חיפושדלג חיפוש
En
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
דיני משפחהדלג דיני משפחה
תוכן מרכזי בעמודדלג תוכן מרכזי בעמוד

תלונות האם במשטרה ובקשות האם לצווי הגנה עבור הילדים הינן תלונות שווא ובקשות שווא שקריות

ה"ט 47671-11-19 פלונית ואח' נ' אלמונית

 

 

דיון:

1.                  תלונות האם במשטרה ובקשות האם לצווי הגנה עבור הילדים הינן תלונות שווא ובקשות שווא שקריות:

1.1.               במקרים של אלימות במשפחה בכלל ופגיעות מיניות בפרט, בדרך כלל אין עדויות זולת בעלי הדין )תוקף וקרבן) והקושי של היושב בדין להגיע להכרעה באשר להתרחשות הדברים הינו קושי משמעותי. כאשר מדובר בטענות לפגיעות של אלימות בילדים הקושי הופך קשה שבעתיים, בייחוד במקרים של ילדים שמצויים בצבת הסכסוך העצים שבין הוריהם. ונראה כי הכי קשה היא ההכרעה ביחס לטענות לפגיעות מיניות בילדים.

1.2.               הקושי של בית המשפט הוא קושי עובדתי, קושי ראייתי, קושי מערכתי ואף קושי מצפוני: הקושי העובדתי והראייתי נובע מההכרח של השיטה המשפטית להכרעה. בין אם לדחות טענות עובדתיות ובין אם לקבלן, הכרעה שיפוטית צריכה ליפול. הפסיקה קובעת כי בצווי הגנה מידת ההוכחה של מאזן הסתברויות. קבעתי אנוכי, כי כאשר מדובר בטענות לפגיעות בילדים )בעיקר בצל סכסוך בעצימות גבוהה), מידת ההוכחה צריכה להיות מוגברת (ה״ט (סבי) 27474-01-11 א.ש. נ׳ מ.ס., )ניתן ביום 22/3/11

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

ופורסם במאגרים) ; ג.מ.י. ואח׳ נ׳ כ.ב.א., )ניתן ביום 23/6/11 ופורסם במאגרים) ראו גם פסיקת בתי דין רבניים בתיק 297491 פלוני נ׳ פלונית, )ניתן ביום 30/6/19, פורסם בנבו)).

קבע בית המשפט העליון, כי ייתכן וכך גם צריך להיות בתביעות לשון הרע כנגד אדם המעליל פגיעה מינית באחר )כבי השופט עמית בסעיף 77 לפסק הדין בע״א 7426/14 פלונית נ׳ אורי דניאל, )ניתן ביום 14/3/16 ופורסם במאגרים) - להלן "פסק דין בעניין דניאל"). מעבר לקושי הראייתי קיים קושי מערכתי, מצפוני וערכי. מצד אחד, אין חשוב יותר מהגנה על ילדים מפני פגיעות מיניות בהם, פגיעות שמותירות בהם טראומות קשות ומשנות את מסלול חייהם והתפתחותם ללא היכר. כך גם חשוב, באמצעות ההליכים השיפוטיים ופסקי הדין שניתנים לעודד את הציבור להגן על ילדים באמצעות הגשת תלונות כאמור, מקום שיש חשד לכך. ומצד שני, יש להיזהר מפני שימוש לרעה בהליכים המשפטיים ובתלונות במשטרה מקום שאין בסיס כלל לחשד. במקרים אלה, ערך גילוי האמת וההגנה על שמו הטוב של אדם שמעלילים עליו את העלילה הקשה ביותר ומכתימים אותו בכתם הפדופיליה, חייב למצוא ביטוי באמירות ברורות ובסעדים משמעותיים מבחינה משפטית. אין יפים יותר מדברי השופט עמית בהקשר זה בפסק דינו בעניין דניאל )סעיף 76 לפסק הדין):

יעל אף האמור ניתן להוסיף בי קיים קושי לא מבוטל במצב דברים שבו מי שביקש לרשום עלילת שווא ולנצל את הסלידה החברתית מעברייני מין במנוף לקידום אינטרסים אישיים ובבלי לפגיעה באדם חף מפשע - עובר לנופף בדגל ההגנה על נפגעי עבירות מין וזובה להגנה. במובן מסוים, דווקא ההגנה על מתלוננות ומתלוננים דורשת בי מי שמנצל לרעה את הרגישות בלפי נפגעי עבירות מין - יישא בתוצאות מעשיו, בבחינת ״ועשיתם לו באשר זמם לעשותלאחיו״ (דברים י״ט,י״ט) ודוק: לא נאמר בי קיימת תופעה רחבה של תלונות שווא בעבירות מין או בי קיים צורך חברתי דחוף להרתיע מפניה. הנגע החברתי עמו אנו מתמודדים הוא עבירות מין ובמישור המשפטי, התרופה לבך צריבה להיות חשיפת העבירות ומיצוי הדין עם העבריינים. יחד עם זאת,לאחר שהובח בי תלונה מסוימת היא תולדה של עלילת שווא מובהקת, יש להתייחס אליה באופן שייתן ביטוי לסבנה הגלומה בבך עבור חירותו ושמו הטוב של החשוד שנאלץ להתמודד עם האשמות חסרות בסיס. ברוח דברים אלהאנני שולל בי הטוען לבך שהגשת תלונה במשטרה ובפרט תלונה על עבירת מין, נעשתה בבזב ובזדון - יידרש לעמוד ברף ראייתית גבוה במיוחד"

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

חשוב שהדברים ייאמרו, שיעור המקרים של תלונות סרק בגין עבירות מין כמו המקרה שבפניי אינו גבוה )לא בארץ ולא בעולם) ועומד על אחוזים בודדים.

)ראו:

N. Trocme, N. Bala, False Allegations of abuse and Neglect when Parents separate, (2005) Child Abuse, 1333-1345

כן ראו : דברי ח״כ מיקי זוהר בוועדה לצדק חלוקתי מיום 10/7/17 הדנה בהצעה לסדר בנושא תלונות שווא ולפיהם מתוך 20,000 תלונות במשטרה בשנה, 12,000 תיקי חקירה נסגרים ורק ב-180 מהן מתבצעת חקירה משטרתית בגין עדות שקר )קרי מקרים מובהקים שבהם מדובר בתלונות שווא) )פורסם באתר מחלקה ראשונה ובאתר הכנסת)).

עם זאת, אין בכך כדי להפחית מחומרת הנזק הנגרמת למי שמעלילים עליו עלילת פדופיליה. על בית המשפט לסייע בהגנת שמו הטוב של מי שנפגע על לא עוול בכפו.

1.3.                 בשל הקשיים האמורים וכאשר מדובר בהליך שלישי במספר מאז חודש אפריל 2019 בו מלינה האם מחד על פגיעות מיניות ואלימות בילדים מחד גיסא מצד המשיבה והאב ובת זוגו מלינים על עלילות שווא והסתה קשה של הילדים מאידך גיסא, ביקשתי להפוך כל אבן וגרגר בראיות שלפניי בטרם אגיע לממצא ומסקנה. לא הסתפקתי בבירור הטיעון של האב והמשיבה כי האם משקרת )בין אם בחלק מדבריה ובין אם בכל טענותיה). יש וגם חרף שקרים של בעל דין לא יהיה מקום לדחות את תביעתו )ראו: ד. מנשה וא. גרונר ״דחיית תביעת נזיקין בשל שקרי התובע״ משפט מפתח 175 )2019)). השקרים של האם בהליך שלפניי )ובהליכים קודמים) לא הם בלבד יובילו לדחיית תביעתה בבחינת "היסק נסיבתי״ )ד. מנשה, הלוגיקה של דיני הראיות, )2008)). בית המשפט נדרש למכלול הראיות שבפניו לרבות שקרי התובעת.

1.4.                 הבירור הראייתי שנערך על ידי נעשה כך: ביקשתי ועיינתי בעדויות הילדים במשטרה והתרשמות חוקרת ילדים מהן, ראיינתי את הילד פלוני בעצמי, מיניתי לילדים אפוט׳ לדין שפגשה בהם ובבעלי הדין מספר פעמים, הזמנתי דיווח סוציאלי )3 פעמים), עיינתי בציורי הילדים, בתעודות רפואיות שהציגה בפניי האם, האזנתי וקראתי תמלול שיחות בין האם, הסבתא והילדים, שמעתי באריכות את טענות הצדדים בדיונים שלפניי, הפניתי את האב והמשיבה לבדיקות פוליגרף בהסכמתם, צפיתי בתצלומי וידאו במעגל סגור של בניין המגורים בו גרים האב והמשיבה בשעות שבהן נטען כי התרחשו אירועי

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

הפגיעה בקטינים, בחנתי שוב ושוב את כל הראיות גם בהליכים הקודמים שהיו בין הצדדים.

1.5.                הבירור הראייתי ולמעשה החקירה ובחינת כל החומרים שבפניי הביאוני למסקנה חד משמעית, כי תלונות האם ובקשות צווי ההגנה מטעמה בדבר פגיעות של האב בילדים או פגיעות מיניות של המשיבה בילדים חסרות כל בסיס ושחר ומדובר בעלילה. בית משפט זה משוכנע, כי המשיבה לא נהגה באלימות כלפי הילדים, לא פגעה בהם מינית, אינה מסוכנת להם או לכל ילד אחר, אינה פדופילית, אינה אלימה ודמה פשוט נשפך ללא כל עוול מצדה.

1.6.                הלכה למעשה, הראיות היחידות עליהן מבוססות תלונות ובקשות האם הינן אמירות של הילד פלוני בפניה, כי המשיבה פגעה בו מינית. אמירות אלו הוקלטו על ידי האם ותקליטור הכולל את ההקלטות היה לעיוני וגם האזנתי לו.

1.7.                בהקלטה נשמע הילד פלוני מספר על כך שבשעה שאביו הליך לסופר עם אחיו הקטן אלמוני, הוא נשאר לבדו את עם המשיבה והיא הכתה אותו. לדבריו, היא זו שבאה לקחת אותו מבית הספר. אך לאחר שאלה נוספת של האם הוא חוזר בו ואומר שאביו אסף אותו מבית הספר ואז החלה המשיבה להכותו. האם למעשה מתשאלת את הקטין באמצעות שאלות סגורות וכן שאלות מנחות ומדריכות עד לקבלת המענה המבוקש על ידה.

על השפעת הסוגסטיביות בתשאול ביחס למהימנות המידע המופק מראיונות ילדים במקרים של התעללות ראו:

      Garven S. Wood, J. Malpass, R. & Shaw III, J. (1998) More than Suggestion: The effect of interviewing techniques from the McMartin Preschool case, Journal of Applied Psychology 83, 347-359

      Orbach, Y., & Lamb, M. E. (1999). Assessing the accuracy of a child's account of sexual abuse: A case study. Child Abuse & Neglect, 23, 91-96;

      Otgaar, H., Candel, I., Smeets, T., & Merckelbach, H. (2010). “You didn't take Lucy's skirt off”: The effect of misleading information on omissions and commissions in children's memory reports. Legal and Criminological Psychology, 15, 229-241;

      Henry Otgaar, Corine de Ruiter, Mark L. Howe, Lisanne Hoetmer & Patricia, van Reekum, (2017) A Case Concerning Children's False Memories of Abuse: Recommendations, Regarding Expert Witness Work, Psychiatry, Psychology and Law, 24:3.

 

תיק חיצוני:

בנוסף, הילד פלוני מוסר את המידע שהאם מבקשת ממנו שימסור וזאת ללא כל אפקט תואם מבחינת טון קולו. כאשר מתאר הילד את הכאתו על ידי המשיבה הוא מבקש ומחפש את אישור האם לדבריו ("ואז היא התחילה להרביץ לי בסדר? "). הילד מדבר על הכאה והאם מכניסה מילים לפיו ומדברת על פגיעה מינית.

 

1.1.            לאחר שמיעה והאזנה חוזרת ונשנית של ההקלטה של השיחה ותמלולה כאמור לעיל, אני לא סבור כי מדובר בדברים אותנטיים שמוסר הילד לאמו ולסבתו, כי אם "דברים מוזמנים" שהאם מבקשת שהילד ישמיע. הדבר עולה בבירור גם מכלל הראיות האחרות שבפניי המלמדות על ניסיון הפללה ועלילה של האם ביחס לאב ולמשיבה.

1.2.            יוער כי ביחס לבקשת צו ההגנה הנוכחית, ביקש בית המשפט את חקירות הילדים במשטרה אך עולה, כי הילדים כלל לא נחקרו לאור המלצת העו״ס לחוק הנוער שאף היא ערה לכך כי מדובר בתלונות חוזרות ונשנות ללא בסיס, על רקע הקונפליקט ההורי, כאשר הבן הבכור כבר נחקר פעמיים בשנת 2019, כאשר תיק חקירה קודם נסגר מחוסר אשמה, וכאשר בעניין הפגיעה המינית הנטענת מטעם המשיבה הקטין כבר מסר האשמה על מגע של המשיבה באבר מינו מתחת לבגדיו וכן נשיכות של אבר מינו ובכלל נשיכות בחלקי גוף אחרים אך תיק זה כאמור נסגר מחוסר אשמה )הודעת פמ"צ מיום 22/12/19).

1.3.            לא הסתפקתי בכך ופגשתי בקטין בלשכת הרווחה בעיר ***, במפתיע, ללא הכנה מראש כדי שלא יזוהם המפגש והקטין לא יוכן מראש. המפגש נערך במתכונת של פרוטוקול מובנה ומתוקף מדעית.

ראו בהקשר זה:

       Karni-Visel, Y., Hershkowitz, I., Lamb, M. E.,         & Blasbalg, U. (2019).

Facilitating the expression of emotions by alleged victims of child abuse during investigative interviews using the Revised NICHD Protocol. Child maltreatment, 2019;

       Blasbalg, U., Hershkowitz, I., Lamb, M. E., Karni-Visel, Y., & Ahern, E. C. (2019). Is interviewer support associated with the reduced reluctance and enhanced informativeness of alleged child abuse victims?. Law and human behavior, 43(2), 156;

       Ahern, E. C., Hershkowitz, I., Lamb, M. E., Blasbalg, U., & Karni-Visel, Y. (2019). Examining reluctance and emotional support in forensic interviews with child victims of substantiated physical abuse. Applied Developmental Science, 23(3), 227-238.

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

הפרוטוקול חסוי, ברם בית המשפט מבהיר כי הקטין לא מסר בגדרו כל האשמה כנגד אביו או המשיבה ואין זכר לטענות של האם או הסבתא. חשוב לציין, כי הקטין חזר על אמירתו שאינו זוכר דבר אך מי שעוזרת לו להיזכר כשצריך להיזכר - היא אמו...

1.4.            החמור הוא שלאחר המפגש של בית המשפט עם הקטין, התפלא הקטין בשיחה עם האפוט׳ לדין מדוע בכלל נשאל לגבי המשיבה. כאשר נאמר לו כי שלשופט חשוב לדעת כיצד מרגיש כלפיה, אמר "שלא מרגיש" וכאשר נשאל אם ירצה להיות עמה כשיהיה אצל אביו אמר כי אין לו כל בעיה מבחינתו "אבל צריך לשאול את אמא". הקטין הראה מצוקה בפני האפוט׳ לדין כי ידע שאמו מתכוונת לתחקר אותו אודות המפגש עם בית המשפט וביקש סיוע כיצד להשיב לב )דיווח חסוי של האפוט׳ לדין מהיום). כאשר האפוט׳ לדין השיבה את הקטין לבית האם היא מיד ביקשה לדעת מה השופט אמר לו, פנתה אליו ושאלה : ’אמרת לו? דיברת? אמרת לו את כל האמת?" הדברים שבים ומלמדים על העירוב וההתנהלות הבלתי מותאמת של האם כלפי הילד.

1.5.            חשוב להדגיש, כי בסוף השבוע האחרון הזעיקה הסבתא שוטרים לדירתה כדי להגיש תלונה כנגד האב. לפי דיווח במוקד העירוני עולה כי הסבתא סיפרה שהקטין היכה את אמו לאחר ששהה אצל אביו וסיפר כי אביו אמר לו להכותה. הסבתא אף לקחה את הקטין לבית החולים העמק שם דיווחה כי הילד חשוף לאלימות מצד אביו ופגיעה מינית מצד המשיבה. עו"ס בית החולים התרשמה שהסבתא מוצפת מאוד וזקוקה לשיחה. כמובן שלא נצפו חבלות בילד והוא שוחרר לביתו. דברים חמורים אלה מלמדים על כך כי אין כל תובנה מצד האם והסבתא לדברי בית המשפט, האפוט׳ לדין, על"ם, עו"ס לסדרי דין בדבר הצורך להניח לילדים ולהפסיק לחקור אותם, לחשוף אותם לטענות הקשות כנגד האב והמשיבה. הן בשלהן, ממשיכות להגיש תלונות במשטרה, ליטול הילדים לרופאים ולהעליל על האב ועל המשיבה. לכך חייב להיעשות סוף.

1.6.            האב והמשיבה ביצעו בדיקות פוליגרף ביום 16/12/19. בבדיקות הפוליגרף נקבע כממצא, כי האב והמשיבה דוברי אמת בטענתם כי לא היכו את הילדים ולא פגעו בהם מינית )בהתאמה). האם נשאלה השאלות הבאות:

א.     האם היכית את פלוני בחצי השנה האחרונה?

ב.     האם משכת את ידו של פלוני לאבר מינך?

ג.      האם הורדת את תחתונייך ליד פלוני אי פעם?

ד.     האם ראית את בעלך ש. מכה את פלוני?

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

האם השיבה בשלילה על כל השאלות ומניתוח תגובותיה הפיסיולוגיות לשאלות האמורות נמצאו תגובות המתיישבות עם אמירת אמת.

גם האב נמצא דובר אמת ביחס לשאלות אם כלא את בנו המקלחת למשך לילה שלם, האם היכה את פלוני או ראה את אשתו מכה אותו. על כן קובע מכון הפוליגרף כי להתרשמותו גרסתם העובדתית של האב והמשיבה הינה גרסת אמת.

כאשר מדובר בפגיעות מיניות בקרב ילדים כה צעירים, כבר הונחו בפני בית משפט זה המלצות של פסיכולוגים קליניים כי ייתכן ודרך הבירור הנכונה )או אחת הדרכים) הינן הפנייה של ההורה הפוגע לכאורה לבדיקת פוליגרף )ראה ה״ט (טבי) 27474-01-11 א.ש. נ׳ מ.ס., (ניתן ביום 22/3/11 ופורסם במאגרים)). ללא קשר לשאלת קבילות בדיקת הפוליגרף כראיה חשוב לציין כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות נרחבת לסטות מסדרי דין ודיני ראיות לשם עשיית צדק (סעיפים 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה - 1995 וסעיף 8(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א - 1991). אין לי ספק, כי חקר האמת הינו חלק מעשיית הצדק בנסיבות מקרה זה (ובכלל) ועל כן חשוב היה להפנות האב והמשיבה לבדיקת פוליגרף על מנת לאשש את גרסתם גם באמצעות כלי ראייתי זה שהוא כמובן אינו הראיה היחידה שלפניי המוכיחה כי מדובר בתלונת שווא ובעלילה של ממש. כאמור, לפני בית המשפט מונחים דיווחים אפוטי לדין ודבריה בדיונים בתיקים הקשורים מהם עולה מפורשות, כי הילדים התוודו בפניה שהמשיבה לא אלימה כלפיהם, לא פגעה בהם וכי האם מתעקשת ועומדת על כך כי המשיבה נהגה כלפיהם באלימות. בשיחת הילדים עם האפוטי לדין לא נמסרה כל האשמה או טענה כי המשיבה נוהגת באלימות כלפי מי מהילדים.

1.7.            יש לזכור כיצד "הכל התחיל", הרי האשמת האם את המשיבה הייתה בתחילה בכלל ביחס לבן הצעיר אלמוני (ראה בקשה ראשונה לצו הגנה) ואילו כעת, בבקשה הנוכחית טענתה היא לפגיעה בבן הבכור פלוני. הבן פלוני לא מפגין כל התנהגות חריגה בתחום המיני במוסדות החינוך או בפני גורמים אחרים. שינוי הגרסה של האם ביחס למיהות הילד שנפגע (ללא כל הסבר) מחזק את הטיעון של האב והמשיבה כי מדובר בתלונת שווא.

1.8.            כאמור, הילד פלוני עצמו אמר לאפוטי לדין בדיווח קודם שהוא אומר לאמו שהמשיבה לא עשתה לו דבר אך האם מתעקשת שהיא כן עשתה.

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

1.9.            לאור כל החומר שלפניי וכאשר זוהי גם עמדת כל הגורמים שנחשפו לתלונות האם, אני קובע בזה באופן ברור, חד משמעי, מפורש כי המשיבה לא פגעה מינית בילדים ולא הכתה אותם והתלונות כנגדה )וכנגד האב) הינן תלונות שווא כוזבות.

2.        לכאורה, ניתן היה לסיים הדיון בנקודה זו. אך לכאורה בלבד נאמר, משום שעסקינן בילדים שממשיכים להיפגע וגם באב ובמשיבה שנפגעו וממשיכים להיפגע כתוצאה מהתנהלות חסרת רסן של האם )ואמה) העושה שימוש בילדים. קריאה קודמת של בית המשפט לשירותי הרווחה לשקול כיצד להגן על הילדים למעשה לא הביאה לשינוי ההתנהלות של האם. נהפוך הוא, בית המשפט עד להחמרה בהתנהלות האם; אמנם נערכה ועדת תכנון טיפול ביום 24/9/19 שהתרתה כי אם לא יחול שינוי משמעותי בעירוב הילדים בסכסוך ותחול החמרה במצבם יישקלו נקיטת הליכי נזקקות ותתקיים ועדת מעקב תוך 6 חודשים.

ניתנו פסקי דין לצווי הגנה )שעדיין עומדים בתוקפם) אך גם דברים מפורשים שנקבעו בהם לא הועילו ולא מנעו מהאם לחזור ולהאשים את המשיבה בהתעללות מינית בילדים ואת האב בהכאתם.

גם צו הגנה שאסר על האם לערב את הילדים ולהמשיך להעלות טענות מסוג זה לא הועיל. יוער כי בקביעתי שמדובר בעלילת שווא בשילוב התלונות והבקשות הנוכחיות של האם )במשטרה, ובבית המשפט), יש גם משום הפרת הוראה חוקית שהיא פסק הדין שניתן בהליך השני שאוזכר בפסק דין זה.

ואם בכל אלה אין די, עולה כי בסוף השבוע שקדם למתן פסק הדין, לא הגיע הקטין למסגרות חינוך ולא שהה בבית האם אצל בבית סבתו. הסבתא ללא ידיעת האם )ולא כל שכן ידיעת האב) לא שלחה הקטין למסגרות חינוך. תחת זאת לקחה את הילד ביום 22/12/19 לבית החולים כדי שתיבדקנה טענותיה כי האב נוהג באלימות כלפיו. עו״ס בית החולים זימנה את האם כאפוטרופא לבית החולים כדי לשחרר את הילד.

על כן התשובה היא לא! לא ניתן לעצור כאן, קיימת חיוניות באקטיביות שיפוטית כדי לעצור את האם והסבתא מהמשך התנהלות זו.

3.        הכלים שעומדים לרשותי הם הוראות סעיפים 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א - 1991 ו- סעיף 68)א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב - 1962. אציין כי לא ניתן בזה צו הגנה בהליך שלפניי, שכן בקשת האם נדחית ועל כן יש קושי משפטי לחייבה בערובה או ליתן הוראות מכוח סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה )מה גם שספק אם מדובר בהוראות שיכלו לקדם משמעותית את שמירת טובת הילדים). אפתח בסוגיית הפיצוי ואתקדם לנקיטת האמצעים הזמניים להגנת הילדים.

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

4.        סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה לעיל קובע:

11. דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם:

(1)   הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;

(2)   פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

5.        מטרת החוק למניעת אלימות במשפחה הוא ליתן סעד מידי לבני המשפחה הנפגעים על ידי בני משפחתם. לשם השגת מטרה חשובה זו נוצר הכלי של צו הגנה בגדרו המחוקק אפשר לנפגע להגיש בקשה מידית ללא תשלום אגרה, להתייצב בפני שופטת מיד עם הגשת הבקשה ולקבל סעדים מרחיקי לכת אף במעמד צד אחד מקום שהוכח לכאורה כי מתקיימים תנאי החוק. ברם מן העבר השני ובעקבות צורך ממשי למנוע שימוש לרעה בהוראות החוק ומתוך הצורך לאזן באופן ראוי מול הנזקים העלולים להיגרם מבקשות סרק קבע המחוקק בסעיף 11 את סמכות בית המשפט להשית חיוב בהוצאות ואף לפסוק פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה. כפי שנפסק במקומות אחרים, המחוקק לא הגדיר את גובה הפיצוי והותיר אותו לשיקול דעת בית המשפט על מנת "להרחיק את השקר מהיכלי המשפט". תכליות פיצוי נוספות אני רואה לנכון לשאוב מדיני לשון הרע. הרלבנטיות לענייננו הינן תרופתיות - להשיב המצב לקדמותו בטרם נפגע שמו הטוב של הנפגע, החינוכיות - הרתעתיות - לחנך את הציבור ולהחדיר לתודעה כי שמו הטוב של אדם אינו הפקר וכי אין להגיש תלונות סרק ותכליות עונשיות - מקום שהבקשה, הפרסום או התלונה נעשו במטרה לפגוע.

6.        פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה משופעת דוגמאות של שימוש בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, כאשר ברובם המכריע של המקרים דובר על דחיית טענות של אלימות כנגד בת זוג או ילדים קטינים.

          ראו: ה״ט (י-ם) 49375-02-12 פלונית נ׳ פלוני, (5/7/12, פורסם בנבו - שם אם שהגישה בקשת צו הגנה בשם קטין כנגד אב וסב חויבה בתשלום 15,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים -20,000 ₪ הוצאות משפט - כבי השופט איתי כץ);

          ראו: ה״ט (י-ם) 33778-10-18 ב.ח. נ׳ מ.י, (15/11/18, פורסם בנבו - שם הושת חיוב בסך 12,000₪ על מבקשת הבקשה - כבי השופט פליקס גורודצקי);

          ראו: ה״ט (נצי) 14084-12-15 ג.מ.י. נ׳ כ.ב.א. (25/2/16, פורסם בנבו - שם חייבתי אם לפצות אב בסך 15000 ₪ בגין טענות סרק ותלונת שווא בדבר פגיעות פיסיות בקטינה) ;

          ראו: ה״ט (קרי) 51331-05-12 מ.ע. נ׳ ש.ע., (23/1/13, פורסם בנבו - שם חויבה אם שבדתה מלבה טענות של מעקב והטרדה של אב על רק ניסיון להעביר משמורת של קטינה בפיצוי בסך

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

4000 ₪ בלבד כיוון שהייתה מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי והליכי המשמורת עדיין מתנהלים - כב׳ השופט אריה נאמן).

         ראו: ה״ט )ב״ש) 241-05-12 א.מ. נ׳ פ.ר., )6/6/12, פורסם בנבו - שם חויבה מבקשת לפצות משיבות בסך 5000 ₪ כל אחת).

         ראו: תמ״ש )קר׳) 50123-03-11 ל.ס. נ׳ ל. א., )23/6/11, פורסם בנבו - שם נדחתה טענת בן זוג כלפי אשתו והוא חויב בפיצוי בסך 5000 ₪ - כב׳ השופט אריה נאמן).

         ראו: ה״ט )ראשל״צ) 24672-11 צ. א. נ׳ צ. א. , )20/11/12, פורסם בנבו - שם נקבע כי פגיעה מינית של המשיב ואחותו במי מהילדים לא הייתה ולא נבראה וכל מטרת בקשת צו ההגנה להשפיע על הליך מסוגלות הורית בתיק משמורת והמבקשת חויבה לשאת בהוצאות המשיב סך 10,000 ₪ לפצות המשיב ואחותו בסך 5000 ₪ כל אחד ולשלם לאוצר המדינה 2500 ₪)

         ראו: ה״ט 56508-12-12 )ראשל״צ) האם נ׳ האב, )3/1/13, פורסם בנבו - שם חויבה אם לשלם 5000 ₪ לאב בגין הוצאות משפט - כב׳ השופט נחשון פישר)

         ראו: ה״ט )כ״ס) 28132/02 פלונית נ׳ אלמוני, 7/9/04, פורסם בנבו - שם חויבה אם לשלם פיצוי בסך 5000 ₪ והוצאות משפט בסך 2500 ₪ כאשר טענותיה למעשים מגונים על ידי המשיב בקטין נדחו - כב׳ השופטת רבקה מקייס).

סבורני כי אף אחת מהדוגמאות אינה זהה למקרה שבפניי, בו מדובר בטענות קשות ביותר לפדופיליה והתעללות בילדים, כאשר צו הגנה קודם שהוא בגדר פסק דין חלוט קבע חד משמעית, כי אין ידיים ורגליים לטענות אלה, צו הגנה נוסף אסר על עירוב הילדים והמשך העלאת טענות בעניין זה ברבים מצד האם וחרף כל אלה פונה היא בבקשה הנוכחית ובתלונה למשטרה ואמה פונה אף היא למשטרה, לעו״ס ולבית החולים בטיעון שהקטין חווה אינוס ומעשי אלימות מצד האב ובת זוגו. המקרה שבפניי מצריך הדגשת הפן ההרתעתי, חינוכי ואף ענישתי של דובר השקר והעושה שימוש לרעה בילדים, בהליכי משפט ובתודעה המערכתית המיועדת להגן על קטינים מפני פגיעות מיניות ואלימות - תודעה שנוצלה לרעה על ידי האם.

7.         יש הטוענים כי הפיצויים הנפסקים בבתי המשפט לענייני משפחה נמוכים מדי ואינם מרתיעים מי שמעליל עלילות שווא מלהגיש בקשתם. יש הקוראים לפרסם ברבים פרטיהם של בעלי דין שמגישים תלונות שווא למען יוקעו בציבור. בנוסף נטען, כי משום מה אין המשטרה והפרקליטות ממצים את הדין עם מוסרי עדויות שקר באמצעות הגשת כתבי אישום כנגדם )ראו למשל : ד״ר יואב מאז״ה, תלונות שווא בגין עבירות מין ותלונות במשפחה, פורום קהלת 2016). אין ספק שיש מקום לשקול העלאת סכומי הפיצוי כלפי מתלונני שווא ומבקשי בקשות סרק בייחוד בנסיבות של טענות לפגיעה מינית בילדים קטינים מקום שהדבר לא היה ולא נברא. באשר

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

לפרסום שמות מתלונני תלונות שווא, איני סבור שהדבר נכון כי יש בכך משום פגיעה נוספת במי שחווה את הפרסום ולא כל שכן בילדים שבעקבות הפרסום עלולים הדברים הנוגעים להם להתפרסם ברבים. כך גם אני סבור, כי כאשר בית משפט קובע באופן מפורש שבקשת צו ההגנה ותלונות במשטרה שהוגשו הן תלונות סרק המבוססות על עדות שקר יש לפתוח בחקירה פלילית בגין מסירת עדות שקר )סעיפים 237, 239 ו-243 לחוק העונשין, התשל״ז - 1977).

כאמור מהעבר השני קיימת קריאה לשמור על עידוד הציבור להגיש תלונות ובקשות המגנות על שלום בני המשפחה וילדים קטינים בפרט ולהיזהר מחיובים קשים שיגרמו לתלונות אמת שלא להגיע לפתחן של רשויות אכיפת החוק. סבורני כי יש להסתייע בנוסחת האיזון שנקבעה על ידי כבי השופט עמית בפסק הדין בעניין דניאל )סעיפים 80-81) ולשקול פיצוי בהליך שלפניי בגין הנזקים הבלתי ממוניים שנגרמו למשיבה ולאב על הרף הגבוה ביותר.

8.        המקרה הנוכחי הוא מקרה זועק לשמיים של פגיעה בלתי הפיכה כמעט במשיבה ובאב. הטענות של האם הכתימו את המשיבה בפדופיליה. מדובר באשה נורמטיבית, אם צעירה בעצמה, גננת במקצועה, משתייכת למגזר החרדי שכל חטאה היה שנישאה לאב וחיה עמו. נישואי האב והמשיבה כמעט נהרסו, שמם הוכתם ברבים )האב בעצמו רב צעיר וידוע במקום מגוריו), הם חוששים להסתובב ברחוב, הם בחרדה מתמדת מפני תלונות במשטרה, הם נדרשים לתעד כל צעד ושעל בהתנהלותם, הם נדרשו לבלות בנפרד את סופי השבוע 7 חודשים בשל החשש שמא תעליל האם על המשיבה עלילות שווא, בחדר הלידה הם שמעו דברים קשים פרי הסתה של האם את הילדים. הם אף זקוקים לטיפול נפשי לאיחוי הקרעים ולהטבת מצבם. בכל אלה שוכנעתי לא פחות מששוכנעתי כי בקשת האם היא בקשת סרק כוזבת. סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה מצדיק ואף מחייבני בנסיבות העניין לשקול פיצוי משמעותי ולא פיצוי של מה בכך.

9.        האם הינה חולת סכיזופרניה )שסעת). בעבר סבלה מהפרעות בתפישה וממצב פסיכוטי. בעברה הרחוק עברה התעללות מינית. כיום היא אינה מטופלת תרופתית. היא אינה במצב פסיכוטי, ללא מחשבות שווא או תכני ייאוש, תובנתה ושיפוטה תקינים. האם עלי לקחת בחשבון את מחלתה? אולי העלילה בשל העובדה שהיא חולה? אולי היא מאמינה במלוא מאודה בדברים שלא התרחשו בגלל מחלתה? התשובה היא שלילית ממספר טעמים: ראשית, זהו ההליך השלישי לפי חוק למניעת אלימות במשפחה. שנית, בהליכים קודמים כבר קבעתי כי לא היו דברים מעולם ביחס לטענותיה והיא הוזהרה לבל תשוב ותעליל. שלישית, ייתכן ואם הייתה מטופלת תרופתית היו פני הדברים שונים אך היא בוחרת שלא להיות מטופלת תרופתית. רביעית נראה כי היא מונעת שנאה, קנאה ואי השלמה ויכולת קבלה של עובדת הנישואין של האב והולדת ילדה מקשר זה. לא נראה כי המחלה היא הגורם המרכזי לתלונות השווא )לא היא ולא באת כוחה טענו כך במהלך כל ההליכים).

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

10.    קשה גם לקבל הטיעון, כי האם עצמה הגישה התלונות בתם לב או כי האמינה בתם לב בקיומן. הרי ביום קבלת צו ההגנה במעמד צד אחד עמדה על כך שיתקיימו הסדרי שהות של הילדים עם אביהם. איזו אם הדואגת לגונן על ילדיה וחוששת שמא הם חווים התעללות פיזית ומינית, המקבלת צו הגנה לטובתה לא תדווח על כך לאב, לא תמנע זמני שהות מכוח צו הגנה שקיבלה ואף תבקש כי יתקיימו הסדרי השהות? כל המהלכים של האם מלמדים על תכנון, על רצון להעליל עלילה ואין מדובר בהליכים ובתלונות בתם לב.

11.    לפיכך, על הפיצוי להיות משמעותי ולשאוב שיעורו מסכומים שאינם מצריכים הוכחת נזק כמו למשל סכומי פיצוי של 50,000 ₪ או כפל במקרה של הוכחת זדון בפרסום וראו סעיפים 7א)ב), 7א)ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה - 1965 )שכן גם הנזקים דומים וכך גם תכליות הפיצוי).

12.    נסיבותיו החמורות של מקרה זה ותכליות הפיצוי עליהן עמדתי לעיל )כפרשנות של סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ״א - 1991 מביאים אותי לכלל מסקנה כי יש לחייב את האם לפצות את המשיבה בהליך זה בסך 50,000 ₪ ואת האב בסך 25,000 ₪.

13.    כאמור, בפיצוי אין די. יש צורך בהתערבות באוטונומיה ההורית של האם בכל הנוגע לטיפול, החזקה, ושהות הילדים. על ההתערבות להיות מידית, משמעותית וכזו שתוכל להבטיח שימור קשר של הילדים עם אמם אליהם הם קשורים, אך צמצום עד כדי מזעור האפשרות שלה להמשיך ולפגוע בטובתם באמצעות הסתתם כנגד האב והמשיבה ושתילת זיכרונות וידיעות במוחם שלא קיימים. המקרה הנוכחי הוא המחשה ברורה של נזקי עירוב ילדים בסכסוך הורי בעצימות גבוהה בו האם גוררת את הילדים לסכסוך בעל כורחם תוך שימוש בהם להשגת מטרותיה. במקרה הנוכחי, השימוש כלל האשמות של פגיעות מיניות מצד המשיבה ופגיעות אלימות מצד האב. מדובר בהתנהלות מזיקה ומעוולת כלפי הילדים המעמידה אותם בפני סיכון התפתחותי מובהק ראו:

      Bernet, W., Wamboldt, M. Z., & Narrow, W. E. (2016). Child affected by parental relationship distress. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 55(7), 571-579.

      Dallam, S. J., & Silberg, J. L. (2006). Myths that place children at risk during custody disputes. Sexual Assault Report, 9(3), 33-47.

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

Kuehnle, K., & Kirkpatrick, H. D. (2005). Evaluating allegations of child sexual abuse within complex child custody cases. Journal of Child Custody, 2(3), 3-39.

.

חודשים ארוכים עוברים ואין שינוי לטובה בהתנהלות האם, אלא אף החמרה. האב מנגד מורתע מלפעול לשינוי הסדרי משמורת ואף הוא נראה כמי שחושש מלקבל הילדים למשמורתו החלקית או המלאה או להרחיב זמני שהות בשל החשש מפני תלונות ובקשות שווא. האב כבר הביע עמדתו בוועדת תכנון טיפול כי יש לצמצם זמני שהות של הילדים באמצעות השמתם באומנה יומית או סידור מוסדי אחר בקהילה בשעות הצהריים. הבהרתי, כי איני מקבל זאת. טובת הילדים תיפגע בחלופה זו. אני מבהיר זאת שוב.

הדרך שנראית בעיני בית המשפט מתאימה להתערבות וטיפול הינה הרחבה משמעותית של זמני שהות של הילדים עם אביהם וצמצום משמעותי של הילדים עם האם בביתה, חיוב האם בטיפול פסיכיאטרי מתאים והדרכה הורית ומעקב אינטנסיבי של רשויות הרווחה תוך הבהרה מראש: היה והסימפטומים של הסתה, ניכור ועלילות שווא מצד האם יחזרו על עצמם, יישנו, לא יפחתו בעצימותם, כך יצומצם הקשר של הילדים עם האם וזמני שהות יהיו מפוקחים יותר. היה ותהיה ירידה משמעותית בסימפטומים, זמני שהות של הילדים עם אמם ינורמלו, יעובו והפיקוח יוסר. בהקשר זה ברור לי הקושי של האב ואשתו להיערך בהתאם, בייחוד לאור לידת בתם המשותפת ובוודאי נוכח ההאשמות המוטחות בהם תדיר כמו גם הבושה המלווה אותם בסביבתם הקרובה - אך לא זו בלבד שאין מנוס, הם נוכחים כעת, כי בית המשפט מגן גם על שמם הטוב. צו השעה מחייב שינויים משמעותיים בהסדרים ובמציאות הקיימת ולא ניתן להמתין עוד או לשקול העמדת צרכיהם האישיים של ההורים על פני צרכי הילדים.

14.    בנוסף, אני רואה לנכון להגביל את הקשר של הילדים עם סבתם ולהתנות המשכו בחתימתה על ערבות עצמית תוך 7 ימים מהיום על סך 50,000 ₪, לפיה לא תיקח מי מהילדים לבית חולים, רופא או עו״ס ללא אישור שני ההורים בכתב ולא תתערב בסכסוך שבין ההורים בכל דרך ו/או אופן ולא תסית כנגד האב ו/או המשיבה בכל דרך ו/או אופן.

15.    לאור כל האמור והמפורט לעיל מורה בית המשפט כדלהלן:

15.1.        בקשת צו ההגנה של האם נדחית ובית המשפט קובע כי מדובר בבקשה שקרית וכי האם העלילה על האב והמשיבה עלילות כזב קשות, חמורות ושקריות שלא התרחשו.

15.2.        בית המשפט רואה בהתנהלות האם גם הפרת הוראה חוקית והפרת צו הגנה קודם שניתן על ידו בהליך מחודש יולי 2019 (ה׳׳ט 28057-07-19).


 

ה״ט 47671-11-19 פלונית ואח׳ נ׳ אלמונית

תיק חיצוני:

15.3.         אני עושה שימוש בסמכותי לפי סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה לעיל ומשית על האם היא המבקשת חיוב שיפוטי לפצות את המשיבה בסך 50,000 ש״ח ואת האב בסך 25,000 ₪ וזאת בתוך 14 יום מהיום.

15.4.         אני מחייב את האם בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 5000 ₪.

15.5.         אני רואה לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב - 1962 כדלהלן:

15.5.1.            מורה בזה כי הילדים ישהו עם אביהם והמשיבה 3 ימים בשבוע - בימים ב׳, ד׳ ה׳ ובכל סוף שבוע שני מיום שישי עד יום ראשון (איסוף ממוסדות חינוך והחזרה למוסדות חינוך). ביתר הזמנים ישהו הילדים עם האם.

15.5.2.            מחייב את ההורים לשתף פעולה עם עו״ס לסדרי דין ולחוק הנוער בעיריית *** ולהשתלב בהדרכה הורית.

15.5.3.            מורה לעו״ס לסדרי דין לקבוע תוכנית התערבות טיפולית אינטנסיבית בכל הנוגע למצבה של האם והקשר שלה עם הילדים ולדווח על כך תוך 30 יום מהיום בתיק זה.

15.5.4.            אוסר על הסדרי שהות של הילדים עם הסבתא מצד האם עד לחתימת ערבות עצמית מטעמה על סך 50,000 ₪ בתוך 7 ימים כאמור בסעיף 23 לעיל.

15.5.5.            באם כל האמור לעיל לא יסייע לשיפור מידי במצב הילדים ובהתנהלות האם, תשקול העו״ס לחוק הנוער נקיטת הליכי נזקקות ותשקול העו״ס לסדרי דין להגביל הקשר של האם עם הילדים לקשר עם פיקוח בלבד.

15.6.         אני מורה על המצאת פסק הדין לפרקליטות מחוז צפון שתשקול מתן היתר לחקירה מתאימה בהתאם להנחיה 2.5. להנחיות פרקליט המדינה בדבר "מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד״ ובפרט הוראת סעיפים 7-9 שבה )עדכון אחרון: י״א באדר ב׳ התשע״ו, 21/3/2016).

המזכירות תמציא לצדדים, לאפוט׳ לדין, לעו״ס לסדרי דין ולעו״ס לחוק הנוער, לפרקליטות מחוז צפון ולמרכז לגביית קנסות ותעקוב.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

 

 

 

 

 

 

דרג את הכתבהדירוג כתבה תלונות האם במשטרה ובקשות האם לצווי הגנה עבור הילדים הינן תלונות שווא ובקשות שווא שקריות: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד