פס"ד בבקשה לתיקון גיל לפי חוק קביעת גיל על מנת לדחות יציאתו לגמלאות (ת"ג 2265-07-19)

המתווה הנורמטיבי

7.   המרשם זוכה לחזקת התקינות, כפי שנקבע בסעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה- 1965:

"הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום...".

8 . על המבקש לסתור את המרשם, ולשנות את גילו מוטל נטל הבאת הראיות לשכנוע בית המשפט באמיתות גרסתו.

"זוהי תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט במידה כזו שתהא לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים". (ע״א 355/59 הרינג נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, פד"י יג 2055 בעמי 2058(1959)).

9. עוד נקבע כי ההוכחה שהגיל הרשום בתעודת הזהות אינו נכון אינה מספקת ואינה פוטרת את התובע מלהוכיח את גילו המדויק:

"העובדה שבית-המשפט נוכח לדעת כי הגיל הרשום בתעודת הזהות אינו נכון, אינה פוטרת עדיין את המבקש הרוצה בהצהרה על גילו הנכון או על גיל מינימלי מסויים מלהוכיח את גילו המדוייק או לפחות שלא ייתכן כי נולד אחרי שנה מסויימת מתאימה" (ע"א 171/60 סולטנה נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, פד"י יד 2177, בעמי 2178 (i960)).

10   . בנוסף מקובל לפסוק כי כאשר לתובע אינטרס כספי כלשהו בשינוי גילו, ואינטרס זה הוא

שעומד ביסוד בקשתו, נטל ההוכחה המוטל עליו הינו נטל מוגבר (תמ"ש (ת"א) 75250/98 מולוקנדוב בוריס נ׳ פמ״מ, לא פורסם, מאוזכר בפסיקה שפורסמה בנבו כדוגמת תמ״ש (קרית שמונה) 64010-12-14, פלונית נ׳ היועמ״ש, 31.3.2016, ת״ג (נצרת) פלוני נ׳ היועמ״ש, 1.3.2011).

דיון בראיות

א.   שאלון רישום עולה

11   . המבקש עלה עם משפחתו: הוריו וXX ילדים ארצה ביום 1963/XX, ובשאלון (מוצג 1

למוצגי התובע, נספח ב׳ לתעודת עובד ציבור) נרשמה שנת הלידה בלבד - 1952 - ללא היום והחודש. היום בדיון הסתבר כי אלה הוספו בשאלון המקורי רק בשנת 2011, עת ביקש המבקש להשלים את תאריך הלידה.

12   . פרט זה נטען לראשונה בדיון ע״י ב״כ המשיב מס׳ 1 )פרוטוקול, עמ׳ 1, שורה 24 עד עמ׳ 2,

שורה 9). נטען כי הדבר נתמך בנוהל 2.7.0002, אך הפקיד, שביצע את השינוי לא פעל לפיו ולא חתם ליד התיקון. הטענה החדשה משליכה על כל הליך בדיקת המסמך על ידי מומחית מטעם התובע, שהעסיק את בית המשפט בבקשות אין ספור מדצמבר 2019 עד פברואר 2020 )ראו בקשות 13, 20-26). הבדיקה נדרשה מאחר והיה ברור גם לעין בלתי מקצועית כי הספרה 2 בשנת הלידה )1952) נכתבה בכתב יד אחר מאשר הספרה 2 ביום הלידה )XX). אין להלין על המבקש שלא הגיש חוות דעת מומחית בעניין, לפי ההסבר שנתן בא כחו )פרוטוקול, עמי 7, שורות 1-3).

13   . המבקש העלה טענות לטעות בשנת הלידה, שנבעה מאי הבנת הוריו עת עלו ארצה, והדבר

נתמך בכך שהמסמך נחתם בטביעת אצבע, והתובע העיד כי ההורים לא כתבו עברית בעלייתם ארצה וגם שנים אחר כך )פרוטוקול, עמי 4, שורה 33). שני ההורים נפטרו וכך גם XX אחיו הבוגרים של המבקש. המבקש ושתי אחיותיו הצעירות ממנו העידו כי הן ילידות השנים 1956, 1958 וכי שמעו מאימם כי ההפרש ביניהם הוא של שנתיים.

ב.   לימודי המבקש וגיוסו

14   . המבקש עלה ארצה כאמור בשנת 1963 וקיבל תעודת בגרות, לפיה סיים לימודים בתיכון

בשנת 1972, אז גם התגייס לשירות חובה )מוצגים 2-3 בהתאמה).

15   . המבקש ואחיותיו סיפר כי עם הגעתו לבית הספר שובץ בכתה ו׳ לפי השנה הרשומה

במרשם, אך מייד המנהל החליט כי אינו מתאים לכתה זו בשל מימדיו הצנועים, הוא הורד לכתב ד׳ וכך המשיך את לימודיו. מר XX, המורה שלו בשנים 1965-1966, ומכר של המשפחה עד היום, העיד כי לימד את המבקש בכיתות ה׳ וו׳ ולא שם לב כי הוא גדול מבני כתתו.

16   . המבקש הציג גם אסמכתא מצה״ל על שירותו הצבאי שהחל בשירות חובה בשנת 1972.

יצויין כי פנייה לצה״ל לקבלת מלוא תיקו הרפואי נכשלה ונענתה בכך שהמסמכים אינם ניתנים לאיתור )מוצג 4).

17   . חיזוק לטענות הנתבע בפרק זה הגיע מנספחי תצהיר העדות הראשית של הבנק, שם בשאלון

לקבלת עובד מיום 86/XX )נספח ח׳ לתצהיר העדות הראשית של הנתבע מס׳ 2) מפרט המבקש בכתב כך: ״נולדתי בXX ב-1952. בגיל 9 עליתי ארצה להשלמתי את השכלתי היסודית בבי״ס רמב״ם..." )סעיף 11 לשאלון ׳קורות חיים׳). המדובר בטיעון שאינו תואם את שנת הלידה, שכן ידוע כי שנת העלייה היתה 63. אם כך או שלא היה בן 9 או שלא נולד ב1952. גיל 9 משתלב עם כניסה לבית ספר יסודי והשתלבות בפועל בכתה ד׳.

18   . במסמך זה ישנו פירוט של הכיתות, שנערך ע״י המבקש. כך דיווח שבמשך 5 שנים מכתה ד׳

פקד את בית הספר היסודי )אשר כזכור היה אז עד כתה ח׳), ועוד 4 שנים בבית הספר התיכון )ט׳ עד י״ב) )סעיף 5 לשאלון ׳השכלה׳).

19   . בת״ג )נצרת) 7232-01-11 פלוני נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, 1.3.2011 )כב׳ השופטת ר׳

גורביץ) הסתמכה השופטת על עדויות יחד עם תעודות בית ספר וקבעה )סעיפים 18-19 לפסק הדין):

"עדויות עדי התובע השתלבו זו בזו, וטוו את סיפור קורותיו של התובע על ציר הזמן. המסמכים שהוצגו, תעודות סיום כיתה ח׳ בשנת 1961, וסיום לימודים תיכוניים ביוני 1965, מהווים סיוע וחיזוק לעדויות ונשזרים היטב בתוך המארג העובדתי.

סבורני כי בשילובם של השניים, קרי עדותם המהימנה של אנשים חיים- אמו מולידתו וחברו מילדות ובן כיתתו ובהצגת תעודות בית הספר יש כדי להצביע כי התובע הינו יליד שנת 1946. )ראהע״א 437/60 זונטג נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, פד״י טו 374, בעמ׳ 378)״.

20   . העובדה שמסמך זה נמצא בחזקת המשיב מס׳ 2 ולא בחזקת המבקש ומועד עריכתו, עם

תחילת עבודת המבקש בבנק וטרם שצפה את הבעיה אליה יקלע כיום ואת התביעה, מחזקת את אמינות המסמך ואת טענות המבקש בעניין שנות לימודיו, גיוסו וגילו האמיתי.

21   . הסתמכות על כך שגיל הגיוס הינו 18 ובאין מחלוקת על שנת הגיוס הוכרה למשל בת״ג

)אשדוד) 49154-10-17 פלוני נ׳ היועמ״ש בפרקליטות מחוז דרום, 10.4.2018, פורסם בנבו):

"... העובדה שהתגייס בשנת 1966 )ואינה שנויה במחלוקת), כאשר גיל הגיוס הוא 18, אף היא תומכת בטענתו לפיה נולד בשנת 1948״.

ג.   ציון שנת הלידה כפי שהיא רשומה בתעודת הזהות

22  . נקבע בפסקי דין רבים כי אין להלין על אזרחים, המציינים במסמכיהם את שנת הלידה

המופיעה במרשם. אין לצפות מהם אחרת. גם בקשה להוספת תאריך לידה מדוייק לעולים, שלא נרשם להם תאריך לידה אלא רק שנה, הינו הליך, שהוטמע בחוק בשנת 2011, אך אין בינו לבין תיקון שנת לידה ולא כלום )ראו את טופס הבקשה, נספח ו׳ לתעודת עובד ציבור).

ראו בעניין זה התייחסות כב׳ השופטת א׳ מירז בת״ג )חיפה) 63475-11-18 ר׳ ש׳ נ׳ פרקליטות מחוז חיפה, 18.7.2019, פורסם בנבו):

"...אין לצפות מן התובע בבואו להגיש בקשות רשמיות ולמלא טפסים רשמיים של המדינה ו/או כל רשות אחרת, שירשום תאריך שאינו תואם את הרשום במרשם. בבואו של התובע להצהיר על נישואיו, למשל, או לבקש תעודת זהות, להודיע על שינוי מען או להוציא פנקס מזון )ואלה המסמכים בהם מדובר) אין לצפות שיפעל במפגיע בניגוד לאינטרס שלו ושל בני ביתו, וירשום במופגן תאריך לידה שאינו תואם את רישומי המדינה".

ד.  אינטרס כלכלי

23  . המבקש תיאר בכנות את האינטרס שלו להמשיך לעבוד, להשתכר בכבוד ואף להמשיך

ולצבור הפקדות, שיגדילו את התשלום שיקבל בהגיעו לגיל פרישה לפי שנת הלידה המבוקשת. המשיב מס׳ 2 תיאר כי קבלת הבקשה, וכן קבלת התביעה בבית הדין האזורי לעבודה תגרום למשיב נזק כלכלי משמעותי של מאות אלפי ₪. בדיון ההוכחות העידה נציגת הבנק לראשונה כי לא רק שהמשרה, בה החזיק המבקש, לא אוישה ואין כוונה לאיישה )סעיף 28 לתצהיר העדות הראשית של גב׳ X), אלא שבכוונת המשיב לבטל את המשרה ובכך לחסוך בעלויות ולהתייעל. אין האינטרס של המשיב עדיף על זה של המבקש, וככל שיצליח המבקש להוכיח את טענותיו ברף הנדרש במשפט אזרחי, תוך תוספת חומרה, יזכה ביתרון אותו ביקש עת יצא למסע הגשת הבקשה תיקון גיל.

ה.  שיהוי

24  . המבקש בן 68 או 66, וטוען כי לכל המאוחר בכתה ח׳ נודע לו על הטעות בשנת הלידה. אף

על פי כן לא פעל בעניין בכל דרך מעל חמישים שנה. הנימוק לפיו אביו סרב לשתף פעולה מאחר ונדרש לתצהיר דבר שסותר את אמונתו הדתית הינו קלוש. צר לי להזכיר כי רוב מבקשי תיקון הגיל מבקשים להיחשב מבוגרים יותר על מנת לקבל גמלאות זקנה או פנסיה מוקדם יותר, ואילו המבקש מבקש להמשיך לעבוד על מנת לקבל הכנסה גבוהה יותר גם בשנות העבודה שנותרו וגם בעתיד בפנסיה, ולא להישען על גמלאות המוסד לביטוח לאומי. טעם זה מסביר את ההשתהות בהגשת הבקשה לפי התפיסה הישנה לפיה הקדמת קבלת הגמלאות עדיפה. השינוי בתוחלת החיים והסדרי הפנסיה הצוברת מלמדים כי העלאת הגיל אינה משתלמת.

25  . בת״ג (חיפה) 63475-11-18, שנזכר לעיל נדון האינטרס להמשיך לעבוד כך:

"זאת ועוד, התובע טען כי האינטרס העומד ביסוד תביעתו לשינוי גילו הינו אינטרס חינוכי וערכי בהיותו מנהל בית ספר וברצונו להמשיך את מפעל חייו בעוד שנתיים, ולצורך האמור נדרשת דחיית מועד פרישתו לפנסיה. התובע חידד והטעים כי עניינו נבדל מעניינם של יתר המבקשים לתיקון גיל, העותרים להגדלת גילם ולא להקטנתו מתוך מניעים כספיים גרידא ורכישת זכאות לקצבאות. אינטרס התובע לא נסתר על ידי הנתבע ואף הוכר על ידו כלגיטימי".

26  . לא מצאתי משמעות מכריעה למועד העלאת הטענה על ידי המבקש בפני המשיב, אשר

המבקש ייחס לה משקל והגיש בקשות וראיות בעניין. כך גם תצהיר עדת ההגנה מטעם הבנק, לפיו לא הודיע המבקש לבנק על התביעה אלא ימים לפני מועד הפרישה הצפוי (סעיף 8.3 לתצהיר עדות ראשית), שנתבדתה לאחר מכן (פרוטוקול, עמי 13, שורות 25-27). ראשית גם לאחר שהוצגה תכתובת המסרונים בין התובע לבין שני בעלי תפקיד בכירים בבנק, לא עלה אלא שביום 11/9/19 כבר ידע XX, [תפקידו], כי המבקש מבקש לשנות את גילו ובמילותיו: ״היי XX נווו? בן כמה אתה?״ והמבקש מעדכן את מר XX כי ההליך מתנהל בכיוון חיובי. כך גם בצ׳אט וואטסאפ עם מר XXX מיום 15/9/19 שואל האחרון את המבקש "מה נשמע? מה נסגר עם הגיל?" (תצהיר משלים מטעם המבקש ונספחיו). אין כל אסמכתא להודעה למי מטעם הבנק בכל מועד לפני כן. מכתב ב״כ המבקש נשלח רק ביום 5/11/19 ונענה ביום 10/11/19 (מוצג 10 לתצהיר התובע). שנית, תיקון גיל הינה תובענה לשינוי המרשם, המופנית למשיב מס׳ 1, והמשיב מס׳ 2 צורף רק בשל עניינו בתוצאת ההליך. על כן מועד מתן ההודעה למשיב מס׳ 2, בסמוך לאחר הגשת התביעה אינו מסייע למבקש. מן הצד האחר הנתבע מס׳ 2 לא הביא לדיון את העובד, אשר המבקש טען גם כאן וגם בבית הדין לעבודה כי פנה אליו טרם הגשת התביעה על מנת לבחון את האפשרות להמשיך ולהעסיקו לפי שנת לידתו הנטענת, והלה נתן לו הסכמה עקרונית בתנאי מעין תקופת צינון (סעיף 52 לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע). אין די בהכחשת הדברים על ידי גב׳ X, ואף לא בטענה כי מר XX והממונה עליו, מר XXX, אינם מנהלים את התקשורת בקשר עם הליך פרישת העובד (פרוטוקול, עמי 13, שורות 12-22).

27  . אני קובעת כי השיהוי לא הכביד על המשיבים אלא דווקא על המבקש, שהוריו ואחיו

הבוגרים ממנו הלכו לבית עולמם, וחלק מהעדים בגרו ולא התייצבו לדיון. המבקש גם לא יכול היה להשיג את מסמכי צבא ההגנה לישראל, שיבהירו את השתלשלות הליכי הגיוס בעניינו. למשיבים דווקא יש תיקים מלאים ונגישים. כך הציג המשיב מסי 1 את תיקו האישי של המבקש מיום עלייתו בשנת 1963 ועד היום, ואף הסביר את התיקון הרטרואקטיבי בשאלון העולה בשנת 2011. המשיב מס׳ 2 הציג תיק אישי עב כרס מיום קליטתו של המבקש בעבודה אצל המשיב בשנת 1986 ועד היום. עדת ההגנה גם דייקה כי אין להבין מתצהירה כי המבקש פנה וביקש להשתתף בסדנת פרישה כמשתמע מסעיף 9.5 לתצהיר העדות הראשית אלא במסמכים סטנדרטיים שהבנק מפיק לחתימת העובדים )פרוטוקול, עמי 12, שורות 14-23). כאמור לעיל הבנק אף סיפק מסמכים, התומכים בטענת התובע לעניין גילו האמיתי בעת עלייתו ארצה ובכלל.

ו.    סיכום

28   . התובע הרים את נטל הראיה והשתכנעתי כי גרסתו עדיפה על זו של המרשם ושל המשיב

מס׳ 2. גרסתו נתמכה במסמכים ועדויות, המשתלבים אלה באלה, לפיהם שנת הלידה המופיעה במרשם, 1952 אינה נכונה, ועוד כי שנת הלידה המבוקשת, 1954, נכונה ועולה בקנה אחד עם מהלך חייו מעלייתו ארצה ועם מסמכים אותנטיים, שנמצאו בארכיון הבנק.

29   . אני מקבלת את התביעה וקובעת כי שנת הלידה של המבקש הינה 1954 ולא 1952, ועל כן

תאריך הלידה שלו במרשם יתוקן ויהיה מעתה 54/XX/XX.

30   . המשיבים ישלמו למבקש הוצאות משפט, בהתחשב בהתנהלות ההליך בסך 3,000 ₪ לשני

המשיבים יחד בחלקים שווים.

31   . המשיב מס׳ 1 יתקן את תאריך הלידה במרשם.

פסק הדין מותר לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י״ח סיוון תש״פ, 10 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

גילה ספרא-ברנע, שופטת