיזבון זמנית תקופה לא ארוכה, מסתכם במאות אלפי ₪. אין שום הצדקה "להכניס" את היורשים להוצאות רבות לצורך מימון פעולותיו של מנהל עיזבון, שעה שהם יכולים לחלק אותו בעצמם בהסכמה.

ודוק: העובדה שמונתה מנהלת עיזבון זמנית אובייקטיבית לא מצדיקה מינוי מנהל עיזבון קבוע. כפי שציין ביהמ״ש קמא בפסק דינו בערעור על החלטת כב׳ הרשמת לענייני ירושה, שבמסגרתה מונתה עו״ד גינסבורג כמנהלת עיזבון זמנית נוספת (ע״ר 33693-12-18 שניתן ביום 22.1.19), באותה עת גם המשיבים היו מעוניינים במינוי מנהל עיזבון זמני והמחלוקת היתה רק על זהותו. בסעיף 34 לפסק הדין הנ"ל ציין ביהמ"ש קמא כי:

"בשים לב כי גם המבקשים וגם המשיבים פנו בהליך למינוי, כל אחד בדרכו שלו, הרי שלמעשה אין חולק כי קיים צורך של ממש במינויו של מנהל עיזבון ולפיכך המשכו של הדיון יתמקד בזהותו של הגורם המתמנה".

דהיינו, באותה עת, גם המשיבים היו מעוניינים במינוי מנהל עיזבון זמני, היות שטרם הוכרזו היורשים ולא ניתן היה לבצע שום פעולה בעיזבון ללא שמונה מנהל עיזבון זמני, שהרי, עיזבון אינה אישיות משפטית. ברם כיום, משניתן צו קיום צוואה, זהות היורשים ידועה והמשיבים לא זקוקים יותר למנהל עיזבון. לפיכך, אין שום הצדקה שבגלל רצון של מי שהיותו בעל חוב טרם הוכרעה כלל, יתמנה מנהל עיזבון שמינויו כאמור, כלל לא יכול לעכב את חלוקת העיזבון וקיימת עלות לא מבוטלת לשכירת שירותיו.

זכותו של בעל חוב נטען "כמעוניין בדבר", לפנות ולבקש מינוי מנהל עיזבון זמני, נתונה לו על מנת לאפשר לו להגיש תביעה כנגד נתבע בעל מעמד, שכן עיזבון אינו אישיות משפטית ואינו יכול לתבוע או להיתבע. אין בהקניית זכות זו, כדי להפוך אותו ל"בעל הבית" של העיזבון.

לאור זאת, יפה עשה ביהמ"ש קמא שעה שלא שעה לבקשת המערערים ולא אפשר חקירת המצהירים מטעם המשיבים. לא היה כל צורך בחקירה אודות היקף העיזבון, המקומות בהם מצויים נכסי העיזבון או הפעולות שנעשו בנכסי העיזבון, לצורך הכרעה בשאלה המשפטית שהיא האם בנסיבות מקרה דנן, יש מקום למינוי מנהל עיזבון קבוע. כפי שנקבע בע"א 654/83 זאב מוסקוביץ נ׳ משה אברבנאל (18.11.84), הסייג לעריכת חקירה נגדית קיים כאשר: "ברור מראש שהחקירה מכוונת להציל מפיו דברים שאינם רלוונטיים לנושא הדיון או אשר לא יוכל להשפיע, בלאו הכי, על תוצאתו".

חקירות מסוג זה מקומן במסגרת הליך הבוררות ובמסגרת בקשות לסעדים זמניים. לא ניתן להשתמש בהליך דנן כאמצעי לצורך קבלת מידע אודות העיזבון, שעה שכאמור, לצורך הכרעה בשאלה המשפטית בדבר הזכות למנות מנהל עיזבון, אין כל צורך בקבלת מידע אודות תכולת העיזבון והיקפו.

למרות שהמערערים היו בעלי דין בבית המשפט קמא, אין המשמעות היא שהם שווי זכויות למעמדם של המשיבים. המשיבים הם יורשים ולכן זיקתם לעיזבון גבוהה הרבה יותר מזיקתם של המערערים שהם רק בגדר בעלי זכות תביעה וכל עוד זכותם לא הוכרה, אין הם זכאים לקבל את מלוא המידע על העיזבון כפי שהמשיבים זכאים. העובדה שהמערערים הם בגדר "מעוניינים בדבר", לא מקנה להם זכות לקבלת מידע ולכן בצדק לא הותרה חקירה נגדית בנושא זה. המערערים לא יכולים "לנצל את הבמה" בתיק העיזבון לצורך קבלת מידע שרלוונטי לקידום עניינם בבוררות. הדלת פתוחה בפני המערערים לבקש לקבל מידע זה במסגרת הליך הבוררות ואם הם לא עשו כן, ונימוקם עמם, אין להם להלין אלא על עצמם.

גם טענת המערערים, כי העיכוב בחלוקת העיזבון הוא פגיעה זניחה במשיבים, דינה להידחות. ברור כי בוודאי במקרה דנן, שעה שהבוררות בעיצומה וסופה מי ישורנו, העיכוב בחלוקת העיזבון עלול לפגוע קשות ביורשים ולעכב את יכולת הנאתם ממנו לזמן ממושך.

סיכומו של דבר: אציע לחבריי לדחות את הערעור, לחייב את המערערים בהוצאות בסך של 30,000 ₪ ולהורות כי הערובה שהופקדה תועבר למשיבים באמצעות ב״כ על חשבון תשלום ההוצאות.

פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.

דרג את הכתבהדירוג כתבה פס"ד בערעור שעניינו מינוי מנהל עזבון קבוע (עמ"ש 24486-11-19): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד