החלטה בבקשה למתן סמכויות חקירה למומחה (תמ"ש 40564-11-15)

בית משפט לענייני משפחה בירושלים

13 מאי 2020

תמ״ש 40564-11-15 ש׳ נ׳ ש׳ ואחי

בפני כב׳ השופט פליקס גורודצקי

לפניי בקשה למתן סמכויות חקירה למומחה.

הבקשה הוגשה על ידי המבקשת אך בפועל העתירה להעניק סמכויות חקירה היא עתירתו של המומחה אשר באה לידי ביטוי בסעיף 6 לחוות הדעת.

המבקשת מציינת כי המומחה הציג שתי חלופות לביצוע איזון המשאבים - חלופות שניתן להכריע בהן לאחר ביצוע בירור עובדתי וחיקור צדדים שלישיים.

 

עיקר טענות החברות

העתירה להעניק סמכויות חקירה למומחה היא דרישה דרקונית, פולשנית ובלתי מוגבלת בעניינים עובדתיים, בתחומים שאינם בתחום מומחיותו של המומחה, לרבות הסמכות לגבות עדויות ולקבל מידע מצדדים שלישיים.

המומחה מטעם בית המשפט לא נועד להחליף את בעלי הדין ולהביא במקומם ראיות ועדויות. הבקשה נעדרת בסיס משפטי ועובדתי כלשהו.

היענות לבקשה היא פגיעה אנושה בחברות נוכח החשיפה של המידע לצדדים שלישיים שאין להם קשר להליך זה.

עמדת הנתבע

הנתבע תומך בעמדת החברות.

לא ניתן להעניק סמכויות חקירה למומחה, בזכותן יוכל לחקור צדדים שלישיים שאינם צד להליך זה.

המומחה לא הציג ראיה ולו לכאורית בתמיכה בטענתו כי, ככל שהמידע בדבר המשמעויות הכלכליות היה ידוע במועד הקרע, הרי שהיה בכך להשפיע על הערכת השווי.

לא ברור כיצד מתכוון המומחה לעשות שימוש בסמכויות חקירה.

ככל שהתובעת מבקשת להוכיח כי המידע היה ידוע במועד הקרע או לפניו, עליה לצרף ראיות לכך.

תשובת המבקשת לתגובת המשיבים

הפער בין שתי החלופות אותן הציע המומחה בחוות דעתו עומד על סך של 1,372,000 ₪.

מדובר בפער משמעותי.

הצורך בהענקת סמכויות חקירה נעוץ בעובדה כי מדובר במידע שידוע אך ורק לחברות.

הדרישה להעניק סמכויות חקירה היא דרישת המומחה ולא הדרישה של מי מהצדדים.

האפשרות להעניק סמכויות חקירה למומחה מוסדרת בהוראות הדין הרלוונטיות ובפסיקה.

עמדת המומחה

במהלך עריכת חוות הדעת התגלה כי קיים מידע לגבי חברת XXX בע״מ, שהיא אחת החברות הכלולות בחוות הדעת.

ככל שהמידע היה ידוע לפני מועד הקרע, יש בו כדי להשפיע על הערכת השווי במועד הקרע.

על מנת לדעת האם המידע הרלוונטי היה ידוע במועד הקרע, נדרש בירור עובדתי לרבות חיקור של צדדים שלישיים.

ככל שיוחלט על הענקת סמכויות חקירה, יופעלו אלה במידתיות תוך שמירה על האינטרסים של בעלי הדין, תוך חתירה לגילוי התמונה הכלכלית המלאה.

עמדת בעלי המניות של החברות

עמדה זו הוגשה בהתאם להחלטה מיום 27.2.20 וזאת לאור טענת החברות כי צדדים שלישיים עלולים להיפגע מהענקת סמכויות החקירה למומחה.

יש לבצע את חקירת הצדדים השלישיים בין כותלי בית המשפט בלבד, תוך מתן אפשרות לחברות לחקור את העדים אשר בכוונת המומחה לחקור.

סמכויות חקירה ודרישה בלתי מוגבלת בעניינים עובדתיים, אינם בתחום מומחיותו של המומחה.

סמכויות החקירה המבוקשות הן סמכויות נרחבות השמורות על פי דין לגופים ממשלתיים כגון: משטרה, או לבעלי תפקיד הממונים מכוח חוק בהליכים מיוחדים כגון: מפרט בהליכי פירוק או נאמן בהליכי פש״ר.

בעלי המניות אינם מתנגדים לעיון במסמכי החברה. הענקת סמכויות חקירה נרחבות למומחה מחוץ לכותלי בית המשפט עלולה לגרום לפגיעה קשה בחברות, בקשריה עם צדדים שלישיים ולהוביל לפגיעה בזכויות בעלי המניות.

יש לאפשר עריכת חקירה נגדית שאם לא כן, תפגע זכותם של בעלי המניות ליומם בבית המשפט.

הכרעה

לאחר עיון בעמדות הצדדים, המומחה והצדדים השלישיים, הגעתי למסקנה כי יש מקום להעניק למומחה סמכויות חקירה.

אין מחלוקת כי בית המשפט מחויב לעשות משפט צדק ודין אמת עם הצדדים ראו: תמ״ש -46640 01-15 מיום 27.12.17 (פורסם בנבו).

כאשר בית המשפט מתקשה להכריע במחלוקת, עליו למנות מומחה מטעמו השוו: עמ״ש -26409-10 18 מיום 25.7.19 (פורסם בנבו) ומומחה זה משמש לצורך בירור הנושא לשמו מונה, כידו הארוכה של

ביהמ״ש רמ״ש 72714-02-19 מיום 5.3.19 (פורסם בנבו).

סמכותו של בית המשפט למנות מומחה בעל סמכויות של חוקר בודק אינה במחלוקת ראו: ,תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ״ד - 1984; בר״ע (ת״א) 65/96 ר.נ. נ׳ מ.נ. מיום 25.9.96 (פורסם נבו):; רמ״ש 37332-08-17 מיום 17.09.17 (פורסם בנבו); תמ״ש 51836-06-16 מיום 9.11.18 (פורסם בנבו).

על מנת לאפשר למומחה לבצע את מלאכתו ולהגיע לתוצאה נכונה וצודקת, רשאי בית המשפט "לצייד" את המומחה בכל הכלים הנדרשים.

בתוך כך נקבע בע״א 3782/14 יורם חבה נ׳ מדינת ישראל מיום 20.7.14 (פורסם בנבו) נקבע:

" זאת ועוד, בית משפט זה עמד בעבר על החשיבות שבפני המומחה מטעמו יעמוד מלוא המידע הנדרש לגיבוש חוות דעתו. כך נאמר, שאחד העקרונות שצריכים להנחות את בתי המשפט ולשמש עבורם אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו יש להעביר למומחה הוא "שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית" )דברי השופטת שטרסברג כהן כפי שצוטטו ברע״א 3906/95 אמר ני הדר חברה לביטוח בע״מ, פ״ד מט(3) 303, 308 (1995)״.

בענייננו - העתירה למתן סמכויות חקירה היא עתירתו של המומחה.

לא מצאתי בנימוקי החברות טעם כלשהו לדחיית הבקשה.

על אף שיש ממש בטענת החברות כי נטל הבאת הראיות מונח על כתפי המבקשת, הדרכים להבאת הראיות יכולות להיות שונות, ואיסוף מידע באמצעות חקירת המומחה היא דרך לגיטימית להבאת הראיות, ואף הדרך היחידה במקרה הזה משעה שמלוא המידע בקשר לחברות מצוי ברשות החברות או ברשות צדדים שלישים ומכל מקום, למבקשת אין כל גישה למידע זה, שלא באמצעות המומחה.

לא ניתן לקבל את טענת החברות כי נעשה מסע דייג במקרה הזה. העתירה להענקת סמכויות חקירה באה אל העולם לאחר שהמומחה הגיש את חוות הדעת ובמסגרתה גילה את דעתו כי ״חסרה חוליה״ להשלמת חוות הדעת. יש לזכור כי ״החוליה החסרה״ משמעותה האפשרית היא הפרש בסך של 1,372,000 ₪ - הפער בין שתי החלופות על פי חוות הדעת.

החברות ביקשו לטעון לנזק שייגרם להן ולצדדים השלישיים כתוצאה מהענקת סמכויות החקירה ואולם לא פירטו את הנזק הנטען כדבעי, ואם בכלל.

בעלי המניות הנוספים של החברות לא התנגדו לעצם עריכת החקירה והם ביקשו כי החקירה מטעם המומחה תיערך בין כותלי בית המשפט שאם לא כן, תפגע זכותם לחקירה הנגדית ולא יינתן להם יומם בבית המשפט.

הפרוצדורה בה המומחה מטעם בית המשפט מבצע חקירה בין כתלי בית המשפט לא מוכרת ויש בה כדי ״לכבול״ את ידי המומחה. מטבע הדברים, ככל שתוגש חוות הדעת המשלימה, יהיה רשאי כל צד למצות את זכויותיו בהתאם להוראות הדין והפסיקה.

התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת ואני מעניק למומחה סמכויות חקירה.

מאליו מובן כי על המומחה להפעיל את סמכויות החקירה באופן מידתי אשר יצמצם, ככל שניתן, פגיעה אפשריות כלשהי, בחברות או בצדדים השלישיים.

למותר לציין כי הממצאים, במסגרת חוות דעתו שיוגשו לתיק, יהיו אך ורק לצורך שימוש בהליך נשוא תיק זה, שהינו הליך חסוי, במסגרת תיק המתנהל בדלתיים סגורות.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, י״ט אייר תש״פ, 13 מאי 2020, בהעדר הצדדים.