חיפושדלג על חיפוש
En
עורך דין משפחה וגירושין בתל אביבדלג על עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב.   טלפון: 03-6161535  נייד: 0544705733  Email: office@rotenberglaw.co.il

צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

סמכות אכיפה של בית משפט בישראל כאשר מתנהל סכסוך משפחתי בחו"ל: הכרה ואכיפת פסק בוררות חוץ שניתן באנגליה | ת"ב 28326-10-15 הבן נ' מנהל עזבון האב המנוח

עניינה של החלטה זו הוא בקשה לעיכוב הליכים שהוגשה על ידי המבקש כנגד המשיב. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגיש המשיב כנגד המבקש לאכיפת פסק בוררות שניתן בין הצדדים באנגליה.

 

 

א.      רקע עובדתי

 

 

 

המבקש (להלן: "האב") הוא אביו של המשיב (להלן: "הבן").

 

 

בעקבות סכסוך משפחתי ארוך שנים ומר בין השניים נפתחו הליכים משפטיים בין הצדדים, האחד כנגד השני, והתקיים הליך בוררות ממושך באנגליה.

 

 

ביום 21.9.15 ניתן פסק הבוררות באנגליה, אשר קבע כי יש לאכוף הסכמי פשרה בין הצדדים משנת 1987 וכן כי על האב להעביר לבנו סך של 6 מיליון דולר ארה"ב (להלן: "פסק הבוררות").

 

 

ביום 16.10.16 הוגשה על ידי הבן לבית משפט זה "בקשה להכרה ואכיפת פסק בוררות חוץ בהתאם לסעיף 29א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968".

 

 

 

 

ביום 30.11.15 הגיש האב ערעור על פסק הבוררות באנגליה. טרם ניתן פסק הדין בערעור. הצדדים ציינו בדיון בפניי כי קבוע מועד דיון לחודש 6/2016. הצדדים במחלוקת עזה מה נפקות הגשת הערעור (או בקשת רשות הערעור לטענתו של הבן) ולאלו עניינים משפטיים ועובדתיים הוא מתייחס.

 

 

ביום 14.1.16 הוגשה על ידי האב "התנגדות לבקשה להכרה ואכיפת פסק בוררות חוץ ולחילופין, בקשה לעיכוב הליכים".

 

 

ביום 24.1.16 נערך בפני דיון מפורט במעמד הצדדים, אליו לא התייצב האב.

 

 

ביום 25.1.16 ניתנה על ידי הבאה:

" 1.         לאחר בחינת טענות ב"כ הצדדים, הן בכתבי הטענות שהוגשו והן בדיון שנערך לפני היום, אני מורה כדלקמן.

 

 

 

ב"כ הצדדים יגישו סיכומים בכתב, עד 5 עמודים, לעניין הבקשה לעיכוב הליכים. הסיכומים יכללו התייחסות לנושא הערובה אשר הועלה במועד הדיון. הנתבע יגיש סיכומיו בתוך 10 ימים והתובע יגיש סיכומיו 10 ימים לאחר שיקבל את סיכומי הנתבע.

 

 

נוסף לכך, יגישו ב"כ הצדדים את חו"ד המומחה שהוגשו על ידם כאשר היא מתורגמת לשפה העברית כדין.

 

 

המזכירות תקבע ת"פ לקבלת הסיכומים לעניין הבקשה לעיכוב הליכים וכן להגשת תרגום חוות הדעת ליום 25.2.16".

 

 

לאחר שנערך הדיון ומשהוגשו הסיכומים, יש צורך ליתן החלטה בבקשה לעיכוב הליכים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב.      תמצית טענות הצדדים

 

 

 

תמצית טענות האב

 

 

 

האב טוען כי ביום 30.11.15 הוא הגיש ערעור על פסק הבוררות, מאחר שנפלו בו כשלים מהותיים. האב טוען במסגרת הערעור שהגיש הוא עותר לביטול פסק הבוררות ולכל הפחות להחזיר את הדיון להכרעתו של בורר אחר.

 

 

האב טוען כי בשלב זה יש להורות על עיכוב הליכים מאחר שפסק הבוררות נעדר כל תוקף מחמת העדר סופיות הדיון בו, וכן כי נקבע דיון בערעור ליום 29.6.16 באנגליה.

 

 

האב טוען כי אין מקום לנהל הליכים מקבילים בישראל ובאנגליה טרם הפיכת פסק הבוררות לחלוט.

 

 

האב טוען כי בשל העיקרון של "הליך תלוי ועומד" לפיו ניתן לעכב דיון בהליך אחד כאשר תלוי ועומד הליך אחר בין הצדדים, יש לפרש את מבחני הפסיקה בנוגע לכך באופן רחב ולהחילם במקרה דנן.

 

 

האב טוען כי אם יתקבל הערעור באנגליה במלואו או אף בחלקו, ייתכן שחלק מן המחלוקות שעתידות להתברר במסגרת התובענה דנן תתייתרנה. מכאן, שאין כל טעם או הגיון לדון בבקשת ההכרה של פסק הבוררות טרם יינתן באנגליה פסק דין חלוט בערעור על פסק הבוררות ויהא זה בזבוז זמן שיפוטי יקר.

 

 

האב טוען כי על פסק הבוררות חלה אמנה בינלאומית, היא אמנת ניו יורק, אשר מדינת ישראל היא צד לה, והתקנות לה מורות כי יש להשתמש בסמכות בית המשפט המקומי בו נדרשת ההכרה והאכיפה לעיכוב הליכים (ראו סעיף 6 לאמנה ותקנה 4 לתקנות ביצוע האמנה).

 

 

האב טוען כי יש להתחשב במצבו הרפואי שאינו מיטיב, בין היתר, במחלת הפרקינסון בטיפול הסיעודי בו ובגילו המופלג – 91 שנים, על מנת שלא ייגרמו לו נזקים בלתי הפיכים באי קבלת הבקשה ובניהול של כפל הליכים.

 

 

תמצית טענות הבן

 

 

 

הבן טוען כי הבקשה לעיכוב ההליכים היא בקשת סרק שהוגשה לאחר הגשת הבקשה לאכיפת פסק הבוררות ומהווה ניסיון טקטי לעכב את הליכי האכיפה בישראל וגביית הכספים המגיעים לו על פי פסק הבוררות.

 

 

הבן טוען כי מדובר בפסק בוררות כספי שיש לבצעו עתה ואין מקום לעכב את ביצועו. הבן טוען כי לכל הפחות יש לחייב האב בערובה בשיעור של 70% מהסכום שנפסק בפסק הבוררות, קרי סך של כ-4 מיליון דולר היה ובית המשפט יחליט על עיכוב ההליכים.

 

 

הבן טוען כי ככלל, הגשת רשות ערעור, שלטענתו הוגשה על ידי האב באנגליה, אינה מעכבת אכיפת פסק חוץ, והדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר בפסק חוץ כספי.

 

 

הבן טוען כי פסיקה מנחה בארה"ב שרטטה את גבולות שיקול הדעת בעיכוב אכיפת הליכי פסק חוץ מכוח אמנת ניו יורק, לבד משיקולי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות נבחן גם תום ליבו של המערער. בענייננו, טוען הבן כי מדובר בערעור טקטי ואין לעכב את הליכי האכיפה.

 

 

הבן טוען כי הוכח שהאב פועל להברחת נכסיו ועיכוב הליכים יביא לסיכול הליכי ביצוע פסק הבוררות.

 

 

הבן טוען כי בקשת הערעור באנגליה היא חסרת סיכוי. הבן טוען כי בניגוד להצגת הדברים על ידי האב, הליך הערעור באנגליה אינו בזכות ודורש הגשת בקשת ערעור. כמו כן, הטיעונים שהוצגו בבקשת רשות הערעור של האב תוקפים את קביעותיו העובדתיות של הבורר ואינם טיעונים משפטיים כנדרש על פי הדין באנגליה.

 

 

הבן טוען כי אמנם אמנת ניו יורק קובעת שלא ניתן לאכוף פסק בוררות בטרם נעשה הפסק מחייב, אולם הלכה היא כי פסק בוררות מחייב את הצדדים מיום שניתן ויש להורות על אכיפתו גם אם תלוי ועומד ערעור עליו.

 

 

הבן טוען כי האב לא הוכיח שייגרם לו נזק בלתי הפיך עם ביצוע פסק הבוררות ועותר לדחיית הבקשה לעיכוב הליכים.

 

 

ג.       דיון והכרעה

 

 

 

לאחר בחינת טענות הצדדים, הן בכתבי הטענות והן בדיון שנערך לפני, אני נעתרת לבקשה לעיכוב הליכים, מהנימוקים שיפורטו להלן.

 

 

סעיף 29(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 קובע:

"בקשה לאישור או לביטול של פסק בוררות-חוץ שחלה עליו אמנה בינלאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין הנדון, תוגש ותידון בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן".

 

 

 

אין מחלוקת כי המסגרת הדיונית בענייננו היא אמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ משנת 1958 עליה חתמה מדינת ישראל ביום 5.1.59 ואנגליה ביום 24.9.75.

 

 

סעיף 4 לתקנות לביצוע אמנת ניו-יורק (בוררות חוץ), תשל"ח-1978 קובע:

"הוגשה בקשה לביטול פסק או להתלייתו לרשות מוסמכת של המקום שבו הוא ניתן או שלפי דינו הוא ניתן, רשאי בית המשפט לדחות את ההליכים למועד אחר, וכן רשאי הוא על פי בקשת בעל הדין המבקש אישור הפסק, לצוות על בעל הדין השני להמציא ערובה מתאימה."

 

 

 

מן ההוראות שלעיל, ניתן ללמוד כי לבית המשפט אליו הוגשה הבקשה לאכיפת פסק החוץ (ישראל), הסמכות לעכב את ההליכים, כל עוד לרשות המוסמכת של המקום בו ניתן הפסק (אנגליה) הוגשה בקשה לביטול הפסק והיא תלויה ועומדת.

 

 

על כן טענת הבן כי בית המשפט בישראל כלל לא מוסמך להורות על עיכוב הליכים בשל הליכים תלויים ועומדים באנגליה בהם נטען כי יש להורות על ביטול פסק הבוררות – דינה להידחות.

 

 

בית המשפט העליון קבע ברע"א 4320/11 אי.איי.אם אחזקות תקשורת בע"מ נ' Michael Wilson and Partners LTD את סמכות בית המשפט להורות על עיכוב ההליכים בבקשה לאכיפת פסק בוררות חוץ כאשר תלויה ועומדת בקשה לביטול פסק הבוררות בערכאה הזרה:

 

 

"האמנה אינה מתייחסת להתנגדות להכרה ולאכיפה של פסק הבוררות כאל בקשה לביטולו. עיון בנוסח האנגלי של האמנה מעלה כי זו מבחינה בין בקשה שלא להכיר ולאכוף את פסק הבוררות שיכולה להביא את בית המשפט לסרב להכרה ולאכיפה כאמור (“refusal”) כמובא בסעיף 5 לאמנה, לבין בקשה לביטול פסק הבוררות  (“setting aside”) המוזכרת בסעיף 6 לאמנה ובסעיף 5(1)(ה) לאמנה. ביחס שנקבע באמנה בין בקשה להכרה ולאכיפה לבין בקשה לביטול עוגן הכלל לפיו הסמכות הייחודית לדון בבקשה לביטול פסק בוררות נתונה לבית המשפט של המדינה בה ניתן פסק הבוררות: כך נקבע, כי עילה להתנגדות לבקשה להכרה ולאכיפה של פסק היא הוכחה כי הפסק בוטל במדינה בה ניתן; וכך נקבע, כי מקום בו הוכח קיומו של הליך לביטול פסק לפני הרשות המוסמכת במדינה בה הוא ניתן וזה תלוי ועומד, רשאי בית המשפט בו מתבקשת ההכרה והאכיפה לעכב את החלטתו (ראו סעיפים 5(1)(ה) ו-6 לאמנה, כן ראו: Van Den Berg 19-20). הכתובת לנקיטת הליך הביטול על פי האמנה, איפוא, היא הרשות המוסמכת במקום בו ניתן הפסק או בהתאם לדין החל על האמנה. להבדיל, הכתובת להגשת ההתנגדות להכרה ולאכיפה של פסק הבוררות היא הרשות אליה הוגשה בקשה להכרה ולאכיפה כאמור". (ההדגשות אינן במקור).

 

 

 

ראו: רע"א 4320/11 אי.איי.אם אחזקות תקשורת בע"מ נ' Michael Wilson and Partners LTD, סעיף  38  לפסק דינו של כב' השופט דנציגר (15.2.12).

 

 

 

במקרה דנן, הבן הגיש את הבקשה לאכיפת פסק הבוררות לבית המשפט בישראל כדין והאב הגיש את התנגדותו לבקשה ובמסגרתה עתר לעיכוב ההליכים בשל הליך ערעור שהגיש באנגליה, במסגרתו הוא טוען כי יש להורות על ביטול פסק הבוררות בעילות שונות, וטענתו כי פסק הבוררות אינו חלוט עדיין באנגליה.

 

 

טענות הבן לעניין זה כי מדובר בבקשת רשות ערעור וטענות האב כי מדובר בערעור עצמו אינן מורידות ואינן מעלות לעניין ההכרעה בבקשה לעיכוב הליכים. אין מחלוקת כי כל עוד קיים הליך תלוי ועומד בפני הרשות המוסמכת לדון בהליך שעניינו ביטול פסק הבוררות, יש בכך נימוק כדי להורות על עיכוב ההליכים בתובענה לאכיפת פסק הבוררות שבפני בית המשפט בישראל.

 

 

ויודגש - אין מחלוקת בין הצדדים על עצם ניהול ההליך באנגליה לגבי פסק הבוררות, גם אם יש מחלוקות ביניהם לגבי סיכויו ונושאיו המשפטיים והעובדתיים המדוייקים.

 

 

בנסיבות הללו אני סבורה כי זכותו של האב למצות את הליכי ביטול פסק הבוררות באנגליה גוברת על זכותו של הבן לאכיפה טרם הפיכת הפסק לחלוט ואין מקום לניהול כפל הליכים טרם הושלמו הליכי הערעור באנגליה. יתרה מכך, אם טענת הבן נכונה והערעור הינו חסר סיכוי וסופו להידחות בקרוב, הרי שממילא יימשכו ההליכים בפניי ומצבו המשפטי אף יהיה טוב יותר לאחר שפסק הדין יהיה כבר חלוט.

 

 

טענת הבן כי "דוקטרינת עניין תלוי ועומד" אינה רלוונטית לענייננו, דינה להידחות. בהתאם לדוקטרינה זו, נקבע כי לביהמ"ש הסמכות לעיכוב הכרעה בהליך אחד נוכח קיומו של הליך משפטי מקביל בו נדונה שאלה חופפת (ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 181-182 (2013)). הבן טוען כי הדוקטרינה עוסקת בשני הליכים מקבילים ובמקרה זה אין הדבר כך. אולם אין בידי לקבל טענה זו. בעניינו בשלב הנוכחי מתקיימים שני הליכים מקבילים בעניין אותו סכסוך שבין הצדדים גם אם לא זהים באופן מלא – הליך אחד הינו בקשת הבן לאכיפת פסק הבוררות בישראל, וההליך השני הוא הליך ערעור על פסק הבוררות באנגליה במסגרתו טוען האב לביטול פסק הבוררות.

 

 

שני ההליכים המשפטיים - בישראל ובאנגליה - גם אם חופפים רק באופן חלקי, דורשים הכרעה משפטית בשאלות דומות ובחלקן זהות. ככל שימשכו ההליכים בפניי הדבר עלול להביא לפסיקה עובדתית ומשפטית נוגדת ולגרום בפועל לניהול כפל הליכים בשתי המדינות.

 

 

הבן טוען כי לא מדובר בסוגיה זהה במהותה בלב שני ההליכים. אין בידי לקבל טענה זו. מחד הוגשה בקשה לאכיפת פסק הבוררות בישראל ומנגד בקשה לביטול פסק הבוררות באנגליה. כאשר בשני ההליכים נטענו טענות דומות על ידי הצדדים וכחלק מטענות ההגנה של האב הוא טוען כנגד קביעות עובדתיות ומשפטיות של פסק הבוררות באנגליה, לרבות הצורך לביטולו. בנסיבות הללו יש מקום כי יושלם קודם כל ההליך המשפטי באנגליה, שהיא הרשות המוסמכת לדון בבקשה לביטול פסק הבוררות.

 

 

הבן טוען כי דוקטרינת הליך תלוי ועומד מאפשרת לעכב את ההליך המאוחר בלבד, ומאחר שבענייננו ההליך המאוחר הוא בקשת הביטול שהוגשה באנגליה על ידי האב, יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה בישראל. גם דין טענה זו להידחות. תקנה 4 לתקנות אמנת ניו יורק לא קובעת מהי הבקשה שיש להגיש קודם בזמן לא קובעת תנאי של זמנים לצורך עיכוב ההליכים. כמו כן, הפסיקה שהובאה על ידי הבן אינה דנה בעניין דומה לתיק זה – שם דובר על תניית בוררות בהסכם, טרם פנייה לבוררות, ולא בפסק חוץ שכבר ניתן.

 

 

יתרה מכך יש לבחון את הדברים מהותית. העובדה כי הליך הביטול של האב הוגש לאחר הליך האכיפה של הבן עדיין אינה מאיינת את הטענה כי ניהול שני ההליכים במקביל עלול להביא לפסיקות סותרות ולניהול של כפל הליכים באותו העניין.

 

 

הרציונל של דוקטרינת הליך תלוי ועומד נועד למנוע מצב של הכרעות סותרות באותם העניינים. במידה שאורה על קבלת בקשת האכיפה ובו בזמן תתקבל בקשת הביטול שהגיש האב באנגליה – תתקבלנה הכרעות שיפוטיות סותרות בשתי ערכאות במדינות שונות. יתרה מכך, יתקיים למעשה הליך סרק בישראל. זאת יש למנוע על ידי היעתרות לבקשה לעיכוב הליכים.

 

 

עיכוב ההליכים עד הפיכת פסק הבוררות לחלוט עולה גם בקנה אחד עם עקרונות של יעילות דיונית וכן עולה בקנה אחד עם סעיף 3(2) לחוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958 הקובע כי בית המשפט יאכוף פסק חוץ "כאשר הפסק אינו ניתן עוד לערעור". אמנם החוק לאכיפת פסקי חוץ אינו חל בעניינו אך ניתן ללמוד ממנו על דרך ההיקש כי אין מקום לדון בבקשה לאכיפת פסק בוררות חוץ כאשר הוא עדיין ניתן לערעור.

 

 

בכל הנוגע לטענות הבן כי לו תתקבל הבקשה הרי שמדובר הלכה למעשה בעיכוב ביצוע של פסק הבוררות ועל כן ומאחר ומדובר בפסק כספי שומה על בית המשפט לנקוט בזהירות יתר טרם עיכוב ההליכים בעניינן זה - אין בידי לקבל טענה זו. לא מדובר בשלב הזה עוד בפסק דין כספי שניתן. לכך היה ניתן להתייחס רק לאחר סיום הליכי האכיפה. יתרה מכך, לא הייתה כל התייחסות למעט התייחסות כללית למאזן הנוחות והנזקים שעלול להיגרם לבן היה ובית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב הליכים. בכך אין די במכלול השיקולים שבפניי על מנת שאורה על המשך ניהול ההליכים.

 

 

בכל הנוגע לטענות הבן הנוגעות לסיכויי גביית החוב מהאב – לא הוגשה כל בקשה על ידי הבן לסעד זמני ולא נטען על ידו מלבד טענה כללית בדיון בפניי כי המשך ההליכים הוא שיביא את המזור בגבייה. ויודגש שוב – איני נדרשת כלל בשלב הזה לדיון אקדמי בשאלת סיכויי הגביה או השבת המצב לקדמותו. הבן לא הוכיח כי האב מבריח נכסים או צירף ראשית ראיה הנוגעת לסיכוייו לגבות את החוב היה ובקשתו תתקבל.

 

 

בכל הנוגע לטענות בדבר הצורך בהפקדת ערובה – עניין זה הועלה ביוזמת בית המשפט בדיון בפניי בעת שמיעת טענות הצדדים בפניי ובקשתי כי יתייחסו לסוגיה זו. הבן לא הגיש טרם לכך בקשה להפקדת ערובה על ידי האב. בדומה לכך שלא הוגשה גם כל בקשה לסעד זמני. במענה לשאלות שהועלו בדיון השיב ב"כ של הבן ולאחר מכן בסיכומיו כי יש להורות לאב להפקיד 70%מהסכום שחוייב בו. במכלול השיקולים לא מצאתי כי המשך ניהול ההליכים שבפניי תוך הפקדת ערובה מתאימה תביא להטיית הכף לטובת המשך ההליכים שעה שמתקיימים הליכי ערעור באנגליה בעניין ביטול הפסק. יתרה מכך, העתרות לבקשת הבן תביא למצב משפטי שבו פסק הבוררות – שטרם הפך לחלוט – מבוצע בפועל. לכך בשלב הזה אין להיעתר.

 

 

ד.      סיכום

 

 

 

אשר על כן, הבקשה לעיכוב הליכים מתקבלת. ההליכים מעוכבים עד שפסק הבוררות יהפוך לחלוט.

דרג את הכתבהדירוג כתבה סמכות אכיפה של בית משפט בישראל כאשר מתנהל סכסוך משפחתי בחו"ל: הכרה ואכיפת פסק בוררות חוץ שניתן באנגליה | ת"ב 28326-10-15 הבן נ' מנהל עזבון האב המנוח: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משרד עורכי דין מאיה רוטנברגדלג על משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

עורך דין גירושין | עורך דין משפחה

עדכונים: קורונה Covid-19 נקרא גם: 2019-nCov‏, ‎2019 Novel Coronavirus

במהלך הימים הללו,  משרדנו ממשיך לספק שירות ללקוחותינו בישראל ובעולם.

כחלק מהמחויבות המתמדת של משרדנו לספק שירות מקצועי בסטנדרט הגבוהה ביותר של משרדי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה בישראל , הצוות שלנו ממשיך בזמינות מלאה עבור כל  לקוח לשאלות בקשר לשינויים הכרוכים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

אנו עוקבים באופן רציף אחר הודעות מטעם הרשויות, לשכת עורכי הדין, בתי המשפט, ובתי הדין הרבניים ופועלים מיד לאסוף ולנתח את ההשלכות המשפטיות על תיקים מתנהלים בעקבות התפשטות נגיף ה- Coronavirus. 


לנוחיותכם, תוכלו למצוא עדכונים באתר בכל  הקשור בשינויים שננקטו על ידי רשויות הממשלה וכן ניתוח סוגיות משפטיות שהתעוררו ופסקי דין שנקבעו עקב התפתחות אחרונה זו.

התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה

 מדוע לבחור בנו? תשומת לב אישית של משרד עורכי דין מאיה רוטנברג בכל נושא שעוסק בדיני משפחה, גירושין או צוואות, עורך הדין המתאים יכול לעשות את ההבדל בתוצאה הסופית של העניין המשפטי הספציפי שלך. החלטה נבונה בבחירת עורך הדין המתאים יכולה להיות החלטה מכריעה, במיוחד אם אינך יודע לאן ללכת או מהן זכויותיך. 

מאמר חדש באתר: האם אתה זקוק לעורך דין כדי להתגרש?

עו"ד מאיה רוטנברג

כל החומרים והתכנים המופיעים באתר נמצאים תחת הקריטריונים של חוק זכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם,להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. 

למען הסר ספק, כל שימוש בתכנים וברעיונות ללא אישור מפורש בכתב מעורכת דין מאיה רוטנברג אסור בהחלט ובמידה וייעשה שימוש כזה, הוא יחויב בתשלום. כל הזכויות שמורות © 2020 משרד עורכי דין מאיה רוטנברג 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד