הצעת חוק ברית הזוגיות, התשע"ח–2018

אין לכפות על אדם הליכים וטקסים דתיים בניגוד לאמונתו. למרות זאת, בענייני נישואין וגירושין מפנה הדין הישראלי לדין הדתי. זאת על אף שרבים מאזרחי המדינה אינם יכולים או אינם רוצים להינשא בנישואין הדתיים.

המציאות המשפטית הנהוגה בישראל הביאה לכך שיש מספר גדול של אזרחים ותושבים, במיוחד בקרב עולים חדשים וילדיהם ובני זוג מאותו המין, שאין ביכולתם לממש, הלכה למעשה, זכויות יסוד אלה.

המצב המשפטי הקיים מביא לכך שגם בני זוג אשר יכולים היו להינשא בישראל, בוחרים לחיות יחדיו כמשפחה ומנהלים משק בית משותף כידועים בציבור בלי להסדיר את מערכת היחסים שביניהם במסגרת חוקית המספקת יציבות משפחתית. יש לציין כי מעמד הידועים בציבור אינו מאפשר לבני הזוג ליהנות מכל ההטבות וההגנות שנישואין מקנים.

החוק המוצע ייצר חלופה אזרחית לדין הדתי שתאפשר לזוגות אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים למסד את חיי משפחתם על פי הדין הקיים, ליצור באופן אזרחי תא משפחתי שיקנה להם זכויות בדומה לבני זוג נשואים. כל זאת, בלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים. דין "ברית הזוגיות" כדין הנישואין לכל דבר ועניין.

הצעת החוק מפרטת את מכלול רכיבי "ברית הזוגיות"– ממינוי רשמי ברית הזוגיות ועד להליכי התרת הברית על ידי הרשם או בית המשפט.

הצעת החוק כוללת הוראות באשר למחיקת זוגיות מהרישום. התרת הקשר הזוגי, בדומה ליצירתו, תהיה מבוססת על החלטה אוטונומית של בני הזוג, ולשם כך הם יצטרכו להצהיר בפני הרשם על רצונם להתרת ברית הזוגיות.