חיפושדלג חיפוש
En
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
גירושיןדלג גירושין
תוכן מרכזי בעמודדלג תוכן מרכזי בעמוד

תמ"ש 39354-05-16 בית משפט לעניני משפחה ירושלים

לפניי תביעה רכושית אשר כוללת עתירות לפסק דין הצהרתי ונקיטת הליכים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973, פירוק שיתוף במקרקעין ובמיטלטלין.

 

רקע עובדתי רלוונטי
התובעת והנתבע (להלן – "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1993.
כנובע מקשר הנישואין של הצדדים נולדו ארבעה ילדים.
במקביל להליך זה, הגישה התובעת תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

 

עיקר טענות התובעת
הצדדים מתגוררים בדירה ברחוב xxx (להלן – "הדירה" ) בדמי מפתח. הדירה רשומה על שם הנתבע ועל שם אשתו של הנתבע מנישואיו הקודמים. בגין הדירה משולם סך של 130 ₪ לחודש.

 

לפני מספר שנים פתח הנתבע הליך גירושין בבית הדין הרבני, הליך אשר נסגר בעקבות ניסיון הצדדים לחזור ולחיות יחד.
ניסיון שלום הבית לא הניב פרי ובמהלך חודש אוגוסט 2005 חצצה התובעת את דירת מגורי הצדדים באופן בו היא והילדים מתגוררים בחלק אחד של הדירה, בעוד שהנתבע מתגורר בחלק האחר של הדירה.

הדירה מצויה בשטח אדמה גדול (להלן-"השטח") עליו בנה הנתבע מספר דירות, בהן מתגוררים ילדיו מנישואיו הקודמים.
לאחר הנישואין, בנו הצדדים, בשטח, דירה בת 2 חדרים בדמי מפתח, אולם עם לידת בנם השני, עברו הצדדים להתגורר בדירה והם מתגוררים בה למעלה מ- 30 שנה.

התובעת עותרת להצהרה לפיה הדירה היא דירה משותפת של הצדדים וכי יש להורות על מכירתה בשוק החופשי, אגב חלוקת כספי המכר בין הצדדים בחלקים שווים.


בדירה מצויים מיטלטלין שנרכשו אגב חיי הנישואין ויש להורות על חלוקתם בין הצדדים בחלקים שווים.
לכל אחד מהצדדים חשבון בנק הרשום על שמו ויש לאזן כספים המצויים בחשבונות הבנק, אגב מתן צווים לגילוי מסמכים ולהבטחת הזכויות, של כל צד בכספים שבחשבון הבנק של משנהו.

 

לנתבע זכויות סוציאליות ממקום עבודתו והתובעת זכאית למחצית הזכויות שנצברו במהלך חיי הנישואין. על כן, יש למנות אקטואר, אשר יחווה את דעתו המקצועית בשאלת איזון זכויות אלו.

 

עיקר טענות הנתבע
מטרת התביעה היא לרושש את הנתבע מרכושו ונכסיו.
עת נישאו הצדדים הנתבע היה בן 60 והתובעת הייתה בת 30.

בעקבות מצבה הנפשי של התובעת, לפני מספר שנים, פנו הצדדים בבקשה משותפת לגירושים אך בסופו של יום חזרו לחיים המשותפים.
כחלק ממצבה הנפשי של התובעת, יצרה היא הפרדה, על ידי חלוקת הדירה לשני חלקים, כאשר התובעת מתגוררת בחלק אחד, בעוד שהנתבע  והילדים מתגוררים בחלק השני.

 

יש להורות על דחיית עתירת התובעת בקשר לדירה, מכיוון שעסקינן בזכויות בלתי רשומות במקרקעין ולפיכך, לא ניתן להורות על פירוק השיתוף בהם, ולא בכדי התובעת לא צירפה נסח טאבו או כל אישור זכויות אחר, המלמד על רישום הזכויות בדירה.


הזכויות בדירה הן בבעלות מנהל מקרקעי ישראל, חברת עמידר משכירה את הדירה לנתבע והוא דייר מוגן בדירה.
בהסכם הגירושים שנעשה בין הנתבע לבין אשתו הראשונה, הוסכם כי הנתבע מעביר לאשתו הראשונה 40%   מהזכויות בדירה, כך שחלקו של הנתבע הוא 60% מהדירה בלבד.


לא ניתן לתבוע קצבת זקנה, וחלוקת כספי הפנסיה תרושש את הנתבע בן ה- 80.
קצבת הזקנה בסך של 1,500 ₪, אשר משולמת ע"י המל"ל אינה ברת איזון וכספי הפנסיה, ביחד עם קצבת הזקנה, משמשים את הבית ואת ילדי הצדדים למחייה השוטפת.


הנתבע הוא זה שמפרנס את הילדים, ביניהם בן אחד שהוא קטין ואיזון הפנסיה הוא בבחינת אסון כלכלי.
התובעת היא אישה צעירה והיא יכולה למקסם את כושר השתכרותה.
הנתבע עותר לחלוקה בלתי שוויונית של כספי הפנסיה ושל יתר נכסי הצדדים, באופן בו כספי הפנסיה לא יאוזנו ויישארו במלואם לנתבע.

 

מתווה דיוני
בדיון שהתקיים ביום 16.01.18 הוסכם, בין היתר,  כי בהליך זה, לא יישמעו הוכחות והוא יוכרע על סמך הגשת סיכומים, אליהם יצורפו אסמכתאות התומכות בטענות הצדדים.
כן הוסכם כי התובעת מוותרת על התביעה בקשר לדירה וכי בית המשפט יכריע בשאלת מועד הקרע.

 

קביעת מועד הקרע
בע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פ"ד מו(1)602, 614-612 (להלן-"פס"ד לידאי") נקבע, כי המועד להערכת הרכוש המשותף לצורך חלוקתו הוא המועד שבו מפסיקים בני הזוג לנהל קופה משותפת ושממנו ואילך נוהגים לפי הכלל "שלי-שלי ושלך-שלך".
לשיטת התובעת, מועד הקרע הוא מועד עזיבתה את הבית דהיינו יום 26.05.16 ראו: ס' 14 לסיכומים.
לשיטת הנתבע, מועד הקרע הוא המועד בו התובעת חצצה את דירת מגורי הצדדים וכל צד החל מתגורר בחלקו דהיינו בחודש אוגוסט 2005 ראו: ס' 33 ו-38 לסיכומים.

 

בית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע "מועד קרע" מוקדם ממועד גירושין או פקיעת נישואין וזאת אף במקום שבו הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת תמ"ש 41427-12-10 מיום 16.01.14 (פורסם בנבו).

יחד עם זאת, בדיון שהתקיים בבית הדין הרבני מיום 13.09.16 - דיון שהתקיים לאחר שהתובעת עזבה את הבית - העיד הנתבע כי הוא "מאוד מתנגד לגירושים" וכי הוא חפץ שהתובעת "... תהיה בבית ... ותעשה מה שאישה צריכה לעשות ..." ראו: נספח א' לסיכומי התובעת.

האישה העידה בדיון זה כי מספר חודשים לפני שהיא עזבה את הבית, הצדדים קיימו יחסי אישות וברור כי חלוקת הדירה והפרדת המגורים לא היו בבחינת "סוף פסוק" ביחסי הצדדים ראו: נספח א' לסיכומי התובעת.

 

כידוע,  אין הכרח שהחיים המשותפים יהיו "גן של ורדים" בכל עת ובכל שעה ראו: בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(1), 665, 672.
לפיכך, איני רואה בהפרדת המגורים בשנת 2005 כמועד בו הופסק השיתוף הכלכלי בין בני הזוג ואני קובע כי מועד הקרע הוא מועד עזיבת האישה את דירת מגורי הצדדים ראו: פס"ד לידאי; תמ"ש 3011/07 ל.א נ' מ.א (פורסם במאגר "נבו"); תמ"ש 22935-05-11 מיום 29.01.19 (פורסם בנבו); תמ"ש 12158-06-09  מיום 27.10.13 (פורסם בנבו); תמ"ש 59054-06-15 מיום 08.06.16 (פורסם בנבו); תמ"ש 28098-10-13 מיום 20.11.14 (פורסם בנבו); תמ"ש 18248-06-17 מיום 19.08.19 (פורסם בנבו) - דהיינו ביום 25.06.16 (להלן-"מועד הקרע").

 

דיון והכרעה
הפנסיה של הנתבע

המחלוקת המרכזית נסובה סביב שאלת חלוקת הפנסיה של הנתבע.
לשיטת התובעת, יש להורות על חלוקת הפנסיה של הנתבע "שווה בשווה" בהתאם למועד הקרע. לטענתה, אין מקום לעשות שימוש בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון, תשל"ג – 1973 (להלן-"חוק יחסי ממון") אשר מאפשר לבית המשפט להורות על חלוקה בלתי שוויונית של נכסי הצדדים מכיוון שהנתבע לא הצביע על טעם מיוחד לעשיית שימוש בסעיף זה.

 


לשיטת הנתבע, יש לעשות שימוש בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון, שאם לא כן, חלוקת הפנסיה תרושש את הנתבע. זאת, מכיוון שהנתבע הוא בן 82, החולה במחלת דמנציה, מטופל, בשל מצבו הרפואי מסביב לשעון ל ידי מטפלת שעלותה החודשית הינה 4,600 ₪ לחודש.
בנוסף, הנתבע מטפל בילדי הצדדים. עסקינן אומנם בילדים בגירים, אך הם עדיין סמוכים על שולחנו של הנתבע.


 

מערכת היחסים הרכושית של הצדדים נשלטת על ידי חוק יחסי ממון.
סעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון קובע כי עם התרת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג.
סעיף 8 לחוק יחסי ממון מעניק לבית המשפט סמכויות מיוחדות והוא קובע, בין היתר, כי במקרים בהם ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג, לקבוע כי איזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג ראו: סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון.


הפסיקה חזרה וקבעה כי הכלל הוא חלוקת רכוש שוויונית ראו: בג"צ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2) 221, עמודים 229, 254 בעוד שהשימוש בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון הוא חריג והשימוש בו ייעשה בזהירות ובמשורה ראו: בע"מ (חיפה) 614/07 מיום 16.4.2008 (פורסם בנבו) .


 

לצד פסיקה זו, מתוך מגמה להביא ליצירת איזון בין בני זוג שמתגרשים ולצמצם את חוסר השוויון ביחסי ממון ביניהם ראו: תמ"ש 29202-05-14 מיום 18.12.18 (פורסם בנבו), התפתחה פסיקה אשר הכירה באפשרות לפיה, במקרים חריגים ומתאימים, ייעשה שימוש בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון לאיזון הזכויות הפנסיוניות ראו: תמ"ש (ב"ש) 1066/06 מיום 30.05.11 (פורסם בנבו); תמ"ש (ראשל"צ) 4480/07 מיום 2.7.12 (פורסם בנבו); תמ"ש 23087-08-10 מיום 01.14 (פורסם בנבו); עמ"ש 26409-10-18 מיום 29.07.19 (פורסם בנבו); תמ"ש 63762-12-15 מיום 24.10.18 (פורסם בנבו).

 

נשאלת איפוא השאלה, האם המקרה שלפניי נכנס לגדר המקרים החריגים, המאפשרים עשיית שימוש בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון.
התשובה לשאלה הזו היא, לטעמי, בחיוב.

עסקינן בבני הזוג אשר מצליחים לשמור בעת הזו על שוויון יחסי בהכנסות החודשיות כדלהלן:
הכנסתה החודשית של התובעת אשר מורכבת משכרה בסך של כ-5,000 ₪ ומקצבת מל"ל קבועה בסך של כ-2,200 ₪ מסתכמת בסך כולל של 7,200 ₪ לחודש.
הכנסתו החודשית של הנתבע אשר מורכבת מהפנסיה בסך של 6,300 ₪ ומקצבת זקנה בסך של כ-1,500 ₪, מסתכמת בסך כולל של 7,800 ₪ לחודש.


קבלת התביעה וחלוקת הפנסיה של הנתבע, תביא להפרת האיזון בהכנסות החודשיות של הצדדים כדלהלן:
להכנסתה החודשית של התובעת בסך של 7,200 ₪, תתווסף מחצית הפנסיה של הנתבע בסך של 3,150 ₪ והיא "תפתח את החודש" עם הכנסה כוללת בסך של 10,350 ₪.

מהכנסתו החודשית של הנתבע בסך של 7,800 ₪, תופחת מחצית הפנסיה בסך שך 3,150 ₪ והוא "ייפתח את החודש" עם ההכנסה בסך של 4,650 ₪.
במילים אחרות, קבלת התביעה וחלוקת הפנסיה של הנתבע במועד הקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, משמעותה יצירת פער קיצוני בהכנסות הצדדים, פער אשר לא יאפשר לנתבע, בשונה מהתובעת, "לסיים את החודש".


 

תוצאה זו היא תוצאה שאינה צודקת ובית המשפט לענייני משפחה, אשר אמון על עריכת איזון הוגן בפירוק קשר בין צדדים ראו: תלה"מ 44767-01-17 מיום 14.02.19 (פורסם בנבו) אינו יכול להשלים עם תוצאה זו.

 


על כן, בנסיבות החריגות של מקרה זה, מצאתי מקום לעשות שימוש בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון בהתאם לשקול הדעת שמסורה לבית המשפט לענייני משפחה הן באשר לעצם החלוקה החריגה והן באשר לשיעורה ראו: בע"מ 1955/17 מיום (פורסם בנבו); תמ"ש 30291-07-16 מיום 22.05.18 (פורסם בנבו).


 

השימוש בסעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון ייעשה על דרך בה התובעת תהא זכאית למחצית הפנסיה של הנתבע, בקיזוז הפנסיה "הרעיונית" שהייתה משולמת לתובעת אילו הייתה פורשת לגמלאות במועד הקרע. לשון אחר - הפנסיה העתידית של התובעת תקוזז רעיונית מהפנסיה של הנתבע כבר כיום ראו: תמ"ש (ת"א) 48482/07 מיום 30.11.11 (פורסם בנבו); תמ"ש 55595-02-12 מיום 03.03.13 (פורסם בנבו); תמ"ש 30831-03-12 מיום 27.09.14 (פורסם בנבו).

לשם ביצוע תחשיב זה, ימונה מומחה לבקשת מי מהצדדים, אשר יערוך תחשיב מתאים ויקבע את שיעור הפנסיה של התובעת במועד הקרע.
תכולת הדירה

 

התובעת עתרה לחלוקת תכולת דירת המגורים בין הצדדים בחלקים שווים. הנתבע לא התייחס לעתירה זו בסיכומים. לפיכך, על פי הוראת סע' 10 לחוק המיטלטלין, תשל"א – 1971 אני מורה על פירוק השיתוף בתכולת הדירה.

לעניין אופן החלוקה - בנסיבות מקרה זה, הדרך הצודקת והיעילה לצורך הפירוק היא על ידי חלוקה בעין. באות כוח הצדדים ינהלו ביניהן מו"מ לצורך חלוקת התכולה. בהעדר ההסכמה, יתמנה כונס נכסים על פי בקשת מי מהצדדים, שיהיה מוסמך לחלק את התכולה על פי רשימה שתיערך כאשר כל בן זוג בוחר בחלקו פרט מתוך התכולה עד למיצויה  ראו: תמ"ש 7080-04 מיום 17.01.12 (פורסם בנבו).

חשבונות הבנק
התובעת עתרה לאיזון כספים המצויים בחשבון הבנק.
הנתבע בסיכומים לא התייחס לטענה זו.
לפיכך, כספים, זכויות, חסכונות, פיקדונות או כל זכות שוות כסף אחרת שהיו למי מהצדדים  בחשבון הבנק במועד הקרע, יאוזנו בין הצדדים בחלקים שווים.
רכב

סעד בקשר לרכב נתבקש לראשונה בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת ולא במסגרת כתב התביעה ראו: ע"א 8566/06 אמריקה שירותי ניהול וייעוץ (1987) בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ מיום 08.11.09 (פורסם בנבו), הוזנח בסיכומים ראו: ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט, פ"ד מט(2) 102 ומטעמים אלה איני דן בו.

לסיכום

בנסיבות העניין, לאור התוצאה ובשים לב להסדר הדיוני, כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן לפרסם בכפוף להשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום,  י"ב כסלו תש"פ, 10 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.

דרג את הכתבהדירוג כתבה תמ"ש 39354-05-16 בית משפט לעניני משפחה ירושלים	: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד