החלטה בבקשת רשות ערעור בעניין מינוי אפוטרופוס זמני למבקש (רמ"ש 41781-06-20)

המבקש מסרב לשתף עמה פעולה, מטרידה באופן בלתי פוסק, משמיע איומי סחיטה ומנהל עמה מריבות וויכוחים רבים.

8.           היועץ המשפטי לממשלה נתן עמדתו לבקשה בתיק קמא וציין, כי לנוכח דברי השופטת בתיק ה״ט, ועד לקבלת תסקיר עו״ס בעניין המבקש (כאן), ובכדי שזכויותיו לא תיפגענה, פנתה ב״כ היועץ המשפטי לממשלה לעמותת ״גג לנזקק ולחוסה״ (להלן: "העמותה") אשר נתנה הסכמתה לשמש אפוטרופא זמנית למבקש, עד לסיום בירור הבקשה קמא ומינוי אפוטרופוס קבוע.

9.           המשיב בתגובתו בתיק קמא התנגד למינוי העמותה כאפוטרופא עבורו ואפילו זמנית, וטען כי תפקודיו משביעי רצון. לטענתו יש לבחון את מודל "תומך החלטות" כמודל שיתאים לו יותר מאשר מודל האפוטרופסות, ולפיכך הוא מתנגד למינוי אפוטרופוס בכלל עבורו בהליך קמא.

10.         ביום 3.6.20 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא:

״1. לאחר עיון בעמדות הצדדים ולאחר ששקלתי בדברים, נחה דעתי כי יש מקום למנות את עמותת "גג לנזקק ולחוסה" כאפוטרופא זמנית על ענייניו של מר ]אלמוני] וזאת עד למתן החלטה אחרת (שתינתן לאחר הדיון שייקבע להלן).

מובהר כי בנסיבות שנוצרו, אין הגב׳ ]פלונית] יכולה להמשיך לשמש כאפוטרופא על ענייניו של מר ]אלמוני].

בשל כך, ועל מנת למנוע פגיעה בזכויותיו של מר ]אלמוני], אני מורה על מינוי זמני של העמותה כאמור.

2.   צו מינוי יינתן בנפרד.

3.   אני קובעת מועד לדיון ליום 10.8.20 בשעה 09:00.

4.   עו״ס מתבקשת להגיש התסקיר שהוזמן בהחלטתי מיום 14.5.20 עד ליום 23.7.20.

5.   הצדדים יגישו תגובתם לתסקיר עו״ס עד ליום 5.8.20.

6.   יומצא לצדדים ולעו״ס".

בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

נימוקי הבקשה

11.         להלן תמצית נימוקי המבקש בבקשת רשות הערעור:

א.          שגה בית המשפט קמא עת החליט למנות את העמותה כאפוטרופא זמנית עבור המבקש, בהתעלמו מטענות המבקש נגד מינוי כאמור. כן התעלם בית המשפט קמא מהאפשרות למנות למבקש תומך החלטות, חלף אפוטרופוס זמני.

ב.           המשיבים לא העלו כל טיעונים המצדיקים מינוי אפוטרופוס זמני למבקש - לא נטען כי עלולים להיפגע זכויות המבקש, אינטרסים או צרכים. לעומת זאת, במינוי האפוטרופוס הזמני נפגעות זכויות המבקש ולא ניתן לכך המשקל הראוי.

ג.            מינוי אפוטרופוס זמני למבקש משמעו פגיעה מידית וחמורה במבקש. למשל, מוקפאת הלכה למעשה גישתו של המבקש לכספים שהיו מועברים לידיו מדי חודש מחשבונו על ידי המשיבה, אשר שימשוהו להוצאות שוטפות.

דיון והכרעה

12.         לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על-פי סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ״ד-1984.

להלן אנמק החלטתי.

13.         ראשית נזכיר כי עסקינן בהחלטה זמנית של בית משפט קמא, העוסקת במינוי של אפוטרופא זמנית למבקש, וזאת עד להחלטה אחרת שתינתן, כך נאמר בהחלטה קמא, לאחר הדיון הקבוע לעוד פחות מחודשיים, ביום 10.8.20.

14.         לנוכח היות ההחלטה החלטה זמנית כאמור, אינני רואה לנכון להיעתר לבקשת רשות הערעור.

בעניין זה ראוי להפנות ללשונו של סעיף 52)ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ״ד - 1984, אשר ממנו עולה כי ככלל לא יידונו השגות הצדדים על "החלטות אחרות" (החלטות ביניים) של הערכאה הדיונית במסגרת הערעור על פסק הדין, אלא אם עלה בידי מבקש רשות הערעור, להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

15.         תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד - 1984, קובעת כי אף אם צד להליך לא ערער על החלטה אחרת עם נתינתה, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליה בזכות עם סיום ההליך, במסגרת ערעורו על פסק הדין.

16.        בהלכה הפסוקה יושמה הוראת סעיף 41)ב) לחוק בתי המשפט (שעוסקת ברשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי המוגשת בפני בית המשפט העליון, אך זהה במתכונתה בכל הנוגע לתנאים הקבועים בהוראות סעיף 52)ב) לחוק, בהם צריך מבקש רשות הערעור לעמוד) באופן שנקבע, כי יהיה מקום ליתן רשות ערעור על "החלטה אחרת" רק כאשר בכוחו של המבקש להראות כי הדיון בערעור עליה נחוץ, על אף שההליך העיקרי טרם הגיע לסיומו.

17.        מבין הנסיבות אותן ניתן למנות לעניין נחיצות הדיון הן: הדירותה של ההחלטה, היינו, האם ההחלטה עשויה להשפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים; ההכרעה עשויה לייתר הליך משפטי ארוך ומורכב במיוחד; ההכרעה תמנע קיומו של הליך שגוי; מקרים נדירים בהם ניתן לומר מיד כי הערכאה המבררת טעתה טעות ברורה, באופן שנפתח את שערי ערכאת הערעור עוד בטרם ניתן פסק הדין.

ראו לעניין זה:

רע״א 6523/19 פלוני נ׳ מגדל חברה לביטוח בע״מ, פסקה 14 (3.2.20) - (אמנם החלטה זאת מתייחסת לסעיף 41)ב) לחוק בתי המשפט, אך ניתן להשליך ממנה על סעיף 52)ב) לחוק בתי המשפט, ועמדנו לעיל על דמיון הוראות שני הסעיפים הנ״ל).

רמ״ש (ת״א) 14272-05-17 י.ש נ׳ כ.ש (החלטתו של כבי השופט שוחט מיום 29/6/17, ובה מסוכמת ההלכה בנדון עם אסמכתאות נוספות).

רמ״ש (חיי) 59194-10-18 פלונית נ׳ אלמוני (21.11.2018).

18.        בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה מינה אפוטרופא זמני למבקש, יש טעות המחייבת את התערבות ערכאת הערעור.

כן לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין או פגיעה בלתי הפיכה בזכויותיו כתוצאה מקבלת ההחלטה קמא.

19.        גם לגופה של בקשה, דינה להידחות. המבקש טוען כי מינוי העמותה לאפוטרופא זמנית משמעו ״פגיעה מידית חמורה״ בו. נזכיר, כי למבקש מונה אפוטרופוס כבר משנת 2005 ולמעשה כל חייו הבגירים התנהלו תחת מינוי אפוטרופוס (זה או אחר). בנסיבות אלה לא שוכנעתי לקבל כפשוטה את טענת המבקש לפגיעה חמורה כלשהי בזכויותיו (זאת מבלי לגרוע מסיכוייו לשכנע את בית משפט קמא בהליך קמא עצמו כי די במקרה שלו למנות "תומך החלטות").

20.        כמו כן נימוקי השופטת קמא, באמצה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, היו כי מינוי העמותה לאפוטרופא עבור המבקש מתבקש על מנת שזכויותיו לא תיפגענה, בשלב הביניים שבין עזיבת המשיבה את המינוי ועד להחלטה אחרת. סבורני כי בכך איזנה השופטת קמא נכונה את השיקולים השונים בתיק קמא בדרך נכונה.

21.        ודוק: "החלטה אחרת" בהליך קמא אין משמעה בהכרח כי ימונה אפוטרופוס קבוע מינה וביה, אלא ייתכן שיישקל מינוי תומך החלטות או תינתן כל החלטה אחרת, והכל לאחר קיום דיון בנושא במעמד הצדדים, תוך שמיעת מלוא טיעוני של המבקש בנדון. מועד הדיון שנקבע - 10.8.20 - הוא קרוב, כך שמדובר בהחלטה זמנית שתבחן מחדש על ידי בית משפט קמא, לאחר שמיעת הצדדים, תוך זמן קצר ביותר.

22.        לא נסתרו מעיני טענות המבקש נגד העמותה, אולם ככל שיש למבקש טענות קונקרטיות נגד תפקוד העמותה בענייניו עליו לפנות לבירורן בדרך המקובלת. טענת המבקש בדבר הקפאת גישתו לכספים המועברים אליו מדי חודש נטענה בעלמא ולא צורפו לה אסמכתאות כלשהן, ובכך מקרה פתוחה בפניו הדרך לפנות בנדון בבקשה מתאימה לבית משפט קמא הדן בעניינו.

23.        לסיום נדגיש שוב, כי ההחלטה קמא אינה סופית אלא זמנית בלבד. טענות המבקש בדבר נסיבותיו האישיות וכן טיעונים משפטיים בדבר שיקוליו השונים של בית המשפט בבואו למנות אפוטרופוס לאדם, ראויים להישמע במהלך הדיון בבקשה גופה בתיק קמא. אין מקום להידרש אליהם בבקשת רשות ערעור זו. כמו כן פתוחה כאמור הדרך בפני המבקש להגיש בקשה לבית משפט קמא, לבחון עבורו מודל אחר מאשר מינוי אפוטרופא, למשל "תומך החלטות" כפי שציין בכתב בקשתו דנן.

סוף דבר

24.        לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

25.        משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

אני מתיר את פרסום ההחלטה, ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.