פס''ד בהחזרת קטין למקום מגוריו בקנדה ע''פ חוק אמנת האג | תמ''ש 62784-10-18 ג. נ' ג.

הליך  על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א – 1991.
אמנת האג הינה האמנה לעניין חטיפת ילדים, אשר נחתמה בהאג בשנת 1980. לפי האמנה,  המשמורת צריכה להיקבע במקום מגוריו הקבוע של הילד והיא אוסרת על העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת הוריו או הסכמת האפוטרופוס עליו. אם הוברח הילד למדינה אחרת ניתן להגיש בקשה להחזרתו והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה נחטף, שם תיקבע משמורתו החוקית.

ישראל אימצה את אמנת האג בשנת 1992 ב"חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א 1991" והגוף האחראי על ביצועה הוא המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה.
ההסדרים שבאמנת האג באים להתמודד עם תופעה שהלכה והתפשטה בעולם הגלובלי של ימינו  והיא חטיפה בינלאומית של ילד על ידי אחד מהוריו (בע"מ 672/06 פלוני נ' פלונית; ע"א 4391/96 רו' נ' רו, מטרה העיקרית של ההליך על פי האמנה היא להעניק "עזרה ראשונה" לשם החזרת המצב לקדמותו, קרי, השבת הקטין למקום המגורים שלו ולהורה שזכויות המשמורת שלו הופרו (בע"מ 5548/14 פלוני נ' פלונית ; בע"מ 1930/14 פלונית נ' פלוני (5.6.2014); רע"א 7994/98 דגן נ' דגן, פ"ד נג(3) 245, 266 (1999). מטעם זה נקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לוחות זמנים קצרים ומוגדרים לקיום  ההליך ומתן הכרעה בו.
ההכרעה בהליכים לגופם תבחן בבית המשפט המוסמך במקום מגוריו של הקטין.

היכן ראו ההורים את מרכז חייהם?

האב  טוען כי הצדדים היגרו לקנדה יחד עם הקטין במטרה להשתקע שם לצמיתות. מקום המגורים הרגיל של הקטין עובר לחטיפתו לישראל היה בקנדה ומשכך יש להורות על החזרתו של הקטין לקנדה על אתר.
האם טוענת כי מקום המגורים הרגיל של בני הזוג והקטין היה מאז ומעולם בישראל והצדדים מעולם לא חשבו להגר לקנדה אלא הוסכם ביניהם שהם יעברו להתגורר בקנדה למשך 3 שנים ועל מנת האב יקבל אזרחות קנדית ואז יחזרו הם להתגורר בישראל – הא ותו לא. האם טוענת כי לא בכדי התחתנו הם בישראל, המתינו בישראל ללידת הבן ואך לאחר מכן טסו לקנדה. לטענתה ראו הם את מרכז חייהם בישראל ואת המעבר לקנדה לזמני בלבד.

חטיפת ילדים: היכן מרכז חייו של הקטין?

האם טענה כי בני הזוג עברו לקנדה לתקופה זמנית בלבד לכל היותר עד שלוש שנים וזאת עד לקבלת אזרחותו הקנדית של האב וככל שהאב לא יקבל את האזרחות הקנדית, ישובו בני הזוג יחד עם הקטין לארץ לאלתר.האם ציינה כי הצדדים הגיעו לישראל לאחר משברים גדולים ובעיקר על רקע השימוש של האב בסמים. עוד העירה האם כי השימוש בסמים גורם לתובע לנהוג באלימות ובתוקפנות כלפיה וכלפי הקטין. האם טענה כי בשל התנהלותו של האב, החלו הצדדים בטיפול זוגי בקנדה והכל מתוך רצון לשמר את התא המשפחתי. האם ציינה כי לאחר שהצדדים לקחו חלק בטיפולים זוגיים, הם החליטו להגיע לחופשה ארוכה בישראל, וכי מועד החופשה שונה בעקבות לידתו הצפויה של אחיינו של האב. האם ציינה שעם הגעתו של האב לארץ ביום 7.9.18, הודיע הוא לה שאין בכוונתו להצטרף אליה ולקטין וכי הוא ישהה בישראל בבית אחיו בראשון לציון ולאחר מכן ישכור דירה עם אביו ואחיו הצעיר.
 

שאלת משמורת הקטין בחטיפת ילדים

האם ציינה כי נוכח העובדה שהקטין הינו כבן 3 שנים בלבד הרי שמשמורתו נתונה לה ובהתאם לסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב–1962, אולם היא מכבדת ותכבד כל החלטה לעניין חלוקת זמני השהיה.

חטיפת ילדים: האם נשמרה הזיקה לישראל?

האם ציינה כי במשך כל שהותם של ההורים בקנדה שמרו הם על כלל הזיקות לארץ כך למשל:
ההורים המשיכו לשלם תשלומים חודשיים למוסד לביטוח לאומי.

ההורים המשיכו לשלם ביטוחים רפואיים עבורם ועבור הקטין בקופת חולים בישראל.

ההורים המשיכו לנהל חשבון משותף בבנק המזרחי.

ההורים המשיכו לנהל קרנות פנסיה ע"ש כל אחד מהם.

ההורים השאירו את כל הציוד שהיה להם בישראל עטוף וארוז בבית משפחת אמה של האם.

ההורים הקפידו ללמד את הקטין השפה העברית, הקטין שולב בגן ילדים יהודי בשפה העברית, הניתוח שנאלץ הקטין לעבור נערך בישראל ולא בקנדה.

Child abduction in Canada