פסיקת מזונות זמניים לאישה והעברת כספים במעטפה מדי חודש (תלה"מ 9438-05-19)

דיון

17.         מהן ההלכות המשפטיות החלות בבקשות אלה, למזונות אישה ולפירוק שיתוף בבית הצדדים, וכיצד ראוי ליישמן בנסיבות חייהם של האיש והאישה כאן?

18.         מזונות אישה - סעיף 2 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט-1959, קובע כי "אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה."

19.         שני הצדדים יהודים, משכך הדין האישי החל בעניינם הינו למשפט העברי, אשר מטיל חובת מזונות על הבעל כלפי האישה בתקופת הנישואים. סכום המזונות נקבע לפי רמת החיים אליה הורגלה האישה במהלך שנות הנישואים, בבחינת ״עולה עימו ואינה יורדת עימו". (ע״א 508/70 נתוביץ נ׳ נתוביץ, פ״ד כה (1) 608) וכפי כל הדרוש לה (ב. שרשבסקי, מ. קורינאלדי דיני משפחה א׳ 291 (2015), ע״א 130/83 פרייס נ׳ פרייס פ״ד לח (1) 721 (1984)).

20.         יש משמעות לשאלה האם האישה עבדה, מה גילה, האם היא שיצאה מהבית או האיש עזב. ככל והאיש עזב עליו נטל ההוכחה כי המניעה מהאישה ומעשיה לא איפשרו לו לחיות עימה על מנת להיות פטור מחובתו במזונותיה. (א. גריידי מזונות אישה - הלכה ומעשה 251 (2016)).

21.         יש מספר עילות המחריגות את החיוב, ולא בכל מקרה יחוייב האיש בתשלום מזונות לאשתו. כך - כאשר יש לאישה הכנסה, והיא בבחינת ׳מעשי ידיה תחת מזונותיה׳.

כך נבחנה גם השאלה כיצד ייפסק כאשר לאישה יש הכנסות (פירות) מנכסיה בגדר ׳צאי פירות נכסיך במזונותייך׳ (ר׳ שרשבסקי וקורינאלדי שם, ע׳ 304 ; ע״א 596/89 חקק נ׳ חקק מה (4) 749 (1991), ע״א 4316/96 פלולי נ׳ פלולי 394 (1999)) ונחלקו הדעות, אף כי ס׳ 2א לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי״ט-1959 קבע שיש להתחשב בהכנסות בן הזוג מכל מקור. כמו כן לאחר פירוד ממושך ניתן לטעון שעל האישה לפעול על מנת להשתכר (ע״א 5930/93 פדן נ׳ פדן (22.12.1994)).

החיוב במזונות יוחרג גם כאשר קיימות עילות להחרגתו מתחום המעמד האישי.

כך יהא גם במקרים בהם לא נותר בנישואים דבר (בע״מ 3151/14 פלונית נ׳ פלוני (5.11.2015)) או כאשר התשלום מהווה מניעה לסיום המו"מ לגירושין שאז יש לבחון האם להפסיק חיוב במזונות זמניים. (להרחבה ויישום, ראה תמ״ש (פ״ת) 11940-04 פלונית נ׳ פלוני (25.1.2015)).

22.          נקבע כי יש לפסוק מזונות זמניים בשלב ניהול המשא ומתן, שישקפו את המצב הקודם לפרוץ הסכסוך, על מנת למנוע פער כלכלי משמעותי שיביא לוויתורים בשלב המו״מ או הגירושין.

"בעניין מזונות זמניים, מן הראוי לשקול שיקול נוסף.. כאשר מדובר בפער כלכלי משמעותי בין בעל לבין אישה, יש חשש כי אי פסיקת מזונות זמניים בשיעור הולם, תיצור פערי כוחות בין בני הזוג, בעת המשא ומתן לגירושין, ובעת ההליכים המשפטיים ביניהם. ... יש לשקוד, עד כמה שניתן, להביא את בני הזוג למצב פחות או יותר שוויוני מבחינה כלכלית... מכאן שהדרך הנאותה היא פסיקת מזונות זמניים שתשקף, פחות או יותר, את המצב הכלכלי שהיה לפני פרוץ הסכסוך..."

(בר״ע (י-ם) 1081/05 פלוני נ׳ אלמוני, ש׳ דרורי, ס׳ 69, (8.8.2006)).

23.          פירוק שיתוף - סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, תשכ״ט-1969 קובע כי "כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף".

לזכות קניינית זו מעמד חשוב, ובמרבית המקרים ייעתר בית המשפט ויורה על פירוק השיתוף בנכס. כך כאשר אחד הצדדים מסרב להתגרש ופתרון הסכסוך אינו קרוב. (רע"א 4358/01 בר- אל נ׳ בר-אל פ"ד נה (5) 856 (2001)).

24.          אולם לא בכל מקרה יורה בית המשפט על פירוק השיתוף במיידית, כאשר הצדדים הינם בני זוג. (נ. שלם יחסי ממון ורכוש - הדין והפסיקה 398 ואילך (מהדורה שניה) 2019).

זכות בעל הקניין אינה עומדת בחלל ריק, גם לצד הנוסף זכויות, ובית המשפט ייאזן ביניהן במקרים המתאימים. תיבחן התנהלות הצדדים קודם לבקשה ומה צפוי לאחריה, היכן עומדים יתר ההליכים המשפטיים בבית המשפט ובבית הדין הרבני, בדיקה שאין ניצול לרעה של ההליך, היש צורך ממשי ודחוף בפירוק או המופעל לחץ, והאם ניתן למצוא פתרון כולל בפרק זמן סביר.

(בע"מ 1955/17 פלונית נ׳ פלוני ש׳ רובינשטיין (18.4.17)).

25.          יש מקרים בהם פירוק שיתוף רק בנכס אחד מתוך מכלול נכסים יהא החריג, וייבחן הניתן להגיע להסדר כולל של כל הזכויות והנכסים, בכפוף לשיקול דעת בית המשפט ובנסיבות המקרה (רמ"ש (ת״א) 40199-03-16 ש.ד. נ׳ א.ד. ש׳ שוחט (30.5.2016)), ומהו פרק הזמן הסביר עד לביצוע שמא יש לעכב פירוק השיתוף עד להכרעה כוללת. (רמ"ש (ב״ש) 8939-03-17 ל.א. נ׳ י.א. ש׳ לוין (4.6.2017)).

26.         אם כן כיצד ראוי ליישם הלכות אלה בנסיבות חייהם של האיש והאישה כאן?

27.         במקרה דנן רב הפער בין טענות שני הצדדים, הן לעניין היקף הרכוש והנכסים והן בשאלת ההכנסות החודשיות. מחד טענות האישה לרכוש רב בהיקף של עשרות מיליונים, ב

בעסקים ובנדל״ן, למול טענת האיש כי חלק מהרכוש שטוענת האישה כמשותף הוא רק שלו כי נצבר לאחר מועד הקרע ביניהם וכן חובו לרשויות המס הינו בהיקף של מיליונים.

28.         הכנסות האיש - האיש צירף שני דוחות, האחד על שמו לשנת 2017 והשני באנגלית לחברה בע״מ הנושאת את שמו לשנת 2018 בשניהם הפסד בשורה התחתונה. ברם בשלב זה טרם נהיר האם דוחות בודדים אלה משקפים מלוא הכנסת האיש ופוטנציאל הכנסתו והאם הובאה התמונה הכספית במלואה. זאת אף נוכח טענות הצדדים עצמם - מחד טענת האישה למלאי

והכנסות שלא דווחו בשיעור עשרות מיליוני שקלים, ומאידך טענת האיש כי במסגרת הליך ׳גילוי מרצון׳ בו פועל כיום החוב לא יעלה על מספר מיליוני שקלים. כך גם האיש גילו מעל 70 שנה ונמסר כי סובל מבעיות בריאות.

דומה כי הכנסת האיש הינה נתון שיש צורך לבררו.

29.         בנוסף ולאחר שלפסיקת מזונות יש להתחשב גם ברכוש ובהכנסות מרכוש, וכפי שהובא לעיל יש נכסי נדל״ן, חברות, אתרים, שותפויות, מניות ועוד (משותפים או לא), גם סוגיה זו טרם הובהרה דיה.

30.         הכנסות האישה - האישה כיום מעל 68 שנה, אינה עובדת, לאחר גיל פרישה, מקבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, אך הובא כי אין בה כדי לכלכלה כפי שהורגלה.

31.         לאישה כסף בעו״ש ותכשיטים, לטענת האיש בשווי מאות אלפי שקלים. טרם הוברר ההיקף, לא הובא כי פירות להם. כך גם יש לה נדל״ן אלא שחלקם אינם בידיעה מלאה או בשליטתה, מנכס מניב אינה מקבלת שכירות, לא נמצא כי די בהם כדי לכלכלה.

32.         הצדדים מתדיינים בפני בית הדין הרבני הנכבד, הוצג פרוטוקול שם עתר האיש לגירושין, ונמסר מטעם האישה כי אף שמקווה שישוב אינה מתכוונת למנוע גט.

)"ב״כ האישה: היא חיכתה לו 11 שנה, היא לא תחזיק אותו בכוח, עובדה שהוא לא ביקש להתגרש, הבגדים שלו בבית, כל יום שישי קיבלה אותו בבית, עד היום, אם רוצה לחזור שיחזור, אם ירשום חצי רכוש על שמה, היא לא תחזיק אותו." פרוטוקול דיון ביה״ד הרבני מיום 16.7.19).

המזכירות - תואיל לסרוק בתיק.

לא הובאה, בשלב זה, עילה מעילות המעמד האישי שיש בה כדי לשלול זכות זו.

33.         ממה שהובא עד כה, ובשלב זה, בפני בית המשפט תמונה חלקית בלבד של היקף הנכסים הכספים והזכויות של הצדדים, בין אם לפי הטיעון שהכל משותף, ובין אם לפי הטיעון כי כל שנצבר למעלה מעשור הינו רק של האיש ברם החובות שקדמו לתקופה זו הינם גם באחריות האישה. כך גם לעניין הכנסות האיש והיקף הרכוש שעל שמו (משותף או לאו).

34.         טענת האישה כי האיש החזיק שני בתים משנת 2008 הגיע בכל סוף שבוע ולא הגיש תביעת גירושין, וטענת האיש מנגד כי נפרדו כבר אז הגיע בסופי שבוע עבור הילדים, דינן בירור עובדתי (ככל שלא ישכילו הצדדים להגיע להסכמות).

35.         טרם הובהר המתווה לעתיד, החל הליך בבית הדין הרבני. טענות הצדדים סותרות, לרבות טענת האישה מחד כי אין בידה מידע מלא והאיש מסתיר הכנסות כספים ורכוש, ומנגד הכחשת האיש וטענתו שחלק מרכושו אינו משותף ולכן אין לחלוק בו.

36.         ברם בשלב זה עולה כי יש כספים וזכויות, חברות, עסקים, ונכסי נדל״ן. בין אם כל

הרכוש לעיל משותף, ובין אם חלקו אכן נפרד - שגם אז פירוש הדבר כי לאיש יכולת כלכלית עודפת על זו של האישה - הרי ברי כי יש לקבל תחילה את מלוא המידע והנתונים בטרם הכרעה.

37.         לא נמצא כי על האישה לנהל משא ומתן בעמדת נחיתות מובהקת, בה אין בידה את המידע המלא, נתונים או שליטה ברכוש ובכספים, מה גם שמנגד נטען כי חלקו אינו משותף ברם ללא נתונים.

38.         אין חולק כי מזה שנים האיש משלם לידי האישה, מדי חודש בחודשו, 15,000 ₪ במזומן ונושא בהוצאות הבית במלואן.

טענת האיש כי העברות הכספים במזומן במעטפות מדי חודש בחודשו, במשך שנים ולכל הפחות משנת 2013 בנוסף למימון מלוא הוצאות אחזקת הבית הן על חשבון חלקה של האישה ברכוש, יש להוכיחן, בהעדר הסכם חתום, וכאשר מנגד הכחשת האישה וכי המשיך לממן מחייתה. אין די בהעלאת הטענה כדי להציב האישה כיום ללא העברה כספית זו או חלקה.

כך גם לצורך הטענה שעל האישה להשתמש בנכסיה לקבלת פירותיהם תחת מזונות, יש לאפשר זאת מכלל הנכסים המשותפים, אותם יש לבחון. לא כך בשלב הנוכחי ונוכח התנהלות הצדדים עד הגשת התביעות.

39.          מנגד, העתירה למזונות נטענה בחסר, מבלי לפרט הסכום המבוקש עבור כל אחד מהרכיבים, ובאופן כוללני בלבד, הוצאות האישה וצרכיה לא גובו באסמכתאות.

לא נמצא כי האישה הוכיחה, בשלב זה, את גובה הצרכים הנטענים למחייה (15,000 ₪), ואין די בציון הרכיבים הנטענים.

אין מונע מהאישה להוכיח טענותיה במסגרת ההליך. ברם בשלב זה של סעד זמני, הדבר אינו מגיע כדי היעתרות לסכום שנתבקש ולא ייפסק במלואו.

40.          ההחלטה ניתנת למזונות זמניים, כסעד זמני, בשלב שבטרם שמיעת הראיות, בזהירות הראויה, ומבלי לקבוע מסמרות בטענות הצדדים.

אף אין בפסיקתם משום קביעה שהחיוב בעינו עד סיום ההליך, וייבחן, ככל יהא בכך צורך, בעתיד ובהתאם לנסיבות.

41.          בשלב זה, ובהתאם לכל המפורט לעיל, נקבע כדלקמן

האיש ישא במזונות זמניים לאישה, בסך של 8,000 ש״ח לחודש, בשלב זה לתקופה מהגשת התביעה ועד ל- 12 חודשים מהחלטה זו ואילך (כולל) או עד סידור הגט, לפי המוקדם.

בנוסף, ישא האיש בתקופה זו בכל הוצאות אחזקת הבית, ישירות לנותן השירות או ישיבן לאישה בתוך 15 יום כנגד הצגת קבלות.

כמו כן ישא במלוא הוצאות רפואיות חריגות לאישה (לרבות שיניים) שאינן ממומנות ע״י ביטוח בריאות ממלכתי, ביטוח רפואי משלים או פרטי, כנגד הצגת קבלות.

42.          החיוב ממועד הגשת התביעה 5.5.19.

המזונות ישולמו החל מיום 5.11.19 ובכל 5 לחודש.

הסכום יהא צמוד למדד המחירים לצרכן שיפורסם ביום 15.11.19, ויתעדכן מדי 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.

43.              חוב עבר ככל שיש מיום 5.5.17 ועד 5.11.19, בניכוי סכומים ששילם, ישולם ב- 6 תשלומים חודשיים שווים ורציפים, ממועד התשלום הקרוב.

44.              סכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב ועד לתשלום בפועל.

45.              לקראת סיום התקופה, תיבחן הסוגיה פעם נוספת, בהתאם למצב ההליכים עד אז, וככל שתתבהר התמונה הרכושית, וההליך בבית הדין הרבני.

46.              אשר לבקשה לפסק דין חלקי המורה על פירוק השיתוף בבית, בנסיבות כאן בהן טרם הובהרה מסת הנכסים המשותפת ושווייה, יש לערוך איזון ראוי בין זכויות שני הצדדים - מחד זכות האיש לממש את קניינו בבית ומנגד זכות האישה לחלקה ברכוש המשותף לאחר קבלת מלוא המידע אודות הנכסים הזכויות והכספים המשותפים. כך גם יוכלו לבחון הניתן לבצע פירוק השיתוף מתוך ראייה של מכלול הנכסים, ולא רק בנכס בודד.

לא הובאה עילה לפירוק מיידי ודחוף רק בנכס בודד זה ובמובחן מנכסים אחרים בשלב ראשוני זה וטרם התבררה התמונה הרכושית.

נוכח האמור לעיל ומורכבות ההליך כעולה מטענות הצדדים, לא נמצא בשלב זה ומבלי לקבוע מסמרות, להורות על פסק דין חלקי של פירוק שיתוף בנכס אחד, בית הצדדים.

47.              אין בכך לשלול פירוק השיתוף בבית בהמשך, וקודם לסיום ההליך המשפטי, ככל ויתברר כי האישה מעכבת קבלת מידע התקדמות ההליך או המשא ומתן. ברם בשלב זה דומה כי המידע מצוי בעיקרו בידי האיש.

48.              לצורך בירור היקף הרכוש הנכסים וההכנסות, ימונה מומחה מטעם בית המשפט.

47.       יש לקוות כי הצדדים ישכילו להגיע להסכמות כוללות שייתרו עבורם המשך ההליך, למען

טובתם וטובת ילדיהם המשותפים.

50.              ניתנת לצדדים שהות בת 60 יום על מנת לבחון הידברות ביניהם. ניתן יהא להאריך התקופה

בבקשה מוסכמת, מוצע כי ישקלו חזרה לשולחן הגישור.

51.               ככל ולא תצלח ההידברות, ולצורך קבלת תמונה רכושית מלאה, ממונה מטעם בית המשפט מומחה רו״ח חוקר, להעריך שווי חלקו של האיש בעסק בחברות ובשותפויות, בהן הינו בעל זכויות או בעל מניות, לרבות הון, מלאי, פעילות, התחייבויות, זכויות כספיות וסוציאליות הרשומות ע״ש הצדדים או מגיעות להם מכל סוג, מוניטין אישי ועסקי ככל שיש, וכל נכס נוסף, חובות או חיובים מכל סוג.

הצדדים ינהגו בפני המומחה בגילוי מלא ונאות, וימציאו לו כל מידע או מסמך נדרש.

הצדדים יגישו זהות מוסכמת של המומחה בחלוף 20 יום מתום ההידברות. בהעדר הסכמה יקבע ע״י בית המשפט.

שכר טרחת המומחה ישולם על ידי שני הצדדים בחלקים שווים, כאשר האיש ישא בעלות בשלב זה, וחלקה של האישה יושב לו במסגרת פסק הדין או במועד מוקדם יותר אם ייקבע מימוש הרכוש או חלקו קודם לפסק הדין.

52.               נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר למועד הקרע, ומבלי לקבוע מסמרות, בשלב זה, נוכח הבירור העובדתי הנדרש, המומחה יכין את חוות הדעת ל- 3 מועדים: יום 1.5.2008 (טענת האיש), יום 1.5.2019 (טענת האישה), וכן ליום 1.5.2013 (השנה בה נמסר שנסגר החשבון המשותף, ככל ויוצג למומחה התאריך המדויק יחושב בהתאם לו).

מועד הנישואין בשנת 1970 יימסר למומחה.

53.               הוראות נוספות לצורך הכנת חוות הדעת, ינתנו בהמשך ובהתאם לנדרש.

לא יגיעו הצדדים להסכמה על שווי נכסי המקרקעין, ימונה גם מומחה שמאי מקרקעין.

54.               לסיכום, הבקשה למזונות זמניים התקבלה במרביתה, הבקשה לפסק דין חלקי בנכס אחד נדחתה.

נוכח התוצאה, האיש ישלם לידי האישה הוצאות משפט ושכ״ט עו״ד בסך 3,000 ₪.

55.               סכום שלא ישולם ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד החיוב ועד לתשלום בפועל.

56.               המזכירות - תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתן לפרסום ללא שמות וללא פרטים מזהים של הצדדים.

ניתנה היום, י״ח תשרי תש״פ, 17 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.

אילת גולן - תבורי, שופטת