פס"ד בנושא קביעת הסדרי ראיה של סב וסבתא

 חשיבות הקשר של קטינים עם סבים ובני המשפחה המורחבת

אב"ד שופט שאול שוחט

אין צורך להפריז בחשיבות קיומו של קשר שוטף ורצוף של קטינים עם בני המשפחה המורחבת בכלל ועם הסבים משני הצדדים בפרט. הפסיקה הכירה בחשיבותו של קשר זה מנקודת מבטם של הקטינים והוא זכה לדיון ולהכרה באמנות בינלאומיות, בוועדות לזכויות הילד, בחוות דעת שונות ובאקדמיה.

אמנת האג בדבר זכויות הילד, שאושרה על ידי מדינת ישראל ביום 21.11.91, קובעת בסעיף 5 לה "המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים, או מקום שניתן ליישום של בני המשפחה המורחבת של הקהילה, כנהוג על פי המסורת המקומית..." ובכלל זה, כמובן, הסבים והסבתות.
  

מקור סמכות הסבים והסבתות להגיש בקשה בעניין קביעת דרכי קשר בינם לבין נכדיהם

מבחינה דיונית ,תקנה כ"א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984,אשר תוקנה ביום 12.11.07, העניקה בידי הסבים והסבתות כלי דיוני באמצעותו יכולים הם להגיש בקשה בעניין קביעת דרכי קשר בינם לבין נכדיהם – הגשת בקשה לישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין לפי ס' 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962(להלן: "חוק הכשרות").

הזכות המהותית של בית המשפט להחליט בבקשת הורי ההורים בעניין הקשר בינם ובין הקטין

מבחינה מהותית, ראה המחוקק לנכון לקבוע הסדר חקיקתי, מהותי ומפורש, בנוגע לעצם הזכות לקשר זה במקרים בהם ההורים בחיים (הסדר של הורים שכולים היה קיים מימים ימימה בס' 28 א' לחוק הכשרות), בסעיף 28 ב לחוק הכשרות: "בית משפט רשאי, אם ראה שהדבר הוא לטובת הקטין, להחליט בבקשת הורי הוריו בעניין הקשר בינם ובין הקטין". הזכות המהותית נקבעה, אפוא, בחקיקה והדרך הדיונית בחקיקת המשנה - "אם ראה (בית המשפט) שהדבר הוא לטובת הקטין.