En

צור קשר

checked

דברי ההסבר המקוריים של חוק יחסי ממון

מתפרסמת בזה מטעם הממשלה הצעת חוק יחסי ממון בין בני־זוג:

מבוא
יחסי הממון בין בני הזוג הם כיום סוגיה שאין לה הסדר בחוק הכתוב. בתי המשפט נתקלו בה לעתים ולאחרונה נתן בית המשפט העליון פסקי דין אחדים המכירים במעין־שותפות בנכסים העשויה להיווצר בין בני הזוג (ע״א 300/64, ברגר נ. מנהל מס עזבון, פד״י י״ט (2) 240! ע״א 253/65 בריקר נ. בריקר, פד״י כ (1) 589! ע״א 135/68, בראלי נ. מנהל מם עזבון, פד״י כ״ג(1) 393).

בשנת 1955 פרסם משרד המשפטים "הצעת חוק היחיד והמשפחה" ובו סרק על יחסי ממון בין בני הזוג. ההצעה הלכה בעקבות שיטות מודרניות שנתקבלו בשבדיה ובכמה ארצות אחרות ולאחר מכן בגרמניה המערבית (בשנת 1957) ובצרפת (1965). עיקר השיטות האלה - שנכסיו וקניניו של כל אחד מבני הזוג אפשר שיהיו נפרדים כל ימי קיום הנישואין, ואילו בשעת פקיעת הנישואין נערך בין בני הזוג איזון שוויים של נכסיהם.

בשנת 1961 הציעו חברות הכנסת ר־ הקטין וא׳ תלמי הצעות חוק פרטיות שהו-ראותיהן היו שאובות בעיקרן מהצעת חוק היחיד והמשפחה. הצעות חוק אלה נדונו בועות החוקה-חוק-ומשפט של הכנסת, אך לבסוף הן הורדו מסדר היום בעקבות הצעת שר המשפטים להקים ועדה ציבורית שתחקור מחדש את הסוגיה.

בועדה שנתמנתה בשנת 1965 בראשות שופט בית המשפט העליון י׳ זוסמן נחלקו הדעות. דעה אחת גרסה שאין לשנות את המצב הקיים. חבר אחר של הועדה הציע שרושם הנישואין יעמיד לפני בני הזוג דגמים אחדים של הסדרי רכוש ויסביר להם, שאם לא יסכימו על אחד מהדגמים, הרי שהסכימו על שיתוף הנכסים לפי הצעת רוב הועדה. רוב חברי הועדה המליצו על הסדר שיתוף בין בני הזוג. שיחול עליהם בל עוד לא הסכימו על הסדר אחר. לפי הסדר זה תחול במשך קיום הנישואין הפרדה בין נכסי בני הזוג, ואילו עם פקיעת הנישואין יקום כין בני הזוג (או בין יורשיהם) חיוב - חיוב אובליגטורי שאינו משנה את הזכויות הקניניות של בני הזוג בנכסיהם - לאזן ביניהם, חלק כחלק, את שוויים של נכסי שניהם על ידי תשלום ההפרש, אם ישנו. נמצא שהמלצת רוב הועדה הציבורית הלכה גם היא בעיקרה בעקבות ההצעות הקודמות.

החוק המוצע מאמץ את עיקרי ההמלצות של הועדה הציבורית שהוגשו לשר המשפטים.

בפרק הראשון מאפשר החוק לבני הזוג להסדיר את יחסי הממון שביניהם על ידי הסכם (סעיפים 2,1) ומסמיך את בית המשפט לנקוט אמצעים מתאימים כדי למנוע סיכול הזכויות הנובעות מהסכם כזה או את ניצולן לרעה (סעיפים 4,3).

בפרק השני מסדיר החוק את איזון המשאבים שיחול על בני הזוג באין הסכם אחר ביניהם (סעיף 5). הסדר זה אין לו תוצאות משפטיות במשך קיום הנישואין (סעיף 6), אך בפקיעת הנישואין הוא מחייב את בני הזוג, כאמור, לאזן ביניהם את שווי נכסיהם, למעט נכסים מסויימים שאיזון זה אינו יפה להם (סעיפים 7 עד 9). לבית המשפט מוקנית סמכות לתאם תביעת איזון זו לנסיבות המיוחדות של מקרים יוצאי דופן (סעיף 10). הוראות משלימות כלולות בסעיפים 11 עד 13.

הפרק השלישי של החוק דן כין השאר באחריות המשותפת של כני הזוג לחובות שאחד מהם קיבל על עצמו לצרכי משק הבית המשותף (סעיף 14), בתיקון חוק הירושה המתחייב מן החוק החדש (סעיף 15), ובשאלות של משפט בינלאומי פרטי (סעיף 17) ושיפוט כתי הדין הדתיים (סעיף 18).

חוק יחסי ממון בין בני־זוג, תשכ״ט-1969 פרק ראשון: הפבמי גישואין
1.   הסכם נישואין הוא הסבם בין בני הזוג הקובע את יחסי הממון שביניהם.

הסכם נישואין

צורה, אימות ואישור .


2.   (א> הסבם נישואין יהיה בכתב.

<ב> הסכם נישואין שנעשה לפני הנישואין או בשעת עריבת הנישואין טעון אימות רושם הנישואין בשעת הנישואין או לפני כן.

«) הסבם נישואין שנעשה תוך תקופת הנישואין טעון אישור בית המשפט, או בית הדין הדתי שלו הסמכות בעניני נישואין וגירושין של בני הזוג, שייווכח אם נעשה בהסכמה חפשית של בני הזוג ובהבנת תוצאותיו.

<ד> הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין גירושין על ידי בית דין דתי שלו הסמכות בעניני נישואין וגירושין של בני הזוג, דינו כדין הסכם נישואין על פי חוק זה.

(ח) הסכם נישואין של קטין ושל מי שהוכרז פסול־דין טעון אישור בית המשפט.

3.   עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכויות של בן־זוגו על-פי הסכם נישואין, או שקיים חשש שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בן-זוגו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת הזכויות האמורות, ובין השאר -

אמצעים לשמירת זכויות


(1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה!

<2> לקבוע עסקאות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג:

<3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על־פי דין ובו רשומים נכסים של אחד מבני הזוג.

דברי הסבר

סעיף 1

הסעיף מגדיר את משמעותו של הסכם נישואין. מבחינה עקרונית אין הסכם כזה


שונה משאר ההסכמים שבני אדם עשויים לכרות ביניהם.


מטעם זה אין צורך ליחן בחוק רשות לבני הזוג להתקשר ביניהם בהסכם נישואין - רשות זו נתונה בידם בלאו-


הכי. אף המשפט העברי מכיר בחופש ההתנאה בדברים שבממון בין בעל ואשתו. הסעיף אך מגדיר, שהסכם נישואין הנדון בחוק זה הוא הסכם הקובע אח יחסי מממון שבין בני הזוג.


סעיף 2

חשיבותו של הסכם נישואין דורשת פורמליות מסויימח; עריכה בכתב-סעיף קטן


(א), ולגבי קטינים ופסולי דין; אישור בית המשפט -


סעיף קטן (ה). אישור זה יינתן לפי הוראות חוק הכשרות


החוק המוצע אינו משנה מהדין הקיים בשאלות סמכותם של בתי המשפט האזרחיים ובתי הדין הדתיים (ראה סעיף 18 (א) להצעה). לפיכך דובר בסעיף קטן (ג) בבית הדין הדתי המתאים, במקביל לבית המשפט האזרחי, ובסעיף קטן (ד) דובר בבית הדין הדתי היות והסמכות לפסוק גירושין נחונה רק לו (כל עוד לא נתקבלה הצעת החוק לקביעת שיפוט בעניגי התרת נישואין, תשכ״ט-1969).

שיטוח משפטיות שונות מתירות לבני הזוג לכרות הסכם נישואין רק לפני עריכת הנישואין או בשעת עריכתם. סעיף 2 מבהיר שהחוק המוצע אינו מאמץ תפיסה זו אלא מתיר עריכה או שינוי של הסכם נישואין גם במשך קיום הנישואין.         .


המשפטית והאפוטרופסות, חשכ״ב-1962.

כדי להעמיד אח בגי הזוג על רצינות ההסכם ותוצ


אותיו, דורש החוק המוצע גם אימותו בידי רושם הנישואין, כל אימת שהוא נעשה לפני עריכת הנישואין או בשעת טכס הנישואין - סעיף קטן (ב), ואישור בית המשפט או בית הדין הדתי כשההסכם נעשה תוך כדי קיום הנישואין - סעיף קטן (ג).

לעתים מתעורר הצורך להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג רק בשעת הגירושין. מכאן ההוראה שבסעיף קטן (ד) לסעיף זה.


סעיף 3

על פי סעיף 6, להלן, כל אחד מבני הזוג חפשי לעשות בנכסיו כטוב בעיניו. מצב


כזה עשוי להיקבע גם בהסכם שיעשו ביניהם בני הזוג, אלא שחופש הפעולה עשוי כאן לסכן, או אף לסכל, זכויותיו של בן הזוג השני הנובעות מהסכם הנישואין. הסעיף המוצע מקנה לבית המשפט סמכויות רחבות ומגוונות להגנה על כן זוג בפני פעולות מסכנות כאלה מצד בן זוגו. הסעיף דומה במתכונתו לסעיף 77 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965, הדן בסוגיה דומה לגבי זכויות בעזבון.


'•’״'יי'*“י*"     4. היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הפכם נישואין או לפי צו כיח המשפט

י    על-פי סעיף 3, הסכמת בן־זוגו, ואותו בן־זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט לאשר את

הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי,• אם אותובן־זוג אינו יכול להביע דעתו, או שאין אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט לאשר את הפעולה אם ראה שתהיה לטובת המשפחה.

תחולת ההסדר של איזון משאבים


תוצאות ההסדר במשך הנישואין


תוצאות ההסדר עם פקיעת הנישואין


5. בל עוד לא עשו בני הזוג הסכם נישואין, ובמידה שהסכם נישואין שעשו אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון משאבים לפי הסרק הבא, ויראו הסדר זה כהסכם הנישואין שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.

פרק שני: השדר איזון המשאבים
6.   על פי הסדר איזון המשאבים אין בנישואין כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לבן הזוג האחד זכויות בנכסים של בן הזוג האחר, או להטיל עליו אחריות לחובות של בן הזוג האחר.

7.   (א) עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט -

<״ נכסים שהיו לבן־זוג ערב הנישואין או שקיבל במחנה או בירושה בתקופת הנישואין, או נכסים שבאו במקום נכסים אלה!

<2> זכויות שעל-סי דין אינן ניתנות להעברה!

«) נכסים שבני הזוג הסכימו, בהסכם נישואין או בכל דרך אחרת, שיוצאו מן הנכסים ששוויים יאוזן ביניהם.

דברי הסבר

סעיף 4

יש והסכם נישואין או צו בית המשפט לפי סעיף 3 מחנה פעולה של אחד מבני הזוג


בהסכמתו של השני. התנאה כזו עלולה ליהסך לרועץ


כשבן הזוג השני מנצל אותה לרעה או כשאין אפשרות מעשית להשיג הסכמתו. הסעיף המוצע בא לתת תרופה


למקרים כאלה.


סעיף S

החוק המוצע מאפשר לבני הזוג להסדיר אח יחסי הממון שביניהם כרצונם. אך הוא


דואג גם למקרים - ויש מקום להניח שאלה יהיו רבים מאד - שבני הזוג לא ערכו הסכם נישואין או שהסדירו את יחסי הממון רק הסדר חלקי. בכל מקרה בזה יחול


ביניהם הסדר איזון המשאבים כמפורט בפרק השני. זה תכנו של הסעיף המוצע, אך ניסוחו בא להבהיר שהסדר איזון המשאבים מחייב את בני הזוג כל עוד אין הסכם נישואין ביניהם, והם רשאים לשנותו או להחליפו בהסכם נישואין. הרעיון שלפיו רואים בני זוג שלא עשו הסכם נישואין כמסכימים להסדר איזון המשאבים, מקרב אח החוק לתפיסת המשפט העברי המאפשר לבני הזוג להסדיר


פקיעת הנישואין. לגבי תקופת הנישואין מבהיר זאת הסעיף המוצע בשלושה כיוונים:

(1) ההסדר אינו פוגע בקנינים של בני הזוג וביחרד בקגיניה של האשה; בנקודה זו הולכת ההצעה בעקבות סעיף 2 לחוק שיווי זכויות האשה, תשי״א-1951, המורה: "לאשה נשואה תחיה כשרות מלאה לקנין ולעשיה בקג-ינים כאילו היתה פנויה; ואין קניניה שרכשה לפני הנישואין נפגעים על ידי קשר הנישואין".

(2) ההסדר אינו מקנה לבן זוג זכויות קניניות בנכסלו של בן זוגו; בנקודה זו שוב מתבטא אופיו המחייב (אובליגטורי) של הסכם הנישואין.

(3) ההסדר אינו יוצר אחריות של בן זוג לחובות בן זוגו. חריג מהלכה זו קיים על פי סעיף 14 להצעת החוק, אלא ששם נובעת האחריות המשותפת לא מהסכם נישואין אלא מעצם הוראת החוק שבני הזוג אינם בגי חורין להחנות עליה.


את יחסי הממון שביניהם.


סעיף 7

סעיף זח קובע אח עיקרי ההסדר של איזון חמשאבים, בהגדירו את הזכות אשר קמה


סעיף 6

באין הסכם נישואין אחר קיים הסדר איזון המשאבים בין בני הזוג - משעת כריתת


הנישואין. אך תוצאותיו הממשיות מתגבשות רק בשעת


לבן זוג נגד בן זוגו בשעת פקיעת הנישואין. תוכן הזכות־־־ איזון שוויים של נכסיהם, פרט לנכסים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א), היינו נכסים שאין הצדקה לראותם כנכסים בני איזון.


(ב)  מימוש הזכות האמורה בסעיף קטן (א) יהיה בסילוק, בעין, בלסף או בשווה־ כסף, מצד בן הזוג האחד לבן הזוג האחר, של מחצית הסכום שבו עולה שוויים של נכסי האחד על שוויים של נכסי האחר.

(ג)  שווי הנכסים של בן־זוג יחושב בניכוי החובות המגיעים ממנו לנושיו, לרבות המגיע לאשה על פי הכתובה, למעט החובות המתייחסים לנכסים שיש למעט לפי סעיף קטן (א>.

8.   באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מהו הסכום המגיע מהאחד לשני ובאיזה דרך יבוצע יי־י ™,p האיזון, יחליט בית המשפט, לפי הנסיבות, ורשאי בית המשפט לקבוע מועדי האיזון. צורתו,

הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.

9.   בית המשפט רשאי לקבוע שנכסים שהוציא בן־זוג מרשותו בכוונה לסכל זכויות בך  "יחב" בסים

זוגו ונכסים שנתן בן־זוג, ללא הסכמת בן־זוגו, במתנה - למעט מתנות ותרומות הניתנות  "ידזיז

לפי הנהוג בנסיבות הענין - יראו אותם, לענין סעיף 7, באילו הם עדיין של אותו בן־זוג.

10.  ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני סמכויות מיו״תת

הזוג _                                                                             של בית־המשסט

״) לקבוע נכסים נוספים על האמורים בסעיף 7 (א) שיוצאו מן הנכסים ששוויים יאוזן בין כני הזוג או לקבוע נכסים ששוויים יאוזן על אף היותם בין האמורים בסעיף 7 (א>;

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה אלא לפי יחם אחר שיקבע;

<נ) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים בשעת פקיעת הנישואין אלא לסי שוויים במועד אחר שיקבע;

(4) לקבוע שהזכות האמורה בסעיף 7 תקום לא עם פקיעת הנישואין אלא במועד אחר שיקבע.

דברי הסבר

סעיף קטן (א) מגדיר את הנכסים שיש לאזן שוויים, סעיף קטן (ב) קוכע את מימוש האיזון וסעיף קטן (ג) מורה כיצד יש להתייחס לחובות בני הזוג לענין האיזון ביניהם.

נמצא שעם פקיעת הנישואין, בגירושין או במות אחד מבני הזוג (ראה סעיף 11), יש לשום את שוויים של נכסי שניהם ולקבוע את החובות המגיעים מכל אחד לנושיו. עולה שוויים של נכסי האחד,לאחר ניכוי חובותיו על שוויים של נכסי השני לאחר ניכוי חובותיו של זה, חייב הראשון ליתן לשני את מחצית ההפרש, אם בעין, אם בכסף ואם בשוה כסף. באיזון זה אין להביא בחשבון את הנכסים "הנפרדים" לפי סעיף קטן (א) ואח החובות המתייחסים לנכסים אלה.


9 כשם שסעיף 3 מכוון למנוע מראש סיכול ע " זכויותיו של בן זוג כפעולות של בן זוגו, כן מכוון סעיף 9 לתת בדיעבד תרופה למקרה שבן זוג נפגע מפעולות של בן זוגו. הוראה דומה במקצת נמצאת בסעיף 63 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965, לשם השלמת הנכסים שמהם משתלמים מזונות מן העזבון, אלא ששם ניתנות זכויות גם כלפי צד שלישי ואילו כאן נעשית ההשלמה רק באופן חשבוני בינם לבין עצמם.


עריכת החשבון לפי סעיף ד וקביעת דרכי " * סילוקו נעשית עקרונית על ידי בני הזוג עצמם. הסעיף המוצע מגדיר את סמכויות בית המשפט במקרה שבני הזוג אינם באים לידי הסכם באותם ענינים. הסעיף הולך בעקבות סעיף 114 (ב) לחוק הירושה, תשכ״ה-1965, בדבר חלוקתו של משק חקלאי בין יורשים.


הוראות הסעיפים 7 עד 9 להצעת החוק י מותאמות לכוונה המשוערת של רוב בני זוג ולמקרים הנורמליים של חיי נישואין הרמוניים וממושכים, אך המציאות אינח פשוטה וסטנדרטית כל כך. ויתכנו מקרים שבהם ההסדר הכללי יביא לידי תוצאות בלתי צודקות ושנסיבותיהם המיוחדות מחייבות סטיה מן הנורמה. הסעיף המוצע בא להקנות לבית המשפט את הסמכות להתחשב בנסיבות מיוחדות כאלה, כגון פקיעת הנישואין אחרי תקופה מינימלית של קיומם, פירוק החיים המשותפים של בני הזוג עוד לפני פקיעת הנישואין, וכיוצא באלה. הסמכות הזאת מנוסחת בצורה


11. נפקיעח נישואין עקב מותו של נךזוג יבואו יורשיו במקומו לגני הזכות על־פי פרק זה.

י™״           12.  <א>  הטוען שיש למעט נכס מן הנכסים ששוויים יאזזן נין בני הזוג - עליו הראיה.

«>  היות ננס מסויים בבעלותו של אהד מבני הזוג, או היותו רשום על שמו, אין

בו בלבד ראיה לכך שיש למעט אותו מן הנכסים ששוויים יאוזן נין בני הזוג.

־־?»״ מ־י״י 13.  זכותו של נן־זוג לפי סרק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא

׳»< ־די”        קמה הזכות לפי סעיף 7(א> או סעיף 10(4) .

פרק שלישי: הוראות שונות
™י׳ ל״י־י״ 14. (א) חוב שהתחייב נו אחד מבני הזוג לסיפוק הצרכים הסבירים של משק הבית <’ימ ""ז "נ’ת המשותף, אחראים לו שניהם יחד ולחוד.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו על איש ואשה הידועים בצינור כבני זוג, אף אם אינם נשואים זה לזה.

תיקי, ״י? "יי™ 15. בסעיף 11 (ב) לחוק הירושה, תשכ״ה-1965«, אחרי "בבעלות של שניהם" יבוא "או י"**■ שהיה קיים ניניהם הסדר שלפיו במות אחד מהם יגיע לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים".

דברי הסבר

רחבה למדי, כדי לאפשר עשיית צדק בין הצדדים בכל מקרה ומקרה. עם זאת אין להשוש להתדיינות מרובה עקב האפשרויות הגלומות בסעיף זה; הנסיון מוכית שסמכות רחבה דומה - זו הניתנת לבית המשפט בקביעת המזונות מן העזבון על פי סעיף 59 לחוק הירושה, תשכ״ה-1965 - לא הביאה לריבוי התדיינות.


קובעת, אך אין מניעה שהבעלות תישקל בין שאר הנסיבות שעל פיהן תוכרע הטענה שנכס מסוים אינו בן איזון.


סעיף 13

כל עוד קיימים הנישואין, אין לראות את התביעה העתידה של בן זוג נגד בן זוגו


כנכס הניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. הוראות דומות


סעיף 11

סעיף זה בא להבהיר שהזכות והחובה של בן זוג לאיזון שוויים של הנכסים עוברות


כלולות בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט-


1959 (סעיף 14) ובחוק הירושה, תשכ״ה-1965 (סעיף


ליורשיו. התוצאה היא שאם נסקעו הנישואין על ידי מותו של בן זוג, רשאי העזבון לתבוע את האיזון מבן זוגו


8 (א)).


המאריך ימים אם הוא ה״עשיר" יותר, וכן כהיפוכו, רשאי בן הזוג לתבוע אח האיזון מן העזבון, לפי סדר העדיפות הנובע מסעיף 104 (א) (4) לחוק הירושה, תשכ״ה-1965.


סעיף 14

הוראה זו לקוחה מסעיף 51 להצעת חוק היחיד והמשפחה (1955). כאמור לעיל


סעיף 12

סעיף קטן (א): הוראה זו נובעת מן העובדה שנכסים בני איזון הם הכלל


חיא חלה מכוח החוק עצמו, אינה תלויה בהסכם נישואין ואינה כפופה לו. ההוראה דרושה כדי לחזק את אשראי המשפחה לשם סיפוק צרכיה ההכרחיים. המושג של ״משק הבית המשותף״ נמצא גם בסעיף 11 (א) לחוק הירושה, תשכ״ה-1965.


ונכסים שיש למעט מן האיזון - היוצא מן הכלל.


הנתונים המחייבים קביעת הוראה זו קיימים ומצדיקים קביעתה גם במקרה של זוגות "ידועים בציבור".


סעיף קטן (ב): דעות שונות הובעו בפסיקה הישראלית בנקודה הנדונה בהוראה זו, וגם בשיטות משפט אחרות ניתנו לה פתרונות שונים. החוק המוצע נוקט עמדה מפשרת: הבעלות הפורמלית, כשהיא לעצמת, אינה


סעיף 15


התיקון המוצע של חוק הירושה דרוש כדי להתאים הוראותיו למצב הנוצר


בהסדר איזון המשאבים או בהסדר דומה שנקבע בין בני־ הזוג בהסכם נישואין.


1 ס״ח חשכ״ה, עמ׳ 63.

16. סעיף 5 יחול על בני זוג שנישאו זה לזה אחרי תחילת חוק זה, יהיה אשר יהיה זמן היי™ מעבר רכישתו של נכס על־ידי אחד מהם או על ידי שניהם.

17.  על יחסי הממון שבין בני הזוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים בין־לאימי

הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.         ■ר׳י

18.  (א) חוק זה אינו בא לגרוע מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים.                 ""יל" ""י?

(ב) בענין שחוק זה דן בו, ינהג גם בית הדין הדחי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הצדדים הסכימו לפני בית הדין, מרצונם הטוב, להתדיין לפי הדין הדתי; ולענין זה יהיו בידי בית הדין הדתי סמכויות העזר שנקבעו בחוק זה.

19.  אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) שמיר" זבייית תשי״ט-1959 ־, או מזכויות האשה לסי כתובתה.

20. תחילתו של חוק זה מיום כ״ג בטבת תש״ל (1 בינואר 1970).                       ""יל"

דברי


הסבר


שתי תוצאות להוראה זו: (1) החוק החדש י יחול על זוגות חדשים גם לנכי נכסים שנרכשו לסני חתילתו; (2) זוגות שבאו בברית הנישואין לפגי תחילת החוק החדש, יחסי הממון ביניהם לא ישתנו בחקיקת החוק, והסדר איזון המשאבים לא יחול עליהם אלא אם הסכימו לכך בהסכם נישואין תחילת החוק בהתאם לסעיף 2 (ג).


שערכו אחרי


-- בעקבות חוקים אחרים של הכנסת בעניני " " המעמד האישי מוצע שגם חוק זה יסדיר את שאלת "ברירת הדין" בסוגיה של יחסי הממון בין בני הזוג. וכמו בחוקים ההם נקשרת ברירת הדין גם כאן במקום המושב של בני הזוג (ולא באזרחותם).


18 החוק המוצע שומר על הדין הקיים בענין ע " * שיפוטם של בתי דין דתיים (סעיף קטן (א)), אך הוא מטיל עליהם להפעיל את החוק החילוני הזה זולת אם הסכימו לפניו הצדדים להתדיין לפי הדין הדתי (סעיף קטן (ב)).

w החוק המוצע אינו דן אלא בזכויות בני " “ הזוג במה שנוגע לנכסיהם. זכויות אחרות הנובעות מקשר האישות, כגון הזכות למזונות וזכויות האשח היהודיה על פי הכתובה, אינן נדונות בחוק זה ואינן משתנות מכוחו.


החידוש שבחוק זה מצריך תקופה מסויימת ׳”1’י 20 ש״־ניר נין קנל״ו ננב־ת לנין ™ל" תקפו.


2 ס״ח תשי״ט, עמ׳ 72.

337

הצעות חוק 849, כ״ח בתמוז חשכ״ט, 14.7.1969

דרג את הכתבהדירוג כתבה דברי ההסבר המקוריים של חוק יחסי ממון: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד