חיפושדלג חיפוש
En
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
צוואהדלג צוואה
תוכן מרכזי בעמודדלג תוכן מרכזי בעמוד

מהם השיקולים במינוי מנהל עיזבון זמני?

 

מינוי מנהל עיזבון זמני הוא סעד זמני - אחד מהאמצעים לשמירת העיזבון בו רשאי היה בית המשפט קמא לנקוט עד למתן צו ירושה\קיום צוואה.

הכלל הוא כי אין ממנים מנהל עיזבון זמני לשמירת העיזבון כל אימת שניתן לנקוט אמצעים אחרים לפי סעיף 77 לחוק (ר׳ ש.שוחט, נ. פינברג וי. פלומין, דיני ירושה ועיזבון, הוצאת סדן, מהדורה שביעית תשע״ד-2014, בעמי 205).

מאז תיקון מס׳ 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשנ״ד -1984 שנחקק בשנת 2001 נוצרה אחידות בין הסעדים הזמניים השונים המעוגנים בתקנות סדר הדין האזרחי.

עד התיקון היו קיימים הבדלים רבים בין הסעדים הזמניים השונים - בהליכי הגשת הבקשה, בניהול הדיון, ובתנאים למתן הסעד - אשר לרבים מהם לא הייתה הצדקה מהותית. על חוסר האחידות נמתחה ביקורת בפסיקה ובספרות המשפטית ((ראו ד׳ שוורץ, ״מגמות התפתחות בסדר הדין האזרחי״, ספר השנה של המשפט בישראל - התשנ״ו, 417, 425 ).

מלבד היעד של יצירת אחידות בין הסעדים הזמניים ועיגון מכלול הסעדים הזמניים בתקנות (עד לתיקון חלק מן הסעדים ניתנו מכוח ההלכה הפסוקה), חיזק התיקון את ההגנה על זכויות היסוד של הפרט. עד לתיקון ההגנה על זכויות היסוד של הפרט אשר עשויות להיפגע בשל מתן סעד זמני היתה מבוססת בעיקר על ההלכה הפסוקה.

התיקון עיגן את הלכות הפסיקה והחיל אותן באופן אחיד על כל הסעדים הזמניים. כמו כן, התיקון חיזק את ההגנה על זכויות היסוד מעבר למה שנקבע בפסיקת בתי המשפט, והדבר מתבטא בין השאר בהוספת השיקול של "מניעת פגיעה במידה העולה על הנדרש" למסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהחלטתו על מתן סעד זמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו.

 הענקת סעד זמני, כל סעד זמני, כפופה לבחינה האם הפגיעה עקב מתן הסעד הזמני אינה עולה על הנדרש. על בית המשפט לבחון מהוא סוג הסעד הזמני הנדרש להשגת המטרה, ומהו היקף הסעד הנדרש להשגת המטרה תוך פגיעה מינימלית.

כן עליו לבחון האם יש מקום להתנות תנאים בצו לסעד זמני שיצמצמו את מידת הפגיעה. יצויין כי הפסיקה הכירה עוד קודם לתיקון בחובתו של בית המשפט לשקול בעת מתן סעד זמני את החובה למנוע פגיעה העולה על הנדרש (ראו למשל ת״א (נצרת) 602/97 מ.ד.פ. תעשיות בע״מ נ׳ ברוך מקל בע״מ, פורסם בנבו, 16.7.97, בפסקאות 14-17 ; בש״א 4458/94, 4475 סולומונוב נ׳ שרבניפ״ד מט (3) 479).

בנוסף כפוף מתן כל סעד גם למבחנים ואיזונים הקבועיםבהוראות הספיציפיות שבתקנות. זאת, משום שלסעדים הזמניים השונים מתאימים מבחני איזון שונים. כך, לשם הדוגמא, מורות התקנות כי לשם קבלת סעד של צו עיקול זמני, הוא הסעד ה״קל" יותר מבין הסעדים הזמניים, נדרש בית המשפט להשתכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין (יצוין כי התיקון לתקנות לא שינה את מבחן האיזון בקשר לסעד זה).

בין אם תאמר כי תקנות סד״א חלות על סעד זמני שענייני מינוי מנהל עיזבון זמני ובין אם תאמר שרק חוק הירושה ותקנותיו הם שחלים ) הצדדים חלוקים גם בנושא זה ועל כך בהמשך), אין חולק כי בהרבה מובנים הרציונל זהה.

 

גם בענייננו כל אחד מהצדדים ניסה לשכנע את בית המשפט קמא כי ״מאזן הנוחות״ נוטה דווקא לטובתו )ובהמשך חזר על טיעוניו בעניין זה גם במסגרת הבר״ע שלפניי - ר׳ ס׳ 85-93 לבר״ע אל מול ס׳ 115-120 לתשובת המשיבות 1-2).

 

הבחינה "האם ננקטו על ידי מי מהצדדים היריבים ו/או ע״י צדדים שלישיים פעולות משמעותיות בנכסי העזבון שמצדיקים ניהולם ע״י מנהל עזבון״ או האם קיים חשש ממשי שיורש יקופח בעקבות פעולות יורשים אחרים בעיזבון, אוזכרו לא פעם כשיקולים אותם בוחנים בתי המשפט בהחלטתם אם למנות מנהל עיזבון זמני )ראו בש״א 2802/02 בת״ע 1530/01 פלונית נ׳ אלמונית, פורסם בנבו, 18.6.02 ; ת״ע 2140-11-14נ׳ פלוני, פורסם בנבו,6.7.2015; ת״ע )ת״א) 5650/99 עיזבון הברונית דה-רוטשילד, נ׳ עמותת בת דור, בס׳ 23 להחלטה, פורסם בנבו 28.6.1999).

 

מדובר, במילים אחרות, ב״מבחן ההכבדה" הקיים כתנאי למתן שורה של סעדים זמניים שמקורם בתקנות סדר הדין האזרחי )צווי עיקול, צווים להגבלת שימוש בנכס, צווים לתפיסת נכסים, מינוי כונס נכסים זמני ועוד).                                                                                                                                   

 

משזו מסקנתי לגבי התוצאה הראויה אבחן עתה אם קיימת מניעה למתן סעד זמני כאמור לאור עילות סף שונות אותן העלו המבקשות לפני בית המשפט קמא )ובית המשפט קמא נדרש להן בהחלטתו) ועליהן חוזרות המבקשות )כמו גם המשיבה 3 ) גם במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי.                                                                                         3

סמכות בינלאומית - סעיף 136 לחוק הירושה קובע כי "בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום-מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל". בין הצדדים קיימת מחלוקת אמיתית בשאלה אם המנוח היה בגדר תושב ישראל אם לאו ומכאן בשאלת התקיימותה של החלופה הראשונה. מחלוקת זו עודנה מתבררת לפני בית המשפט קמא. מכל מקום, אין מחלוקת כי החלופה השנייה מתקיימת בענייננו זאת משום שהמנוח הותיר אחריו נכסים בישראל, אף כי היקפם שנוי במחלוקת. מטעם זה קבע ביהמ״ש קמא כי בכל מקרה יש לבית המשפט בישראל סמכות לדון בירושת המנוח )סי 34 להחלטה).

המבקשות טוענות, כי "עצם העובדה שלבית המשפט הנכבד קנויה סמכות לדון בירושה, לא אומרת שמקרה זה מצדיק את הפעלת הסמכות״.                                                                                            5

כאמור לעיל, במקרה דנן לא סברתי כי קיימת בשלב זה הצדקה להקניית סמכות למנהל העיזבון הזמני "לנהל" את נכסי העיזבון )בין אלו הנמצאים בחו״ל ובין בישראל).

 

בשלב זה לא מצאתי כי קיימת הצדקה להקנות למנהל העיזבון הזמני סמכויות "לכנס" את נכסי העיזבון, לתפוס בהם חזקה או לבצע בהן פעולות לשמירה עליהם או על ערכם.

 

הוקנתה למנהל העיזבון סמכות ליידע כל גורם שימצא לנכון על מינויו ונסיבות מינויו ולקבל כל מידע, בין מגורמים מקומיים ובין מגורמים זרים, בנוגע לרכוש המנוח ועזבונו.

 

הקניית הסמכות נועדה לשם שמירת זכויות בעיזבון של צד )אזרח ישראלי שנמצא בישראל) הטוען לזכויות בעיזבון ואין לי כל סיבה לחשוב שהפעלת הסמכויות דווקא ע״י מנהל עיזבון זמני שימונה בחו״ל ) ונשאלת גם השאלה היכן שעה שמדובר לכאורה בעיזבון המפוזר על פני ארצות רבות) יהיה אפקטיבי יותר בכל הנוגע לאיסוף המידע.

 

 

 

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה מהם השיקולים במינוי מנהל עיזבון זמני?: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד