צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
דיני משפחה דיני משפחה וגירושין דיני משפחה
תוכן מרכזי בעמוד דיני משפחה וגירושין תוכן מרכזי בעמוד

השופט חננאל שרעבי: החלטה בבקשת רשות ערעור בעניין אי קביעת מועד לדיון (רמ"ש 47543-05-20)

1.         עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופט בן
ציון ברגר) בתמ״ש 11890-12-14 מיום 11.5.2020 במסגרתה נדחתה בקשה לקבוע דיון
דחוף בבקשה לדחיית התביעה קמא, ונקבע כי דיון ייקבע ככל שיידרש, לאחר קבלת תסקיר
בדבר מצב הקטין.

רקע וההחלטה קמא

2.         המבקשת (האם) והמשיב (האב; להלן: "הצדדים") ניהלו מערכת יחסים זוגית החל משנת
2000, ממנה נולד הקטין בשנת 2006, כיום כבן 14.

3.         יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו בשנת 2011. סמוך לפרידתם חתמו הצדדים על
הסכם פירוד אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט קמא, ביום 22.3.2012
(תמ״ש
31750-10-11).

4.         בהסכם הפירוד נקבע כי משמורת הקטין תהא בידי האם ונקבעו זמני שהות לקטין עם
האב.

5.         לאחר כשנתיים, ביום 7.12.2014, הגיש האב את התובענה קמא, להעברת משמורת הקטין
אליו בטענה שהאם לא כשירה לכאורה לשמש כאם הקטין. שאלת המשמורת טרם
הוכרעה.


6.         במסגרת התיק קמא, מינה בית המשפט קמא מומחה שהמליץ על העברת המשמורת לאב.
המעבר לא יצא אל הפועל לאחר שהקטין סרב להיפגש עם האב ובהמשך אף נותק הקשר
בינו לבין הקטין.

7.         לנוכח הנתק בין הקטין לאב, בית המשפט קמא נתן עדיפות לחידוש הקשר בין הקטין לבין
אביו, והורה על קבלת סיוע ממומחים לניכור הורי ומינוי אפוטרופוס לדין עבור הקטין.
יצוין כי במסגרת המאמצים לעיל, קבע בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 1.5.2019 כי
תשלומי המזונות לאם עבור הקטין יוקפאו עד החלטה אחרת.

8.         הצדדים עודם נמצאים בהליך טיפולי ובהחלטה מיום 28.1.20 הורה בית המשפט קמא
למחלקה לשירותים חברתיים ב..., על עריכת תסקיר מעודכן לגבי זמני השהות, מצב
הקטין, מערכת יחסיו עם האם עם האב והמלצות להמשך ככל שקיימות.

9.         ביום 15.3.20 הוגש עדכון קצר מאת המחלקת לשירותים חברתיים ב..., במסגרתו נמסר כי
הקטין והאב חזרו להיות בקשר לפני כשנה וזמני השהות מתקיימים ביניהם במתכונת של
כל סופ״ש שני וחופשות לפי סידור שנקבע בעבר בין הצדדים. בהחלטתו מיום 6.5.20, ביקש
בית המשפט קמא להגיש תסקיר עדכני על מצב הקטין.

10.        ביום 5.5.20 הגישה האם (המבקשת כאן) בקשה בתיק קמא, "בקשה דחופה לקביעת דיון
בשאלת דחיית התביעה וחידוש החיוב במזונות
". במקביל הוגשה לתיק קמא בקשה מטעם
האב, "בקשה דחופה למתן החלטה בעניין המשמורת הזמנית/קבועה".

11.        ביום 11.5.2020 נתן בית המשפט קמא את החלטתו בבקשת האם לקביעת דיון בבקשה
לדחיית התביעה, כדלקמן:

"לפני בקשה לקביעת דיון בבקשה לדחיית התביעה.

גם במקרה זה המבקשת ככל הנראה אינה ערה להחלטתי מיום
6.5.2020 המורה על הגשת תסקיר. רק לאחר קבלת התסקיר יושלם
סבב הערכות המקצועיות שיאפשר לבית המשפט לקבל החלטה
מושכלת בעניינו של הקטין ובכלל זאת וככל שידרש יקבע גם מועד
לדיון".

בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

יצוין כי החלטה ברוח דומה להחלטה לעיל ניתנה אף על גבי בקשת האב למתן החלטה
בעניין המשמורת.

טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור

12.        אציין כי במסגרת הטענות בבקשה, המבקשת פירטה והאריכה, לטעמי למעלה מהדרוש,
בנושא הקפאת תשלומי המזונות עבור הקטין, בעוד שבקשת רשות הערעור דנן עוסקת אך
בהחלטה על אי קביעת מועד דיון.

להלן תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור:

א.         שגה בית המשפט קמא כאשר התיר המשך ניהול הליך הנוגע ל״ניכור הורי"
(המוכחש) במסגרת תיק משמורת, בוודאי כאשר המומחים לניכור קבעו כי לא
קיים ניכור הורי.

ב.         ביום 29.4.2018 ניתנה חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אשר קבע כי יש להותיר
את משמורת הקטין בידי האם. בשלב זה ובהתאם להסדר הדיוני ולאמור בחוות
דעת המומחה, היה על בית המשפט קמא להוציא פסק דין מתחת לידיו לפיו
התובענה קמא נדחית, אולם הוא נמנע לעשות כן. בכך, נהג בית משפט קמא בחוסר
סבירות קיצוני ונוהג עד כה, כאשר מזה כמעט שנתיים נמנע מלהוציא לפניו פסק
דין שהיה אמור להינתן.

ג.          תקנת הציבור מחייבת סיום סכסוכים משפטיים. עקרון סופיות הדיון מטרתו
לשים קץ להליך השיפוטי ולחסוך בזמן ובהוצאות למערכת המשפטית, ומנגד
להפחית מעוצמת העוול שנגרם לצד השני המכלה את זמנו בבתי משפט.

ד.         הימשכות ההליכים היא תוצאה של התנהלות האב. בשים לב לדוחות החסויים
שהוגשו לתיק קמא מטעם המומחים והאפוט׳ לדין, עלה אצל האם חשש כי
הימנעות ממתן החלטה נובעת ממניעים אחרים, והיא שומרת על זכותה החוקית
להגיב לאמור בדוחות אלו.

דיון והכרעה

13.        לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות את בקשת
רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על-פי סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין
האזרחי התשמ״ד-1984.

להלן אנמק החלטתי.

14.        בקשת רשות הערעור דנן הוגשה ביום 21.5.20 כנגד החלטת בית המשפט קמא מיום
11.5.20. במסגרת ההחלטה קמא, נדחתה בקשת המבקשת לקביעת דיון בתיק קמא.

15.       כיממה לאחר שהתיק דנן הועבר לטיפולי ובמסגרת עיון בתיק קמא, התברר כי השופט
קמא נתן ביום 24.5.20 החלטה בזו הלשון: "נוכח הבקשות שהוגשו ולאור המועד הצפוי
לקבלת התסקיר אני קובע דיון במעמד הצדדים והאפ׳ לדין ליום 21.6.2020 שעה 14:00
״.

היינו, בקשת רשות הערעור דנן לכאורה מתייתרת, לנוכח ריפויה של טרוניית המבקשת,
עת נקבע מועד דיון, כבקשתה, בתיק קמא.

יצוין כי ההחלטה בתיק קמא מיום 24.5.20 ניתנה לאחר שהוגשו לתיק קמא שתי בקשות
מטעם המבקשת, הנוגעות למומחים המטפלים בצדדים ולדוחות שהוגשו מטעמם.

16.       לאור האמור לעיל, נתתי החלטה בתיק דנן באותו יום (24.5.20), לאמור:

"תיק זה הועבר לטיפולי.

עיון לפני מספר דקות בתיק קמא (כעת השעה 12:45), מלמד כי השופט
קמא נעתר, בסופו של דבר, לבקשת המבקשת וקבע דיון בתיק זה, וזאת
"לנוכח הבקשות שהוגשו ולאור המועד הצפוי לקבלת התסקיר" (לשון
ההחלטה קמא העדכנית).

הדיון נקבע במעמד הצדדים והאפוט׳ לדין ליום 21.6.20, שעה 14:00.

סבורני כי החלטת השופט קמא מהיום, מהשעות האחרונות, מייתרת
רמ״ש זה, שכוון נגד החלטת השופט קמא שלא לקבוע דיון בתיק קמא
כבקשת המבקשת טרם קבלת תסקיר.

יודיע ב״כ המבקשת לא יאוחר ממחר, 25.5.20, האם לנוכח ההחלטה
האחרונה של השופט קמא יסכים למחיקת הרמ״ש. אם לא כן, ינמק
בקשתו
".

17.       למחרת היום, ביום 25.5.20 הגיש ב״כ המבקשת תגובתו להחלטתי הנ״ל, במסגרתה עמד
על זכות המבקשת להמשיך בבירור בקשת רשות הערעור דנן, תוך שהוא מנמק זאת,
להפתעתי כי רבה, "בכדי שזה ידון בשאלת חידוש החיוב במזונות של הקטין ומתן פסק
דין בהמשך להסכם שקיבל תוקף עוד ביום 29.3.18 בתיק קמא
" (להלן: "התגובה").

18.       אין לי אלא להביע את תמיהתי הרבה לנוכח נימוקי המבקשת בתגובה. ההחלטה על
הקפאת חיוב האב במזונות הקטין ניתנה לפני כשנה, ביום 1.5.2019. לא זו אף זו, המבקשת
אף הגישה אז בקשת רשות ערעור על ההחלטה (רמ"ש 18289-05-19, בפני כבי השופטת
אספרנצה אלון) שנדונה ונדחתה בהחלטה מיום 19.6.19. היינו, ההחלטה על הקפאת החיוב
במזונות - חלוטה היא.

19.       זאת ועוד. נראה כי ב״כ המבקשת מערבב מין בשאינו מינו. בקשת רשות הערעור דנן הוגשה
אך נגד ההחלטה קמא שעסקה בדחיית בקשת המבקשת לקביעת מועד דיון. הא ותו לא.
כך הגדיר זאת בעצמו ב״כ המבקשת ברישת כתב הבקשה - ואף בסופה (סע׳ 65 לבקשת
רשות הערעור) הפנה לכך.

אין ולא היה מקום לטעון, כפי שנעשה בתגובה, כי על בית משפט זה לדון בשאלות שלא עלו
כלל מההחלטה קמא, עליה ביקשה המבקשת לערער בהליך זה ואשר עסקה אך בדחיית
בקשתה לקיים דיון בתיק קמא.

20.       עוד אוסיף כי אף מקריאת כלל נימוקי התגובה, התנהלות ב״כ המבקשת לא ברורה ולא
נהירה לי עד תום. נימוקי התגובה הביעו טרוניות רבות, מן הגורן ומן היקב, נגד מטרת
הדיון העתידי בתיק קמא, זהות המוזמנים אליו, עמדת השופט קמא מול המלצות
המומחים ועוד ועוד. טענות אשר בינן לבין בקשת רשות הערעור דנן אין כל קשר, ואין
מקום להעלותן מול בית משפט זה כערכאת ערעור ברמ״ש הנדון.

21.       הופעתי גם מהאמור בסעיף 15 לתגובה, שם ציין ב״כ המבקשת כי "אין כל מקום לקבוע
ל״דיון" בבית המשפט קמא...
"

אודה ולא אבוש, בנקודה זו לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של ב״כ המבקשת. מלכתחילה
הגיש הוא את בקשת רשות הערעור כך שאם תתקבל, ייקבע דיון בבקשות העומדות בתיק
קמא - וכעת משנקבע מועד (ואף קרוב יחסית, בעוד פחות מחודש), ב״כ המבקשת טוען כי
אין מקום לקבוע ״דיון״ בבית משפט קמא?!

בכל הכבוד, אינני מבין את הלך מחשבתו של ב״כ המבקשת כפי שהובעה בתגובה. מכל
מקום הוא מוזמן להעלות את כל טענותיו, אשר חלקן מפורטות לעיל, בדיון שנקבע בתיק
קמא לצורך זה בדיוק.

22.       מעבר לכל האמור, ואף אם בית משפט קמא לא היה קובע דיון קרוב, כפי שעשה במסגרת
"עיון חוזר עצמי", דינה של בקשת רשות הערעור הנדונה היה להידחות לנוכח היותה של
ההחלטה קמא החלטה שלא תינתן עליה רשות ערעור - כאמור בסעיף 1(1) לצו בתי המשפט
(סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס״ט-2009.

23.       החלטה על קביעת מועדי דיון היא החלטה הנתונה לשיקול דעתו הרחב של בית משפט
קמא, בהיותו הערכאה הדיונית, וזאת כפי שפורש בפסיקה. לא מצאתי להתערב בשיקול
דעתו זה, קל וחומר לנוכח השתלשלות האירועים כמפורט לעיל.

ראו בעניין זה: רע״א 7212/19 פלונית נ׳ מדינת ישראל - משרד הבריאות (ניתן ביום
17.11.2019);

ע״א 835/20 אור-נור בניה ופיתוח בע״מ נ׳ נבו (נצרים בניה ופיתוח) בע״מ (ניתן ביום
11.2.2020).

24.        יצוין כי השופט קמא נימק פעמיים את החלטתו מדוע לא ניתן לקבוע דיון - הן בהחלטה
קמא והן בהחלטתו מיום 17.5.20.

יחד עם זאת וכאמור לעיל, בעיינו בבקשות השונות העומדות בתיק, ככל הנראה נמלך
השופט קמא בדעתו, והחליט בכל אופן לקבוע מועד קרוב לדיון. לנוכח כל זאת נראה כי
בקשת רשות הערעור דנן מתייתרת; דין טענותיה האחרות של המבקשת להתברר בדיון
הקרוב בבית משפט קמא.

סוף דבר

25.        לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

26.        משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותסגור את התיק.

החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתנה היום, ג׳ סיוון תש״פ, 26 מאי 2020, בהעדר הצדדים.


דרג את הכתבהדירוג כתבה השופט חננאל שרעבי: החלטה בבקשת רשות ערעור בעניין אי קביעת מועד לדיון (רמ"ש 47543-05-20): 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשר דיני משפחה וגירושין צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד