האם כספים שהורה נתן במתנה לבן לצורך רכישת דירה נחשבים רכוש משותף שיחולק בין בני הזוג? | תמ"ש 8972-05-16 ד.מ נ' א.מ

כיצד תחולק דירה שלא הוסדרה בהסכם ממון לפני הנישואין?

תובענה רכושית אשר במרכזה דירה שרכשו בני זוג אשר לא חתמו על הסכם ממון המסדיר את בעלות הדירה. השאלה שנותרה להכרעה, האם בן הזוג זכאי להשבת כספי ההשקעה הראשונית בדירת בני הזוג, כספים שמקורם בדירה שנרכשה ע"י אימו של בן הזוג, ואשר כספי מכירתה שימשו לרכישת הבית המשותף, בין אם מכוח ההשקעה הראשונית בדירה ובין אם מכוח הוראת סעיף 8(2 )לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 נוכח הטענה לפערי השתכרות בין בני הזוג.

מה הדין לגבי דירת מגורים משותפת הנרשמת על שם בני הזוג בחלקים שווים ואין הסכם ממון הקובע אחרת?
באשר לדירת מגורים, נפסק כי כאשר נרשמת דירת מגורים  משותפת על שם שני הצדדים בחלקים שווים ואין הסכם ממון הקובע אחרת, הדירה שייכת  לשני הצדדים בחלקים שווים, ללא קשר למידת ההשקעה של מי מהצדדים ברכישה.

בהתאם להוראת סעיף 5 (א) (1) לחוק יחסי ממון, כאשר לא נחתם הסכם ממון לגבי דירת הנישואין, כספי מתנה שמקבל כל אחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואין אינם מהווים נכס בר איזון, אולם בהתאם להלכה הפסוקה, כספי מתנה שניתנו לצורך רכישת דירת מגורים שמוזגו והוטמעו ברכוש המשותף, הינם משותפים. במצב של עירוב ומיזוג נכסים של בני זוג, לרבות נכסים שמקורם במתנה או בירושה שקיבל אחד מבני הזוג, אשר מוטמעים  בנכסים משותפים או בחשבון בנק משותף, כספים אלה הופכים להיות משותפים, ואין עוד  מקום להתחקות אחר מקורם.

פירוק שיתוף בנכס משותף, נעשה ללא קשר למידת ההשקעה של בן זוג בנכס
הפסיקה בעניין זה התבססה הן על הלכת העירוב והמיזוג נכסים של בני זוג, והן על דיני המתנה, כאשר פירוק שיתוף בנכס משותף, נעשה ללא קשר למידת ההשקעה של כל צד בנכס, שכן ההנחה היא שבני זוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של בן זוג היא  בגדר ויתור או מתנה לבן הזוג האחר.

דירת הנישואין נרכשה בכספים שמקורם במכירת דירת ההורים

 כ-11 שנה לפני שנישאו הצדדים, בשנת 1991 ,רכשו הוריו של בן הזוג דירה על שם אימו של בן הזוג. לא נחתם הסכם ממון על דירה לפני הנישואים. הדירה נמכרה ביום 08.01.08 ,כשש שנים לאחר נישואי הצדדים. כספי התמורה בסך של240,000 ₪ הועברו ע"י אימו ושימשו לרכישת דירה - ביתם המשותף של בני הזוג.

דירת הנישואים נמכרה והתמורה חולקה בין בני הזוג

במסגרת הליך פירוק השיתוף בעקבות גירושי בני הזוג, נמכרה הדירה, בית המגורים המשותף של בני הזוג בסך של 1,965,000 ₪  לאחר  כיסוי המשכנתא, התמורה עבור הדירה חולקה בחלקים שווים כל צד קיבל סך של כ513,000 ₪   אולם נוכח המחלוקת באשר לסך של 240,000 ₪  נותר הסכום האמור בנאמנות בידי עוה"ד  אשר יצג את הצדדים בעסקת המכר.

הכסף לדירת הנישואין – חלק מהרכוש המשותף
לטענת האישה, דירת הנישואין לא היתה בבעלות בן הזוג אלא בבעלות אימו, לא נעשה ביניהם הסכם בכתב. לאחר שדירת הנישואין נמכרה, תמורתה הועברה לחשבון התא המשפחתי על ידי בן הזוג, הסכום הוטמע ברכוש המשותף באמצעות רכישת הדירה המשותפת אשר הזכויות  בה נרשמו בחלקים שווים על שם שני בני הזוג.

הכספים של הדירה הוכנסו לחשבון התא המשפחתי המשותף
ללא הסכם ממון על דירה לפני הנישואין - האישה טענה: כאשר הכניס בן הזוג את הכסף לחשבון התא המשפחתי המשותף, הוא לא טען  שיצטרך להחזיר לאימו את הכסף כהלוואה לרכישת דירת הנישואין, והענקת הסכום מהאם לא הותנתה בתנאי כלשהו. הסכום עבור רכישת דירת הנישואין ניתן במתנה מאימו של בן הזוג לשני הצדדים גם יחד, וזאת לשם רכישת הדירה המשותפת.

תצהיר מתנה לרכישת דירה: עם קבלת הסכום אמנם התובעת הייתה ערה לתצהיר שערכה אימו של בן הזוג הנתבע,  לפיו הכסף ניתן במתנה לצורך קניית דירת נישואין, אולם לטענת האישה נאמר לה בע"פ כי הכסף ניתן לשני בני הזוג.
דירת הנישואין נמכרה ובן הזוג זכאי למחצית סכום מכירת הדירה המשותפת בלבד, ואין להצמידו למדד תשומות הבניה.
חלוקה לא שוויונית ברכוש המשותף: באשר לפערי ההשתכרות טענה  האישה כי אין להחיל את חוק יחסי ממון בכל הנוגע לכספים שבמחלוקת, וכי לאחר מכירת הדירה בידי בן הזוג סכומים נכבדים.

טענת בן הזוג

דירת הנישואין שייכת לבן הזוג
לטענת הנתבע – בן הזוג לשעבר, הדירה המשותפת הייתה בבעלותו, לא נחתם הסכם ממון על דירה לפני הנישואין,  הרישום של הזכויות בדירה על שם אימו, לא  שיקף את הבעלות, שכן הדבר נעשה מטעמי נוחות בלבד. בפועל עם שובו מחו"ל נהג בדירה  כמנהג בעלים, לפרקים התגורר בה ולפרקים השכיר אותה, וכל בני המשפחה ראו בדירה זו  כדירתו.

דירה לפני הנישואין: לטענת בן הזוג יש להפחית ממסת הנכסים שלאיזון את תמורת מכר דירת הנישואין כשסכום זה צמוד למדד תשומות הבניה, וזאת נוכח הוראת סעיף 5 (א) (1) לחוק  יחסי ממון, שכן מדובר בנכס שהיה לנתבע ערב נישואיו. מדובר בנכס נדל"ני  אשר שימש להשקעה בנכס נדל"ני אחר ומכאן שיש להצמיד את תמורת מכר דירתו למדד  תשומות הבניה .

ללא הסכם ממון על דירה לפני הנישואים, מבקש בן הזוג החלת סעיף 8 (2) לחוק להורות על איזון  משאבים שלא בדרך של מחצה על מחצה, אלא בדרך שיהא בה פיצוי ואיזון כלפי בן הזוג אשר יוצא ממערכת היחסים, כמי שידו על התחתונה. בנסיבות אלה ביקש לקבוע איזון  בלתי שוויוני בתמורת דירת המגורים המשותפת.

מהו הדין החל כאשר לא נחתם הסכם ממון על דירה לפני הנישואין? 

סעיף 5 לחוק יחסי ממון:

(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט – נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

בהתאם לסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, הכלל הוא כי עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג ל"מחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג", למעט נכסים מסוימים המפורטים בסעיף 5 לחוק יחסי ממון, אשר מוצאים מבסיס האיזון.

בהתאם להוראת סעיף 5(א)(1) הנ"ל, כספי ירושה שמקבל כל אחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואין אינם מהווים נכס בר איזון, אולם בהתאם להלכה הפסוקה, כספי ירושה שמוזגו והוטמעו ברכוש המשותף, הינם משותפים.

פסיקה בנושא :

• ע"א 66/88 דקר נ' דקר

• תלהיימ 44176-01-17 ב.ש.ע נ' ר.ע 

• תמ"ש 32491-05-10 ר.ב נ' א.ב

• תמ"ש 56045-10-10 ע.ש ני ש. ש

• בתמ"ש (י-ם) 5635-10-13 פלונית נ' פלונים

• תמ"ש 810-04-15 ו.ד נ' א.ד

• ע"א 343/87 פרי נ' פרי 

• ע'יא 384/88 זיסרמן נ' זיסרמן

• תמ"ש 18489-02-12 ח' נ' ח'

• תמ"ש 16622/06 ו.א. נ' כ.מ.

• תמ"ש 21230/07 ג ק. ני ל. ק

• תמ"ש 14560/01 ז.כ. נ' ג.כ.

• תמ"ש 15271/96 שלף נ' שלף

• תמ"ש 29456-06-11 י.ב.ב נ' ה.ב.נ

השקעה בלתי שוויונית ברכישת דירת נישואין היא מתנה לבן הזוג
מדוע לעשות הסכם ממון על דירה לפני נישואין? השקעה בלתי שוויונית של בן זוג אחד ברכישת דירה לפני הנישואין מהווה למעשה מתנה שהושלמה מקום שהדירה נרשמה בחלקים שווים והדבר מקים מחסום מלתבוע החזר המתנה. משנרכש  נכס במשותף ונרשם במשותף אין כלל מקום לחקור מהו מקור הכספים אותם השקיע כל  אחד מן מבני הזוג בנכס בהתייחס להשקעת כספים חיצוניים בדירה משותפת. המרת נכס חיצוני בנכס אחר, הכספים שמתקבלים ממכירת הנכס החיצוני שומרים על  צביונם ככאלה.

הכספים שנתקבלו במתנה הוטמעו ברכוש המשותף 
במקרה זה העובדה שלאחר העברת תמורת מכירת הדירה לבן הזוג, ולאחר שכספים אלה הפכו  לקניינו, בחר הוא להטמיעם בנכס המשותף רכישת דירה לפני הנישואין (ללא עריכת הסכם ממון)  - היא זו אשר מכריעה מה יהא דינם של  הכספים. הראיות בתיק זה מצביעות כי כספי הנתבע הוטמעו ברכוש המשותף, ולא הוכחה הסכמה בין הצדדים להשיבם לבן הזוג במקרה של פירוד.

עם רכישת הבית, הצדדים לא ערכו הסכם ממון וחרף ההשקעה הראשונית – לא  ביקשו לרשום יחס בעלות שונה על הנכס, והזכויות בו נרשמו בחלקים שווים.

מטרתו של התצהיר לאפשר העברת כספים לרכישת דירה לבן
עיון בתצהיר מעלה כי ככל הנראה מטרתו הינה לאפשר העברת כספי התמורה ישירות  מהקונה לבן הזוג -הנתבע בנה של המוכרת. נכתב מפורשות כי התצהיר  מהווה הוראה לקונה להעביר את מלוא כספי התמורה עבור הדירה לבנה של המוכרת.
 אין בכוחו של תצהיר זה כדי להוות הסכם ממון על דירה בין בני הזוג הקובע כי סכום זה לא יאוזן חרף הטמעתו ברכוש המשותף. הוראת סעיף 5 (א) (3) לחוק יחסי ממון, הגורעת  מהסדר איזון המשאבים נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן בניהם.

בהתאם  לפסיקה, אין צורך כי הסכמת הצדדים להחרגת נכס מהסדר איזון המשאבים תאושר ע"י  ערכאה שיפוטית בדרך שנקבעה לאישורו של הסכם ממון על דירה בחוק יחסי ממון, אלא די בכך שההסכמה בין בני הזוג תערך בכתב.
הסכם בעל פה אינו נתמך בראיות: טענתו של הנתבע בדבר הסכמה בע"פ בין הצדדים, לפיה הסכום שהתקבל במתנה מאימו  ואשר הושקע בדירה המשותפת )סכום שלכתחילה מהווה נכס שאין לאזנו, יושב לו במקרה  של פרידה, לא הוכחה ולא נתמכה בראיות נוספות מעבר לאמירתו בעניין זה.