האם ניתן להחיל את הלכת 919/15 רטרואקטיבית על הסכם במסגרת בקשה להפחתת מזונות? | תלה"מ 13751-02-17

נשאלת, איפוא, השאלה, האם שינוי בחלוקת זמני השהות הוא בבחינת שינוי נסיבות מהותי. .התשובה היא בחיוב שכן נקבע בפסיקה כי התחשבות של בית המשפט בשינוי נסיבות, במובן של ימי שהייה רבים יותר של הילדים או אחד מהם אצל האב, מאז נפסקו סכום המזונות הזמניים או הקבועים, וזאת לצורך הפחתתם, אינה פסולה אלא ראויה, שכן בזמן שהותם של הילדים אצל האב, דואג הוא במישרין לכל מחסורם.

כפועל יוצא, אני קובע כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בסכום של דמי המזונות ונשאלת השאלה כיצד יש להפחית מזונות במקרה דנן .האב מציע כאמור להפחית את דמי המזונות גם "בזכות" בע"מ 919.

דעתי אינה כדעתו של האב שכן נקבע בפסיקה כי יש להחיל את הלכת בע״מ רטרואקטיבית על תיקים תלויים ועומדים בערכאות השיפוטיות ואולם הכוונה הינה לתיקי מזונות ולא לתיקים של שינוי מזונות לאחר שהוחלט ונקבע בהסכם ששיקף את מכלול הסכמות הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין .הדבר נכון קל וחומר באשר לבת א. שטרם הגיעה לגיל שנים, גם לא "כמעט לגיל.

סבור אני כי במקרים של משמורת משותפת, כאשר לא ניתן להחיל את בע"מ 919, בין משום שאין עסקינן בתביעת מזונות חדשה ובין מטעמי גיל (מתחת לגיל) הפתרון הראוי הינו פניה בו נקבע כי בעת קביעת משמורת משותפת יש מקום להפחית את שיעור דמי המזונות בהם יחויב האב, נוכח העובדה כי נושא באופן ישיר בהוצאות הקטינות, בשיעור של כ-25% מדמי המזונות שהיו נפסקים אילו המשמורת הייתה נתונה באופן בלעדי בידי האם, וגם זה תלוי בנסיבות המקרה התלוי ועומד לדיון.