תביעה כספית של יורשים כנגד מנהלי העיזבון | דחיית תביעה נזיקית נגד מנהלי עיזבון (תמש 3619-01-12)

האם חלה על מנהלי העיזבון חובה להציב שמירה  על נכס העיזבון או להשכירו?
התובעים טוענים בכתב התביעה כי הנזק אשר נגרם לאולם נגרם בעקבות מחדלם או רשלנותם של מנהלי העיזבון אך לא מפנים לכל סעיף חוק בעניין, ובסיכומים הפנו לסעיפים 82, 83 ו88 לחוק הירושה.

מנהל העיזבון מתמנה על-ידי בית-המשפט כנאמן או כמעין נאמן עבור אחר או אחרים (סעיף 78(א) לחוק הירושה), והוא ממלא חובותיו בכפוף להוראותיו של בית-המשפט, ובתחומים מוגדרים, לפי אישורו מראש (ראה סעיפים , 82 , 83  ו-97 לחוק). מנהל העיזבון הוא עושה דברו של בית-המשפט, ואינו עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים, גם אם מינויו נבע לכתחילה מפנייתו של מעוניין בדבר (סעיף 78 לחוק; ע"א 153/77 מרים אלואשוילי ואח' נגד יוסף סמואל ואח', פ"ד לב.

תפקידו של מנהל העיזבון מפורט בסעיף 82 לחוק הירושה הקובע :
מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת.

חובת נאמנות וחובת זהירות של מנהל עזבון

אין חולק כי על בעל תפקיד המשמש בתור "ידו הארוכה של בית המשפט" חלה חובת נאמנות וחובת זהירות, חובתו של מנהל עזבון לפעול בזהירות ומתוך שקידה סבירה כלפי היורשים או צדדים שלישיים אחרים כגון נושי העיזבון    נובעת גם מדיני השליחות  ומדיני הנזיקין, והיא חובה החלה למעשה על כל מי שפועל בנכסי הזולת.  יתרה מכך, בענייננו המדובר במנהל עזבון (בפועל) שהינם  גם עורכי דין, וכידוע  עורך דין עשוי לחוב בנזיקין גם כלפי מי שאינו לקוחו וגם כלפי הציבור בכללותו מכח עוולת הרשלנות, עוולת התרמית, עוולת הפרת חובה חקוקה וכיוצ"ב

(ראה : ע"א 2625/02  סילביו נחום, עו"ד נ' רחל דורנבאום ואח', פ"ד נח (3)385, 409 (2004);  ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח', פ"ד מד(4) 446 , 468 (1990)).

מנהל עיזבון ועוולת הרשלנות

כידוע, "מספר יסודות מרכיבים את עוולת הרשלנות: יסוד האשם, הנבחן על פי קיומה של  זהירות של המזיק ביחס לניזוק, אשר נחלקת לשני היבטים – חובת זהירות "מושגית"             זהירות "קונקרטית"; אם נמצא כי אכן קיימת חובת זהירות כאמור, יושלם יסוד האשם

אם יימצא כי חובת הזהירות הופרה, כלומר המזיק סטה מסטנדרט הרשלנות המוטל עליו ונהג בצורה בלתי סבירה (לרבות מחדל); יסודותיה הנוספים של עוולת הרשלנות הינם יסוד הנזק וקיומו של קשר סיבתי, קרי השאלה האם הפרת חובת הזהירות היא שגרמה לנזק" (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122 (1982), ע"א 878/06 דב טרויהפט נ' דוד עטיה (4.1.09). (ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] מיום 15.7.2013).

בכדי להשיב על השאלה האם הנתבעים התרשלו בתפקידם כמנהלי עיזבון, יש להידרש לשאלת קיומן והיקפן של חובות הזהירות שלהם, המושגית והקונקרטית ,או חובת הנאמנות והאם הוכח כי מנהלי העיזבון הפרו  את חובת הזהירות  או הנאמנות החלה עליהם והאם הוכח קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי( מבחן הצפיות, מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר) בין התנהגותם לבין הנזק שנגרם.
בנסיבות מקררה דנן לא עלה בידי התובעים להוכיח את כלל יסודותיה של עוולת הרשלנות.

נראה כי מנהלי העיזבון חבים בחובת זהירות מושגית, אולם לדעתי כשלו התובעים הפרת חובת הזהירות הקונקרטית, והקשר הסיבתי, עובדתי ומשפטי, בין הפרת החובה לבין הנזק הנטען .

תביעה כנגד מנהל עיזבון הצוואה

הנתבעים הינם עורכי דין עזבונות ייצגו חלק מהיורשים של המנוחים ב' ו- ג.ש. ובהמשך מונו כמנהלי עיזבון. התביעה מופנית כנגד מנהלי העיזבון, שהיו מופקדים על ניהול העיזבון ובכללו האולם אירועים.

ילדיו של המנוח נהנים על פי צוואת המנוח והם גם, יחד עם אימם נמנים מבין יורשי המנוחה ג.ש.

שתי טענות עיקריות  מעלים התובעים   :
א. מנהלי העיזבון התרשלו כלפיהם בכך שלא הציבו שמירה באולם , וכתוצאה מכך פרצו אלמונים אל  האולם, וגנבו  תכולה  וגם נגרם נזק לאולם  ע"י אלמונים  .
ב. מנהלי העיזבון לא השכירו את המבנה במשך כל תקופת כהונתם  ובכך הפסידו דמי שכירות ראויים.

זכות עמידה
לשיטת הנתבעים, התובעים הינם חלק מהיורשים של נכס האולם, אכן ניתן צו קיום צוואה אך העיזבון טרם חולק, בנסיבות אלה ובהעדר הסכמה של כלל היורשים לא ניתן להגיש תביעה בהתאם להוראות סעיף 122(ב) לחוק הירושה.

סעיף 122(ב) לחוק הירושה קובע :

 פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.
במקרה דנן אכן העיזבון טרם  חולק ואף לא צורפה הסכמת כלל היורשים להגשת התביעה שבנדון; יחד עם זאת לא מצאתי לדחות את התביעה מטעם זה  בלבד ,ואף מצאתי  לאשר הגשתה  של התביעה ע"י חלק מהיורשים גם  למפרע. במקרה דנן ניתן צו קיום צוואה, זהות היורשים כולם ידועה ואף חלקו של כל צד בנכס האולם ידוע וקבוע , חלקו של התובע באולם הינו 12/24 וחלקם של כל אחד מהתובעים 2-3 הינו 2/24 ובסה"כ חלק התובעים הינו 16/24 ,כך שהם מחזיקים ברוב הזכויות.