חיפושדלג חיפוש
En
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
מזונותדלג מזונות
תוכן מרכזי בעמודדלג תוכן מרכזי בעמוד

האם ניתן לא לשלם מזונות בעקבות שינוי זמני שהות ומשמורת כשינוי נסיבות?

פס"ד בתביעה לביטול מזונות, למשמורת והרחבת זמני שהות

 

עניינו של פסק דין זה, שתי תביעות שהוגשו על ידי התובע (האב) כנגד הנתבעת 
(האם)

 

תלה״מ 63844-05-18 - תביעה לביטול מזונות.


תלה״מ 63887-05-18 - תביעה למשמורת והרחבת זמני שהות.

 

המדובר בבני זוג שנישאו בשנת 1999 והתגרשו בשנת 2007. לצדדים שלושה ילדים:

 

א'. ילידת ....2000, כבת 19 ;

 

ב׳.... ילידת 2002 כבת 17 ;

 

ג׳...., יליד.... 2004, כבן 15.

 

לתובע בן נוסף מקשר מאוחר וכך גם לנתבעת.

 

מזונות והסדרי השהות נקבעו ההסכם גירושין

בין הצדדים נערך הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 2007.... בתיק 12090/07, מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בפני כב׳ השופט צבי ויצמן (להלן: "ההסכם הראשון").

במסגרת אותו הסכם נקבעה חלוקת זמני שהות לפיה הקטינים יימצאו במשמורת האם והאב יקבל את הקטינים בימים א׳ בשעות אחר הצהריים, ביום ד׳ כולל לינה ומדי סופ״ש שני.

עוד נקבע כי האב יישא במזונות הילדים בסך 4,000 ₪ ובנוסף ישלם את מלוא הוצאות הלימודים של הקטינים וכן את מלוא הוצאותיהם הרפואיות.

 

תביעה להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם

התובע הגיש תביעה להפחתת דמי המזונות שנקבעו בהסכם הראשון וזאת במסגרת תיק תמ״ש 53893-11-14. במסגרת אותה תביעה, טען התובע כי חלוקת זמני השהות שנקבעה הורחבה בפועל, וכי הוא דואג לכל צרכיהם לרבות לקיחתם והשבתם לבית הספר מדי יום, מתן ארוחת צהריים ועוד. באותה תביעה טען התובע כי חלה הרעה בגובה הכנסותיו, ולנוכח כל האמור עתר להפחתת דמי המזונות.

 

נחתם הסכם גירושין שני בהתאם לשינוי הסדרי השהות

באותו עניין, הגיעו הצדדים לכלל הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 14.5.2015 (להלן: "ההסכם השני"). באותו הסכם הופחתו דמי המזונות לסך כולל של 3,500 ₪ (שליש הסכום לכל אחד מהקטינים), כולל הוצאות המדור. בנוסף הוסכם כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואיות.

 

הרחבת זמני השהות

זמני השהות הורחבו באותו הסכם, באופן שבו סוכם כי הקטינים ישהו אצל האב בימים א' ו-ד׳, מסיום הלימודים ועד למחרת בבוקר וכן מדי סופ״ש שני החל מיום שישי ועד ליום שני בבוקר. בדיון שבו אושר ההסכם השני, הצהירה באת כוחו של התובע כי הוא אינו עובד (עמ׳ 4, ש׳ 23), כי התובע היה מאושפז בבית החולים שער מנשה, ואין אופק תעסוקתי (עמי 5, ש׳ 18). כמו כן טענה כי הסדרי הביקורים של הקטינים נרחבים מאוד (עמי 5, ש׳ 8).

 

הנתבעת, מצדה, טענה כי ידוע לה שסכום המזונות נמוך ואולם היא מסכימה לכך בתקווה שהסדר זמני השהות יימשך )עמי 5, ש׳ 14).

 

טענות הצדדים

האב תובע משמורת משותפת וביטול המזונות

בכתב התביעה הנוכחי, אשר הוגש לבית המשפט ביום 29.5.2018, עותר התובע לביטול דמי המזונות, שכן, לדבריו, הקטינים שוהים בבית כל אחד מהצדדים פרק זמן שווה, ולפיכך סבור כי יש מקום לקבוע משמורת משותפת ולהורות על ביטול דמי המזונות. התובע טוען כי בפועל הסדרי השהות נרחבים יותר מאלו אשר נקבעו בהסכם השני והקטינים שוהים במחיצתו 6 לילות מתוך 14, מדי שבועיים. התובע לדבריו אינו עובד ומקור הכנסתו היחיד הוא הכנסתה של רעייתו העובדת. 

 

האב אינו עומד בדמי המזונות בהם חויב

הנתבעת מצידה, כופרת בטענותיו של התובע. הנתבעת מפנה לשני ההסכמים שנחתמו בעבר בין הצדדים. לדבריה, התובע אינו עומד בדמי המזונות בהם חויב, ולא משלם את המזונות השוטפים גם בהתאם להסכם הראשון וגם בהתאם להסכם השני. עקב כך, נאלצת הנתבעת לפנות ולפעול במסגרת לשכת ההוצאה לפועל לשם גביית דמי המזונות שנפסקו. הנתבעת הסכימה בעבר להתחשב בתובע ולפרוס את חוב המזונות שנצבר בגין העבר, ואולם התובע לא עמד בהתחייבותו, ולמרות שני פסקי דין שניתנו בעניינו, המשיך והפר את חובתו לשאת במזונות ילדיו.

טענת האב לביטול מזונות בעקבות ההלכה החדשה בעליון

בדיון שהתקיים ביום 20.11.2018 הפנתה ב״כ התובע לפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בבע״מ 919/15, שם נקבעה הלכה חדשה בעניין חיוב במזונות.

לדבריה, הקטינים חולקים זמן שווה בשני הבתים ולפיכך יש מקום להורות על ביטול דמי המזונות שנקבעו. ב״כ הנתבעת, מנגד, חזרה על טענותיה ובפרט על כך שהתובע, מחד, אינו משלם את דמי המזונות השוטפים ועקב כך נאלצת הנתבעת לשכור שירותי עורך דין לצורך גביית דמי המזונות המגיעים, ומאידך, עותר לביטול דמי המזונות שאותם הוא אינו משלם. ב״כ הנתבעת מפנה לכספי הירושה שקיבל התובע ולבית המגורים בו הוא מתגורר.

האם טוענת לשינוי נסיבות מהותי עקב שינוי זמני השהות

ביום 3.4.2019 הגישה הנתבעת הודעה ממנה עולה כי בחודש האחרון חל שינוי נסיבות מהותי ועקב כך הקטינים כמעט שאינם פוגשים את התובע. לבקשת הנתבעת, הוריתי על שמיעת הקטינים במחלקה לשיתוף ילדים של יחידת הסיוע. הקטינים נשמעו והוגש דוח חסוי המצוי בכספת בית המשפט.

דוח מחלקת שיתוף ילדים של יחידת הסיוע

על פי הדוח, וכפי שהובהר לצדדים בדיון, מחזקים דברי הקטינים, באופן כללי ומבלי להיכנס לגופו של עניין, את עמדת האם, וזאת גם לעניין חלוקת זמני השהות שמתקיימת בפועל וגם לעניין הסיבות לצמצום זמני השהות בין הקטינים לבין האב.

בדיון אשר התקיים ביום 17.2.2020 נשמעו חקירות הצדדים וסיכומים בעל פה. התובע בחקירתו, אישר כי חלוקת זמני השהות שהיתה קיימת בעבר צומצמה, ונכון להיום הקטינים שוהים בביתו זמן פחות מאשר היה בעבר (עמ׳ 11, ש׳ 5). התובע מתגורר כיום בקרוואן בשטח של כ-30 מטר (עמ׳ 10, ש׳ 33). התובע מבלה חלק מזמנו ב      והוא אף מאפשר לאנשים זרים להתגורר בקרוואן שבבעלותו (עמי 11, ש׳ 32).

 

התובע מודה כי לפני 5 שנים קיבל ירושה בגובה של כמיליון ₪ (עמ׳ 13, ש׳ 3) ובכסף רכש בית, קרוואן וג׳יפ. התובע לדבריו אינו עובד, וכיום הוא מצוי בהליכים משפטיים נגד אשתו השנייה ולשם כך שכר שירותי עורך דין ושילם לו סך של 70,000 ₪ (עמ׳ 14, ש׳ 12).

 

הנתבעת נחקרה ולדבריה, עד חודש פברואר 2019, המועד שבו נפרד התובע מאשתו השנייה, שהו הילדים אצל התובע בהתאם להסדרי השהות, כמחצית הזמן (עמ׳ 14, ש׳ 29). לאחר שהצדדים נפרדו, הילדים אינם ישנים אצל התובע מזה חודשים רבים שכן הוא לא נמצא באיזור (עמ׳ 15, ש׳ 10).

 

לדברי הנתבעת, לילדים לא נוח ללון בקרוואן שכן מדובר על מקום קטן וצפוף שאינו מאפשר את הנוחיות הדרושה (עמ׳ 15, ש׳ 16). הנתבעת נשאלה אודות האפשרות כי צמצום זמני השהות של הקטינים עם התובע נובע עקב פעולה מכוונת מצידה, ולדבריה, היא מעולם לא שיבשה מפגשים וההפחתה בזמני השהות, נוגעת לתובע ולאופן התנהלותו מול הילדים (עמ׳ 16, ש׳ 19).

בסיכומיה, חזרה ב״כ התובע על טענותיו, כאשר לדבריה, עצם העובדה כי במועד בו הוגשה התביעה שהו הקטינים אצל התובע כמחצית הזמן, די בכך כדי לקבל את התביעה לאותה התקופה וזאת גם לצורך קביעת משמורת משותפת וגם לצורך הפחתת מזונות. לאחר שהתובע נפרד מאשתו השנייה, נקלע למשבר, ואולם הוא פועל כדי לשקם את חייו ולשם כך אף סידר והתאים את הקרוואן ללינת ילדיו.

ב״כ התובע מודה כי הקטינים עוברים משבר, אך לדבריה הנתבעת ניצלה זאת וביצעה פעולות לצורך צמצום זמני השהות של הילדים אצל התובע. התובע אינו עובד והוא נותר ללא קורת גג וחסר תעסוקה. ביחס לחוב המזונות, טוען התובע כי אכן בשל מצוקתו אין בידו לשלם את חוב המזונות, אשר נכון להיום עומד על כ-100,000 ₪.

בסיכומיה, מפנה ב״כ הנתבעת לעובדה כי זמני השהות בפועל אינם מתקיימים, שעה שכיום הקטינים כמעט ואינם לנים אצל האב. ביחס לתביעת המזונות, טוענת ב״כ הנתבעת כי מאז ניתן פסק הדין ונחתם ההסכם השני לא חל שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק שינוי דמי המזונות הפסוקים, בפרט כיום, כאשר הקטינים כמעט ואינם מצויים אצל האב.

ב״כ הנתבעת מפנה לעובדה כי לכתב התביעה לא צורפו אסמכתאות לתשלומים ששילם התובע עבור הקטינים, שכן לדבריה, הוא אינו נושא בנטל הוצאות הקטינים, ואינו משלם סכומים כלשהם - לא דמי מזונות, לא הוצאות חינוך ולא הוצאות רפואיות. על חוסר תום לבו של התובע ניתן ללמוד מכך שהוא קיבל לידיו ירושה בסכום גבוה ולמרות זאת בחר שלא להסדיר את חוב המזונות ואינו עומד בדמי המזונות השוטפים.

דיון

הכלל המשפטי- הפחתת מזונות

מהם הכללים להפחתת מזונות?

הכללים להפחתת דמי מזונות ידועים. בתמצית יאמר כי פסק דין למזונות, אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשה לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באופן דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להן, ובין של הצד החייב בהם [ראה: בע״מ 3148/07 פלונית נ׳ פלוני )פורסם במאגרים המקוונים,13.6.2007)].

שינוי הנסיבות הוא ביחס למצב שהיה קיים בעת פסיקת המזונות

מצב שהיה קיים בעבר, בעת מתן פסק הדין למזונות, הוא נקודת המוצאהמחייבת, וישלבחון האם מאז חל שינוי מהותי שמצדיק את שינוי פסק הדין [ראה: ע״א 315/78 לוי נ׳ לוי פ״ד לג(1) 22]. על הנסיבות החדשות המצביעות על השינוי המהותי לרדת לשורשו שלפסק הדין שניתן, כדי לאפשר את בחינת שיעור המזונות אשר נפסק [ראה:           957/93

פלונית ואח׳ נ׳ אלמוני, פ״מ תשנ״ד (3) 133, 137].

שלושת התנאים לקיום שינוי נסיבות מהותי

אין די להוכיח שינוי כשלעצמו, אלא יש צורך בהוכחת שינוי נסיבות מהותי שיצדיק התערבות במזונות שנקבעו ושינוי כזה ייעשה במקרים נדירים בלבד ובכפוף לשלושה תנאים מצטברים:

1. הצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי נסיבות.

2. מבקש השינוי פעל בתום לב וכי עקב השינוי המהותי בנסיבות לא היה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו [ראה: ע״א 442/83 קם נ׳ קם, פ״ד לח(1) 761]. בע״א 4515/92 סילביה מרתה שטיין קומרוב נ׳ לדיסלאו שטיין (פורסם במאגרים המקוונים, 13.6.1994) נקבע כי: " כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים."

במקרים אלו, דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהו7ה?םשפט אינו בודק מהו סכום המזונות שהיה פוסק היום, אילו הנתונים דנן הובאו בפניו במסגרת תביעת מזונות חדשה, אלא יש לבחון האומנם חל שינוי נסיבות מהותי [ראה: ע״מ 1080/01 י.ש נ׳ נ.ש ([פורסם במאגרים המקוונים,5.8.2003)].

נטל ההוכחה להוכיח את שינוי הנסיבות - חל על התובע, והמבחנים להוכחה הינם עובדתיים.

3. על התובע להוכיח כי חל שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש [ראה: ע״א 472/78 אשתר נ׳ אשתר פ״ד לד (1) 57, 60]. העיקרון הניצב מאחורי האפשרות לשינוי פסק דין למזונות הנושכאשר מתקיים שינוי נסיבות מהותי, המשך קיומו של פסק הדין עלול להפוך לבלתי צודק. המטרה הנה מניעת עיוות דין [ראה ספרם של גריידי ושלם, מזונות ילדים, בעמי 275].

ההלכה החדשה במזונות

ביום 19.7.2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בע״מ 919/15 פלוני נ׳ פלונית [פורסם במאגרים המקוונים], שניתן בהרכב שופטים מורחב ודן בסוגיית חלוקת נטל דמי המזונות בין הורים לילדים בגיל 6-15 המצויים במשמורת משותפת. פסק הדין שינה את ההלכה הנוהגת עד כה, ובו נקבעה הלכה חדשה לפיה: ״בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה" [פסקה אחרונה לפסק הדין].

השפעת פסק דין בע"מ 919/15

בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון, החלו בתי המשפט למשפחה, ובעקבותיהם בתי המשפט המחוזיים לדון בסוגיית מזונותיהם של ילדים, תוך יישום הכללים שנקבעו בהלכת בע״מ 919/15 על המקרה הקונקרטי הנדון בפניהם. כאשר המגמה הנראית הינה, כי ניתן ליישם את הכללים שהותוו על ידי בית המשפט העליון גם במקרים בהם אין מדובר במשמורת משותפת, וגם במקרים בהם אין מדובר בחלוקת זמן שווה.

 

לעניין זה, ראה דברי כבוד השופט שאול שוחט בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 20.12.17 בתיק עמ״ש 14612-10-16 [פורסם במאגרים המקוונים]. כמו כן, ראה דברי כבוד השופט ג׳יוסי בעניין עמ״ש (חי׳) 21269-05-17 [פורסם במאגרים המקוונים], שם נאמרו על ידי כבוד השופט ג׳יוסי הדברים הבאים:

"... לאור הלכתבע״מ 919/15 פלוני נ׳ פלונית [פורסם בנבו] (19.7.2017), לפיה בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם צריכה להיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, חלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה."

ביום 30.5.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ברמ״ש (חי׳) 41433-04-18 [פורסם במאגרים המקוונים] שם נאמרו על ידי כבוד השופט שרעבי הדברים הבאים:

"בהמשך הרחיבה הפסיקה, בעיקר בערכאות הדיוניות (אם כי גם בערכאת הערעור בבית משפט מחוזי), וציינה כי ניתן להחיל את הלכתבע״מ 919/15 [פורסם בנבו] גם על מזונות קטינים שחיובם מדין צדקה, הגם שאין מדובר במשמורת משותפת, תוך בחינת הפרמטרים הבאים שצויינו בבע״מ 919/15 [פורסם בנבו] כדלקמן:

הערכת וקביעת צרכי הקטינים. קביעת היכולות של הצדדים מכל מקור שהוא. קביעת יחסיות ביכולת בכלכלית של ההורים זה מול זה. חלוקת המשמורת בפועל."

ביום 13.11.18 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, כבוד השופט ח׳ שרעבי בתיק עמ״ש 53288-03-18 [פורסם במאגרים המקוונים]. במסגרת אותו פסק דין נאמרו על ידי כבוד השופט שרעבי הדברים כדלקמן:

"מתוך הכללים דלעיל, ובהקשר למקרה דנן, יש להפנות זרקור לשני הדגשים הקשורים זה לזה, בתביעה לדיון מחדש בסכום מזונות פסוק, כדלקמן:

 

א. הנקודה הראשונה מוזכרת בדבריו של כב׳ השופט

רובינשטיין בבע״מ 3148/07 פלונית נ׳ פלוני (13.6.07) - (להלן:

"פרשת פלונית"), כדלקמן:

 

"אכן, ניתן לדון מחדש בגובה מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות...

ואולם, אין זה השיקול היחיד. במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב (ההדגשות שלי - ח״ש).

 

כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי..., הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל״ג-1973; ... ולדרישות נוספות, כגון תקנת הציבור הקבועה בסעיף 61 לחוק החוזים (חלק כללי)..." (ציטוט מסעיפים ד׳ עד ו׳ להחלטה) היינו - התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק.

 

בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה.

תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות:

 

האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל והכנסתו בפרט;

 

כיצד התנהל בתשלום מזונותיו השוטפים מאז פסק הדין הפסוק למזונות. האם יצר חובות או הקפיד על תשלומים שוטפים ובמועד;

 

האם מעכב את בירור התביעה הרכושית של בני הזוג, באופן שחלוקת הרכוש המשותף מתעכבת, עובדה שיש לה השפעה מהותית על מצבם הכלכלי שני הצדדים.

 

ב. בחינת "שינוי נסיבות מהותי" אינה רק לנוכח שינוי בהכנסת בן/בת הזוג בלבד, אלא של המצב הכלכלי בכלל. היינו, האם מצבם הכלכלי הכולל של בני הזוג או מי מהם השתפר או הורע משמעותית מאז פסק הדין למזונות, אותו רוצים לשנות.

גם על נקודה זו עמד כב׳ השופט רובינשטיין בפרשת פלונית בציינו כדלקמן:

"אכן, ניתן לדון מחדש בגובה מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות... פשיטא שמצב כלכלי, היסוד למזונות, עשוי להשתנות לכאן ולכאן, ויש מקום איפוא לשקול מתן ביטוי לשינויים בו, מתוך הוגנות כלפי כולי עלמא..." (ציטוט מסעיף ו׳ להחלטה, ההדגשה שלי - ח״ש).

 

היינו, המבקש את הדיון מחדש בסכום המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי, צריך להוכיח לא רק שינוי בשכרו או בשכר בן/בת הזוג, אלא גם הרעה במצבו הכלכלי הכולל או הטבה משמעותית במצבו הכלכלי הכולל של בן/בת הזוג, מאז פסיקת המזונות המקורית.""

 

האם הלכת בע"מ 919/15 חלה רטרואקטיבית?

בתי המשפט בחנו האם תחולתה של הלכת בע״מ 919/15 היא רטרואקטיבית ביחס לפסקי דין חלוטים למזונות שניתנו קודם אותה הלכה, ורוב רובם סברו כי אין תחולה רטרואקטיבית. גישה זו נבעה הן מתוך הרצון לשמר את חופש החוזים וההנחה כי בעת הסכמתם ידעו הצדדים כי אפשר שהדין ישתנה, הן בשל כך שהסכם הגירושין הוא הסכם מורכב הכולל הסכמות תלויות שבמרחק הזמן לא ניתן לבודד ביניהן ובסיבה שהביאה לגיבושן והן בשל החשיבות בשמירה על יציבות משפטית [ראו: עמ״ש (מרכז) 62263-10-17 ע.ל. נ׳ ס.ק. (פורסם במאגרים המקוונים, 17.9.2018)].

דעה אחרת הושמעה על ידי כבוד השופט ע׳ אליאס בתמ״ש (פ״ת) 4542-03-16 א. נ׳ ב. (פורסם במאגרים המקוונים, 1.7.2018) אשר סבר כי הלכת בע״מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות שיש להידרש בעטיו לשיעור המזונות, גם אם מופיע כשינוי נסיבות יחיד, ולדבריו:

״...לא נכון לומר כי ״בע״מ 919/15 [פורסם בנבו] חל על תיקים שהסתיימו" אלא נכון יותר לומר כי "ככל שתיק שהסתיים בו הדיון מגיע לבית המשפט בתביעה לשינוי המזונות בשל שינוי נסיבות של דין חדש שחל, יש להידרש לו ובמקרים מסויימים יכולה נסיבה זו בלבד להביא לשינוי בשיעור המזונות".בע״מ 919/15 [פורסם בנבו] לא חל איפוא על תיקים שהסתיימו מכח תחולה רטרוספקטיבית של דין חדש על עניינים שהסתיימו, אלא הוא חל מכח היותו, לכשעצמו, שינוי נסיבות המצדיק שינוי

בשיעור המזונות, ועפ״י הכללים הרגילים הנהוגים לעניין שינוי נסיבות."

ביום 1.8.2018 ניתן פסק דינו של כבוד השופט נ׳ סילמן בתיק תלה״מ (קריות) -18283-10  פלוני נ׳ אלמונית [פורסם במאגרים המקוונים], בשאלה האם מתן פסק דינו של כבוד בית המשפט העליון בבע״מ 919/15 מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות המאפשר שינוי גובה המזונות. במסגרת פסק דינו, ציין כבוד השופט סילמן את הדברים הבאים:

" באיזון בין חשש המדרון החלקלק (מניפולציה), חשש הצפת ההליכים, ובין תחושת הצדק בהפליה בין אבות- שביל הזהב מחייב להותיר את דרישת שינוי הנסיבות על כנה, אם כי להוריד הרף הראייתי הנדרש בשינוי, וגם זאת- במקרה של חלוקה הורית שווה או קרובה.

בעוד עד הלום דרישות הפסיקה היו כי שינוי נסיבות מחייב להיות מהותי (הלכת פייגה- 363/81), היורד לשורש החיוב, שינוי שלא ניתן לצפותו, וכיו״ב, הרי לאורבע״מ 919/15 [פורסם בנבו] יש לאפשר לשינוי נסיבות קל משמעותית, לגישתי, להביא להתערבות בחיוב, במיוחד בעת קיום הסדרי חלוקת זמנים שוויוניים או קרוב לכך."

ביום 6.9.2018 ניתן פסק דינו של כבוד סגן הנשיא השופט א׳ זגורי בתיק מ(נצ׳) -10726-05א.ק. נ׳ ע.ק [פורסם במאגרים המקוונים], הדן בשלוש שאלות המתייחסות ליישום הלכת בע״מ 919/15 או השפעתה:

 

1. האם הלכת 919/15 חלה למפרע- דהיינו, על הסדרים (חוזיים) או חיובים (שיפוטיים) שנעשו קודם ניתן פסק הדין בבע״מ 919/15?

 

2. האם די בהילכת בע״מ 919/15 כדי להוות לבדה "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק בחינת היקף החיוב של אב במזונות פסוקים כלפי ילדיו?

 

3. האם נדרשים מנגנונים מווסתים לצורך יישום ראוי של הלכת בע״מ 919/15, ומדוע? במסגרת פסק דינו מתייחס כבוד השופט זגורי לשאלה האם הלכת בע״מ 919/15 מהווה לבדה "שינוי נסיבות מהותי" ומציין את הדברים הבאים:

"כפועל יוצא גם לפי גישתי יש לנקוט "בשביל זהב" (כלשון חברי השופט סילמן בפסק דינו לעיל) ולפיו אמנם אין בהלכת 919/15 כדי להוות לבדה ולכשעצמה בלבד "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק שינוי החיוב במזונות, אך יחד עם זאת, מקום שזמני שהות הינם דומים והאחריות ההורית בפועל אכן משותפת ולא מדובר במניפולציה גרידא של אב המבקש לבטל חיוב במזונות או להפחיתם, הרי שדי יהיה בשינוי נסיבות עובדתי קל יותר מבעבר (מבחינת מצב כלכלי של הצדדים) כדי להתערב בחיוב במזונות.

 

אך בכך איני יכול להסתפק, ושומה עלי להמשיך ולהבחין הבחן היטב ; בין מקרים בהם מדובר על תביעה להפחתת מזונות שמוגשת לאחר כריתת הסכם גירושין/ממון כולל עם איזונים כוללים לבין תביעה להפחתת מזונות לאחר פסק דין או הסכם מזונות גרידא או אף הסכם בין בני זוג שהתגרשו לאחר נישואין קצרים ללא צבירת רכוש. כן יש להיזהר מפני מקרים שבהם האחריות ההורית אינה משותפת אלא "על הנייר" בלבד.

 

במקרה של תביעת מזונות לאחר פסק דין שניתן לפני הלכת 919/15, ברי, כי כעת אכן כל שנדרש הוא שינוי נסיבות קל כדי לשנות החיוב במזונות (ובמקרה שכזה ייתכן שיהיה גם די בהלכת 919/15 כדי להוות "שינוי נסיבות מהותי" הואיל ואז משקל שיקולי הצדק והשוויון גוברים לאין שיעור על כל שיקול אחר כגישת כב׳ השופט אליאס המקובלת עלי בהקשר זה).

חובת תום הלב בתביעה להפחתת מזונות

ברם, במקרה של תביעה להפחתת מזונות לאחר שאלה נקבעו בהסכם הכולל איזונים רכושיים ואחרים יש להוסיף "דלת" לפני הכניסה "בשביל הזהב". "דלת תם הלב". להיכנס בדלת זו יוכלו רק אבות תמי לב שאכן מעוניינים בקיום הסדר אחריות הורית משותפת, המקיימים הסדרי שהות נרחבים עם ילדיהם ולא מי שאך מבקשים להקטין המזונות על בסיס הלכת 919/15 ואינם יכולים להוכיח שינוי נסיבות מהותי בנוסף לאותה הלכה...."

ביום 17.9.18 ניתן פסק דינו של כבוד השופט צ׳ ויצמן מבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בתיק עמ״ש (מרכז) 62263-10-17 ע.ל. נ׳ ס.ק. [פורסם במאגרים המקוונים] ובו נאמרו הדברים הבאים (פסקה 35 לפסק הדין):

״ אם נבוא לסכם הדברים - כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, מטעמים של שינוי נסיבות, לא תשמש הלכת 919/15 כעילה יחידה לשינוי הנסיבות אלא אך ורק באם יוכח ראשית דבר, שינוי נסיבות עובדתי אשר בית המשפט יסבור כי יש בו להצדיק את שינוי שיעור המזונות הוא יוסיף ויבחן לצורך אומדנם גם את השפעת הלכת 919/15 על שיעור המזונות. בחינת שינוי הנסיבות

העובדתי תעשה, מחד, באופן קפדני פחות, ומאידך, תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של המבקש."

יש לציין כי על פסק דין זה הוגשה בקשה רשות ערעור בבית המשפט העליון בתיק בע״מ 7670/18 אשר טרם הוכרעה לגופה.

ביום 28.11.18 ניתן פסק דינו של כבוד השופט ח׳ שרעבי מבית המשפט המחוזי חיפה בתיק עמ״ש (חי׳) 14599-05-18 פלוני נ׳ אלמונית [פורסם במאגרים המקוונים] ובו חזר על הגישה המסתמנת בפסיקה ביחס לקביעת מזונות שנקבעו בהסכם שאושר, כמפורט בפסק דינו של כבוד השופט צ׳ ויצמן בעמ״ש 62263-10-17.

ביום 3.3.19 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק עמ״ש 40627-10-16 כב׳ השופטים שנלר, ורדי, רביד. באותו פסק דין קובע בית המשפט המחוזי: "הכלל הינו אי התערבות בהסכמת הצדדים ורק במקרים חריגים יהיה מקום להתערב,...".

מקובלת עליי גישתו של כבוד השופט נ׳ סילמן בתיק תלה״מ 18283-10-17, המגדירה כדרך ביניים בין דרישה לשינוי נסיבות מחד גיסא [מעבר לבע״מ 919/15 כשלעצמו], שיש להותירה על כנה, לבין הורדת הרף הראייתי הנדרש להוכחת אותו שינוי מאידך גיסא. כך גם מקובלת עליי גם גישתו של כבוד השופט א׳ זגורי בתיק תלה״מ 10726-05-18 ביחס לדרישה לתום לב מצד התובע, מבקש השינוי.

מן הכלל אל הפרט:

תחילה אדגיש כי אינני מקבל את עמדת ב״כ התובע לפיה בכל מקרה בו יוכח בפני בית המשפט כי קיימת חלוקת זמני שהות שווה או כמעט שווה, יביא הדבר בהכרח "באופן אוטומטי" למסקנה כי יש לקבוע משמורת משותפת ולהורות על ביטול דמי המזונות. כלל ידוע בפסיקה, כי כל מקרה ייבחן לגופו והתוצאה נגזרת מהנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

יש לציין תחילה כי במקרה דנן, ניתנו בעניינם של הצדדים שני פסקי דין למזונות, שניהם לאחר שהצדדים ערכו הסכם ובו שקלו את כלל השיקולים הדרושים. הלכה היא כי "פסק- דין, שניתן בהסכמה, אין לפתחו אלא במקרים נדירים, וזאת בשל אופיו ההסכמי." [עא 442/83 קם נ׳ קם, פורסם במאגרים המקוונים]. עוד נקבע בפסיקה כי, "בית-משפט זה עמד בעבר על הצורך לייחס משקל ניכר לסופיותם של הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק-דין על-מנת להגשים את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים להם.

 

בהתחשב בכך, נפסק כי יש להצביע על טעמים משכנעים וכבדי משקל על-מנת להצדיק את ביטולו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין.״ [עא 5914/03 שוחט נ׳ "כלל" חברה לביטוח, הסכם גירושין אשר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין הינו בעל מעמד מיוחד ומוטל על התובע את ביטולו עול כבד במיוחד [ראה בש"א (ת״א) אינני סבור כי עלה בידי התובע להצביע על שינוי נסיבות, קל וחומר שינוי נסיבות מהותי בהתאם לפסיקה.

 

מצבו הכלכלי של התובע היה ידוע, ועל פניו לא השתנה כבר מהמועד בו נחתם ההסכם השני. למרות מצבו הכלכלי הקשה הנטען של התובע, מצא לנכון לשכור שירותי עורך דין ולשלם לשם כך 70,000 ₪. לפיכך, אינני מקבל את הטענה בדבר מצבו הכלכלי הקשה של התובע. יש לזכור כי בהתאם לפסיקה, נקבע מצבו הכלכלי של החייב גם בהתאם להכנסותיו בפועל, אך גם בהתאם לרכושו ולפוטנציאל השתכרותו. להתרשמותי, התביעה הוגשה לאחר ובעקבות מתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, ללא שום נתון נוסף מלבד פסק דינו של בית המשפט העליון. כאמור לעיל וכפי שנקבע בפסיקה, אינני סבור כי ניתן לראות בפסק דינו של בית המשפט העליון, כשלעצמו, משום שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת דמי המזונות שנקבעו בפסק דין, קל וחומר בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

צמצום זמני השהות בפועל - בהתאם לראיות שהובאו בפניי, מזה כשנה הקטינים כמעט ואינם לנים אצל התובע, ולמעשה חל צמצום ממשי בזמני השהות של הקטינים אצל התובע. אם בכלל, הרי ששינוי הנסיבות שחל הינו נוטה דווקא לצד של הנתבעת. אינני מקבל את הטענה כי הנתבעת פעלה להחלשת הקשר שבין הקטינים לבין התובע. שמעתי את חקירתה של הנתבעת לעניין זה, ואני מאמין לה ומקבל את גרסתה.

התובע אינו משלם את דמי המזונות השוטפים - על בית המשפט לשאול עצמו האם אדם שאינו נושא במזונות ילדיו השוטפים, מזה זמן רב, צובר חובות מזונות של מאות אלפי שקלים, רשאי לבוא בפני בית המשפט, ולעתור להפחתת הסכום שאינו משולם על ידו ממילא, כל זאת כאשר בתקופת הביניים קיבל התובע ירושה בסך של כמיליון ₪. לטעמי, כפי שקבעתי גם בעניין תמ״ש 55411-11-12ה [פורסם במאגרים], התשובה לשאלה הנה בשלילה, לבטח במקרה זה שבו הסכום שנפסק בהסכמת הצדדים, בשני הסכמים שונים, והסכום הינו על הצד הנמוך. מסכים אני לחלוטין עם דבריה של השופטת נילי מימון בתמ״ש 23383-12-12 נ.א. נ׳ א.ש. )לא פורסם), כדלקמן:

"התובע בא בידיים לא נקיות ושלא כדין, התובע משתמש בזכויות ובפעולות משפטיות בעצם הגשת תביעה זו שלא בתום לב ושלא בדרך מקובלת כקבוע בסעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי)תשל״ג-1973 בכך שבא בתביעה להפחתת דמי מזונות בהם חוייב עבור בנו הקטין אולם לא שילם כל תשלום במשך שמונה שלום למזונות הבן .(למעט סך של כ - 10,000 ₪ שניתן רק לאחר נקיטה בהליכי הוצאה לפועל במשך השנים). אין זו פעולה בתום לב ובדרך מקובלת להגיש תביעה להפחתת דמי מזונות כאשר לא משולם כל תשלום עבור מזונות הילד משך שנים רבות, ולכך יצטרף שמוצע על ידו לכסות חוב שנצבר משך השנים בהן כלכלה

הנתבעת לבדה את ילדם, חוב העולה על 300,000 ₪, בתשלומים של 200 ₪ לחודש".

לפיכך, נראה כי התובע אינו עומד בדרישת תום הלב, ועל בית המשפט להביא עניין זה כנתון בעל משקל של ממש. עניין זה מקבל משנה תוקף שעה שהוכח לפניי כי התובע קיבל לפני זמן לא רב ירושה בשווי של כמיליון ₪. לטעמי, עוד בטרם רכש התובע לצרכיו בית מגורים, ג׳יפ וקרוואן, היה עליו לפנות לנתבעת ולהסדיר את חוב מזונות העבר, וכן לדאוג לתשלום דמי המזונות השוטפים.

התביעה נדחית.

שקלתי מהו סכום ההוצאות שיש לפסוק בנסיבות. אמנם נכון כי התובע מיוצג מטעם הלשכה לסיוע משפטי, ואני מניח שזכאותו הכלכלית נבדקה. עם זאת, אינני סבור כי ניתן להתעלם מנתונים נוספים שהובאו בפניי, לרבות חוסר תום לב ממשי מצד התובע כמפורט לעיל, הוצאותיה הכבדות של הנתבעת אשר נאלצה לשכור שירותי עורכת דין, רכושו של התובע וכיו״ב. לאחר ששקלתי כלל הנתונים הדרושים, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ״ט עו״ד בסך של 27,000 ₪.

זכות ערעור כחוק.

דרג את הכתבהדירוג כתבה האם ניתן לא לשלם מזונות בעקבות שינוי זמני שהות ומשמורת כשינוי נסיבות?: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד