חיפושדלג על חיפוש
En
עורך דין משפחה וגירושין בתל אביבדלג על עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב.   טלפון: 03-6161535  נייד: 0544705733  Email: office@rotenberglaw.co.il

צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
גירושיןדלג על גירושין
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

בית הדין ימשיך לדון בתביעת מזונות ילדים אם הובעה הסכמת הצדדים באמצעות השתתפות שני הצדדים בהליך, ואף אם היה זה לפני פסיקת בית המשפט העליון

ב"ה

תיק 1217707/7

בבית הדין הרבני האזורי ירושלים

 

 

בפנינו בקשת הנתבע לסילוק על הסף של תביעת התובעת למזונות ילדים בבית הדין הרבני תוך קביעה כי הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

טענותיו העיקריות לכך הן שתים:

א. לאור פסיקת בית המשפט העליון שנתנה לאחרונה בתיק 7628/17.

ב. אמנם המבקש (הנתבע) עצמו פתח תיק למזונות ילדים בבית הדין לפני זמן מה, אך אין לראות בכך הסכמת שני הצדדים, ולהסיק מכך כי בית הדין הרבני קנה סמכות בהתאם לסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, משום שהתיק שפתח המבקש אז היה לפני פסיקת בית המשפט העליון שנתנה לאחרונה בתיק 7628/17.

במסגרת החלטת בית הדין מיום ח' באדר תש"פ (4.3.20), בקשתו הועברה לתגובת התובעת בתוך 7 ימים.

התקבלה תגובת התובעת, המציגה החלטת בית המשפט מיום ט"ו בשבט תש"פ (10.2.20) בה נדחתה בקשת הנתבע להורות כי הסמכות לדון בתיק מזונות זה מסורה לבית המשפט, ונקבע בהחלטת בית המשפט הנ"ל כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בתיק זה מפני כיבוד ערכאות הדדי, ובית המשפט מחק את התביעה המקבילה שהוגשה בפניו. ועוד ציין שם בית המשפט, כי אין לאפשר מצב בו הנתבע אינו מרוצה מהחלטת בית הדין ופונה לערכאה מקבילה בתקווה לקבלת תוצאה אחרת. התובעת טוענת בתגובתה כי הנתבע בחר להסתיר החלטת בית המשפט זו מבית הדין במסגרת בקשתו הנוכחית. כן העלתה התובעת טענות נוספות לדחיית הבקשה, ואף דורשת פסיקת הוצאות משפט בגינה. 

נציין כי אכן נצפה, שבחוסר תום לב, לא ציין הנתבע בבקשתו לסילוק על הסף של תביעת התובעת למזונות ילדים בבית הדין הרבני, את החלטת בית המשפט הנ"ל.

למעשה, אף בלא ההחלטה הנ"ל של בית המשפט, לא היה מקום להיעתר למבוקש, ונבאר.

תיק התביעה של התובעת למזונות ילדים נפתח כבר ביום י"ט באב תשע"ט (20.8.19), נתנו בו כבר 9 החלטות (מלבד זו), ובהחלטת בית הדין מיום ג' באלול תשע"ט (3.9.19) אף נפסקו מזונות זמנים, ואף במסגרת החלטת בית הדין מיום י"ב באלול תשע"ט (12.9.12) נפסקו מזונות ילדים (החלטות שנתנו לפני פסיקת בית המשפט העליון בתיק 7628/17, שנתנה בסוף חודש ספטמבר 2019). מאז החלטת בית המשפט העליון לא הגיש הנתבע בקשה לסגירת התיק, אף שמאז נמשכה התנהלות שבתיק.

כמובן שלא ניתן לקבל מצב, שבעל דין, שלא נוחות לו החלטות בית הדין לאחר ניהול תיק מתמשך, מבקש לסגור את התיק בפני בית הדין בהעדר סמכות, טענה שלא העלה קודם לכן במהלך ניהול תיק זה.

ונוסיף ונבאר. בנדון דנן התנהל בבית הדין הליך בעניין מזונות הילדים, ניתנו החלטות הוגשו כתבי טענות ובקשות, כאמור, כאשר הנתבע לא התנגד לסמכות בית הדין ואף לא העלה את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו. כלל ידוע בעניין הסמכות הוא, שאת ההתנגדות לסמכות בית הדין, על בעל הדין להעלות בהזדמנות הראשונה (סעיף 15(ד)(4) לחוק-יסוד: השפיטה). כאמור, בכל ההליך האמור, הנתבע לא טען כנגד הסמכות ואף לא העלה את הדבר כשאלה.

אלא שנצפה כי לטענת הנתבע, אף שהוא עצמו פתח תיק למזונות ילדים בבית הדין לפני זמן מה, ברם, לטענתו, ההזדמנות הראשונה לטעון כנגד הסמכות קמה לו רק לאחר פרסום בע"מ 7628/17

נבחן טענה זו.

השתתפות הצדדים בהליך בבית הדין, על פי פסיקות בית המשפט העליון, מהווה הבעת הסכמה לסמכות בית הדין, המלמדת כי הייתה הסכמה מכללא אף מצד הנתבע לסמכות בית הדין, בטרם נטענה בשלב מאוחר יותר טענת חוסר סמכות על ידו. סמכות בית הדין, כידוע, יכולה לנבוע הן לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, מכוח כריכת העניינים הכרוכים לתביעת גירושין, והן לפי סעיף 9 לחוק זה, מכוח הבעת הסכמת הנוגעים בדבר לסמכות בבית הדין. כידוע, הבעת הסכמה זו לסמכות בית הדין אינה חייבת להיות הסכמה מפורשת בכתב או בעל פה, אלא יכולה היא להיות גם בדרך של התנהגות, מעצם השתתפות הצד בהליך והתייחסות והעלאת טענותיו לגופו העניין הנדון (ראו בג"ץ 3664/92 ענת ביגר נ' עשהאל ביגר, פ"ד מז(1) 244 (1993); ובג"ץ 109/53 לוי שיף נ' רחל שיף ויו"ר ההוצל"פ, חיפה, פ"ד ז 543(53)).

ברם, כאמור מעלה, המבקש (הנתבע) עצמו פתח תיק למזונות ילדים בבית הדין לפני זמן מה, אך לטענתו, אין לראות בכך הסכמת שני הצדדים ולהסיק מכך כי בית הדין הרבני קנה סמכות בהתאם לסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, משום שהתיק שפתח המבקש אז, היה לפני פסיקת בית המשפט העליון שנתנה לאחרונה בתיק 7628/17.

לכאורה, טענת הנתבע מבוססת על כך, שבתחילת ההליך, המצב המשפטי ביחס לאפשרות הכריכה לא היה ברור דיו, כאשר היו פסיקות לכאן ולכאן, ועתה לאחר הכרעת בית המשפט בבע"מ 7628/17 התבהרה התמונה, והתברר כי מלכתחילה לא הייתה לבית הדין סמכות לדון במזונות מכוח הכריכה. אלא שדווקא טענתו הלכאורית הנ"ל מובילה אל המסקנה כי בהתנהלותו בהליך בבית הדין, הביע למעשה את הסכמתו לסמכות בית הדין לדון בעניין המזונות. מאחר שהנתבע לכאורה טוען כי בזמן תחילת הדיונים או בעת שפתח את התיק למזונות ילדים מטעמו, המצב המשפטי לא היה ברור, והיו פסיקות ששללו את סמכות בית הדין; הרי אליבא דדבריו, אם לא הייתה מבחינתו הסכמה לדון בעניין מזונות הילדים מכוח סעיף 9, היה עליו להודיע על התנגדות לדון מכוח כריכה 'בהזדמנות הראשונה' בתחילת ההליך, בשל הספק הנובע מפסיקות שהיו באותו זמן, ששללו את סמכות בית הדין, ולהתנגד לסמכות בית הדין. משעה שלא עשה זאת ולא טען טענת חוסר סמכות, במצב המשפטי המסופק שהיה, ולא זו בלבד שלא ערער על סמכות בית הדין, אלא שאף פתח תיק תביעה מטעמו ונכנס לעובי הקורה וטען לגופו של עניין והגיש כתבי טענות בתיקים, הרי שיש בכך הבעת הסכמה לסמכות בין הדין לדון בעניין מכוח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953.

ונעיר, כי אף אילו לא הייתה קיימת סמכות לבית הדין לדון במזונות הילדים באופן רחב וענייני מכוח סעיף 9 לחוק, הרי שאף לפי פסיקת בע"מ 7628/17 כדעת הרוב, עדיין הייתה סמכות לבית הדין הרבני על פי סעיף 3 לחוק הנ"ל לדון בתביעת האישה להשבת הוצאות מזונות הילדים, במסגרת הפרשנות המצומצמת שהותיר בית המשפט למה שנאמר בסעיף הנ"ל כי יש לבית הדין סמכות לדון במזונות ילדים, ועל פי פסיקת בית המשפט הנ"ל יש לבית הדין סמכות לדון רק ב"הוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב, כגון הוצאות קונקרטיות שהוא כבר התחייב או חויב להוציאם נכון לאותה עת".

משכך, בקשת הנתבע לסילוק על הסף של תביעת התובעת למזונות ילדים בבית הדין הרבני תוך קביעה כי הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, נדחית, והתיק ימשיך להיות מנוהל בפני בית דין זה, כפי שאכן כבר קבע בית המשפט לענייני משפחה זה מכבר (ביום כ"ה בשבט תש"פ (20.2.20)) בתיק ספציפי זה.

ברם, בקשה זו, שהוגשה שלא בתום לב, כאמור, אשר במסגרתה הוסתרה מבית הדין החלטת בית המשפט לענייני משפחה הנ"ל מיום ט"ו בשבט תש"פ (10.2.20), הטריחה את בית הדין לחינם ואף את הצד השני.

לאור כל האמור קובע בית הדין:

1. תביעת הנתבע לסילוק על הסף של תביעת התובעת למזונות ילדים בבית הדין הרבני – נדחית.

2. בית הדין מחייב את הנתבע שפרטיו מעלה בהוצאות משפט בסך 500 (חמש מאות) ש"ח לטובת הנתבעת שפרטיה מעלה, לגבייה מידית, בגין הגשת בקשה זו, וכן בשל הטרחת הנתבעת וגרימת הוצאות לה באופן שאינו הגון.

3. בית הדין מחייב את הנתבע שפרטיו מעלה בהוצאות בסך 500 (חמש מאות) ש"ח לטובת אוצר המדינה, לגבייה מיידית, זאת בשל הטרחת המערכת לחינם. 

נזכיר כי אף במסגרת החלטת בית הדין מיום כ"ח בכסלו תש"פ (26.12.19), חויב הנתבע בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח (סך כולל) לטובת אוצר המדינה ולטובת הצד השני בגין הטרחת המערכת והצד השני לחינם.

העתק החלטה זו יועבר למרכז לגביית קנסות, לגביה מיידית.

הרב יצחק אושינסקי – אב"ד                      הרב מאיר קאהן                    הרב יעקב מ' שטיינהויז

 

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה

דרג את הכתבהדירוג כתבה בית הדין ימשיך לדון בתביעת מזונות ילדים אם הובעה הסכמת הצדדים באמצעות השתתפות שני הצדדים בהליך, ואף אם היה זה לפני פסיקת בית המשפט העליון: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משרד עורכי דין מאיה רוטנברגדלג על משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

עורך דין גירושין | עורך דין משפחה

עדכונים: קורונה Covid-19 נקרא גם: 2019-nCov‏, ‎2019 Novel Coronavirus

במהלך הימים הללו,  משרדנו ממשיך לספק שירות ללקוחותינו בישראל ובעולם.

כחלק מהמחויבות המתמדת של משרדנו לספק שירות מקצועי בסטנדרט הגבוהה ביותר של משרדי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה בישראל , הצוות שלנו ממשיך בזמינות מלאה עבור כל  לקוח לשאלות בקשר לשינויים הכרוכים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

אנו עוקבים באופן רציף אחר הודעות מטעם הרשויות, לשכת עורכי הדין, בתי המשפט, ובתי הדין הרבניים ופועלים מיד לאסוף ולנתח את ההשלכות המשפטיות על תיקים מתנהלים בעקבות התפשטות נגיף ה- Coronavirus. 


לנוחיותכם, תוכלו למצוא עדכונים באתר בכל  הקשור בשינויים שננקטו על ידי רשויות הממשלה וכן ניתוח סוגיות משפטיות שהתעוררו ופסקי דין שנקבעו עקב התפתחות אחרונה זו.

התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה

 מדוע לבחור בנו? תשומת לב אישית של משרד עורכי דין מאיה רוטנברג בכל נושא שעוסק בדיני משפחה, גירושין או צוואות, עורך הדין המתאים יכול לעשות את ההבדל בתוצאה הסופית של העניין המשפטי הספציפי שלך. החלטה נבונה בבחירת עורך הדין המתאים יכולה להיות החלטה מכריעה, במיוחד אם אינך יודע לאן ללכת או מהן זכויותיך. 

מאמר חדש באתר: האם אתה זקוק לעורך דין כדי להתגרש?

עו"ד מאיה רוטנברג

כל החומרים והתכנים המופיעים באתר נמצאים תחת הקריטריונים של חוק זכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם,להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. 

למען הסר ספק, כל שימוש בתכנים וברעיונות ללא אישור מפורש בכתב מעורכת דין מאיה רוטנברג אסור בהחלט ובמידה וייעשה שימוש כזה, הוא יחויב בתשלום. כל הזכויות שמורות © 2020 משרד עורכי דין מאיה רוטנברג 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד