חיפושדלג על חיפוש
En
עורך דין משפחה וגירושין בתל אביבדלג על עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב.   טלפון: 03-6161535  נייד: 0544705733  Email: office@rotenberglaw.co.il

צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משמורת משותפתדלג על משמורת משותפת
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

החלטה בבקשה לעיכוב החזרת קטין שנלקח מאמו

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב׳ השופטת ר׳ קודלר- עיאש) מיום 4.4.2020. בהחלטה נשוא הבקשה הורה בית המשפט כי עד ליום 6.4.2020 יימסר הקטין *** (להלן: ״הקטין״) מהמבקש לידי אמו - המשיבה 1.

רקע

ביום 29.1.2020 ילדה המשיבה 1, *** (להלן: ״המשיבה״) את הקטין בבית החולים ***.

המשיבה היא רווקה ילידת 1977, תושבת ***, אם לשני קטינים נוספים, המתגוררת ב*** מתוקף זכאותה לסל שיקום לנפגעי נפש בקהילה, ומתקיימת מקצבת נכות.

המבקש - אביו הנטען של הקטין - הוא רווק ילידת 1974, שאין לו ילדים מלבד הקטין. המבקש במקור מ***, שם עבד בעירייה ב***. לאחר מכן התגורר ב*** ולקראת לידת הקטין חזר להתגורר סמוך להוריו ב*** ולדבריו הוא עוסק במיסטיקה וקריאה בקלפים.


המבקש והמשיבה הכירו ביוני 2018 בפורום אינטרנטי וחתמו על הסכם הורות משותפת. הקטין בא לעולם ככל הנראה בעזרת טיפול הפרייה ותרומת ביצית שהתקיימו באוקראינה.

מאז שחרורו מבית החולים, הקטין נמצא בחזקתם של המבקש והוריו ב***.

ביום 27.2.2020 הגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בקשה ליישוב סכסוך ו״בקשה בהולה להשבת קטין חטוף". בבקשה נטען כי הקטין נולד לאחר שהמשיבה והמבקש הגיעו להבנות והסכמות ביניהם בהתאם ל"הסכם הורות" שנערך בבית המשפט (אך לא קיבל תוקף של פסק דין).

על פי הסכם ההורות שצורף לבקשה (הסכם מיום 27.8.2018), הצדדים היו מעוניינים להביא בצוותא לעולם ילד/ים ולשמש להם כאם וכאב וביקשו לקבוע את התנאים להורותם המשותפת (ללא זוגיות או ניהול משק בית משותף). על פי ההסכם, עד מלאת חצי שנה יגדל הילד המשותף אצל האם ולאחר מכן יגדל בהורות משותפת.

בבקשה נטען כי מיד עם לידת הקטין הגיעו המשיב ובני משפחתו אל בית החולים. כיוון שהמשיבה מוכרת לרשויות הרווחה, והודע לפקידת הסעד המטפלת במשיבה כי המשיבה ילדה, הגיעה פקדת הסעד הגב׳ רוני חן לבית החולים כדי לבקרה ולבחון את מצב הקטין והמשיבה. יומיים לאחר הלידה שוחררו המשיבה והקטין לביתם, אך על פי הנטען, מיד עם השחרור נטל המבקש את התינוק בכוח ותוך הטלת אימה על המשיבה, גנב לה את תעודת הלידה ונסע לבית הוריו ב*** יחד עם הקטין, כשהוא מוריד את המבקשת בביתה ונוסע במהרה מהמקום. המשיבה, כך נטען, פנתה מיד אל פקידת הסעד וביקשה סיוע בהשבת בנה לחיקה.

על פי הבקשה, שמונה ימים לאחר הלידה התקיימה ברית לתינוק ב***. המשיבה הגיעה לברית אך במהלך הברית המבקש ובני משפחתו לו אפשרו לה להתקרב אל התינוק ומנעו ממנה לשוב לביתה עם בנה. המבקשת טענה כי בהמלצת גורמי הטיפול פנתה פעמיים למשטרת ישראל על מנת להגיש תלונה אך דבר לא נעשה מצד המשטרה.

עוד נטען בבקשה כי בימים האחרונים המשיבה ניסתה להגיע להבנות עם המבקש אך הדבר לא צלח. לטענתה קיבלה איומים מהמבקש ומשפחתו, בין היתר על מנת שתגיע למשרד הפנים לרשום את המבקש כאבי הקטין.

בהחלטה מיום 27.2.2020 קבע בית המשפט כי עד להחלטה אחרת הקטין יהיה בחזקתה של האם ובפיקוח עו״ס לחוק נוער, והורה למשטרה לסייע בביצוע ההחלטה.

למחרת, 28.2.2020, הוגש עדכון דחוף מטעם עו״ס עירונית לחוק הנוער ב***. בעדכון נמסר כי המשיבה מוכרת לשירותי הרווחה ב*** מספר שנים ומטופלת באופן אינטנסיבי בגין קשיים בתפקודה ההורי ובגין קשיים נפשיים. נמסר כי למשיבה שני ילדים נוספים. בעניין בנה בן העשר ניתן צו הוצאה ממשמורת לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) והוא נמצא מזה כשנתיים בפנימייה. הבת בת ה- 15 מטופלת ע״י המשיבה ללא צו, אך המשיבה מדווחת על קשיים.

בעדכון נמסר כי לאחר הלידה המשיבה הביעה אמביוולנטיות רבה לגבי רצונה לגדל את בנה, לא ברור אם האמביוולנטיות היא כתוצאה מחשש שלה מתגובת הטוען לאבהות (המבקש) או שמא מדובר בקשיים אובייקטיביים.

בעדכון נמסר גם כי נשלחה עו״ס חוק נוער מ*** לבדוק ולהתרשם מהמבקש והוריו והתרשמה כי המשפחה ערוכה לקבלת הקטין.

על פי העדכון, לאחר הלידה, לשאלת העו״ס בדבר רצונה של המשיבה באשר לקטין, היא אמרה שאינה יכולה לקבלו מיד לאחר הלידה מאחר והיא חלשה מהלידה, הקטין יצא לביתו של המבקש בצפון והמבקש הבטיח לה כי תגיע לצפון לקראת הברית ותשהה עם הקטין מספר ימים על פי רצונה. המבקש, לדברי המשיבה, לא עמד בהבטחותיו ולא אפשר לה לטפל בתינוק. לאחר מכן המשיבה הגיעה למחלקה לשירותים חברתיים ב*** כמעט מדי יום, מסרה שמרגישה מאוימת מצד המבקש ומשפחתו שדורשים ממנה לחתום על הסכמה למשמרות של המבקש. בעדכון נמסר כי למיטב ידיעת הרווחה, המשיבה לא התארגנה בביתה כלל לקבלת הקטין לטיפולה.

נמסר בעדכון כי בהתייעצות גורמי הרווחה ב*** וב*** הוחלט כי "לאור סימני השאלה באשר למסוגלות האם לקלוט את הקטין באופן מיידי למשמורתה ובכלל לגבי יכולותיה וכן אמירתה כי בכל מקרה לא מתכוונת להגיע לקחת הקטין היום, הוחלט כי יש צורך בהוצאת צו חירום, שיאפשר להורי הטוען לאבהות להחזיקו באופן חוקי". צו החירום הוצא ע״י עו״ס חוק נוער מ***, במסגרתו הוצא הקטין ממשמורת אמו והועבר למשמורת רשות הסעד, שקבעה כי הקטין ישהה בבית הורי המבקש עד להחלטה אחרת.

בצו החירום נרשם כי העובדות עליהן התבססה נקיטת אמצעי החירום הם:

״ביקור בית שנערך בין השעות 19:15 ל 21:45 ביום 27.2.20. הבית ערוך לצרכיו של הקטין. המשפחה שטיפלה בו העניקה לו חום ואהבה והביעה רצון ויכולת להמשיך לדאוג לכל צרכיו".

ב״כ המשיבה הודיעה (ביום 1.3.2020) כי עו״ס חוק הנוער החליטה לעכב את העברת הקטין על דעת עצמה, והמבקש אינו חדל לאיים ולהטיל מורא על המשיבה.

ב״כ המבקש הגישה באותו יום "בקשה דחופה ובהולה להורות למשרד הפנים לעדכן מרשם האוכלוסין". בבקשה נמסר כי הצדדים הכירו ביוני 2018 בפורומים שונים באינטרנט, במטרה להביא ילד משותף לעולם ולגדלו ב*** בהורות משותפת. הם חתמו על הסכם והחלו בהליכים רפואיים להפריה וכניסה להריון. לאחר כמה נסיונות הפריה שלא צלחו, יצאו הצדדים יחד להמשיך טיפוליו פוריות באוקראינה. המבקש נתן זרע וליווה את התהליך. המשיבה הרתה וביום 21.1.2020 נולד הקטין בבית החולים ***.

לטענת ב"כ המבקש, מיד אחרי הלידה גדשו את מחלקת היולדות עובדים סוציאליות והוצמדה עו"ס מלווה למשיבה ולקטין. המבקש נדהם ובמהרה התברר לו שהמשיבה מוכרת לרווחה ולמערכת הבריאות, היא מתמודדת עם הפרעה נפשית ואין לה יכולת או מסוגלות הורית. במעמד זה התברר למבקש, כך נטען, לראשונה כי למשיבה קטינים נוספים אשר נדדו לאורך החיים בין משפחות אומנה ופנימיות, הם מוכרזים כקטינים נזקקים ומצויים תחת השגחת בית המשפט לנוער.

בבקשה נטען כי המשיבה חתמה בבית החולים על טופס הצהרה לפיו הקטין יגדל אצל המבקש. המבקש שחרר את הקטין מבית החולים בליווי עו"ס שירותי הרווחה *** והוא אשר מגדל ומטפח את הקטין, כאשר הקטין מקבל את כל צרכיו והוא מאושר ונינוח בזרועות אביו. נמסר כי המבקש ערך לקטין ברית והמשיבה נכחה באירוע.

בבקשה נטען כי המשיבה במצב נפשי קשה ועגום, אינה מחזיקה את הקטין, אינה מבקרת אותו, ואינה מעוניינת כלל בהחזקתו.

לגבי רישום האבהות, נכתב בבקשה כי ביום 18.2.2020 המבקש והמשיבה ניגשו למשרד הפנים וחתמו בהסכמה על טופס הכרה באבהות והציגו בפני פקיד משרד הפנים ראיות לעצם האבהות. הם חתמו גם כי שם המשפחה של הקטין יהיה כשם המבקש - ***. נטען כי הצדדים עשו כל שנדרש כדי להסדיר את הרישום אך הדבר טרם בוצע על ידי משרד הפנים. המבקש ביקש מבית המשפט להורות למשרד הפנים להסדיר את הרישום ולחלופין ליתן צו לביצוע בדיקת סיווג רקמות.

בית המשפט לעניני משפחה הורה על מחיקת הבקשה על הסף, משום שמשרד הפנים אינו צד להליך יישוב הסכסוך.

המשיבה מצידה חזרה והודיעה כי היא מעוניינת לגדל את הקטין. היא הצהירה כי היא מטופלת באופן קבוע והיא מאוזנת. המשיבה צרפה מכתב מהרופא המטפל, ד״ר תמר כוסף, אשר בדקה את המשיבה ביום 5.2.2020, ובו נכתב בין היתר:

"לסיכום, מדובר באשה הלוקה בהפרעה סכיזואפקטיבית, כעת במצב סטרס משמעותי לאור לקיחת התינוק ע״י אביו ואי בהירות לגבי ההמשך. בבדיקתה ללא סימני החמרה אפקטיבית או פסיכוטית, ללא מסוכנות פיזית ומיידית.

לאור זאת נראה כי אין דחיפות כעת לשוב לטיפול תרופתי, אם כי יש להמשיך מעקב צמוד ותכוף וחזרה לטיפול במקרה החמרה. כמו כן אבקש לציין כי יש לשים לב לעובדה כי למרות הסטרס המשמעותי, אין החמרה במצבה הנפשי, והיא יכולה להביע רצונה באופן חופשי".

במכתב תוארה הלידה הקשה שעברה המשיבה וצוין כי המשיבה אינה נוטלת כל טיפול תרופתי מזה כחודשיים בשל רצונה להניק.

ביום 5.3.2020 הגישה עו״ס לחוק הנוער בקשה למתן החלטת ביניים, לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה). יצוין כי הבקשה הוגשה לתיק יישוב הסכסוך ולא בהליך נפרד.

בבקשה נמסר כי ביום 4.3.2020 התקיימה ועדת טיפול תכנון והערכה. בוועדה אמרה המשיבה כי היא מעוניינת לגדל את התינוק אך לדבריה זקוקה לעזרה וביקשה לחלוק את זמני השהייה עם המבקש כדי להקל עליה. היא טענה שהמבקש הוא בוודאות אבי התינוק, שנולד לה מתרומת ביצית שקיבלה לצורך ההפריה שהתבצעה באוקראינה. המבקש מצידו, מסר שהוא מוכן ששני ההורים יעברו להתגורר במרכז, בבתים נפרדים, ויגדלו יחד את הילד. המלצות הוועדה היו:

המבקש יבצע בדיקת אבהות שרק לאחריה יוכל להירשם כאב הקטין.

הקטין ימשיך לשהות בבית הוריו של המבקש לתקופה של 30 ימים.

בתקופה זו יתקיימו מפגשים של הקטין עם אמו אחת לשבוע במרכז קשר ב*** ואחת לשבוע בבית המשיבה ב***.

דיון חוזר יתקיים ביום 1.4.2020.

בית המשפט התבקש להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין שהם הוצאת הקטין ממשמורת האחראים עליו והעברתו למשמורת רשות הסעד אשר תקבע את מקום חסותו, ומקום חסותו יהיה הורי הטוען לאבהות (הורי המבקש).

הבקשה נקבעה לדיון ליום 16.3.2020 ולבקשת ב״כ המשיבה נדחה הדיון ליום 23.3.2020.

ביום 19.3.2020 הגישה עו״ס לחוק הנוער בקשה ליתן החלטה בעניין צו הביניים ועדכנה אודות ביקור שהתקיים במרכז הקשר ב*** ביום 8.3.2020. נמסר על התפרצות קשה של המשיבה במרכז הקשר, כלפי השומר וכלפי העו״ס במקום. הנסיונות להרגיעה ולקיים את המפגש לא צלחו, והעו״ס נאלצה להזמין משטרה. נמסר כי המשיבה משכה בחוזקה את דלת המרכז ושברה את המנעול, התפרצה למרכז ורצה לעבר עגלת התינוק על מנת לשלוף אותו בכוח. כשהגיעו השוטרים היא התנגדה להוראתם לצאת מהרכז ובנסיון לאזוק אותה פצעה שוטרת וניסתה לנשוך שוטר אחר. ההתפרצות הקשה הייתה לנגד עיני בנה בן העשר. בעדכון נמסר כי בשלב זה מופסקים הביקורים במרכז קשר. כן הובע חשש לקיים המפגשים בביתה של המשיבה, שהעידה בעצמה כי מצבה הנפשי אינו טוב. נמסר כי ביקור בבית המשפט יתקיים רק לאחר מפגש במרכז קשר ולאחר קבלת חוות דעת אודות המפגש.

בית המשפט הורה על דחייה קצרה של הדיון ליום 25.3.2020, על מנת למנות לקטין אפוטרופוס לדין ועל מנת ליתן לעו״ס חוק הנוער שהות לאתר חלופות ואפשרויות לקיום מפגשים של הקטין עם אמו.

בהתאם להחלטת בית המשפט, מונתה עו״ד דורית לופו כאפוטרופוס לדין לקטין (עו״ד לופו משמשת מזה שלוש שנים גם כאפוטרופא לדין של בנה בן העשר של המשיבה).

ביום 25.3.2020 התקיים דיון בבית המשפט לעניני משפחה בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, האפוטרופא לדין, עו״ס חוק הנוער רוני חן ועו״ס עירונית לחוק הנוער ליאת ממן.

בתום הדיון הורה בית המשפט לב״כ המשיבה ליצור קשר בהול עם ד״ר כוסף אשר מתבקשת באופן מיידי מהיר ככל הניתן בשים לב למצב החירום בו אנו מצויים, להיפגש עם הגב׳ *** המטופלת על ידה ולהבהיר לבית המשפט האם נוכח היכרותה עם הגב׳ *** ונוכח התרשמותה הנוכחית ישנה הצדקה ו/או מקום להפסקת הטיפול התרופתי המוזכר בסיכום רפואי שנערך על ידה ביום 12.03.20. כמו כן, ככל הניתן אם וככל שיש לד״ר כוסף היכולת על יסוד היכרותה עם הגב׳ *** ופגישה נוספת להודיע האם מתרשמת כי הגב׳ *** מתמודדת בימים אלו עם תסמינים של דכאון לאחר לידה.

ב״כ המשיבה התבקשה להגיש סיכום רפואי עדכני של ד״ר כוסף לתיק בית המשפט וזאת ככל הניתן תוך 5 ימים.

עו״ס חוק הנוער התבקשה לעדכן תוך 48 שעות מה הצעתה לקיומם של מפגשים בין כל אחד מההורים לקטין, הן באפשרות שבה הקטין יישאר במקום השמתו הנוכחי והן ביחס לאפשרות שבה הקטין יועבר לחזקת אמו.

ביום 30.3.2020 הגישה ב״כ המשיבה הודעה, אליה צרפה מסמך של הפסיכיאטרית המטפלת ד״ר תמר כוסף אודות מצבה הנפשי של המשיבה.

על פי המסמך, ד״ר כוסף שוחחה טלפונית עם המשיבה, משום שהמשיבה חששה לצאת מהבית לפגישה. על פי המסמך, המשיבה אמרה לרופאה כי הקושי המשפטי והקושי מול אבי התינוק מוביל אותה לתחושת יאוש, חוסר כוחות, רואה שהענין פוגע בילדיה ולכן חושבת שאולי כדאי להניח לנושא, אך מצד שני אומרת שרוצה את התינוק ויכולה לגדל אותו בשמחה, עם סיוע של הבת הגדולה. במסמך נמסר כי המשיבה אינה נוטלת כל טיפול כעת ולאור רושם למצב דכאוני מגיורי בעוצמה קלה, המליצה הרופאה לחזור לטיפול תרופתי. הרופאה ציינה כי בבדיקתה, בהתחשב במגבלה שמדובר בהערכה טלפונית, היא מתרשמת מהעדר מסוכנות פיזית ומיידית לעצמה ולסובביה וממליצה על המשך מעקב פסיכיאטרי לפחות אחת לחודש.

להודעה צורף גם אישור של עו״ס שירי ערמן, המלווה מטעם עמותת אביבים, בנוגע לנכונות העמותה ליתן למשיבה ליווי של שעות נוספות בכל שבוע. מכתבה של עו״ס ערמן מסתכם בדברים הבאים: "—*** נמצאת אצלנו ב*** תחת סטטוס מתוגבר - כחמש שעות ליווי שבועיות, שאותן ניתן לפרוס במשך השבוע בהתאם לצורך".

בהודעה נמסר כי ככל שיוחלט כי הקטין יעבור אל המשיבה, המשיבה מבקשת כשלב ראשון מוגנות במקלט לנשים יחד עם בתה, בשל חששה מהמשיב וכן מפני שבשלב זה נוכח המגבלות המוטלות על כלל הציבור, יש חוסר יכולת להשתלב בתכניות רווחה.

ביום 30.3.2020 הוגשה גם תגובת עו״ס חוק הנוער. בתגובה נמסר כי אירוע הקורונה מגביל את אפשרויות הפעולה לשמירה על שלומו של קטין בגיל הרך. בתגובה נמסר על הנחיות זמניות ליישום קשר הורה ילד בתקופת הקורונה, לפיהן בתקופה זו אין לקיים מפגשים בין קטינים להוריהם פנים אל פנים ויש לקדם אפשרויות קשר באמצעי תקשורת חלופיים.

בתגובה נמסר כי כל קשר בין הקטין לבין אמו ובין הטוען לאבהות יתקיים על פי הנחיות משרד הרווחה ובאמצעים דיגיטליים או טלפוניים, עקב משבר הבריאות בתקופת הקורונה ונוכח הצורך בפיקוח הדוק.

לחלופין הומלץ כי בית המשפט יורה לבאי כוח הצדדים להגיע להבנות ביניהם בדבר אופן קיום המפגשים, תוך שימת לב להנחיות משרד הבריאות ולעובדת קיומו של צו הרחקה של המשיבה מהמבקש.

בעקבות עדכונים אלה הוגשה (ביום 2.4.2020) עמדתה העדכנית של האפוטרופא לדין. האפוטרופא לדין קבלה על כך ששירותי הרווחה לא עשו ניסיון למצוא פתרון למצב בו התינוק אינו מכיר את מגעה של אימו או למציאת חלופות במצב המורכב.

האפוטרופא לדין מסרה כי פנתה לבית שבתאי לוי ופנתה לרווחה בבקשה שיחפשו מקלט. מבית שבתאי לוי נמסר לה כי לא נעשתה פניה של הרווחה ובשלב ראשון יש לערוך ראיון קליטה לבחינת התאמתה של המשיבה ליחידה. נמסר כי בשיחה של האפוטרופא עם המשיבה היא חזרה ואמרה כי היא מעדיפה מקלט, וכי היא אינה חוששת שלא תצליח לטפל או לתפקד בבית, אלא בעיקר דואגת מהקושי הכלכלי והתנהלותו של המבקש.

האפוטרופא לדין ביקשה כי בית המשפט יורה לגורמי הרווחה להגיש באופן מיידי עדכון מהן האפשרויות שניתן להציע למשיבה, אם בית המשפט יסבור כי על הקטין להיות במחיצתה. לחלופין טענה האפוטרופא כי בהינתן המסמכים הקיימים יש להביא את הקטין לאימו ב*** ולאפשר לאב להגיע לראותו פעמיים בשבוע, בזמנים בהם נמצאת מלווה מטעם "אביבים" בביתה של המשיבה כגורם מפקח, או כל צד שלישי אחר לרבות האפוטרופא לדין שהביעה נכונות לעשות כן.

לטת בית המשפט לענייני משפחה

ביום 4.4.2020 ניתנה החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בדבר העברת הקטין למשיבה, היא ההחלטה נשוא הבקשה לרשות ערעור והבקשה לעיכוב ביצוע.

בהחלטה נקבע כי מהבחינה המשפטית הקטין צריך לשוב לאמו באופן מיידי וזאת משעה שנמצא אצל אזרחים שאין להם זיקה משפחתית אליו ומשעה שהוראות עו"ס חוק הנוער ניתנו בהעדר סמכות ומבלי שהעניין של הקטין הובא בצורה מסודרת ובמועד בפני בית משפט מוסמך.

נפסק כי גם לגופם של דברים, יש להורות על השבת הקטין לאמו באופן מיידי. זאת משום שלא הוכח ולמעשה לא הובאו כל ראיות לכך שהמשיבה אינה מסוגלת לטפל בקטין. כל שטענה עו״ס חוק הנוער הוא כי האם מוכרת לשירותי הרווחה וכי בן נוסף שלה הוכר כקטין נזקק. בית המשפט ציין כי לא עולה שקודם למעורבות האב הנטען, סברו גורמי הרווחה כי יש למנוע מהאם לגדל את בנה. לאחר מעורבות האב הנטען, הם המתינו להכרעת ההורים בעניין גידול הילד. כל שנאמר מצד הרווחה הוא שהמשיבה אינה מסוגלת להודיע עמדה חד משמעית מול עמדתו הנחרצת של המבקש.

בית המשפט התרשם כי מדובר באשה לאחר לידה, מוכרת למערכת בריאות הנפש, שנתונה תחת סד לחצים קשה מצד האב הנטען, וגורמי הטיפול, תחת מתן סיוע לאם, מצדדים באב ובשלב זה האם קורסת תחת מערכת לחצים שאין לה כוחות לעמוד מולה. במצב זה, למשיבה לא היה סיכוי להפגין עמדה יציבה ביחס גידול הקטין.

מתוך החומר שלפניו, התרשם בית המשפט כי מדובר באם נורמטיבית שכל חטאה בכך שהיא מוכרת למערכת בריאות הנפש ואחד מילדיה הוכר כקטין נזקק ושהה בפנימייה. הכרזה על אחד מילדיה כקטין נזקק אינה מבססת טענת נזקקות אוטומטית כלפי יתר ילדיה של האם, וודאי לא שעה שהיא ממשיכה ומגדלת בת נוספת ומתמודדת היטב עמה. נוכח מצבה המוחלש, היא לא הצליחה לעמוד בפרץ הלחץ מצד האב הנטען ומשפחתו שהפעילו עליה מערכת לחצים בלתי פוסקת ובלתי מתחשבת, תוך שגורמי הרווחה מצדדים בהם, והמשיבה "נכנעה" ובלבד שיונח לה להחלים ממצבה הפיזי.

בית המשפט עמד על זכותו של הקטין וזכות האם לשהות יחד מכוח זכותם הטבעית הבסיסית ביותר. כן עמד בית המשפט על זכות האם לקבל סיוע ותמיכה של גורמי הטיפול, לרבות סומכת, חונכת וכל שנדרש על מנת לגדל את בנה התינוק.

לגבי האב הנטען, ציין בית המשפט כי הוא עוסק במיסטיקה, קורא בקלפים ולא ידוע הרבה על אורח חייו או על הרקע שלו בעניין גידול ילדים. בית המשפט ציין כי אין בעמדת העו״ס לחוק נוער הסבר כיצד האב הנטען עדיף לגידול הקטין לעומת האם, ואין כל הצדקה בהעדר בדיקה משמעותית לגבי ההורים עצמם, להעביר שרביט הגידול להוריו של האב הנטען.

בית המשפט הוסיף וקבע כי אין לשפוט את המשיבה בגין התנהלותה במרכז הקשר. לא ניתן לצפות מאם שתישאר רגועה ומנומסת כאשר היא חשה מותקפת במרכז הקשר, בעת שהיא מוצפת בהורמונים וגעגוע כואב לבנה שנלקח ממנה מיד עם שחרורה לאחר הלידה.

בית המשפט מתח ביקורת קשה על גורמי הרווחה, אשר לשיטתו אינם עושים די לטובת הקטין ואינם מעמידים למשיבה מערכת תומכת על מנת שתגדל את בנה למרות הלחץ הכבד מצד המבקש. נפסק כי לא יעלה על הדעת לנתק קטין בן יומו מאמו ולתת יד למעשי האב הנטען.

בית המשפט הורה איפוא כי עד ליום 6.4.2020 יימסר הקטין ע״י המבקש לידי המשיבה וכי המסירה תתבצע בנוכחות האפוטרופא לדין או ב״כ המשיבה. נקבע כי יתקיים מפגש שבועי בין המבקש לקטין בפיקוח האפוטרופא לדין.

בקשה לעיכוב ביצוע

ביום 5.4.2020 בשעות הערב הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה בהולה לעכב את ביצוע ההחלטה.

בבקשה נטען כי בסמוך ללידת הקטין התברר כי המשיבה נעדרת מסוגלות הורית; שירותי הרווחה הגיעו לבית החולים כדי להוציא את הקטין מידי המשיבה ואילולא נוכחות המבקש הקטין היה נקלח כבר במעמד הלידה. המשיבה, כך נטען, חתמה בבית החולים, לדרישת העו״ס, על טופס הצהרה לפיו הקטין יגדל אצל המבקש. המבקש שחרר את הקטין בליווי עו״ס שירותי הרווחה *** והוא מגדל ומטפח את הקטין מיום היוולדו. הקטין מקבל כל צרכיו והוא מאושר ונינוח בזרועות אביו.

המשיבה, כך נטען, היא במצב נפשי קשה ועגום, היא לא החזיקה את הקטין מיום לידתו, לא ביקרה אותו, לא יצרה קשר טלפוני ולא הייתה מעוניינת בהחזקתו כלל. לטענת המבקש אין לה יכולת, כשירות ואמצעים לטפל בקטין. לטענת המבקש, על פי אנשי המקצוע, המשיבה מסוכנת לקטין, היא עלולה להזניח אותו, להימנע מסיפוק צרכיו ולגרום לקטין פגיעה רגשית נפשית. נטען כי במצב החירום השורר במדינה בצירוף חופשת חג הפסח, המשיבה עלולה לקבל לידיה את הקטין ללא כל ליווי של אנשי מקצוע.

בבקשה נטען כי בשעת משבר קורונה חל סיכון עצום במעברו של הקטין ממשמורת הורי המבקש אל המשיבה. נטען גם כי בית המשפט התעלם מכך שהמבקש הוא אביו הביולוגי של הקטין, דבר שעליו הצהירה גם המשיבה בפני משרד הפנים.

נטען כי החלטת בית המשפט סותרת את המלצות כל אנשי המקצוע ויש בה לגרום לנזק בלתי הפיך הן לקטין והן לצדדים עצמם.

המבקש סבור כי ראשית יש להותיר המצב הקיים על כנו, עד בירור סופי של הטענות ושל מצבה הנפשי, הרגשי והקוגניטיבי של המשיבה.

המבקש מלין על כך שבית המשפט לא הורה עד כה על ביצוע בדיקה לסיווג רקמות ובכך נמנעה עד כה הסדרה של מצבו המשפטי של המבקש.

בהחלטה שניתנה ביום 5.4.2020 בשעה 22:30 על ידי כב׳ השופט א' ואגו, סגן נשיאה, הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ארעי של העברת הקטין, עד להחלטה אחרת. הנימוקים לכך היו כי מדובר בשינוי מצב קיים למן לידת הקטין וטרם בצוע השנוי יש לאפשר לערכאת הערעור ליתן דעתה; אין טענה כי הקטין נתון בסיכון אם ימשיך לשהות בחזקת הטוען לאבהות בבית הוריו; אין בהחלטה מושא הערעור התייחסות לסיכונים והמשמעויות של ביצוע העברת הקטין בעיצומו של משבר הקורונה; יתכן שיהא צורך ללבן לעומק כיצד רשויות הסעד והרווחה, במצב הנתון ובקשיי משבר הקורונה, יוכלו ליתן תמיכה וסיוע למשיבה; לא צפוי נזק מיידי ומשמעותי למשיבה או לקטין אם יעוכב הביצוע, בעוד שיישום ההחלטה לאלתר בעיצומו של משבר הקורונה אינו נקי מספק במישור זה.

ההליך נותב לטיפולי וביום 6.4.2020 ביקשתי את תגובות המשיבים, וקבעתי דיון ליום 8.4.2020.

המשיבה, בתגובתה, מבקשת לדחות את הבקשה. לטענתה, סיכויי הבקשה לרשות ערעור נמוכים, שכן מדובר בהחלטת ביניים של בית משפט קמא, החלטה בה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. לטענתה, המבקש טרם הוכר כאבי הקטין, ומכאן שבשלב זה אין לו כל זכות להחזיק בקטין, והדברים נכונים ביתר שאת ביחס להוריו.

בתגובה הודגש כי המשיבה גידלה בגפה שני ילדים למופת ותפקדה עימם לצד ליקויים. הפסיכיאטרית המטפלת במשיבה ציינה מפורשות באישור הרפואי מיום 26.3.2020 כי המשיבה אינה מסכנת ואינה מסוכנת.

הקטין, לטענתה, נחטף באופן אגרסיבי ואלים ואין ליתן יד להמשך עיכוב ההליכים וליצירת מעגל שוטה בו ממשיך המבקש לקבוע עובדות בשטח.

ב״כ המשיבה טוענת כי טובת הקטין היא החזרתו לחיק אימו, אשר מקפידה להמשיך לשאוב חלב כדי לשמר את היכולת להניק את בנה. שימור "המצב הקיים" ירחיב, לטענתה, את הפגיעה בקטין שנותק מאימו. היא מדגישה כי אין כל קביעה שהמשיבה אינה כשירה להחזיק בבנה.

לשיטת המשיבה, דווקא בעת החירום בה אנו מצויים נכון יהא שהקטין יגדל בחיק אימו ולא אצל אנשים מבוגרים הנמצאים בקבוצת סיכון, כאשר אין כל פיקוח ביחס לשאלה מי בא אל ביתם.

האפוטרופא לדין מבקשת לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע ולהורות לקיים לאלתר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה. לשיטתה, כל החלטה שתותיר את המצב הקיים תהווה פגיעה בקטין, קטין בן יומו הזקוק לאימו. היא מעלה חשש כי הניתוק מהאם יותיר בקטין משקעים שיהיה קשה לתקן בהמשך, ככל שהזמן יחלוף.

האפוטרופא לדין מוסיפה כי הקטין זקוק גם לאב, אך לאב יש אמצעים לשמור על קשר כשהקטין אצל האם, ואילו במצב ההפוך המשמעות היא נתק מהאם. המבקש אינו מכיר בחשיבות המשיבה בחייו של הקטין.

לדבריה, המשיבה היא אמנם אשה חלשה, עם סיפור חיים קשה ומורכב, אך לאפוטרופא לדין אין ספק כי רצונה לגדל את בנה כן ואמיתי. היא יודעת לבקש עזרה ואינה מתייבשת להודות בטעויותיה ולהיתרם מכל אדם בעל סמכות.

היא מציינת כי מהמסכים עלה כי המשיבה אמנם נמצאת בדיכאון קל, אך היא אינה מסוכנת לעצמה או לתינוק.

ב"כ היועמ״ש במשרד הרווחה הגישה עמדה בשם שירותי הרווחה. בעמדתה היא מצטרפת לבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, משום שיש קושי ממשי לקיימה בעת הזו. בעמדה נמסר כי כאשר יהיו הקלות בהנחיות משבר הקורונה תכונס ועדה לתכנון טיפול והערכה בהשתתפות המשיבה והמבקש במסגרתה יבחנו מכלול האפשרויות ובמידת האפשר תהיה תמונה מלאה יותר בפני הגורמים היושבים בוועדה.

בעמדה נמסר כי גורמי הטיפול התרשמו כי המשיבה לא מבקשת לגדל את הקטין והיא חשה שלבד היא אינה מסוגלת. לכך מצטרפת העובדה שהיא מטופלת בבריאות הנפש, חיה בדיור מוגן בקהילה ומקבלת מעמותת "אביבים" הדרכה מספר שעות בשבוע, סיוע שאינו כולל תמיכה בטיפול בקטין. נטען גם כי בתקופת הקורונה המענים הטיפוליים מצטמצמים לחלוטין ואין אפשרות לסיוע.

בעמדה נמסר כי במכתב שהתקבל ביום 7.4.2020 מ*** אביבים המלווה את המשיבה מתוקף זכאותה לסל שיקום לנפגעי נפש בקהילה עולה כי המשיבה הביעה בפניהם רצון לגדל את בנה אך העלתה חששות, לרבות חששות כלכליים, וחשש להיות אם יחידנית ללא עזרה נוספת מבחינה טכנית ורגשית. בשיחה עמה היא הביעה צרוך בעזרה של סומכת שתגיע ותסייע לה לפחות בהתחלה במקלחות לתינוק. על פי המכתב, היכולת של אביבים לסייע למשיבה בפן החומרי/הגנתי ותמיכה והדרכה הורית מוגבל עד בלתי אפשרי. בעמדה נמסר כי גם היכולת של הרווחה לספק סיוע שעות סמך לעזרה ביתית וסיוע בטיפול בקטין מאוד מוגבלת בעת הזו לאור המצב, בשל משבר הקורונה.

בעמדה נמסר עוד, כי ביום 7.4.2020 פגשה עו״ס לחוק נוער מ*** את המבקש על מנת להתרשם ממנו וממצבו כעת. מהדו״ח עלה כי במספר ביקורי בית שנעשו בביתו ובבית הוריו במהלך התקופה בה הקטין אצלם הקטין מטופל בצורה טובה, נקי ומסודר, הוריו מרעיפים עליו חום, לקטין חדר והבית מאובזר. הדוח התייחס לשאלות בדבר עברו של המבקש וכשנשאל המבקש על רישום פלילי לא ידע לומר האם קיים רישום.

עמדת הרווחה היא כי כדי לטפל בקטין המשיבה זקוקה למעטפת טיפולית מיטבית ואדוקה, דבר שיתאפשר בחלוף משבר הקורונה ובעת הזו המשיבה לא תוכל לקבל את המינימום הדרוש.

לגבי המבקש נמסר בעמדה כי גורמי הרווחה פועלים על מנת לקבל את כלל המידע הרלוונטי אודותיו. גורמי הרווחה עמדו גם על החשיבות בקידום בדיקת רקמות לקביעת האבהות.

נמסר כי הקטין מטופל בבית הורי המבקש באופן מיטבי, שירותי הרווחה ביקרו במקום הימצא הקטין 5 פעמים (עד פרוץ משבר הקורונה).

ב״כ היועמ״ש טענה כי בשלב המיידי, בהתחשב בכך שהעברת הקטין בעיצומו של משבר הקורונה לעיר אחרת ורחוקה כרוכה בסיכון רב לשלומו של הקטין וסיכונם של אנשים שיסייעו להעברה זו והן לצדדים עצמם. לשירותי הרווחה יש קושי אובייקטיבי ממשי לקיים את החלטת בית המשפט ולאפשר למשיבה תמיכה וסיוע הדרושים לה מאוד. לכן יהיה נכון לעכב את ביצוע ההחלטה ולהשאיר את הקטין במקום הימצאו, עד מתן פסק דין בערעור.

ב״כ היועמ״ש מסרה כי על אף מצב הדברים לאור משבר הקורונה, על מנת לאפשר את הקשר החשוב בין האם לקטין גם בתקופה זו, עו״ס חוק הנוער ב*** הביעה נכונות לפקח על מספר פגישות בפיקוח בתוך משרדי הרווחה ב***, וזאת עד להחלטה בערעור.

ביום 8.4.2020 נערך דיון לפניי בבקשה לעיכוב ביצוע. באי כוח הצדדים חזרו על העמדות והטיעונים שהציגו בכתב. המבקש ובאת כוחו הביעו חשש לשלומו של הקטין, אם יהיה במשמורתה של המשיבה, שסובלת לטענתם מדיכאון אחרי לידה. בקשתם היא לפעול בהדרגתיות תוך הבטחת שלומו של התינוק. ב״כ המבקש הצהירה כי המבקש ישתף פעולה בכל דרך שתוצע על ידי שירותי הרווחה, וכן הוצהר כי המבקש מוכן לארח את המשיבה בביתו, כדי לאפשר קשר עם התינוק.

ב״כ המשיבה טענה בדיון כי המשיבה גידלה שני ילדים למופת ואין כל סיבה שלא תגדל גם את הקטין. לדברי ב״כ המשיבה, היא הכינה את כל הציוד הנדרש, תוך היעזרות בבאת כוחה ובתרומות. לדבריה, תוכל להסתייע בבתה בת ה-15, בחברה טובה וגם בשכנות טובות. נמסר כי יש למשיבה סומכת אך בשבוע האחרון התמיכה היא רק בטלפון, בגלל המצב בארץ.

ב״כ המשיבה טענה כי המבקש והוריו מחזיקים באופן לא חוקי בקטין, אין להם כרגע שום סטטוס או זיקה רשמית לקטין. ב״כ המשיבה הביעה תמיהה על כך שלדברי המבקש הוא מטפל בקטין בניגוד להחלטת גורמי הרווחה שהפקידו את הקטין בידי הוריו. כן הובעה תמיהה על כך שהמבקש פרסם את הבית בו הוא מתגורר להשכרה.

ב״כ היועמ״ש הדגישה בדיון כי עמדת הרווחה היא לנקודת הזמן הנוכחית, ולשאלה אם נכון בנקודת זמן זו לטלטל את הקטין ולהעביר אותו מבית לבית. היא ציינה כי המידע שמצוי בידי הרווחה בשלב זה לגבי שני הצדדים הוא חלקי, ויש צורך להעמיק חקר. הודגש גם הקושי המעשי לספק בימים אלה מעטפת טיפולים למשיבה, הן מצד "אביבים" והן מצד הרווחה, חרף הרצון לספק לה עזרה טיפולית. ב"כ היועמ״ש הביעה תקווה כי לאחר תקופת הקורונה תתכנס וועדה שלפניה יהיה מלוא המידע והאפשרויות הטיפוליות.

האפוטרופא לדין עמדה בדיון על חשיבות הקשר של הקטין עם שני הוריו. לדבריה, אם יינתן עיכוב ביצוע ימשיך הנתק בין הקטין לאמו, ואילו העברת הקטין לחזקת האם תאפשר גם קשר עם המבקש. לדברי האפוטרופא לדין, עיקר הדאגה של המשיבה היא דאגה כלכלית ועל כך ניתן להתגבר אם המבקש יתן ציוד ובעזרת תרומות, שגם האפוטרופא פעלה לקבלתן. האפוטרופא לדין התנדבה לסייע בנוכחות בביקורים של המבקש את התינוק בבית המשיבה.

דיון והכרעה

לאחר לימוד החומר המצוי בתיק ושמיעת טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לעכב את ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור.

מבחינת סיכויי ההליך, לא שוכנעתי כי אלה מצדיקים את עיכוב הביצוע. על פניו, לא נפלה שגגה בהחלטת בית המשפט קמא כי מבחינה משפטית, מקומו של הקטין להימצא ברשות אמו.

יש לזכור כי לעת הזו לא הוגשה בקשת נזקקות בעניינו של הקטין. צו החירום שהוצא לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) הסתיים לפני שבועות ארוכים. לא ניתן צו ביניים לפי סעיף 12 ועל החלטה זו לא הוגש ערעור מטעם שירותי רווחה.

באשר למבקש, מעבר לכך שמעמדו המשפטי טרם הוסדר, הוא לא הגיש תביעת משמורת ולא נקט בהליך משפטי כלשהו לקבלת הקטין למשמורתו.

במצב דברים זה, נקודת המוצא היא כי מקומו של הקטין בחזקת אמו. מעבר להיבט המשפטי (שהרי המשיבה היא היחידה שיש לה מעמד משפטי מעוגן בנוגע לקטין) מדובר בתינוק בן חודשיים, שמקומו הטבעי הוא בזרועות אמו. ככלל, אין לנתק ילודים מאמהותיהם, וודאי לא בחודשים הראשונים לחייהם, שכן טובתם היא להיות קרוב ככל הניתן אל האם. בחודשים הראשונים לחיי התינוק קיימת חשיבות גדולה לקרבה הפיזית אל האם, לרבות הנקה ומגע קרוב. לכן, בהעדר נסיבות קיצוניות, אין לנתק ילודים מאמהותיהם. דומה כי תפיסה זו גם הנחתה את הצדדים עצמם, עת קבעו בהסכם ההורות המשותפת כי בחצי השנה הראשונה לחייו יהיה הילד המשותף במשמורת האם.

במקרה דנן, ספק אם הונחה תשתית מספקת לקביעה כי יש לשלול מהמשיבה את הזכות הטבעית לגדל את תינוקה. במישור העובדתי, גורמי הרווחה לא טענו כי המשיבה נעדרת מסוגלות הורית, שהיא אינה יכולה לספק את צרכי הקטין, או שהיא מנועה מלגדל את הקטין מסיבה אחרת. זאת בניגוד למצג שהמבקש מנסה ליצור. הוצאת צו החירום והבקשה לצו ביניים התבססו על עמדתה האמביוולנטית של המשיבה. אכן, מהחומר שלפניי עולה כי המשיבה לא פעלה בצורה נמרצת ונחרצת דיה לעמוד - הן בהצהרותיה והן במעשיה הלכה למעשה - על זכותה (וחובתה) לגדל את בנה, כאשר יש לכך שורה של הסברים, שחלקם אולי קשורים גם להתנהלות כוחנית מצד המבקש ומשפחתו. נוכח זאת, ניתן אולי להבין את התנהלות גורמי הרווחה, לפחות בשלבים הראשונים לאחר לידת הקטין, וספק אם היה מקום לביקורת הנוקבת שהוטחה בהם בהחלטת בית המשפט. מנגד, אין לזקוף לחובתה של המשיבה את תחינתה לסיוע בטיפול בקטין. דומה כי המשיבה מבינה את כובד האחריות הכרוך בטיפול בתינוק ומבינה את חשיבות העזרה, ההדרכה והתמיכה. גישה מפוקחת זו אינה צריכה לעמוד לה לרועץ.

אוסיף כי גם אם הסכימה המשיבה בסמוך לאחר לידת הקטין כי ישהה אצל המבקש, היא שינתה את עמדתה ונקטה בהליכים להעברת הקטין אליה, מה גם שנסיבות מתן אותה הסכמה מעוררות תהיות, עליהן עמד בית המשפט לענייני משפחה.

מכל מקום, כיום מביעה המבקשת עמדה עקבית ונחושה לגדל את הקטין. באין קביעה מצד גורמי הרווחה כי הדבר מעמיד את הקטין בסכנה כלשהי, הרי שהקטין צריך להימצא בחזקתה. יש לזכור בהקשר זה כי לא הועלתה טענה לפיה המשיבה התקשתה בטיפול בילדיה האחרים בגיל הינקות ובגיל הרך, והקשיים ביחס לבן נועם עלו רק בגיל הרבה יותר מאוחר. מכל מקום, חזקה על גורמי הרווחה כי יוסיפו לפקח על שלומו של הקטין גם בביתה של המשיבה, כשם שפיקחו בבית הורי המבקש, ואם יעלה כי המשיבה מתקשה לטפל בקטין ינקטו בהליכים המתאימים. אך במצב הנתון כיום ועל פי הידוע היום, על פניו אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמצב המיוחד השורר בימים אלה במדינה. להגבלות הראדיקליות שהוטלו במסגרת תקנות שעת חירום מתווספת גם פגרת חג הפסח. בימים אלה, קיים קושי אובייקטיבי ממשי להעמיד למשיבה עזרה מיידית. בנוסף, לא ניתן גם להתעלם מהאינדיקציות למצבה הנפשי של המשיבה (התיעוד של הרופאה הפסיכיאטרית וההתנהגות הקשה והסוערת של המשיבה במרכז הקשר ב*** ביום 9.3.2020).

במצב דברים ייחודי זה, אני סבורה כי אין מנוס מהשהיית המעבר של הקטין למשך מספר ימים עד לאחר תום חג הפסח, והכל מתוך טובת הקטין. פרק זמן של כשבוע ימים יאפשר למשיבה ולגורמים המסייעים להיערך לקראת מעבר הקטין אל המשיבה.

פרק הזמן האמור ראוי שינוצל לכמה מטרות: ראשית, על שירותי הרווחה לגבש תכנית סיוע ראשונית למשיבה ובראש וראשונה להעמיד לה סומכת/חונכת כמקובל ברווחה לתמוך בטיפול בתינוק. משבר הקורונה אינו מבטל כליל את שירותי הרווחה, שחשיבותם היום גדולה מאי פעם. מערך הרווחה הוא בעיני שירות חיוני ראשון במעלה, בפרט כאשר עסקינן בתינוק בן חודשיים, ויש לקוות כי תימצא הדרך גם בתקופה קשה זו להעמיד למשיבה עזרה.

שנית, גורמי הטיפול בעמותת "אביבים" מתבקשים לסייע למשיבה להתכונן (רגשית ומעשית) לקליטת התינוק בביתה, ולתכנן עימה את אופן פרישת הסיוע שיש בידם לתת לה. עמותת "אביבים" מתבקשת להעמיד למשיבה את הסיוע המקסימלי האפשרי, בפרט בתקופה הראשונה של הסתגלות לטיפול בתינוק.

שלישית, המשיבה תפנה ללא דיחוי לפסיכיאטרית המטפלת בה, ותקבל ממנה הנחיות עדכניות בעניין הטיפול התרופתי. דומה כי לצד החשיבות שבהנקה, יש חשיבות לא מבוטלת גם לטיפול תרופתי, טיפול שיכול לסייע למשיבה לייצב את מצבה לעמוד באתגרים של טיפול בתינוק. ההנקה אינה שיקול בלעדי. מצבה הרגשי והנפשי של המשיבה חשוב לא פחות מבחינת טובת הקטין. בעניין זה על המשיבה לפעול בהתאם להוראות הרופאים המטפלים, שוודאי שוקלים את מכלול השיקולים.

רביעית, השהיית ההחלטה תאפשר למשיבה שהות לנסות ולהסדיר מעבר למקלט לנשים מוכות, ככל שהיא אכן מעוניינת בכך (ר׳ דיווח מעמותת אביבים מיום 7.4.2020) וככל שהגורמים הרלוונטיים ימצאו הצדקה לכך. מצופה מהמשיבה לפנות ללא דיחוי ולבקש את המעבר, עוד בטרם יעבור הקטין לחזקתה, כדי לחסוך לקטין טלטלה כפולה.

חמישית, אני סבורה כי בטרם העברת הקטין למשיבה, יש לקיים מפגש של המשיבה עם הקטין, במהלכו יתוודעו השניים זה לזו, ותימסר למשיבה האינפורמציה הנחוצה אודות הקטין, הרגליו, ודגשים בטיפול בו. המפגש יתקיים בשירותי הרווחה ב***, בפיקוח עו״ס חוק הנוער.

נוכח כל האמור, אני מורה כי מעבר הקטין מהמבקש והוריו אל המשיבה יתבצע ביום שני, 20.2.2020, בשעה 14:00.

על המשיבה להגיע לביתו של המבקש, אשר ימסור לידיה את הקטין. המסירה תתבצע בנוכחות האפוטרופא לדין לקטין, עו״ד דורית לופו, וככל שאין לה אפשרות לכך, תתלווה למסירה ב״כ המשיבה, עו״ד לימור ליבדרו.

במידת הצורך, תסייע משטרת ישראל במסירת הקטין בהתאם להחלטה.

מובהר כי הקטין יימסר מהמבקש למשיבה עצמה, ומשטרת ישראל תסייע בלבד במידת הצורך.

אני מורה על קיום מפגש של המשיבה עם הקטין ביום חמישי 16.4.2020 מפגש במשרדי הרווחה ב*** בפיקוח עו״ס לחוק הנוער. משך המפגש יהיה שעה לכל הפחות.

המבקש יביא את הקטין למשרדי הרווחה ב***, בשעה שתיקבע לקיום המפגש. המשיבה תגיע למפגש לבד (ללא ילדיה) ותשמע לכל הוראות העו״ס לחוק הנוער.

אני מורה על קיום מפגשים שבועיים של המבקש עם הקטין, בכל יום ד׳ בין השעות 11:30 עד 13:00, בבית המשיבה ב***. המפגש הראשון יתקיים ביום 22.4.2020. המפגשים יתקיימו בליווי האפוטרופא לדין.

המבקש, המשיבה, האפוטורופא לדין ועו״ס לחוק נוער יגישו לבית המשפט הודעות מעדכנות בנוגע לכל האמור לעיל (כל גורם בתחום טיפולו), לרבות המפגש במשרדי הרווחה ביום 16.4.2020, העברת הקטין והתאקלמותו בבית המשיבה והמפגש בין הקטין למבקש. ההודעות המעדכנות יוגשו עד ליום 23.4.2020 בשעה 15:00.

מובהר כי אין בכל האמור כדי למנוע כינוסה של ועדת תכנון טיפול והערכה, במסגרתה ייבחנו מכלול האפשרויות להמשך גידולו של הקטין באופן מיטבי.

המזכירות תמציא ההחלטה ללא דיחוי לבאי-כוח הצדדים, לאפוטרופא לדין ולעמותת "אביבים" פקס 08-6769557).

ניתנה היום, י״ח ניסן תש״פ, 12 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.


בית המשפט המחוזי בבאר שבע
רמ״ש 5919-04-20 פלוני נ׳ פלונית ואח׳
בפני כבוד השופטת גאולה לוין

דרג את הכתבהדירוג כתבה החלטה בבקשה לעיכוב החזרת קטין שנלקח מאמו: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משרד עורכי דין מאיה רוטנברגדלג על משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

עדכונים: קורונה Covid-19 נקרא גם: 2019-nCov‏, ‎2019 Novel Coronavirus

במהלך הימים הללו,  משרדנו ממשיך לספק שירות ללקוחותינו בישראל ובעולם.

כחלק מהמחויבות המתמדת של משרדנו לספק שירות מקצועי בסטנדרט הגבוהה ביותר של משרדי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה בישראל , הצוות שלנו ממשיך בזמינות מלאה עבור כל  לקוח לשאלות בקשר לשינויים הכרוכים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

אנו עוקבים באופן רציף אחר הודעות מטעם הרשויות, לשכת עורכי הדין, בתי המשפט, ובתי הדין הרבניים ופועלים מיד לאסוף ולנתח את ההשלכות המשפטיות על תיקים מתנהלים בעקבות התפשטות נגיף ה- Coronavirus. 


לנוחיותכם, תוכלו למצוא עדכונים באתר בכל  הקשור בשינויים שננקטו על ידי רשויות הממשלה וכן ניתוח סוגיות משפטיות שהתעוררו ופסקי דין שנקבעו עקב התפתחות אחרונה זו.

 2020 עורכי דין לענייני משפחה מובילים

התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה

מדוע לבחור בנו? תשומת לב אישית של משרד עורכי דין מאיה רוטנברג בכל נושא שעוסק בדיני משפחה, גירושין או צוואות, עורך הדין המתאים יכול לעשות את ההבדל בתוצאה הסופית של העניין המשפטי הספציפי שלך. החלטה נבונה בבחירת עורך הדין המתאים יכולה להיות החלטה מכריעה, במיוחד אם אינך יודע לאן ללכת או מהן זכויותיך. 

עו"ד מאיה רוטנברג

כל החומרים והתכנים המופיעים באתר נמצאים תחת הקריטריונים של חוק זכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם,להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. 

למען הסר ספק, כל שימוש בתכנים וברעיונות ללא אישור מפורש בכתב מעורכת דין מאיה רוטנברג אסור בהחלט ובמידה וייעשה שימוש כזה, הוא יחויב בתשלום. כל הזכויות שמורות © 2020 משרד עורכי דין מאיה רוטנברג 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד