חיפושדלג חיפוש
En
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
דיני משפחהדלג דיני משפחה
תוכן מרכזי בעמודדלג תוכן מרכזי בעמוד

פס"ד בעניין אימוץ קטין בידי בת הזוג של אביו, לאחר מות אימו

האם יש להכריז על ילד שאמו נפטרה (בהיותו בן 7 שנים) כבר אימוץ כלפיה כדי שיימסר
לאימוץ לבת הזוג של אביו ומהו מאזן התועלות אל מול הנזקים והסיכונים שביצירת נרטיב הורי
חדש שכזה?

 

הרקע הרלבנטי והשתלשלות ההליכים:

האב אלמוני היה נשוי לאמא הביולוגית ונולדו להם שני ילדים:
האחות ילידת 17/1/2001 והקטין יליד 31/3/2005 .

 

האמא הביולוגית חלתה במחלת הסרטן והתמודדה איתה שנים ארוכות עד אשר הכריעה אותה המחלה בשנת 2012.

 

אין חולק כי האמא הביולוגית הייתה אם למופת לשני הילדים האחות והקטין ולשניהם התקשרות, חיבור, וזיכרונות חיוביים רבים ממנה. אציין כבר כעת, כי הקטין היה בגיל 7 עת נפטרה אמו ואילו האחות הייתה בת 11 שנים.

 

המבקשת הינה ילידת 8 אם לילד מנישואין קודמים מתארת רצון לאמץ את הילדים ובתסקיר נרשם, כי היא מבקשת לדאוג לעתידם ורוצה שיקבלו זכויות של בני קיבוץ.


 

השירות למען הילד התנגד לאימוצה של האחות לאור המפורט בתסקיר ושעה שלדבריו המשמעות החוקית של האימוץ אמורה לתת תוקף למציאות קיימת.

 

בבקשת אימוץ קיימת משמעות עמוקה מבחינה רגשית, המבטאת קשר קרוב ואמיתי בין מי שמבקש לאמץ לבין הילד מעבר לסוגיה הטכנית. הקשר בין האחות למבקשת אינו מצדיק בנסיבות העניין לגישת השירות למען הילד מהלך כה משמעותי בדמות אימוץ.


חשוב לבית המשפט לציין מדברי האחות בתסקיר ולפיהם : ''מרגישה ''שבוגדת'' באמת באמה המנוחה באם תאומץ ע''י המבקשתיי (עמי 3 לתסקיר). 

 

הנרטיב  של  המקרה  הנוכחי  אינו  נרטיב  של  הליכי  אימוץ  קלאסיים  :  

להבדיל  מאימוץ  קלאסי  שבו  הנרטיב  אליו  גדל  הילד  הוא  של  אימוץ  והשתייכות  להורים  האומנים    מאמצים  מקום  שהשורש  של  הילד  למעשה  דחה  אותו (בין אם  ההורה  הביולוגי  לא  יכול  היה  לגדלו  וביו  אם  לא  רצה  וביו  אם  שניהם  גם  יחד). במקרה  הנוכחי,  האם  המנוחה  לא  ביקשה  למסור  את  הקטין  לאימוץ. 

 

היא  לא  הותירה  צוואה  שכזו  או  מסמך  הבעת  רצון  שכזה  הגם  שהייתה  חולה  במחלה  קשה  והייתה  מודעת  לכן.  איו  חולק,  כי  לקטין  הייתה  התקשרות  עם  אמו  המנוחה  במובנה  •הבולביאני'  ואמו  היא  חלק  ממנו.  חלק  מזהותו. 

 

השורש  צריך  להישמר  לא  להיעקר,  לא  להימחק  ולא  להיות  מוחלף.  השורש  לעולם  נשאר,  גם  אם  קמל  או  דהה. 

 

 להשפעת  הקשר  של  הילד  עם  דמויות  מטפלות  דומיננטיות  בשנים  הראשונות  לחייו  השפעה  דרמטית  על  חייו  ועיצוב  אישיותו  . 

 

השפעה  זו  צריכה  לצעוד  יד  ביד  עם  הנרטיב  של  הילד  בתהליך  התבגרותו  המאוחר  יותר  גם  כאשר  הוא  חווה  אסון,  אבל  או  פרידה  מדמות  מטפלת  חשובה.  החלפת  הנרטיב  המקורי  של  הילד  בנרטיב  חדש בין  השאר  באמצעות  תווית  האימוץ(  אינה  מתיישבת  עם  טובת  הילד  ועם  הליך  התפתחותי  בריא  של  הכרה  באבל  ובאבדן  והתמודדות  תדירה  עמו  ולא  הדחקתו  או  מחיקתו. 

 

 

על  הקושי  של  משפחה  שלובה  מורכבת: 

המשפחה  של  המבקשת,  אב,  ילדיהם  והקטין  והאחות  חינה  משפחה  מורכבת.  מדובר  בתופעה  שכיחה  שהופכת  לרווחת  יותר  ויותר  במציאות  המודרנית  שבה  שיעור  הגירושין  והפרידות  נמצא  בעליה  מתמדת .

 

לפי  סקרים,  בארה"ב,  מחצית  מילדי  הגירושין  חיים  עם  בן  זוג  של  הורה  שאינו  ההורה  הביולוגי  שלהם. 

 

המחקר  מלמד,  כי  ילדי  גירושין  דיווחו  בבגרותם  כי  יותר  משחוויית  גירושין  הייתה  קשה  עבורם,  עובדת  הנישואין  מחדש  של  הוריהם  הייתה  קשה  עוד  יותר.

 

ממצא  זה  מלמד  כי  ילדים  מתקשים  לעתים  לקבל  את  נוכחות  בן או  בת  הזוג  החדשים  בשל  תהליכי  נאמנות,  הזדהות  טבעית  והפנמת  חשיבות  ההורה  הביולוגי  בחייהם. 

 

קושי  זה  הינו  מובן  מאליו  בטבעיותו  לאור  הפנמתו  של  ההורה  הביולוגי  כהורה  גבוה  בהיררכיית  ההתקשרות  של  הילד  והעדפתו  הברורה  על  פכי  דמויות  אחרות.

 

 

הקשר  המשפחתי  הממושך  ביותר  שיש  לאדם  מבחינת  הזמן  היכר  הקשר  שיש  לאדם  עם  אחיו  או  אחותו  .  הוא  מתחיל  מהלידה  ומסתיים  בפטירה  מי  מהם  ובדרך  כלל  הוא  ארוך  יותר  מהקשר  ההורי .

 

זה  קשר  הכולל  חוויות  משותפות,  מקור  לחיקוי  חברויות,  התכסויות,  זכרונות  והזדהות  ושייכות.  מבחינה  פסיכולוגית  ובהקשר  לענייו  שלפניי  חשוב  לצייו  המחקר  שלפיו  התמיכה  האחאית  היא  בעלת  אפקט  מגן  במהלך  משברים  משפחתיים  ואירועי  חיים  מלחיצים.

 

 

אין  ספק,  כי  שיקולי  האחאות  אינם  זהים  במשקלם  לשיקולי  או  לחשיבות  יחסי  ההורות. 


עם  זאת  מדובר  בשיקולים  ההולכים  וצוברים  הכרה  ככאלה  המצדיקים  הגנה  משפטית ראו  זפרן  "אחים  ואחיות  במשפט"  לעיל.

 

ביטוי  למגמה  זו  של  הכרה  והכללת  חשיבות  יחסי  האחאות  בקביעת  "טובת  הילד מצאנו  גם  בפסיקת  בתי  המשפט  לענייני  משפחה  מהעת  האחרונה. 

 

כך  למשל,  הדגישה  כבו  השופטת  הילה  גורביץ'  שיינפלד  את  חשיבות  תחושת  האחאות  במסגרת  קביעת  טובת  הילד  בהליכים  משפטיים  הנוגעים  לו.

 

באותו  מקרה  עמדה  על  הפרק  שאלת  משמורת  של  שכי  קטינים  שנולדו  במשפחה  חד  מינית,  כאשר  ביחס  לאחד  מהם  ניתן  צו  אימוץ  וביחס  לאחר  שנולד  לאחר  פרידת  האמהות  זו  מזו  והאם  הביולוגית  לא  אפשרה  קשר  לבת  הזוג  לשעבר  עם  אותו  קטין. 

 

מבלי  להידרש  לשאלת  ההורות  ולאחר  הסתמכות  על  חוות  דעת  פסיכולוגית  מקצועית  כקבע  באותו  פסק  דין.

דרג את הכתבהדירוג כתבה פס"ד בעניין אימוץ קטין בידי בת הזוג של אביו, לאחר מות אימו: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג צור קשר

צור קשר

checked
יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד