האם בקשה למתן צו אימוץ יכולה לשמש להקניית מעמד בישראל לקטינה ולאמה?

ביום XX/XX/XX הוגשה על ידי התובעים תביעה (בהסכמת אביה הביולוגי של הקטינה), לאימוץ הקטינה על ידי התובע 1 (ייקרא להלן: "התובע").

כעולה מכתב התביעה, הקטינה ילידת XX/XX/XX. התובע נשוי לאמה הביולוגית של הקטינה, התובעת 2 (תיקרא להלן: "התובעת/מאס") ולהם ילדים משותפים.

בנסיבות אלה, הואיל והתובע מגדל את הקטינה, בהסכמת התובעת וכן בהסכמת אביה הביולוגי של הקטינה, עתרו התובעים לבית המשפט למתן צו אימוץ לפיו הקטינה הינה בתו של התובע.

בהמשך לתגובת ב״כ הנתבעת מיום XX/XX/XX הגישו התובעים חוות דעת מומחה לעניין הדין הזר, לפיה הסכמת האב הביולוגי של הקטינה לאימוצה על ידי התובע ניתנה לפי דין המקום בו ניתנה ההסכמה.

ביום XX/XX/XX התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. במועד זה הוגשה תגובת הנתבעת לבקשה למתן צו אימוץ.

בתגובה נטען כי אמה של הקטינה נמצאת בתחילתו של ההליך המדורג לעניין מעמדה כבת זוגו של התובע, בשלביו הראשוניים ביותר של ההליך כאמור (הקטינה והאם תושבות ארעיות במעמד א/5).

על כן, לטענת הנתבעת, אין מקום בשלב זה לאשר אימוץ הקטינה על ידי התובע, שכן כתוצאה מכך, תקבל הקטינה אזרחות ישראלית, דבר העלול להשפיע על מעמד אמה של הקטינה.

לטענת הנתבעת, אין מקום לאשר אימוץ אשר מטרתו הקניית מעמד בישראל, שכן משמעות הדבר היא עקיפת נהלי משרד הפנים. לעמדת הפרקליטות, רק בתום ההליך המדורג ניתן יהיה לשוב ולדון בשאלת האימוץ לגופה.

במהלך הדיון כאמור, חזרו הצדדים על עמדותיהם בכתב. ב״כ התובעים הוסיפה וטענה כי לבית המשפט סמכות לפעול מתוך ראיית טובת הקטינה, אשר מרגישה שונה מאחיה הגדלים יחד איתה. ב״כ התובעים הצהירה והתחייבה בשם התובעים כי עם קבלת צו האימוץ, התובעים לא יבקשו מתן אזרחות ישראלית לקטינה, זאת עד להסדרת מעמדה של התובעת.

ב״כ הנתבעת חזרה על עמדתה והוסיפה שגם אם כוונת התובעים איננה הסדרת מעמד האם בארץ, בפועל, אם תאומץ הקטינה ישתנה המעמד שלה בארץ וכפועל יוצא מכך, ישתנה גם מעמדה של אמה בארץ. לעמדתה, אין מקום לאפשר זאת וכשיבשילו התנאים, לאחר השלמת ההליך המדורג, ניתן יהיה לשוב ולבחון הבקשה ככל בקשת אימוץ אחרת.

יוער כי ביום XX/XX/XX בתיק X, עתר התובע לבית המשפט !OMc בבקשה למינויו כאפוטי נוסף לקטינה.

בסופו של יום ההליך נמחק בשל העובדה שהוגשה בקשה למתן צו אימוץ, נשוא ההליך שבפניי.

בפועל, הקטינה מתגוררת עם התובעים, שניהם מגדלים אותה ואין כל הכרח במתן צו האימוץ לצורך המשך גידולה על ידי שני התובעים. יחד עם זאת, ככל שהדבר נדרש, יהיו התובעים רשאים לחדש בקשתם, במסגרת תובענה חדשה, למינוי התובע כאפוט׳ נוסף לקטינה.

מכל מקום, בשלב זה, למניעת מצב של היעדר הקבלה בין מעמדה של הקטינה לבין מעמד האם, על מנת שלא ליצור מצב שהקניית מעמד בארץ לקטינה תקנה מעמד לאם או לחילופין ליצור מצב אבסורדי בו תורחק אם הקטינה מהארץ והקטינה תישאר בארץ עם המבקש, יש להמתין עד להשלמת ההליך המדורג.

בית המשפט רואה עין בעין עם הפרקליטות את העמדה לפיה אין מקום לאפשר מצב דברים לפיו בקשה למתן צו אימוץ תשמש מעקף להקניית מעמד בישראל לקטינה ולאמה.

נוכח האמור לעיל, בשלב זה הבקשה נדחית. התובעים יהיו רשאים לפנות שנית לבית המשפט בבקשה למתן צו אימוץ בתום ההליך המדורג. מובן כי אין בהחלטתי זו כדי להביע עמדה לעניין קיצור תקופת ההליך המדורג, שאלה אשר איננה בסמכותו של בית משפט זה.

זמזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגוד התיק.

:יתן והודע היום, ב״ה שבט תש״פ (23 פברואר 2020) בהעדר הצדדים.