בקשה למינוי מומחה שהוגשה במסגרת תביעה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) | תמש 12843-09-18

בית משפט לענייני משפחה בירושלים

20 ספטמבר 2018

תמ"ש 18י09י12843 ד נ' א

בפני כב' השופט פליקס גורודצקי
תובעים 1. פ.ד

נגד

נתבעים 1. ע.א

בפניי בקשה למינוי מומחה שהוגשה במסגרת תביעה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991 (להלן: "אמנת האג").

עיקר טענות הצדדים לבקשה מובאות בכתבי טענותיהם במסגרת ההליך העיקרי ועל כן אציגן בתמצית.

רקע עובדתי בתמצית

1.התובע, מר פ.ד (להלן: "האב"), הינו יליד איטליה, אזרח איטלקי והנתבעת הגב' ע.א (להלן: "האם"), הינה ילידת ישראל, אזרחית ישראלית (להלן וביחד: "הצדדים").

2.בשנת 2006 נרקמה מערכת יחסים בין הצדדים, אשר נקטעה בשנת 2009 וחודשה בשנת 2014.

3.ביום XX.X.16, בעת שהות הצדדים ב-A, נולדה בתם פלונית (להלן: "הקטינה").

4.בשנת 2017 העתיקו הצדדים עם הקטינה את מקום מגוריהם לעיר ++++ שבאיטליה.

5.ביום XX.X.18 חזרה האם עם הקטינה לישראל בשל הדרדרות במצבו הבריאותי של אביה, ומאותה העת האם וקטינה שוהות בישראל.

6.האב עותר להשבת הקטינה חזרה למקום מגוריה הרגיל - באיטליה.

עיקר טענות האב

7.לטענת האב לאור מצבם הכלכלי הקשה, הצדדים החליטו לעבור להתגורר בסמוך לבני משפחתו באיטליה, אשר עזרו להם רבות בגידול הקטינה. האב מוסיף, שהקטינה נרשמה כתושבת העיר, נרשמה בקופת חולים בעיר, הייתה מטופלת אצל רופא מקומי והתחנכה בגן ילדים משפחתי בעיר.

8.לטענת האב, בחודש מרץ, חזרה האם לישראל כדי לבקר את אביה, לתקופה, שנקבעה באופן טנטטיבי, של שלושה שבועות.

9.האב טוען כי עם חלוף הזמן המשוער לשהיית האם בישראל, הוא נענה לבקשת האם לדחות את חזרתה לאיטליה בשל ניתוח נוסף שנאלץ לעבור אביה.

10.לשיטת האב, בכל השיחות שניהל עם האם, היא הודיעה כי היא מתכוונת לשוב עם הקטינה בקרוב.

11.עוד טוען האב כי במהלך חודש יוני 2018, הודיעה האם כי אינה חוזרת לאיטליה, טרם יחתמו הצדדים על הסכם לפיו יעברו הצדדים להתגורר ב+++++.

12.האב טוען  כי נתן את הסכמתו ליציאת הקטינה לישראל רק לצורך ביקור משפחתי, אשר בסיומו סוכם כי תשוב לאיטליה. מדובר אפוא, לשיטת האב, באי חזרה ולא בהרחקה.

13.כן, טוען האב כי ++++ – איטליה, הינה מקום מגוריה הרגיל של הקטינה, על פי הסכמת הצדדים, שם גם היה מרכז חייה של הקטינה ולאור סעיף 12 לאמנת האג יש להורות על השבתה לאלתר.

14.האב טוען כי מעולם לא הסכים על השתקעות בישראל.

15.לטענת האב, יש לו זכות משמורת על הקטינה, וזכויות אלה נפגעו ממעשי "החטיפה" של האם.

עיקר טענות האם

16.לטענת האם היא והקטינה שהו באיטליה 151 ימים בלבד.

17.עוד טוענת האם כי בין הצדדים הייתה מערכת יחסים קשה, אשר במהלכה האב אמר לה לא פעם משפטים כמו "תעופי מכאן את והילדה שלך".

18.האם טוענת כי לצדדים לא היה מקום מגורים קבוע.

19.כן, טוענת האם כי עברה להתגורר ב-A בדירה השייכת למשפחת האב ובשנת 2007 ביקשו כי יעזבו את הדירה. לאחר מכן, נאלצו לעבור לאיטליה לאור לחצים שהפעילו האב ומשפחתו, שם החל האב להתעלל בה נפשית ופיזית בהתנהגות שכללה: חניקות, השפלות, איום וכו'.

20.אירועי האלימות, לטענת האם, הגיעו לשיאם כאשר האב חנק את האם לעיני הקטינה בחודש **** 2017.

21.האם מוסיפה כי היא חסרת זכויות ואישורי שהיה באיטליה, ומצב זה עומד בניגוד לטובת הקטינה.

22.עוד טוענת האם כי האב לא נמצא עם הקטינה כלל ואינו מסוגל לטפל בה. לאור זאת, מתקיים החריג של סעיף 13 (ב) להאמנת האג.

23.כן, לטענתה, בהליכים שהגיש האב בבית המשפט באיטליה, הוא מנסה לשלול ממנה את כל זכויותיה כאם הקטינה.

בקשה למינוי מומחה

24.ביום 17.9.18 הגישה האם בקשה למינוי מומחה בתחום של "פסיכיאטר/פסיכולוג ילדים". האם עתרה כי המומחה שימונה, יבחן את טובת הקטינה על רקע האמור בכתב תשובתה.

25.האם הוסיפה כי נהוג למנות מומחה "... לבחינת תחולתו החריג שבסעיף 13 ב' לאמנה וכן לבחינת טובתו של הילד בכל הנוגע לשאלה האם צפויים לילד קשיים משמעותיים בגין המעבר ...".

26.בשל סמיכות למועד הדיון, ניתנה החלטה מיום 14.09.18 כי האב ישיב לבקשה בדיון וטען כי עניין לנו בהליך על פי אמנת האג ולא בהליך שעניינו משמורת, ומשכך בעת הכרעה בשאלת מינוי המומחה יש לשקול את השיקולים רלוונטיים להליך בו מתבקש המינוי.

27.האב הוסיף כי סעיף 13 (ב) לאמנת האג מאפשר מינוי מומחה רק במקרים בהם קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי קשה. במקרה דנן אין כל חשש כזה.

28.האב מפנה, לשורה של פסקי דין בהם נקבע כי רק כאשר מודבר במצבים קיצוניים וחריגים של סכנת חיים יש לפעול בהתאם לסעיף 13 (ב) לאמנת האג.

29.האם השיבה כי יש להביא בחשבון את טובת הקטינה ואת גילה.

30.כן השיבה האם כי אם תאלץ לחזור לאיטליה, כאשר היא ללא עבודה וללא אשרת שהיה, ייאלץ אותה לנהל משא ומתן ממקום מקופח.

הכרעה

31.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ושמעתי את טיעוניהם, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למינוי מומחה להידחות.

32.מטרת האמנה היא להבטיח אמצעים מהירים ויעילים המחזירים על כנם את הסטטוס קוו אשר שרר עובר למעשה החטיפה. האמנה קובעת "מסלול מהיר" להשבת ילד שנחטף למדינה שממנה הוצא שלא כדין, תוך שבמסגרתה שלה ניתן יהיה לברר את השאלות הקשורות במשמורת הקבועה ראו ע"א 5532/93 גונזבורג נ' א' ג' גרינוולד ואח' [פורסם בנבו] [6], מט (3) 282.

33.הסעד נועד להחזיר את המצב לקדמותו, ולמטרה זו בלבד. על כן, אל לו לבית המשפט לקבוע במסגרתו את שאלת המשמורת הקבועה של הילד ראו: בש"א 1648/92 טורנה נ' משולם מו 3 038 [4], בעמ' 45; ע"א 1372/95 סטגמן נ' בורק וערעור שכנגד [פורסם בנבו] [5],מט (2) 431, בעמ' 437.

34.בתוך כך, בהליך על פי אמנת האג: "... אין בית המשפט דן בשאלת המשמורת הקבועה של הילד, אף לא בטובת הילד מובן המלא שלה..." ראו: בש"א 1648/92 לעיל, ראו גם ע"מ (ב"ש) 104/08 מיום 20.02.08 (פורסם בנבו).

 35.לפיכך, אין מקום לעתירת האם לבחינת טובת הקטינה "... בכל הנוגע לשאלה האם צפויים לילד קשיים משמעותיים בגין המעבר" שתיבחן במסגרת הליך מתאים והשאלה שנשאלת הינה האם יש מקום למנות מומחה "... לבחינת תחולתו החריג שבסעיף 13 ב' לאמנה..." – כעתירתה.

36.סעיף 13 (ב) לאמנה קובע:

              "קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל"

37.אכן כבר נקבע כי "... בית משפט הדן בהליך מכוח חוק אמנת האג נדרש להשתית את החלטתו על מסד נתונים, על תשתית עובדתית ועל ביסוס תיאורטי ואמפירי רחבים ככל הניתן וכי לעניין זה ישנה חשיבות רבה לחוות דעתם המקצועית של מומחים בתחום הרלוונטי באשר להיבטים הנוגעים לטובתו של הילד, ובכלל זה אלו הקשורים בחריגים המנויים באמנה..." ראו: רע"א  6512/10 ניתנה היום, כ"ח באלול התש"ע (7.9.2010) ואולם קביעה זו יפה למקרים בהם חל חריג הקבוע בס' 13 (ב) לאמנה.

38.בעניינינו - בבקשה למינוי מומחה, הפנתה האם לכתב תשובתה בה היא טענה טענות קשות כלפי האב, לרבות כי האב פעל באלימות כלפיה אולם לא נטען כי קיים חשש שהחזרת הקטינה לאיטליה תחשוף אותה לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד אותה במצב בלתי נסבל בדרך אחרת ובמצב דברים זה לא חל חריג הקבוע בסעיף 13 (ב) לאמנה.

39.לאור האמור הבקשה נדחית.

40.בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות והעניין יובא בחשבון בתום ההליך.

41.מתיר לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום,  י"א תשרי תשע"ט, 20 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.