חיפושדלג חיפוש
En
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
גירושיןדלג גירושין
תוכן מרכזי בעמודדלג תוכן מרכזי בעמוד

פס"ד דחיית בקשה לביטול הסכם גירושין

 

8.            שוב ושוב נזדמן לי לכתוב על הסוגיה )וראה, למשל, תה״ס 963-07-13 וכן תמ״ש -1365-05 18), עד שנדמה לי כי תובענות לביטול הסכם הפכו שכיחות מידי בניגוד למדיניות השיפוטית הראויה, הקובעת כי יכול אדם להסתמך על הסכם ממון אשר אושר ולצפות כי זה לא יבוטל, אלא בנדיר שבנדיר )וראה: בג״צ )י-ם) 6103/93 לוי נ׳ בית הדין הרבני הגדול בירושלים, מח)4) 591 {פמ״מ - 04.09.1994}).

9.            הסכם ממון אינו עניין לשיטת "מצליח" וצריך זה המבקש לבטלו, לשקול שוב ושוב ושוב טרם יגיש עתירה שכזו.

 

 

המבקש לבטל הסכם ששוויו מיליונים, צריך גם לצפות כי ההוצאות אשר ייפסקו, ישקפו שווי הסעד )וראה: בג״צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע׳׳מ נ׳ הרשות המוסמכת למתן רשיונות יבוא - משרד התעשייה, המסחר {פמ״מ - 30.06.2005}).

10.         וכך כתבתי, בין השאר אגב תה״ס )ת.א) 963-07-13 ש. מ. נ׳ ו. מ. )פמ״מ - 16.12.2017), כי "בגידה" אינה מצדיקה עונש רכושי, כפי שהובהר לתובעת אגב אישור ההסכם )ראה: בג״צ 8928/06 פלונית נ׳ בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים, סג)1) 271{פמ״מ - 08/10/2008} ועוד בפסק דינו של חברי כבוד סגן הנשיא א. זגורי שניתן בתמ״ש )נצי) -4046 05-12 ל.מ. נ׳ א.מ. [פורסם בנבו] {פמ״מ - 2/1/2017}).

ביטול הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין

11.         ההלכה המשפטית גורסת, כי פסק-דין המאשר הסכם פשרה אליה הגיעו הצדדים שונה מבחינות רבות מפסק-דין ״רגיל״. פסק-דין שכזה מורכב משני חלקים : החלק ההסכמי - ההסכם והוראותיו שבין בעלי הדין, והחלק השיפוטי - החלטת בית המשפט אשר נתן להסכם תוקף של פסק-דין )ראה: רע״א 3960/05 נשר נ׳ שיבלי {פמ״מ - 26/12/2005}).

12.         הסכם ממון שאושר, בדומה להסכם שקיבל תוקף של פסק-דין, אף הוא מתאפיין בשני המאפיינים - הפן ההסכמי והפן השיפוטי. יחד עם זאת, יש לשים לב להבדל הקיים בין הסכם ממון שאושר לבין הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין. הראשון איננו פסק-דין לגופו:

"אין הוא מכריע במחלוקת שבין הצדדים. אין בית המשפט בודק את תוכנו של הסכם הממון המובא בפניו לשם תוכנו ואין הוא אמור לאשר את תוכנו. כל שעושה בית המשפט הוא מתן אישור להסכם,לאחר שנוכח שבני הזוגעשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו".

)ראה: ע״א 189/95 בנק אוצר החייל נ׳ אהרונוב, נג)4) 199 {פמ״מ - 16/8/1999}).

13.         להסכמי ממון ניתן בפסיקה מעמד מיוחד, וזאת מאחר ועל בית המשפט המאשר הסכמים אלה ונותן להם תוקף משפטי, לעמוד בשלושה תנאים מקדמיים:

א. האישור יבוצע בנוכחות בני הזוג, באולמו של בית המשפט, כדי שבית המשפט יברר עם הצדדים כי ערכו וחתמו על ההסכם בהסכמה חופשית. )ראה: סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון {תשל״ג - 1973} ותקנה 258כו לתקנות סדר הדין האזרחי {התשמ״ד - 1984}).

 

 

ב. על בית המשפט במעמד האישור להשתכנע כי בני הזוג הבינו את משמעות ההסכם עליו חתמו, ואת תוצאות הוראותיו )ראה: סעיף 2(ב).

עוד בטרם אישורו של ההסכם, על בית המשפט להסביר לבני הזוג את משמעות ההסכם, עליו חתמו )ראה: תקנה 258כו).

14.        בכך כאמור קיים ייחוד בהליך אישורו של הסכם ממון, לעומת הסכמי פשרה בין צדדים בהליך אזרחי כלשהוא. הדגש הינו שבית המשפט ייווכח בכלים העומדים לרשותו, כי על הצדדים להסכם הממון לא נכפו תנאים, עליהם לא הסכים מי מהם, וכי אכן עמדו על משמעותו של ההסכם ותוצאותיו, טרם חתמו עליו. )ראה: בג״צ 7947/06 קהלני נ׳ בית הדין הרבני הגדול {פמ״מ - 24/12/2006}).

15.        בטרם אדון במקרה שבפני, עלי לבחון תחילה האם אישור הסכם הממון בבית המשפט לענייני משפחה מונע מהצדדים מלטעון לפגם בכריתת ההסכם.

16.        אכן, פסק-דין המעניק תוקף להסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ממזג תכונות של הסכם ושל פסק-דין ולא במהרה ייעתר בית המשפט לביטולו )ראה: ע״א 5914/03 שוחט נ׳ "כלל" חברה לביטוח {פמ״מ - 1/5/2005}).

17.        לעניין זה, נתן בית משפט לא אחת דעתו על הצורך לייחס משקל ניכר לסופיות הסכם הפשרה נוכח ציפיותיהם הסבירות של בעלי הדין, ומשכך נקבע שיש להצביע על טעמים משכנעים וכבדי משקל במיוחד לשם הצדקת ביטול פסק-דין שכזה.

לאור ייחודו של הליך אישור הסכמי ממון נקבע בפסיקה, כי לעיתים נדירות וחריגות

תתקבל טענה לפגם שנפל כביכול בכריתה )טעות, הטעייה) זאת שעה שאין טענה לפגם בהליך אישור ההסכם על-ידי בית המשפט. בהעדר טעם מיוחד, כבד משקל, לא תתקבלנה טענות צד הטוען כנגד תוקפו של הסכם ממון, אשר קיבל תוקף של פסק-דין:

"... יש ליחס משקל ניכר לערך בדבר סופיותן של פשרות... יש להביא בחשבון את מרכזיותו של ערך זה מבחינת הצדדיס לפשרה. ההגנה על ערך זה חיונית, כדי להגשים את הציפיות הסבירות של הצדדים להסכמי פשרה. תכונה מרכזית של הסכמי פשרה... היא הסופיות שלהם. בשל כך נקבע בהסכמי פשרה ... כי יש בהם הסדר סופי ומוחלט של הסכסוך בין הצדדים. קביעה כזו משקפת את

 

 

ציפיותיהם של הצדדים להסכמי פשרה... יש בכך כדי להצביע על הצורך בקומם של טעמים כבדי משקל אשר יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל".

)ראה: ע״א 2495/95 בן לולו נ׳ אליאס, נא (1) 577 { פמ״מ - 21/5/1997}).

הרציונל הנלמד מפסק-הדין הוא כי בהעדר טעם מיוחד, לא תתקבלנה טענות כנגד פסק-הדין המאשר ונותן תוקף של פסק-דין בשל פגם בכריתתו, ועל הטוען לבטלות ההסכם, לעמוד בנטל ראיה גבוה במיוחד. אלא שמי שעומד באותו נטל ראיה, יכול אכן להביא לביטולו של פסק- הדין.

18.        לעקרון זה משמעות רבה מקום בו עסקינן בהסכם בין בני זוג וזאת לאור סעיף 2(א) ו-(ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל״ג - 1973), שם נקבע כדלקמן:

"

א.                  הסכם ממון טעון אישור בית משפט לענייני משפחה (להלן- בית משפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות שיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן- בית הדין) וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

ב.                   האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו."

19.        עוד, בע״א 4/80 מונק נ׳ מונק, לו(3) 421 (פמ״מ - 29/6/1982), התייחס בית המשפט לייחודיות הקיימת באישור הסכם ממון ובהליך האישור שנועד ליתן לו תוקף משפטי, כדלקמן:

"לפנינו חוק מיוחד, שיש בו משום תוספת על דיני החוזים הכלליים בנקודה הרלוואנטית לערעור זה. בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואישה,קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון ביניהם ,אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי,ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם".

20.        לפיכך, הסכמי גירושין וממון, בשל מעמדם המיוחד מובאים לאישור בית המשפט, המוודא

טרם מתן תוקף של פסק-דין להוראותיו, כי הצדדים חתמו על ההסכם בהסכמה חופשית

 

 

ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו ולא על נקלה יבוטל, כאשר ביטול הוראותיו יגרור את ביטול פסק- הדין.

21.         כאן המקום להבהיר, כי טענותיה של התובעת אינן מופנות להליך האישור, ואין היא טוענת כי נפל פגם בהליך זה. לו הייתה לו טענה בגין האמור, הדרך הנכונה היתה להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק-דיני שניתן להסכם הממון. טענותיו מתמצות ומופנות כפי שהובהר, לפגמים שנפלו ב״פן ההסכמי״ של ההסכם, מכוחם של סעיפים 12, 15, 18 ו-39 לחוק החוזים )חלק כללי), ואשר מזכים אותו בביטול.

22.         יחד עם זאת וכאמור, הסכמים אשר קיבלו תוקף של פסק-דין על-ידי בית המשפט אינם חסינים באופן מוחלט וגורף מפני ביטולם, שכן הם ניתנים לביטול אם יוכח כי נפל פגם בהליך אישורם בפני בית המשפט ו/או נפל פגם מהותי בכריתתם בהתאם לעילות המנויות בחוק החוזים כגון: טעות, הטעיה, עושק, כפיה, סיכול וכוי.

23.         נקבע לא אחת, כי לעניין ביטול הסכם הממון עקב טעות, הטעיה, עושק וכוי, דינו של הסכם ממון כדין חוזה רגיל. הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי בין עצם הטעות לבין עשיית הסכם הממון, מוטל על הטוען את טענות אלו ועליו להוכיח שאכן במעמד אישור ההסכם, הוא נתן את הסכמתו, אך רק כתוצאה מניצול חולשה כלשהי שנעלמה זו מעיניו של בית המשפט או קיומם של פגמים אחרים שנעלמו בכריתתו. )ראה: ע״א 1581/92 ולנטין נ׳ ולנטין, מט)3) 441 {פמ״מ - 13/4/1995}).

24.         בנוסף לכך, יש ליתן את הדעת לכך שפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה קבעה לא אחת שהסכם גירושין כולל ״חטיבה״ שלמה של התחייבויות, שבדרך כלל לאחר אישור ההסכם ובמיוחד לאחר הוצאתו לפועל, לא ניתן לבטל רק חלק ממנו, לכן ולרוב נדחו תביעות כאלו, תוך הדגשת העיקרון לפיו לא ניתן להפריד בין חלקי הסכם הממון והגירושין.

)ראה: ע״א 105/83 מנשה נ׳ מנשה, לח)4) 635 {פמ״מ - 31/1/1985}).

25.         משכך, יש לבחון תחילה האם התובעת עמדה בנטל להוכיח כי נפלו פגמים במועד כריתת ההסכם הממון, ומכאן לקיומה של עילה חוזית לביטולו.

26.         במקרה שבפני מייחדת התובעת את טענתה לביטול ההסכם מטעמים הנוגעים לחוסר כשירותה הנפשית ומצוקתה בעת עריכתו. טוענת היא לעושק, טוענת כי טעתה והוטעתה וכי

 

 

המידע שהיה ברשותה קודם לכריתת ההסכם שונה מהקיים בפועל ובעת מעמד אישור ההסכם היתה נתונה היא ללחץ נפשי.

27.         לעניין זה יש להוסיף, כי לכאורה, כשם שמי שחפץ בגירושין, יהיה מוכן כביכול "לכל תנאי", העיקר להשיג ולהקדים גירושיו, כך, לכאורה מי שחפץ בשלום בית, יהיה נכון "לכל תנאי", העיקר שבן/בת הזוג לא יעזבו אותה/אותו. לעניין זה קבעה הפסיקה, כי כל חתימה על הסכם שכזה לעת גירושין צפויים, מלווה בלחץ נפשי.

28.         ברור על כן, כי בנסיבות בהן נטען לביטול ההסכם, אך ורק מפאת תנאיו הבלתי סבירים, כביכול - לא יהיה די בטיעון זה ויש צורך בבחינת אותם רכיבים נוספים לבטלות ההסכם, בעילות השונות, כל אחת ורכיביה )וראה: תמ"ש (קריות) 2290/06 פלונית נ׳ אלמוני {פמ״מ - 30/4/2008}, לעניין קיומו של מתח נפשי מובנה בכל הליך של משבר משפחתי).

29.         בבג"צ 6810/97 בן שושן נ׳ בן שושן, נא(5) 375 (פמ"מ - 24/12/1997), בוטל פסק-הדין שנתן תוקף להסכם וזאת בשל העובדה שהמבקשת לא היתה מיוצגת:

"... לפיכך אני מבטל את החלטותיהם של בית-המשפט המחוזי ושל בית- המשפט לענייני משפחה ומורה להחזיר את הדיון לבית-המשפט לענייני משפחה על-מנת שיחזור וידון בפירוק השיתוף בדירת המגורים של בעלי-הדין, לאחר שהמבקשת תהיה מיוצגת על-ידי עורך-דין         

על-מנת למנוע עיכוב נוסף בהליכים אני מורה שעל המבקשת לדאוג למינוי עורך- דין....".

אך אין בכך למנוע אישור הסכם בנסיבות שונות מכפי "הלכת בן שושן", שעה שצד להסכם אינו מיוצג.

30.         יובהר, כי בתי המשפט מכירים בחשיבות הרבה שיש ליתן לייצוגו של בעל דין בהליכים משפטיים בכלל ובהליכים המתנהלים בפני בית המשפט לענייני משפחה בפרט, ואולם כאמור, אין בפסק-הדין שנסקר כדי להשליך על העניין שבפני, בבחינת אחד לאחד.

 

 

31.       עובדות פסק-הדין בפרשת בן שושן שונות מנסיבות המקרה שבכאן. בעניין זה, המבקשת אשר היתה בלתי מיוצגת, ביקשה לדחות הדיונים לצורך מינוי עורך דין ורק לאחר שכלל בקשותיה לעניין הדחיות לא הועילו, נאלצה לטעון לעצמה. לא כך הוא בעניין שבפני.

32.       הכלל הוא כי בעל דין רשאי לבור לו בא כוח כטוב בעיניו - וכל מי אשר זכה לרישיון עריכת דין, כשיר הוא לייצוג (וראה: ע״א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע׳׳מ נ׳ לשכת עורכי הדין {פמ״מ - 25.06.2014}).

33.       הכלל, ששלוחו של אדם כמותו (וראה: חוק השליחות, תשכ״ה - 1965). משמעו, כי חובת הזהירות לבחור בא כוח מוטלת על הלקוח, אשר יבחר ככל העולה על רוחו וכיסו.

34.       טענות לביטול פסק דין (ואישור הסכם בכלל זאת) הנוגעת לרשלנות או אי כשירות של עורך דין - מקומן בתובענה כלפי עורך הדין ואין הן עילה לביטול פסק הדין (וראה: ע״א (נצי) 176/09 ליל נ׳ סמאח { פמ״מ - 22.12.2009}).

35.       ביני לביני אומר, כי לא הוכחה בפניי רשלנות כלשהי על ידי באת כוחה בשעתו של התובעת ולו מן הטעם כי טעות בכדאיות העסקה כשלעצמה אינה טעם לביטול ההסכם (וראה: ע״א 9447/06 פוקס נ׳ אלבס {פמ״מ - 25.03.2008}), קל וחומר שבחירת עורך דין אחר, הסובר כי לו הוא היה מייצג, אז היתה התוצאה שונה, לא תביא למסקנה בדבר "רשלנות" או "ייצוג כושל".

36.       בית המשפט בעת אישור הסכם פועל על-פי הוראות הדין, הן אלו הקשורות לחוק והן תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי. בית המשפט הקריא לצדדים את ההסכם, הבהיר את משמעותו ואף נכח כי חתמו הצדדים מרצונם החופשי תוך שהבינו את משמעותו ותוצאותיו.

אין זה מתפקידו של בית המשפט לבחון במהלך מעמד זה האם על מי מהצדדים מופעל לחץ רגשי לחתום שלא מרצונו על ההסכם. (ראה: ר"ע 359/85 קוך נ׳ קוך, לט(3) 421 {פמ"מ - 6/8/1985}).

ודוק, במתחם הדין העדין שבין "פיצוץ ההסכם" על דרך התהייה על כדאיותו לכל צד, לבין הרצון ליתן תוקף להסכמות הצדדים, אין בית המשפט מופקד, אלא על בדיקת היעדר כפייה והבנת תוכן ומשמעות ההסכם (וראה לעניין זה גם פסק דינו של כבוד סגן הנשיא, השופט י. שנלר ע"מ (ת״א) 1242/04 פלוני נ׳ פלונית {פמ"מ - 23.05.2005}).

 

 

37.         למעשה טוענת התובעת לביטולו של ההסכם בשל שלוש עילות מרכזיות:

א.       ״עושק״ - לפי סעיף 18 לחוק החוזים )חלק כללי) תשל״ג - 1973)להלן: "חוק החוזים").

ב.        ״הטעייה״ - לפי סעיף 15 לחוק החוזים )חלק כללי).

ג.         ״העדר תום-לב״ מצד הנתבע, הן לפני כריתת ההסכם והן לאחריו - לפי סעיפים 12 ו - 39 לחוק החוזים )חלק כללי).

38.         להלן אבחן, אפוא, האם עומדת לה לתובעת עילה לביטול ההסכם מטעמים של "עושק", ״הטעייה״, העדר תום - לב או כל עילת ביטול אחרת שהורתה במצוקתה הנטענת של התובעת בעת כריתת ההסכם .

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה פס"ד דחיית בקשה לביטול הסכם גירושין: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
3 מדרגים
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד