חיפושדלג חיפוש
En
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
צוואהדלג צוואה
תוכן מרכזי בעמודדלג תוכן מרכזי בעמוד

טענות התיישנות ושיהוי בהליכים למתן צו ירושה

 

ת״ע 34214-08-19 מ.ת. נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים ואחי

 

לפני התנגדות למתן צו ירושה אחר עיזבון המנוח נ.א. ז"ל, אשר נפטר בשנת 1974 . המבקשת - היא מבקשת מתן צו הירושה, ואילו המשיב – מתנגד למתן הצו.

 

בכתב ההתנגדות טען המשיב כי אין ליתן צו ירושה אחר עיזבון המנוח מן הנימוקים הבאים: הנימוק האחד, המבקשת הסתלקה מחלקה בירושת המנוח כבר בשנת 1972 )משמע, עוד בחיי המנוח(, לרבות מן המקרקעין שהיו בבעלות המנוח, וקיבלה תמורה בגין הסתלקותה זו. בגין הסכם זה, יש להגן על אינטרס ההסתמכות של המשיב, אשר קיבל לידיו את המקרקעין הנזכרים לפני שנים רבות ואף פיתח אותם, בנה ונטע בהם לאורך השנים. יתר על כן, המנוח עצמו העביר את המקרקעין למשיב.

 

נימוק זה כבר נדחה בהחלטה מיום 27.10.2019, שם קבעתי כי במסגרת הליך למתן צו ירושה אין בית המשפט נדרש לתוכן העיזבון. בהליך למתן צו ירושה נקבעים היורשים וחלקיהם )באחוזים( מתוך העיזבון, אף אם העיזבון ריק מנכסים.

 

סוגיות הנוגעות לרכוש ולנכסים כאלה או אחרים הנכללים או שאינם נכללים בעיזבון - הן סוגיות החורגות מהליך של מתן צו ירושה, ובמידת הצורך יש לנהל בגינן הליכים אחרים. על כן, הוצע למשיב למחוק התנגדותו לצו, אף ללא העברת ההתנגדות לתגובת המשיבה.

 

בהחלטה מיום 12.11.2019 - שבתי על החלטתי, לאחר שנראה היה כי חרף ההחלטה הקודמת - המשיב מוסיף לקשור בין מתן הצו לבין סוגית היקף נכסי העיזבון.

אלא שאז הודיע המשיב כי הוא עומד על הנימוק השני אשר בפיו להתנגדותו למתן צו הירושה ולפיו הבקשה למתן צו ירושה התיישנה, לדבריו: "בפסיקה ענפה נקבע כי הזכות לדרוש לעתור לצו ירושה הינה זכות אשר מתיישנת" )סעיף 4 לתגובה מיום 21.11.2019(, וכי די בכך כדי לאיין את הבקשה למתן צו ירושה.

נוכח הטענה המשפטית, ביקש בית המשפט לעמוד על אותה פסיקה ענפה נטענת, לכאורה, וזאת לאחר שצווי ירושה ניתנים בידי בית משפט זה כדבר שבשגרה גם בחלוף שנים רבות ממועד הפטירה של המנוח/ה.

לתמיכה בטענה המשפטית בדבר התיישנות הבקשה לצו ירושה הציג המשיב את האסמכתאות הבאות:

א.                  סעיף 1 לחוק ההתיישנות, ולפיו, כפרשנותו של המשיב, על צו ירושה חלים כללי התיישנות כתביעה במקרקעין, ובפרט "זכות הטעונה רישום בספרי האחוזה". הטענה נדחית. אין כל יסוד לפרשנותו של המשיב. כפי שבית המשפט חזר והבהיר, יותר מפעם אחת, צו ירושה לחוד ונכסי העיזבון לחוד, ולא מצאתי כל קשר בין ההגדרה המופיעה בחוק ההתיישנות למונח "מקרקעין" לבין הטענה כי בקשה לצו ירושה, המצהירה על זהות יורשים, נתונה להתיישנות.

ב.                  ע״א 74/53 - אף אם אתעלם מן העובדה כי מדובר בפסק דין שניתן טרם כניסתו של חוק הירושה לתוקף, אין בפסק דין את שמבקש המשיב למצוא בו. פסק הדין עוסק בזכותו של יורש להגיש תביעה במקרקעין על בסיס צו ירושה שכבר ניתן, ואין בו כל קביעה לעניין התיישנות של צו ירושה.

ג.                    ע״א 02/932 [ולא מספר ההליך השגוי שנרשם בתגובה] הוא פסק דין מתחום הרשלנות הרפואית וע״א 8858/02 הוא פסק דין שעניינו נזק ראייתי - שני פסקי הדין אינם קשורים בשום דרך לשאלה של התיישנות בקשה לצו ירושה, וממילא לא כלולה בהם כל קביעה בנושא זה.

ד.                  ת״ע 35498-10-13 - עניינו בקשה לביטול צו קיום צוואה שכבר ניתן שנים רבות קודם לכן - והוא אינו דן בהתיישנות הבקשה למתן צו ירושה )או צו קיום צוואה(, וברי כי ההבדל בין שני סוגי הבקשות הוא גדול עד-מאוד.

ע״א 2590/93 [שוב, מספר ההליך נרשם בצורה שגויה, ושוב נאלץ בית המשפט לאתר בעצמו לאיזה פסק דין כיוון המשיב] - אף הוא דן בביטול צו קיום צוואה - ור' הערתי לעיל.

הנה כי כן, לא הובאה כל אסמכתה, ולו רחוקה, לטענה כי הגשת בקשה למתן צו ירושה נתונה להתיישנות; ולא בכדי. אין כל סבירות בטענה כי בקשה לצו ירושה, המצהיר על זהותם של יורשיו של נפטר, יהיה נתון להתיישנות. כאמור לעיל, הדבר נעשה כדבר שבשגרה, מעשה יומיום, גם ביחס לנפטרים אשר חלף זמן רב ממועד פטירתם, היות שקיים אינטרס ציבורי במתן צווי ירושה, וקביעת יורשיו של נפטר, גם בחלוף זמן. אי-מתן צו ירושה - דווקא הוא המצב הא-נומאלי אשר יוצר קושי משפטי, בהעדר המשכיות חוקית לבעלות בעיזבון, ודוק - בעיזבון בכללותו, וללא הידרשות לשאלת תחולתו של הצו על נכסים קונקרטיים. אף קשה להעלות על הדעת אינטרס לגיטימי להתנגד למתן צו שכזה, המצהיר על יורשיו אדם שהלך לעולמו. מדובר אפוא באותם מקרים, חריגים - יש לציין, אשר עליהם לא תחול טענת התיישנות נוכח עצם טיבם ומהותם.

 

 

"איני שולל את האפשרות, שייתכנו מקרים בהם יתבקש בית המשפט להעניק סעד הצהרתי, ומחסום ההתיישנות לא יעמוד לנתבע, כגון מקרה בו אדם פונה לבית המשפט על-מנת שזה יצהיר על הסטטוס שלו )למשל בדבר גילו, מצבו המשפחתי ואזרחותו(. אין להשיב למבקש כגון זה, שמכיוון שאותו מעמד נוצר לפני שנים, אין להעניק לו את מבוקשו בשל התיישנות, שכן הצורך במתן אותה הצהרה מתעורר, בדרך כלל, בשלב מאוחר יותר. אין הכרח שנגדיר כאן במדויק, מהם אותם מקרים חריגים, אשר אינם נתונים להתיישנות...״ (עא 630/90 שרה רוזינסקי נ' ארגון מובילי לוד בע״מ, פ׳יד מהן5) 365((.

אדגיש ואחדד כי המדובר הוא בבקשה למתן צו ירושה, ואשר ביחס אליה ביקש המשיב להחיל כללי התיישנות. זאת להבדיל מתובענה של יורש, על בסיס צו ירושה אשר כבר ניתן - תובענה מעין זו בהחלט עשויה להיות נתונה להתיישנות, בהתאם לחוק, אך הדבר אינו רלבנטי לתיק זה.

אף על פי עמדת ב״כ היועמ״ש שהוגש לתיק ביום 10.3.2020 אין כל מקום לטענות התיישנות ושיהוי בהליכים למתן צו ירושה, ובשעה שהחוק אינו מגביל את המועד להגשת בקשה לצו ירושה, שהינו, על פי מהותו, צו דקלרטיבי.

משכך, אני דוחה את ההתנגדות לצו הירושה. נימוקי ההתנגדות חסרי כל בסיס משפטי. ניתנו למשיב מספר הזדמנויות לחזור בו מהתנגדותו, ואף ניתנה התראה כי התנגדות בלתי מוצדקת עלולה להביא לחיוב בהוצאות משפט )החלטות בית המשפט לעיל(. אעפ״כ המשיב עמד על התנגדותו שהינה התנגדות סרק.

בנסיבות אלו יש לחייבו בהוצאות משפט בסך 2500 ₪, שישולמו לטובת אוצר המדינה בתוך 30 ימים. משעה שלא הוריתי על הגשת תגובה מטעם המבקשת - אינני פוסקות הוצאות נוספות לזכותה.

המזכירות תודיע ותסגור את התיק.

המבקשת רשאית לקדם מתן צו ירושה בהליך הקשור.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, כ״ו אדר תש״פ, 22 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

דרג את הכתבהדירוג כתבה טענות התיישנות ושיהוי בהליכים למתן צו ירושה: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד