החלטה בעניין עיכוב ביצוע הוצאה זמנית של הקטינים ממשמורת האם ומינוי פסיכודיאנוסטן (תלה"מ 35680-11-18)

החלטה זו ניתנת בהמשך לאמור בהחלטתי מיום 8.3.20 , לאחר קבלת עמדת כל הנוגעים בדבר לגבי שתי הסוגיות שהוחזרו לפתחי ע״י ערכאת הערעור - עיכוב ביצוע ההחלטה בדבר הוצאה זמנית של הקטינים ממשמורת האם נוכח השיפור בקשר עם האב , וזהות הפסיכודיאנוסטן שימונה ליתן חוות דעת בתיק .

ביום 8.3.20 הוגשה תגובת התובע . לשיטתו יש ליתן הוראות לגבי המועד והאופן של תחילת הטיפול כפי שהציע המומחה נוכח פסיקת בית המשפט המחוזי , אשר אישרה

את החלטת מותב זה מיום 24.10.19 . לתמיכה בעמדתו מצרף התובע את עמדת האפוט׳ לדין כפי שהוגשה לערכאת הערעור . מודגש כי האב משווע לזמן לבד עם הקטינה .

ביום 10.3.20 הוגשה תגובת הנתבעת . בית המשפט המחוזי פתח פתח בפסיקתו לדחיית ביצוע ההחלטה מיום 24.10.19 ואף ביטולה ככל שמתקיימים מפגשים של הקטינים עם שני ההורים

. גם בית משפט זה נתן בהחלטותיו מיום 31.12.19 ומיום 3.3.20 ביטוי לשיפור בקשר בין הקטינים לבין האב . בהחלטה מיום 13.1.20 אימץ בית משפט זה את הצעת האם לתיאום מפגשים של ההורים עם הקטינים בתקווה כי יווצר קשר שילך ויתפתח עד כדי יתור כל ההליכים המשפטיים בין הצדדים . האם פועלת בהתאם להחלטה מיום 13.1.20 . מדובר בתהליך הדרגתי , אך כבר נעשתה כברת דרך משמעותית .

לגבי זהות המומחה מבוקש למנות את ד״ר ... ( פסיכולוגית התפתחותית מומחית ) או את ד״ר ... ( פסיכולוגית קלינית ) .

ביום 22.3.20 הוגשה עמדת האפוט׳ לדין . העמדה מבוססת על פגישה עם הקטינים בבית האם מיום 17.3.20 , פגישה נפרדת עם האם , וביקור בבית ששכר האב ביום ... , לרבות פגישה עם האב . האם סיפרה כי חלה התקדמות במפגשי הקטינה עם האב . האם מבקשת לעשות זאת לאט לאט , בקצב של הקטינה . האם מדווחת על שיפור בקשר שלה עם האב הכולל כיום תקשורת ישירה רק בנוגע לקטינים . האפוט׳ לדין מברכת על השינוי בעמדת האם , הקשור ככל הנראה להחלטות בתי המשפט ועמדת ב״כ האם . התהליך חייב להיות מלווה ע״י המטפלים שמינה בית המשפט וחבל שהאם עודנה מסרבת להגיע למטפלים. האב שכר דירה המותאמת לאירוח ילדיו . האב מדווח על התקדמות קלה במסגרתה התקיימו מספר מפגשים של האב עם הקטינה בנוכחות האם . בשבוע שעבר , במפגש בו נכחה האפוט׳ לדין , הסכימה הקטינה ללכת עם האב לאכול פיצה ללא נוכחות האם . הקטינה עדיין מסרבת ללכת לבית האב וגם ניסיון השכנוע של האפוט׳ לדין לא הועיל . האפוט׳ לדין סבורה כי עובדת קיומם של שני מפגשים בהם שני הקטינים הלכו לאב יחד ללא קושי מהווה שיפור משמעותי . מוצע לעקוב אחר המפגשים ולבחון בשיתוף המומחים את הדרך הראויה לרבות הגברת המפגשים . עוד מוצע כי הקטינים ימשיכו להגיע למפגשים אצל המומחים עם האב , גם ללא נוכחות האם .

הקטין סיפר כי הוא ישן אצל אביו מחודש 11.20 (כך במקור - צריך להיות 11.19 - ניר זיתוני ) . הקטין סיפר כי הוא אוהב את הבית של האב ושמח ללכת לשם .

הקטינה סיפרה כי היא הולכת למפגשים עם אביה ללא קושי . המפגש בו הלכה עם אביה לאכול פיצה היה בסדר . תצפית שערכה האפוט׳ לדין העלתה כי הקטינים ביצעו ללא קושי את המעבר מבית האם לרכבו של האב . התקדמות משמעותית זו מצדיקה לעכב בשלב זה את ביצוע ההחלטה מיום 24.10.19 . כדי לתחזק את המפגשים ולהכניס את המשפחה לתלם של זמני שהות קבועים ורצופים יש צורך בהמשך טיפול ומעקב . האפוט׳ לדין תמשיך לעדכן .

ביום 23.3.20 הוגש עדכון של המומחים . המומחים ביקשו מהצדדים

להגיע למפגש משותף אך האם סירבה . האב לא ראה הצדקה להגיע למפגש לבדו כאשר הוא מתקשה לשלם את עלות המפגש בימים אלה . האב דיווח על קושי של הקטינה במפגש הראשון לצד שיפור במפגש השני שנמשך 20 דקות . דברים אלה מהווים התחלה של התקדמות . ההמלצה היא לתת למהלכים שהחלו סיכוי להמשיך . מודגש כי יש להותיר את התיק פתוח ולא להסיר את האיום בהחלפת המשמורת . יתכן שהאם זקוקה לתקופת זמן בה תראה כי הקטינה נהנית בחברת האב , בטרם תוכל לשדר לקטינה מסר חיובי לפיו היא יכולה לסמוך על אביה .

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועמדות האפוט׳ לדין והמומחים , אני מקבל את המלצת האפוט׳ לדין והמומחים בדבר המשך עיכוב הביצוע של ההחלטה מיום 24.10.19 בדבר העברת משמורת זמנית מהאם לאב .

כל הנתונים המצויים לפני מצביעים על התקדמות משמעותית בקשר בין האב לבין הקטינים , ובפרט בקשר בין האב לבין הקטינה . הקשר של האב עם הקטינה חודש למעשה לאחר חודשים של נתק והוא מתקיים במגמת שיפור . יש ללוות את התהליך כפי שיידרש עד שתנוח דעתי כי הקשר חזר למסלול של זמני שהות סדירים וקבועים שכל הנוגעים בדבר חיים עימם בשלום . האב , שהפנה ובצדק לעמדת האפוט׳ לדין בערכאת הערעור , נדרש לאמץ את העמדה העדכנית של האפוט׳ לדין , אשר לכל הדעות מבצעת עבודה מסורה בתנאים לא פשוטים של מצב חרום , הכוללת גם ביקורי בית . במצב דברים שכזה וכל עוד הקשר מתקיים ומתקדם , אין כל הצדקה לבצע הליך מורכב וקשה של העברת משמורת זמנית על הקטינים מהאם לאב . כפי שסבורים המומחים גם אני סבור כי האפשרות שהקטינה תתחיל להיפגש ואחר כן לבקר את אביה מתוך בחירה שלה ושל האם היא האפשרות העדיפה .

לגבי זהות הפסיכודיאגנוסטן התקבלה עמדה עדכנית רק של האם . המומחים הציעו בעבר את ד״ר ... אך האם התנגדה למומחית זו . נוכח החשיבות של שת״פ של שני ההורים עם המומחית ונוכח העמדה בפסיקה לפיה מינוי מומחה מטעם בית המשפט יעשה לאחר מתן זכות טיעון לצדדים לגבי זהות המומחה , מצאתי לנכון לבחור באחת משתי המומחיות שהציעה האם ולמנות את ד״ר ... , אשר שמה מופיע באתר משרד

העבודה והרווחה כמי שמבצעת אבחונים פסיכודיאגנוסטיים במשפחות מורכבות . החלטה לגבי המינוי תינתן מיד לאחר חתימת החלטה זו במסמך נפרד .