En

צור קשר

checked

פס"ד בתביעה בעניין חלקה של התובעת בגמלת הנתבע מצה"ל (תלה"מ 21922-02-19)

1.   לפניי תביעה בעניין חלקה של התובעת בגמלת הנתבע אותה הוא מקבל מצה״ל. התביעה
הוגשה ביום 10.02.19.

2.   במסגרת תביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבע בתשלום חלקה בגמלה לפי הסכום שחושב על
ידי האקטואר בהליך הקודם, דהיינו כשהגמלה נחשבת כהכנסה ראשונה לצורך ניכוי מס,
ולחייב את הנתבע בתשלום ההפרשים החל מחודש 4/17. כיום התובעת מקבלת סך של -2,500
2,600 ₪, שכן הנתבע ביקש שהגמלה תמוסה כהכנסה שניה, ולדבריה היא זכאית לקבל סך
של 3,600 ₪. הגמלה נשוא המחלוקת הינה הפנסיה התקציבית של הנתבע.

3.   הצדדים נישאו ב- 09. X.X. מנישואים אלה נולדו להם שתי בנות. נישואי הצדדים עלו על
שרטון והם התגרשו ביום 17. X.X. מועד הקרע חל ביום 10.11.14.

4.   בין הצדדים גובש הסכם שהסדיר את כלל המחלוקות ביניהם, לרבות איזון המשאבים
ולרבות הגמלה מצה״ל (תה״ס 7041-06-16) וביום 05.17.14 הצדדים הגישו נספח להסכם
הגירושין במסגרתו הוסדרו תשלומי האיזון וחלוקת הנכסים (תה״ס 27584-05-17).

תנהלות ההליכים הקודמים

5.   ביום 15.08.15 הוגשה חוות דעת האקטואר בתמ״ש 19727-11-14 בסעיף 7 בעמי 8 לחוות
הדעת התייחס האקטואר לגמלת הנתבע מצה״ל:

״לבעל פנסיה תקציבית מוקדמת משירותו בצ.ה.ל ממנו פרש בדצמבר 2005. תחילת שירותו
בצהל הינו בתאריך 20.05.1986.


סה״כ תקופת צבירת הזכויות הינה 19.73 שנים, מתוכם הצבירה בתקופת השיתוף הייתה

12.70 שנים). סה״כ שיעור השיתוף בזכות זו הינו 64.72%.

בהתאם לשיעור השיתוף בזכות זו, על הקופה להעביר את חלקה של האישה במועד פרישת
הבעל, בשיעור של 32.36% "

6.   ביום 20.06.16 הוגש חישוב של הסכום לו זכאית התובעת מהגמלה של הנתבע ולפי החישוב
עד הגיע הנתבע לגיל פרישה היא זכאית לסך של 3,247 ₪ ובהגיעו לגיל הפרישה תהיה זכאית
לסך של 4,459 ₪ )נספח 2 לסיכומי הנתבע).

7.   ביום 21.06.16 אושר בפניי ההסכם שגובש בין הצדדים ובדיון הסכימו הצדדים כדלקמן
לעניין הגמלה:

״סעיף 9.3: בפסקה השניה: "הצדדים מסכימים כי רו״ח כהן יבדוק את כל טענותיהם
לעניין משיכות הכספים של הצדדים מהחשבון המשותף, שלא לצרכי הבית באופן רגיל
והפקדת משכורות הצדדים, לאחר המועד הקובע."

בסוף הפסקה: "רו״ח כהן יבדוק את תשלומי העבר המגיעים לאישה בגין הגמלה מהמועד
הקובע ועד יוני 2016 מול הכספים שהפקיד הבעל בפועל לחשבון המשותף ומול המשיכות
שבוצעו על ידי הצדדים שלא לצרכי הבית כמקובל, וכן יבדוק את הפקדת מלוא משכורות
הצדדים לחשבון המשותף ותשלומים שבצעו הצדדים בעבור דמי אחזקת הבית ממקורות
חיצוניים, ויקבע את הסכום שעל הבעל להחזיר לאישה או להיפך."

"עד לקבלת חוות דעת האקטואר ישלם הבעל לאישה גמלה בעבור שמונה חודשים מתוך
התקופה, בשישה תשלומים שווים ועוקבים החל מחודש יוני 2016 ב - 26 לכל חודש, לאחר
קבלת החלטת האקטואר וככל שיהא עליו לשלם, ישלם את היתרה בארבעה תשלומים
שווים ועוקבים שיתחילו מתום תשלום ששת התשלומים הנ״ל.

בעבור כל חודש שבעבורו לא תקבל האישה את הסכום ממדור תשלומים של צה"ל, יעביר
הבעל לאישה את סכום הגמלה בהתאם לפסיקתא ובאחוזים שנקבעו שם במועד קבלת
הגמלה."

8.   בסופו של יום אושרה פסיקתא ביום 30.06.16 הקובעת כי התובעת זכאית ל- 32.36% מגמלת
הנתבע )נספח 3 לסיכומי הנתבע).

9.      ביום 14.05.17 אושר נספח להסכם בו הוסדר בין היתר חוב האיש לאישה בגין גמלת העבר.

התנהלות ההליכים בתיק זה

10. ביום 22.04.19 הוגשה פסיקתא לחוות האקטואר ובה נכתב שלאחר בדיקת טענות התובעת
בסוגיית חלוקת הפנסיה התקציבית שמקבל הנתבע מצה״ל, עלה שמיסוי הגמלה כמשכורת
שנייה גורמת למיסוי המשכורת מעיריית **** לפי מדרגות נמוכות ואילו הגמלה מצה״ל
ממוסה לפי המדרגות הגבוהות ולכן נפגעה זכות התובעת לקבלת הסכומים המגיעים לה.

11. בדיון שהתקיים בפניי ביום 26.06.19 הסכימו הצדדים שתתבצע פניה למומחה על מנת
שיערוך בדיקה לגבי הסכום שיקבלו הצדדים לפי שתי החלופות:

"ב״כ הצדדים:

נבקש הבהרה מהרו״ח אבי כהן לערוך סימולציה של מצב בו המיסוי יחושב כאילו הגמלה
היא המשכורת ראשונה וההכנסה מעיריית **** היא המשכורת השנייה ומה שיעור הנטו
שיתקבל אצל הנתבע והתובעת כתוצאה מהשינוי.

ככל ששינוי תיאום המס לא יפגע בהכנסות נטו הכוללות של מרשי, נוכל להגיע להסכם.

נבקש לתת לנו 14 יום לאחר שנקבל את תשובת הרו״ח כדי לנהל מו״מ ולאחר 14 יום ככל
ולא נגיע להסכם, נבקש להגיש סיכומים קצרים בכתב ונהיה רשאים להביא בסיכומים
פסיקה רלוונטית ותלושי שכר. נבקש להגביל את הסיכומים ל- 3 עמודים.

במסגרת הסיכומים נטען גם לגבי הפרשי העבר."

בתום הדיון ניתנה החלטה כדלקמן:

"המומחה יבדוק מצב בו המיסוי על גמלתו של הנתבע יחושב כאילו הגמלה היא המשכורת
ראשונה וההכנסה מעיריית **** היא המשכורת השנייה ויודיע לביהמ״ש מה שיעור הנטו
שיתקבל אצל הנתבע והתובעת כתוצאה מהשינוי.

המומחה ימציא חוות דעתו לביהמ״ש והצדדים בתוך 14 יום.

14 יום לאחר קבלת חוות הדעת יודיע הצדדים אם הגיעו להסכמות ובמידה ולא יינתן צו
להגשת סיכומים באורך של 3 עמודים אליהם יוכלו לצרף פסיקה רלוונטית ומסמכים
תומכים.

המזכירות תודיע למומחה."

12. ביום 16.07.19 הוגשה חוות דעת נוספת הכוללת חישוב של חלקה של התובעת בגמלה לפי
חישובה כמשכורת ראשונה ונקבע שעד הגיע הנתבע לגיל פרישה, חלקה של התובעת יעמוד
על 3,774 ₪ ובהגיע הנתבע לגיל הפרישה (30.05.30) חלקה יעמוד על 4,446 ₪.

13. ביום 07.08.19 הוגשה חוות דעת נוספת שכוללת חישוב חלקה של התובעת לפי גמלה
כמשכורת שנייה ונקבע כי עד הגיע הנתבע לגיל הפרישה, חלקה של התובעת יעמוד על 2,735

   X X X f L. 4                                           44. — _1_—                     

14. לאחר מספר אורכות שניתנו ומשהודיעו הצדדים שלא גיבשו הסכמות, ניתן ביום 09.12.19 צו
להגשת סיכומים בהתאם להחלטה מיום 26.06.19. סיכומי התובעת הוגשו ביום 01.01.20
וסיכומי הנתבע הוגשו ביום 16.03.20.

טענות התובעת

15. התובעת טוענת שהנתבע מקבל גמלה בסך של למעלה מ- 12,000 ₪ כאשר בהתאם לחוו״ד
האקטואר מיום 03.11.15 היא אמורה לקבל 32.36%.

16. התובעת טוענת שבעקבות תיאום מס שערך הנתבע ולפיו משכורתו מעבודתו בעיריית ****
תיחשב משכורת ראשונה והגמלה מצה״ל תיחשב כמשכורת שנייה, נפגע הסכום שהיא אמורה
לקבל בהתאם לאיזון המשאבים וכיום היא זכאית לסך של 2,500-2,600 ₪ במקום 3,400 ₪.
לפי החישוב של האקטואר, אילו הגמלה הייתה משכורת ראשונה, הייתה מקבלת התובעת
סך של 3,774 ₪ ובהגיע הנתבע לגיל פרישה הייתה מקבלת סך של 4,446 ₪.

17. מהאמור לעיל, עולה שחלקה של התובעת נפגע בסכום לא מבוטל. על כן עותרת לחיוב הנתבע
בתשלום ההפרש לו זכאית החל מחודש 4/17.

טענות הנתבע

18. הנתבע מפנה להליך הקודם שהתנהל בין הצדדים ובו נקבע שההסכמות בין הצדדים סופיות
ולא ישונו מכל סיבה שהיא וביום 30.06.16 נחתמה פסיקתא הקובעת שחלקה של התובעת
עומד על 32.62%.

19. עוד לפני שנערכה חוו״ד המומחה, עבד הנתבע בעיריית **** והדבר הובא לידיעת המומחה.
הנתבע גורס כי אין בהסכם הגירושין התייחסות לסכומים שהתובעת תקבל, אלא אחוזים
ואין התייחסות למשכורת ראשונה או שנייה.

20. הנתבע טוען שלכל אורך ההליך נהג בתום לב ובשקיפות כאשר עוד טרם החתימה על ההסכם,
הגיש בקשה בחודש ינואר 2016 לתיאום מס וביקש שהכנסתו מעבודתו בעירייה תיחשב
כמשכורת ראשונה. הסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין חצי שנה לאחר תיאום המס.

21. עוד טוען התובע כי סכום המס שינוכה ממנו בשתי החלופות יהיה זהה, אך ככל והכנסתו
כגמלה תוגדר כמשכורת ראשונה, הכנסתו נטו תפחת בסך של למעלה מ- 1,000 ₪ כל חודש,
כך שככל והתביעה תתקבל ייגרם לו נזק רב, בניגוד להסכמות שגובשו. כמו כן, בהגיעו לגיל
הפרישה חלקה של האישה יהיה זהה בשתי החלופות ויעמוד על 4,446 ₪.

22.    עוד טוען הנתבע כי פסק הדין אליו הפנתה התובעת- תמ״ש 80520/98 לא מתאים לענייננו

.....       1______ _____________________ _ _ _ _ . . _ _ L . _ . _ _...

23.   לאור האמור לעיל, עותר הנתבע לדחיית התביעה.

דיון והכרעה

24. בתמש (ת״א) 80520/98 פלונית נ׳ אלמוני עמי 7 (12.06.02) [פורסם במאגרים המשפטיים] נדון
מקרה בו נקבע שהאישה זכאית ל- 40% מזכויות הפנסיה של האיש מצה״ל. במשך השנים
קיבלה התובעת מדי חודש בחודשו את ה- 40% להם היא זכאית, עד אשר החל האיש לעבוד
בעבודה נוספת, אחוז המס השולי שלו עלה ל- 48%, סכום הפנסיה נטו שקיבל האיש פחת
בשל אחוז המס הגבוה וכתוצאה מכך קטן גם חלקה של האישה. בית המשפט קבע שהאיש
פעל בחוסר תום לב עת הגדיר את הכנסתו מגמלה כמשכורת שנייה ובכך נפגע החלק שהאישה
קיבלה בעבר. בית המשפט קבע שהאישה תקבל את חלקה כאילו גמלת האיש הייתה משכורת
ראשונה ומת״ש תתחשבן עם הנתבע:

"ח. מאידך יש מקום בהחלט לקבל את עתירתה המהותית החלופית של התובעת. משהוכרה
זכותה של התובעת ב- 40% מהפנסיה החודשית של הנתבע, פנסיה שנצברה במהלך חיי
הנישואין, הפך אותו חלק בפנסיה לחלקה שלה ולקנין שלה. משכך, אין מקום לפעולה חד
צדדית של הנתבע שיש בה כדי לפגוע בזכותה זו של התובעת. אין בדברי אלה כדי לקבוע כי
חל איסור על הנתבע לעבוד עבודה נוספת. הנתבע יכול ורשאי לעבוד בעבודה נוספת אלא
שאין הוא יכול כתוצאה מכך להביא לשינוי בסכום הפנסיה המשולם לו מדי חודש וממילא
לפגיעה בחלק הפנסיה המועבר לתובעת. משבחר הנתבע למסות את הפנסיה כמשכורת
שנייה ולהגדיל בכך את אחוזי המס שלו פגע הוא בזכותה של התובעת. כשם שהנתבע אינו
יכול לגרום לניכויי רשות אישיים שלו מהפנסיה ולהביא להקטנת הנטו המשולם לו ובכך
להפחית מחלקה של התובעת כך אין הוא יכול לגרום להקטנת הנטו המשולם לו ולהפחתת
חלקה של התובעת משום עבודה נוספת. לפעולה שכזו, הגובלת בחוסר תום לב אין ליתן יד
ויש למנוע אותה באופן שזכותה של התובעת כפי שהוכרה תשמר לה.

ט. לעת מתן פסק הדין, אשר הכיר בזכותה של התובעת, היתה הפנסיה ההכנסה היחידה
של הנתבע (עדות הנתבע ישיבת יום 24.10.00 עמי 8). כתוצאה מהעבודה הנוספת שהנתבע
החל לעבוד בה בינואר 98 החלק לו היתה זכאית התובעת בפנסיה הופחת כמעט בחצי. (עדות
הנתבע שם עמי 8 ש׳ 12-15 ) בעדותו הודה הנתבע, כי ברגע שהוא עובד עבודה נוספת הסכום
שהוא מקבל שונה, כי הוא מחויב אז ב- 50% מס וכי דרגת המס שלו הפכה להיות גבוהה
יותר. (שם ש׳ 18-24 . וכן ס׳ 6 לסיכומיו).

עם כל הכבוד אין מקום לאפשר מצב שכזה."

25. בתמ״ש (כ״ס) 5152/02 פלונית נ׳ פלוני (13.02.11) [פורסם במאגרים המשפטיים] נדון מקרה
דומה ושם נקבע שהאיש פעל בחוסר תום לב עת בחר למסות את גמלתו מצה״ל כמשכורת
שנייה לאחר שהחל לעבוד בעבודה נוספת ונקבע שאינו יכול לפגוע בזכויותיה של האישה.
הוגשה רמ״ש על פסק הדין ובסופו של יום הערעור נמחק. השי מקייס הפנתה לפסיקה
ובמקרה שנדון בפניה קבעה כדלקמן:

״ 17. אומנם, הנימוק שעמד בבסיסה של הכרעת ביהמ״ש המחוזי וכן בית המשפט העליון
הינו ראשית אופיה של הזכות של התובעת הינה רק כלפי הנתבע, וכי במצב החקיקתי
הקיים אין חובה על צה״ל לשלם ישירות לתובעת גם בהתחשב בנטל שיוטל על המערכת
הציבורית בעריכת החישובים על ידי צה״ל.

18.  כפי שקבע כב׳ השופט שוחט אין לתת לבן זוג לפגוע בחלקה בפנסיה של בת הזוג בפעולה
חד צדדית שיש בה משום פעולה שלא בתום לב, וכב׳ השופטת שטופמן קבעה אף היא כי
הדרך פתוחה בפני בת הזוג לנקוט כל הליך משפי הנראה לה כנגד מי שלדעתה פוגע בזכותה
הקניינית שלא כדין.

19.  ואמנם זהו המקרה שבפניי . הנתבע בחר לאחר שהחל לעבוד בעבודה נוספת למסות את
הגמלה מצה״ל כמשכורת שנייה תוך פגיעה ברורה בחלקה של התובעת. ההלכה שנקבעה
כפי שפורט לעיל קובעת כי אין זה עניינו של צה״ל, אולם פתוחה הדרך לתובעת לפעול
לקבלת חלקה המלא בגימלה כמשכורת ראשונה, ובחירתו של הנתבע למסות את הגימלה
כמשכורת שנייה אינה יכולה לבוא על חשבון התובעת."

מן הכלל אל הפרט

26. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בחוות דעת האקטואר ובהסכם הגירושין נחה דעתי כי דין
התביעה להתקבל.

27. האיש טוען כי המקרים המתוארים בפסיקה שונים מענייננו, שכן בהם החלו הנתבעים
לעבוד בעבודה נוספת רק לאחר מתן פסק הדין ואילו בענייננו עבד האיש בעבודה נוספת עוד
טרם נפרדו הצדדים. אולם, כי שיפורט בהמשך דין טענה זו להידחות, שכן בעת שנערכה
חוות דעת האקטואר מוסתה הגמלה של האיש כמשכורת ראשונה ועל בסיס נתונים אלו
נערכה חוות הדעת ונחתם ההסכם.

28. הסכם הגירושין בין הצדדים נחתם ביום 21.06.16 ואושר על ידי בית המשפט באותו היום.
בסעיף 9 להסכם קבעו הצדדים כי יינתן תוקף של פסק דין לחלופה השניה בחוות דעת
האקטואר מיום 15.08.15, דהיינו איזון הזכויות במועד הפירעון בפעול של כל זכות וכי
הצדדים יגישו פסיקתות מטעם האקטואר לחתימת בית המשפט. כן הוסכם כי החל מחודש
יולי 2016 תשולם הגמלה המגיעה לאישה על פי הפסיקתא שיערוך האקטואר, כאשר הבעל
ישלים את תשלומי העבר החל מהמועד הקובע ועד יוני 2016.

29. ביום 20.06.16 - יום טרם חתימת ההסכם ואישורו בבית המשפט -הכין האקטואר, לבקשת
האישה, חוות דעת ובה בדק את חישוב הפנסיה החודשית של האיש ואת חלקה של האישה,
לפי החישוב שערך חלק האישה בפנסיה עומד על סך של 3,247 ₪ עד גיל פרישה של האיש
ומגיל פרישה סך של 4,459 ₪. האקטואר פירט את שיעור המס על הגמלה כשהוא מחושב לפי
שיעור המס הממוצע על הגמלה ועל המשכורת.

30. אמנם בחוות דעת האקטואר ובפסיקתא שנחתמה ביום 30.06.16 דובר על חלק של התובעת
באחוזים אולם יש לראות את מכלול הנתונים והנסיבות. חוות דעת האקטואר מיום 20.06.16
הכוללת חישוב של הסכום לו זכאית התובעת עבור חלקה בגמלה היוותה בסיס להסכם
שאושר.

31. יתרה מזאת, מעיון בתלושי השכר של הנתבע שצורפו לחוות דעת האקטואר משנת 2015 עולה
כי בשנת 2005 פרש מצה״ל, התחיל לעבוד בעיריית **** ב- 03/2013 ועד חודש 1/2016 מוסתה
הגמלה כמשכורת ראשונה והמשכורת מעיריית **** כמשכורת שניה, את הבקשה לתיאום מס
ולמיסוי הגמלה כמשכורת שניה הגיש רק ב- 1/2016 קרי לאחר הגשת חוות הדעת מטעם
האקטואר, שהוגשה כאמור ביום 15.08.15.

32. בסעיף 19 לחוות הדעת מיום 15.08.15 צויין כי המסים שנוכו מההכנסות הינם בהתאם
למסים שהיו ידועים לאקטואר בעת עריכת חוות הדעת ובעת הזו מוסתה הגמלה כמשכורת
ראשונה.

33. בסעיף 7 לחוות דעת זו ננקב סכום הפנסיה התקציבית שנצברה לטובת הנתבע לאחר מס בסך
של 2,927,028 ₪ שמתוכם על הנתבע להעביר לתובעת סך של 947,148 ₪, כרסום בסכום
הסופי שהתובעת אמורה לקבל פוגע באינטרס ההסתמכות שלה.

34.    הדברים שכתב המומחה בחוות דעתו מיום 22.04.19, מדברים בעד עצמם:

"לפי בדיקתי עולה כי הגדרת הגדרת הגימלה של האיש כמשכורת שניה, אכן גורמת למיסוי
המשכורת שמקבל האיש מעיריית **** לפי מדרגות המס הנמוכות ואילו הגמלה ממוסה
לפי מדרגות המס הגבוהות.

דהיינו, שיעור המס המשולם על הגימלה גבוה יותר, מאשר זה שהיה משולם, אילו הגימלה
הייתה ממוסה לפי משכורת ראשונה.

כתוצאה מכך נפגעה זכותה של האישה לקבלת הסכומים המגיעים לה, בגין חלקה בגימלת
האיש."

35. מכל האמור לעיל עולה כי עת חתמו הצדדים על ההסכם גמלת האיש מוסתה כמשכורת
ראשונה, אלו היו הנתונים שעמדו בפניהם עת נחתם ההסכם. האיש ערך שינוי במיסוי רק
לאחר שהוגשה חוות דעת האקטואר. מיסוי הגמלה כמשכורת שניה תוביל לפגיעה מהותית
בזכויות האישה.

סוף דבר

36.    לאור אמור לעיל, התביעה מתקבלת.

37. התובעת זכאית לקבל את חלקה בגמלה נטו המשולמת לנתבע מצה״ל בהתאם לאחוזים
שנקבעו בחוות דעת האקטואר (32.36%), כאשר חלקה של התובעת מחושב על פי מיסוי
הגמלה כמשכורת ראשונה.

38. ככל והנתבע יבחר במיסוי הגמלה כמשכורת שניה יהיה עליו להשלים ולשלם לידי האישה
את ההפרש בין הסכום אותו היא מקבלת בפועל מצה״ל לבין הסכום לו היא זכאית, בהתאם
למפורט בסעיף 37 לעיל, במועד בחודש בו משולמת לידי התובעת הגמלה מצה״ל.

39. את הפרשי העבר מחודש 4/17 עד 3/20 בין הסכום לו זכאית התובעת בהתאם לפסק הדין
לבין הסכום אותו קיבלה בפועל ישלם הנתבע לתובעת בארבעה תשלומים שווים ועוקבים,
התשלום הראשון ישולם בתוך 30 יום. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת
התביעה או מהמועד בו לא שולם מלוא הסכום (לפי המאוחר מבין השניים) ועד ליום
התשלום בפועל. אי תשלום אחד מהתשלומים יעמיד את הסכום כולו לפירעון מיידי.

40. אני מחייבת את הנתבע בשכ״ט עו״ד והוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע״מ
שישולמו לטובת התובעת בתוך 30 יום. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין
ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י״א ניסן תש״פ, 05 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.

שירי היימן, שופטת

דרג את הכתבהדירוג כתבה פס"ד בתביעה בעניין חלקה של התובעת בגמלת הנתבע מצה"ל (תלה"מ 21922-02-19): 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד