בקשת רשות ערעור בעניין בקשה להוצאת מסמכים מתיק ובעניין הגירת קטין (רמ"ש 47810-06-21)

1.    לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כבי השופט ניר זיתוני) מיום 31.05.2021 ומיום 03.06.2021 בתיק תלה״מ 26848-09-19, בגדרן דחה בית משפט קמא את בקשתה של המבקשת להוציא מתיק בית המשפט דיסק און-קי שהגיש המשיב, הכולל ממצאי חוקר פרטי ומסמכים נוספים, וכן על החלטה מיום 10.06.2021 בתיק תלה״מ 27701-08-19, בגדרה הורה בית משפט קמא לשירותי הרווחה לשקול מחדש את ההמלצה לגבי הגירת הקטין לאחר עיון במסמכים שהציג המשיב (שלושת ההחלטות במאוחד ייקראו: "החלטות בית משפט קמא").

2.    ברקע יצוין, כי בין הצדדים קיים סכסוך מר וביניהם התנהלו הליכים מרובים בפני בית משפט קמא. נותרו להכרעת הערכאה המבררת שש תביעות. ארבע מהן הינן תביעות שהגישה המבקשת: תביעה להיתר הגירה - לאפשר לה לחזור להתגורר עם הקטין ברוסיה (תלה״מ 26928-09-19) ; תביעה למשמורת על הקטין (תלה״מ 26896-09-19), תביעה למזונות (תלה״מ 26848-09-19); ותביעה למניעת הטרדה מאיימת (ה״ט 11549-07-21). המשיב הגיש תביעה למשמורת ולמינוי פקיד סעד (תלה״מ 27701-08-19) ותביעה לגיור קטין לפי סעיף 13 א' לחוק הכשרות המשפטית (תמ״ש -1494609-20). בית משפט קמא החל את פרשת ההוכחות ודיון נוסף נקבע בפניו ליום 18.11.2021.

עיקר טענות המבקשת

3.    שגה בית משפט קמא כאשר החליט לדון בבקשת המשיב למתן הוראות לשירותי הרווחה מבלי לבקש ולקבל את תגובת המבקשת, ואף מבלי לוודא שהבקשה הומצאה למבקשת.

4.    שגה בית משפט קמא כאשר נזקק לדיון בבקשת המשיב בטרם שילם אגרה בעבורה, לחלופין בטרם קיבל פטור מתשלומה.

5.    שגה בית משפט קמא כאשר אפשר למשיב להגיש דיסק און קי בניגוד להחלטתו מיום 17.03.2021, על פיה רשאי היה להגיש ראיותיו אך ורק לתביעתו להיתר גיור הקטין וזאת עד ליום 04.04.2021, וזאת מבלי שהמשיב נימק את איחור הגשת ראיותיו הנוספות.

6.    שגה בית משפט קמא עת דחה את בקשת המבקשת להוצאת הדיסק און קי שהוגש לבית משפט קמא ביום 07.04.2021, על מלוא תכולתו בתיק, וזאת על אף שמדובר בראיה שהוגשה בניגוד לפקודת הראיות, לחלופין בשל היותה ראיה בלתי קבילה.

7.    שגה בית משפט קמא עת הורה ללשכה לשירותים חברתיים ב*** לשקול מחדש את ההמלצה בתיק לאחר עיון במסמכים שהציג המשיב, לרבות דו״ח החוקר הפרטי מרוסיה, וזאת בטרם דן והכריע בשאלת קבילות המסמכים, לחלופין משקלם הראייתי.

8.    שגיאות אלו של בית משפט קמא, עלולים להוביל להמלצות מוטעות ושגויות שלא ניתן יהיה לתקנם באם יקבע כי הראיות הנוספות שהוגשו אינן קבילות, לחלופין אינם בעלי משקל ראייתי, ומשכך לא היה מקום להגישם מלכתחילה. החלטות שגויות אלו, יש בהן כדי לרדת לשורש המחלוקת, ויש בהן כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור

דיון והכרעה

9.    לאחר שקראתי הבקשה על נספחיה, מצאתי שיש לדחותה אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.

10. ההלכה העיקרית הנמצאת בבסיס החלטתי היא, כי בעניינים שבסדרי דין מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, וככלל, על ערכאת הערעור לגלות ריסון בהתערבות בהחלטות הנוגעות לעניינים שכאלו, אלא אם נראה כי החלטתה של הערכאה הדיונית מנוגדת במפורש לדין, או גורמת לעיוות דין )עיינו: רע״א 5460/10פלוטקין נ׳ שירותי בריאות כללית )נבו 13.01.2011); רע״א 8052/12עמיעד מערכות מים בע״מ נ׳ טי אס טי סינירג׳י בע״מ )נבו 06.11.2012); חמי בן-נון, טל חבקין, הערעור האזרחי )מהדורה 3, 2012), עמי 203; אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי )מהדורה שנים עשר, 2015), עמי 501 ; ע״א 3518/16עמוס פוגל נ׳ עיריית טבריה )נבו 25.10.2018)). דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח ריבוי התביעות וההליכים שהתבררו ועודם מתבררים בפני בית משפט לענייני משפחה, אשר הוקם, בין היתר, כדי ששופט אחד ידון בכל המחלוקות במשפחה ויהא בקיא היטב בכל ההיבטים של הסכסוך המשפחתי.

11. טענת המבקשת כי ההחלטה המורה לשירותי הרווחה לשוב ולבחון את ההמלצה שניתנה בתיק, ניתנה בהיעדר תגובה, הרי שאינני מקבלה. מעיון בהחלטות בית משפט קמא, עולה כי בית משפט קמא אפשר למבקשת בהחלטתו מיום 18.05.2021 להגיש תגובתה לבקשה למתן הוראות לשירותי הרווחה לשקול מחדש את המלצתם להתיר להם להגר עם הקטין לרוסיה, נוכח ממצאי החוקר הפרטי, לא יאוחר מיום 08.06.2021, אך תגובתה לא הוגשה.

בנוסף, בית משפט קמא היה ער היטב להתנגדות המבקשת אשר קיבלה ביטוי בהחלטותיו הקודמות ואף צוינה מפורשות, ראו לעניין זה:

״2. ב״כ האם לא הגיבה לבקשה במועד שנקבע, אך עמדתה הובאה לפני בית המשפט במספר הזדמנויות, לרבות במסגרת הבקשה למתן הוראות מיום

27.5.21.  האם סבורה כי הדו״ח אינו קביל, הוגש באיחור ויש להתעלם ממנו."

(סע׳ 2 להחלטה מיום 10.06.2021).

12. את טענת המבקשת כי בית משפט קמא שגה כאשר דן בבקשת המשיב בטרם שילם אגרה בעבורה, לחלופין בטרם קיבל פטור מתשלומה, אף היא לא מצאתי לקבלה. לא נפל כל פגם בקביעתו של בית משפט קמא בעניין זה לפיה:

"גם סוגיית האגרה אינה מצדיקה הוצאת הדיסק מהתיק, כאשר בקשות המשיב לפטור מתשלום אגרת בקשות התקבלו ונעשתה פנייה בעניין זה מטעם המבקשת לערכאת הערעור."

(ראו סע׳ 7 להחלטת בית משפא קמא מיום 31.5.21).

13. מעבר לאמור לעיל, ראו סעיף 2(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), תשנ״ו-1995 (להלן: ״תקנות ענייני משפחה - אגרות"), הקובע כי במידה ונזקק בית המשפט להליך והתברר כי לא שולמה האגרה הנדרשת, תמציא המזכירות דרישה לתשלום האגרה בתוך שבעה ימים מיום ההמצאה. אם טרם הסתיים ההליך ולא שולמה האגרה, יימחק ההליך. בנוסף, בהתאם לסעיף 2(ה) לתקנות ענייני משפחה - אגרות, דרישה לתשלום אגרה דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל. אין היעדר תשלום האגרה עניין מהותי של המבקשת, אלא עניין כספי של המדינה.

14. באשר לטענת המבקשת כי בית משפט קמא שגה כאשר אפשר למשיב להגיש דיסק און קי בניגוד להחלטתו מיום 17.03.2021, על פיה רשאי היה להגיש ראיותיו אך ורק לתביעתו להיתר גיור הקטין וזאת עד ליום 04.04.2021, וזאת מבלי שהמשיב נימק את איחור הגשת ראיותיו הנוספות, הרי שבית משפט קמא התייחס לעניין זה, כדלקמן:

״כפי שציינה ב״כ המבקשת במסגרת בקשה שהגישה ביום 10.5.21 לצרף ראיה שהוגשה באיחור, במסגרת בקשה שכזו על בית המשפט לבחון מדוע הראיה לא הוגשה במועד המקורי להגשת ראיות, מה הצידוק לעיכוב בהגשתה ומדוע חשוב לקבלה באיחור. הפעלת המבחנים על האלה על אותם ממצאי חוקר מוליכים למסקנה לפיה אין להוציא את ממצאי החוקר מהתיק. יש יסוד לטענת המשיב, שהחליף כמה מייצגים מטעם הסיוע המשפטי ומיצגים נוספים, לפיה רק בשלב מאוחר התברר לו הצורך להזמין שירותי חוקר פרטי ברוסיה כדי להזים טענות המבקשת ולתמוך בטענתו לפיה אין להתיר הגירת המבקשת עם הקטין לרוסיה. ענין זה עלה לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית במסגרת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מר ירון קרסנטי. ענין זה עלה במסגרת חקירות עו״ס לסדרי דין שהתקיימו בחודש 12.20 ובחודש 4.21. אין לשלול בשלב זה לחלוטין את ההסבר של המשיב לפיו סבר כי סוגיית מידת ההתאמה של מקום המגורים המיועד של האם והקטין ברוסיה תתברר בדרכים אחרות באופן שיבסס את טענותיו. רק בשלב מאוחר, הסמוך להזמנת שירות החוקר מיום 23.2.21, הבין המשיב כי הוא זקוק לדו״ח חוקר."

(ראו סע׳ 4 להחלטה מיום 31.05.2021).

וכן:

״אין ממש בטענה לפיה הגשת הדיסק ביום 7.4.21 נעשתה בניגוד להחלטה מיום

17.3.21.  החלטה זו ניתנה בגמר הדיון באותו יום במטרה להבהיר כי המועדים שנקבעו להגשת תצהירי עדות ראשית בתיק הגיור לא נועדו לאפשר הגשת ראיות נוספות, ללא הגשת בקשה להצגת ראיה נוספת, בתיקי המשמורת, ההגירה והמזונות."

(ראו סע׳ 6 להחלטה מיום 31.05.2021).

15. יובהר כי גם במצב שבית משפט קמא היה נותן החלטת ביניים, ולאחר מכן היה משנה החלטתו, עוצמת טענתה של המבקשת הייתה נותרת חלשה, שכן החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה לגביה בראשונה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה. החלטת ביניים אשר הוחלטה במהלך דיון, ניתנת לביטול לא על דרך של ערעור בלבד, אלא אותו בית משפט שנתן את ההחלטה, רשאי הוא בעצמו לבטלו על פי בקשת בעל דין, או מיוזמתו הוא, שכן לעולם אין אדם רוכש לו זכות קנויה בצו כזה (עיינו: י׳ זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעית - 1995), עמי 774). אך ברור שנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה (עיינו: ע״א 3604/02 אילן אוקו נ׳ יחיאל שמי, נו(4) 505 (2002)). נדמה לי כי טענות המשיב, הנושאות עמן, לגרסתו, מידע מהותי בקשר לטובתו של קטין, יש בהן טעם כדי לאפשר שינוי החלטה דיונית, אשר כידוע, הינה למעשה החלטה המתקבלת לצורך הכרעה מהותית בעניין המשפטי המובא לפתחו של בית המשפט )עיינו: בש״א )מחוזי ירושלים) 7984/09רוזן שרה ואח׳ נ׳ חברת ארזי הבירה בע״מ )נבו 09.07.2009).

16. לעניין טענת המבקשת כי בית משפט קמא שגה עת דחה את בקשת המבקשת להוצאת הדיסק און קי שהוגש לבית משפט קמא, על מלוא תכולתו, וזאת על אף שמדובר בראיה שהוגשה בניגוד לפקודת הראיות, לחלופין בשל היותה ראיה בלתי קבילה, קבע בית משפט קמא לגביה כדלקמן:

"גם הטענות בנוגע למשקל הראיה והקבילות אינן מכריעות בשלב זה. ככל שהמבקשת תרצה לחקור את החוקר הפרטי, אאפשר זאת. כל טענות הצדדים בכל הנוגע למשקל הראיות שהוגשו באיחור, שמורות. עוד אציין כי שלב שמיעת הראיות בתיק ובתיקים הקשורים טרם הסתיים. ישנה בקשתה תלויה ועומדת של המשיב לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. בהתאם להחלטה קודמת, יש אפשרות לזמן את המומחה לחקירה ולאחר מכן לבצע השלמת חקירה של הצדדים עצמם, בהתייחס לאמור בחוות דעת המומחה."

)סע׳ 8 להחלטה מיום 31.05.2021). וכן גם:

"שנית, ההליך המשפטי מצוי בשלב מתקדם, לאחר שהתקיימו ישיבות הוכחות. במצב דברים שכזה יש לחתור לסיום ההליכים תוך שמירה על האפשרות לתת לכל צד להציג תמונה מלאה וראיות שונות לתמיכה בעמדתו. משקל הראיות יבחן במסגרת פסק הדין."

)סע׳ 5 להחלטה מיום 10.06.2021).

17. לא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בהפעלת שיקול דעתו, עת דחה את בקשת המבקשת להוציא את הדיסק און-קי הכולל ממצאי חוקר פרטי, ואף הורה להעבירם לידיעת עו״ס לסדרי דין. בלב ההליך המשפטי, עומדת שאלת טובתו של הקטין ובכלל זה, תביעת המבקשת שהקטין יעבור להתגורר ברוסיה. בית משפט קמא מצא כי יהא זה חשוב ונכון להעמיד לרשות הגורמים המקצועיים כל חומר על מנת שיאפשר איסוף מידע טרם מתן הכרעה. בית משפט קמא שמר על זכותה של המבקשת לחקור את החוקר הפרטי, וכן קבע כי טענות המבקשת לעניין משקל הראיות, שהוגשו באיחור, שמורות לה. אני קובעת כי בהחלטותיו לא נפלה כל שגיאה.

18. לאחר פריסת כל ראיות הצדדים ובדיקתם על ידי הגורמים המקצועיים לרבות עו״ס לסדרי דין ו/או בתסקיר בינלאומי, יהיה בכוחה של הערכאה המבררת להכריע מהי טובתו של הקטין. החתירה לתור אחר טובתו של קטין, היא לב ההליך ועליה אמון בית המשפט. אזכיר, כי לא בכדי העניק המחוקק הנחיות יסוד שונות מן הרגיל לבית משפט לענייני משפחה בכל הנוגע לדיני הראיות וסדרי הדין. דברים אלה מתעצמים לאור מטרת העל השורה במקרה דנן, מטרה הגוברת על סדר הדין הפרוצדורלי ודיני הראיות הקבועים, והיא מטרת "טובת הילד", המהווה "מגדלור" לכל צעד ושעל של בית המשפט. "מגדלור" זה בא לידי ביטוי בפסיקה במאות פסקי דין, וכן בהוראות המחוק ראו סעיף 8(א) לחוק חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, המורה כי: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות״, וכן ראו סעיף 1 לתקנות בית משפט לענייני משפחה )סדרי דין), תשפ"א-2020 )להלן: "תקנות ענייני משפחה (סדר דין)"), המורה כי: "...בית המשפט רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק לפי סעיף 8 לחוק."וראו סעיף 2 לתקנות ענייני משפחה )סדר דין), המורה כי: "בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים."

19. זאת ועוד, שירותי הרווחה ופקידי הסעד, הינם בבחינת ידו הארוכה של בית המשפט. תפקידם להניח בפני בית המשפט תמונה כוללת אודות מצבו של הקטין. שירותי הרווחה אמורים לאסוף וללקט מידע מגורמים שונים המכירים את הקטין ובני המשפחה, כמו גורמי חינוך ורווחה, בני משפחה, מורים, רופאים, מכרים ושכנים, מעבידים, מוסדות ציבור וכל גורם אחר אשר עו"ס לסדרי דין סבור כי יש ברשותו מידע רלוונטי שיכול לתרום לתמונה הכוללת. שירותי הרווחה רשאים להשיג נתונים ככל שעולה על ידם, ואין נתונים אלו חייבים לעמוד בתנאי קבילות ראייתית. תפקיד עו״ס לסדרי דין הוא לרכז את המידע מהגורמים השונים, ולהניחו בפני בית המשפט בצירוף המלצה. לא בכדי נתן בית משפט קמא החלטה נוספת ביום 10.6.2021 :

"בעקבות ההחלטות שנתנו בנוגע לדוח חוקר פרטי מטעם הנתבע וחוות הדעת המומחה בנוגע לצורך לבחון את תנאי החיים הצפויים לאם ולקטין ברוסיה, ככל שתתקבל תביעת ההגירה, אבקש התייחסות של עו״ס לסדרי דין לאפשרות להיעזר בתסקיר בינלאומי בתיק זה".

במילים אחרות, קיים צורך להעמיד לרשות בית המשפט, לרבות לכל מי שבא לסייע בקבלת הכרעה מושכלת, עו"ס לסדרי דין או מומחה, כל ראיה שיש בה כדי להועיל ולסייע בעשיית המלאכה. החלטה מושכלת חייבת להתבסס על מידע ובדיקה.

20. לעניין שאלת הקבילות והמשקל הראייתי, הרי שאת תסקיר עו״ס לסדרי דין ושירותי הרווחה אין לראות כחוות דעת של עד מומחה במשמעותו לפי סעיפים 20 ו-26 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א-1971 )עיינו: ע״א 3554/91אלמונית נ׳ היועץ המשפטי לממשלה )נבו, 09.10.1991)), כל שכן החומרים עליו מבסס המלצתו. המידע שאותו ליקט, אסף וריכז עו״ס לסדרי דין, לא נדרש לעמוד בתנאי הקבילות הרגילים, דווקא מן הטעם שרובו מבוסס על עדויות שמיעה שנאספו מפי גורמים שונים. סע׳ 3 לחוק שירותי הסעד )סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים) התשט״ו- 1955, מקנה לעו״ס לסדרי דין סמכויות חקירה נרחבות והוא מוסמך לאסוף ידיעות מכל מקור אפשרי לרבות מידע מפי השמועה, שלא ניתן להסתמך עליו כראייה בבית המשפט, אך יש בכוחה, לעיתים, כדי לשכנע את עו״ס לסדרי דין להפעיל את שיקול דעתו להמשך התערבותו. עו״ס לסדרי דין חייב לנקוט בזהירות כאשר מגיעה לידיעתו ידיעה כלשהי, בין אם מדובר בעדות ישירה או עדות שמיעה. אולם, כאשר ידיעה זו התקבלה מפי השמועה, מחויב עו״ס לסדרי דין במשנה זהירות. עו״ס לסדרי דין אינו יכול להסתמך על מידע - יהיה אשר יהיה, אלא אם בדק אותו לאשורו, תוך קבלת תגובת המעורבים והצלבתו עם מידע ממקורות נוספים, על מנת שלא להיכשל בהפעלת סמכות תוך היגררות אחר מניעים זרים ורגשות תסכול, נקמה או הפקת טובת הנאה של מוסר המידע. בדיקת האמת שבמידע, חייבת להיות נר לרגליו של עו״ס לסדרי דין. כאן עומדת חובתו הציבורית והחוקית ועליו קמה ונופלת מידת האמינות שבית המשפט מייחס לעמדתו )עיינו: אורית ג׳קמן-לדאני, עו״ד, קטינים, נוער, חסרי ישע ופקיד הסעד בבית המשפט לענייני משפחה ונוער )2007), 82-83)).

21. כאמור, תסקיר הינו חריג לעדות שמיעה. במישור המשקל, הרי שהמשקל שיש לתסקיר ולחוות הדעת של שירותי הרווחה, כמו גם משקל המידע והראיות הנזכרים בתסקיר, מסורים כמו כל ראיה אחרת לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית )עיינו: ע״א 3554/91אלמונית נ׳ היועץ המשפטי לממשלה, )נבו, 09.10.1991)) )עיינו: בע״מ 4746/13פלונית נ׳ עו״ס לחוק הנוער המחלקה לשירותים חברתיים לב העיר למשפחה בעיריית תל אביב-יפו )נבו 04.07.2013)), שהרי הערכאה הדיונית היא זו אשר מכריעה לסופו של דבר בתיק, ושיקול דעתה הוא שיקול הדעת האחרון והקובע.

22. סוף דבר, החלטות בית משפט קמא הינן החלטות במרחב שיקול הדעת השיפוטי של הערכאה הדיונית, בהן לא נפל כל פגם, והן החלטות העולות בקנה אחד עם מטרת החתירה אחר טובתו של הקטין, תוך שמירת זכויות המבקשת, לחקור את עו״ס לסדרי דין, את החוקר הפרטי, להפריך את טענות המשיב ולהוכיח את טענותיה. החלטות בית משפט קמא הינן החלטות ההולמות את טובתו של הקטין, תוך שמירה על זכויות הצדדים.

23.  משתגובת המשיב לא נדרשה, אין אני קובעת צו להוצאות.

24.    אני מתירה פרסום פסק הדין לאחר עריכה והשמטת פרטים מזהים.

25.    המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, ג׳ אב תשפ״א, 12 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

אספי־נצה אלון, שופטת

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ״ש 47810-06-21 ח׳ נ׳ א׳
בפני כבוד השופטת אספרנצה אלון
המבקשת י.ח.

ע״י ב״כ עוה״ד יקטרינה (קטי) דונאיביץ

(עפ״י מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי- תשל״ב- 1972)
נגד
המשיב א.א.
פסק דין