חיפושדלג על חיפוש
En
עורך דין משפחה וגירושין בתל אביבדלג על עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב.   טלפון: 03-6161535  נייד: 0544705733  Email: office@rotenberglaw.co.il

צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משמורת משותפתדלג על משמורת משותפת
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

תביעת האב למשמורת ילדיו שהוכרזו נזקקים

החלטה

האם יש להותיר תביעת משמורת של אב תלויה ועומדת, מקום שילדיו הוכרזו נזקקים בתיק נזקקות קשור ונקבעו דרכי טיפול הקובעים הוצאתם למסגרת מוסדית ומנגד האב מסרב לעבור בדיקת מומחה לעניין מסוכנותו המינית ?

הרקע והחלטות קודמות:

1.              האב הגיש תביעה לשינוי משמורת ילדיו ביום 10/6/18. 4 ילדיהם המשותפים של הצדדים שהו עד אז עם האם במשמורתה הפיסית בעיר ***, כאשר האב הוא תושב העיר *** ואמור היה לקיים עמם הסדרי שהות תחת פיקוח והכל בהתאם להוראות פסק הדין שניתן בעניינה של משפחה זו בתמ״ש 20603-10-13.

2.              ביום 24/7/2018 ניתנה החלטתי לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים ובה קבעתי קביעות אלו:

2.1.   תנאי המגורים של האב לא עברו כל שינוי מאז 2013 ועד היום: מדובר באב שגר במחסן/צריף שהוסב על ידו למעין יחידת דיור בבית אמו שאינו ראוי או יכול להכיל


 

שהות ארוכת זמן של 4 ילדים קטינים. בתסקיר משנת 2013 בתיק הקשור עלה כי מדובר ביחידת דיור עמוסה ומוזנחת ביותר ואף אמו של האב טענה בפני העו״ס כי "למחסן" אין היתר למגורי אדם, אינו עומד ברעידות אדמה והיא עצמה לא המליצה שהילדים ישהו שם עם לינה (עמי 2 לתסקיר בה"ט 45326-10-13). גם בית הסבים/הורי האב אינו ערוך ואינו מאפשר שהות של 4 הילדים ללינה לפי אותו תסקיר. אמו של האב הסבירה בשעתו לעו״ס, כי היא דואגת לילדים למקלחות ואוכל וכי בנה - האב - אינו יכול לטפל בכל צרכיהם של הילדים.

2.2.        עוד קבעתי כי "כאשר הורה מבקש לקבל ילדים למשמורתו או להרחיב זמני שהות, עליו להציג בפני בית המשפט תוכנית הורות ואמצעים לקיומה בפועל. כך למשל הנחה בית המשפט העליון במספר אמרות אגב בבע״מ 919/15 כי כאשר הורה מעוניין במשמורת משותפת, יש לבחון ההסדר באופן זמני בטרם אישורו כהסדר של קבע. אמרות אגב אלה נועדו להבטיח כי שינוי הסדר המשמורת ייטיב עם הילדים, לא יפגע בהם וכי ההורה שיקבל הילדים למשמורתו אכן יוכל לקיים התוכנית ההורית המוצעת על ידו ואו זו שנקבעה על ידי בית המשפט. בנסיבות המקרה שבפניי, דירת האב אינה מאפשרת אף שהיית הילדים ללינה או לשהות קצרה. תיאור הדירה מהתסקירים ומדו״ח האפוט׳ לדין מלמד כי מדובר בתנאי הזנחה קשים של מגורים. תנאים אלה מתמשכים מזה שנים רבות. אין תנאים למגורים לא בדירת האב ולא בדירת אמו הסמוכה. אב המעונין בהרחבת זמני שהות ולא כל שכן בקבלת הילדים למשמורתו, היה מצופה שיעשה שינוי ולו בחלקתו הקטנה; כך יכול האב להרחיב את הדירה הנוכחית בה הוא מתגורר או את דירת הוריו כפי שהוא עצמו התחייב בפני העו״ס לסדרי דין מ*** בתסקיר של שנת 2013. לא כל שכן יכול היה לעבור לדירה שכורה אחרת. ודוק, לא מבוקש היה מהאב לשכור דירה רחבת ידיים עם חדר לכל ילד. אך בדירה הנוכחית לא ניתן לשכן ילדים. בדירה הנוכחית לא ניתן אף לקיים הסדרי שהות כוללי לינה."

2.3.     אלא שהתנאים הפיסיים של מחיית האב ומגוריו לא היו מעולם הסיבה העיקרית לדחיית בקשת שינוי המשמורת. קבעתי כי אילו זו הייתה הבעיה היחידה, וניתן היה להורות על העברת המשמורת, לא היה בית המשפט מהסס לסייע לאב בכל דרך מבחינת קביעתו כהורה משמורן לקבלת זכויות מהמל"ל וממשרד השיכון תוך המתנה עם ביצוע המעבר של הילדים עד למעבר לדירה אחרת וייתכן שהאב היה יכול לעמוד בכך. דברים אלה מצטרפים לרושם הכללי, כי בסה״כ מדובר באב שאוהב את ילדיו, מעוניין לגדלם ולספק צרכיהם אך יחד עם כל זאת תובנתו ויכולתו להפריד בין צרכיהם לבין צרכיו ו/או הסכסוך הינן מוגבלות. רוצה לומר, לא היעדר תנאי המגורים יהוו את הגורם לדחייה על הסף של עתירת האב, אלא החשש מפני פגיעה בהם, חשיפתם לתכנים מיניים קשים ובלתי מותאמים והיעדר יכולת מותאמת להתמודד עם גידולם שעה שמדובר בילדים עם צרכים מיוחסים שזקוקים למסוגלות הורית מיטבית ולא רק "סבירה". זקוקים להגנה מוחלטת מפני הסכסוך ההורי ולא לעירובם בו. צריכים הורות בטוחה בעצמה תוך הצגת בטחון ולא עירוב במחלות האב או בריבים ההורים (ראה התסקירים). חייבים לישון בלילה בשקט ללא חשש שמא ייפגעו על ידי מאן דהוא. צריכים לגדול באווירה חינוכית וחיובית ומותאמת ולא באווירה של חשיפה לתכנים מיניים במחשב, בטלפון וכיו״ב.

2.4.      האב הודה כי הורשע בעבירת החזקת חומר תועבה בבית המשפט השלום בנצרת וכי קיימת בעניינו החלטה בתוקף בהתאם לסעיף 14(ב) לחוק ההגנה על הציבור מפני עבירות מין, תשס״ו - 2006 מיום 8/1/18 לפיה אין כל הגבלה בקשר בין האב לבין ילדיו.

2.5.      מונה אפוטרופוס לדין עבור הילדים שהגישו דיווחים מספר והמלמדים כי אכן חלה הידרדרות במצבה הנפשי של האם ואין לה היכולת לגדל את הילדים ולא ניתן להותירם במשמורתה.

2.6.      אלא שהכרעת הדין בהליך הפלילי כנגד האב ודיווחים ותיאורים שונים של הילדים המובאים בדיווח של האפוט׳ לדין העלו סימני שאלה רציניים וצל כבד לעניין כשירותו ומסוגלותו או התאמתו של האב למשמורן עבור הילדים ובית המשפט קבע כי הוא אינו יכול ליתן אמון בשלב זה, בכך שהילדים לא ייפגעו עוד יותר באם יועברו לאב מהטעמים הבאים:

א.           האב הורשע במסגרת תיק פלילי בבית משפט שלום בנצרת שמספרו 3618-10-13 על

פי הודאתו בעבירה של ניסיון פרסום והפצת תועבה בהתאם לסעיפים 214 (ב) יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין ובעבירה של החזקת חומר תועבה בהתאם לסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין. כעולה מעובדות כתב האישום באותו הליך, כפי שתוקן במסגרת הסדר טיעון, הרי שבמהלך השנים שקדמו ליום 13.6.13, בו נתפס מחשבו, במועדים רבים, הוריד האב והחזיק במחשבו עשרות סרטונים ועשרות תמונות בהן נראים, בין היתר, מעשי אינוס של ילדות, מעשים מגונים בילדות וקטינים בעירום מלא. הסרטים ששמר הנאשם במחשבו כללו, בין היתר, את אלו: "סרט סקס מהמם ילדה קטנה בת 11 קופצת על הזין של אבא שלה״, ״סקס ישראלי מרינה בת 15״, "סרט ישראלי שצולם בסתר שאמא ובן מזדיינים", ״-years old girl-pedo 16preteen-lol״. האב שמר וקטלג את הקבצים הנ״ל תחת ספריות וספריות משנה במחשבו. האב כינה עצמו ברשת האינטרנט: <ללמד לך תבת" והתכתב עם אחרים בחדרי צ׳ט הנוגעים לגילוי עריות, למפגשים ולפנטזיות מיניות. האב נהג להתכתב עם נשים באמצעות האינטרנט ובהזדמנות אחת ניסה לשתף אותן בקבצים בעל תכנים אסורים, כאמור. גזר הדין שהוטל עליו היה מאסר בפועל למשך 6 חודשים באמצעות עבודות שירות ומאסר על תנאי לתקופה דומה וזאת מיום 24/6/2015.

ב.             באותו הליך פלילי שהתנהל כנגד האב נקבע מפורשות במסגרת הערכת מסוכנות מינית כנגדו:

״לנאשם הרשעה בעבירת מין קודמת, אך מדובר בעבירה שבוצעה לפני 15 שנים, ותסקיר שירות המבחן וחוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מציגים מסוכנות מינית בינונית לרצידיביזם מיני".

ג.              במסגרת הליכים להארכת צו פיקוח למשך שנתיים נוספות על האב וזאת מכוח סעיף 14 לחוק ההגנה מפני ביצוע עבירות מין לעיל בגדרו של אותו הליך פלילי נרשם בסעיף 10 להחלטת כב׳ סגנית הנשיא השופטת עדי במביליה:

״            הונחה בפניי הערכת המסוכנות מיום 26.6.17, לפיה רמת המסוכנות המינית

נותרה בינונית לביצוע עבירות גם כאלה שאינן החזקת חומר תועבה. הערכת המסוכנות התבססה על גורמי הסיכון הסטטיים ועל גורמי הסיכון הדינמיים, נוכח ספרות מקצועית בתחום הערכת המסוכנות המינית, ונוכח התרשמות קלינית של הבודקת...

כי אף שהמשיב מעל גיל 40 וניהל בעבר משק בית משותף עם בת זוג, הרי שאת העבירות דנן ביצע עת השתייך לקבוצת גיל זו, בעברו הרשעה בעבירת מין כשאז פגע בקורבן שאינה קרובת משפחה, לאורך חייו התקשה לשמור על רצף תעסוקתי וההתרשמות מאדם המכור לאינטרנט, גורמים המקושרים, סטטיסטית עם שיעורים גבוהים יחסיתלרצידיביזם מיני.

עוד צוין כי המשיב בעלעיוותי חשיבה קשים,אינו מבין את הבעיה בעיסוק במיניות סוטה,אינו תופס עצמו כמי שמכור למין באינטרנט ובעל היפר סקסואליות והסיבה היחידה בגינה נמנע מעיסוק בצטים העוסקים במיניות סוטה הנה איסור בית המשפט בגדר צו הפיקוח.

לפי התרשמות מעריכת המסוכנות, קיימות בעיות באינטימיות וקושי בוויסות עצמי ומיני. העובדה שהמשיב הפסיק טיפול ייעודי לעברייני מין טרם סיומו, הנה פקטור מגביר מסוכנות.

המשיב טען בפני מעריכת המסוכנות כי הוא סובל ממחלה כרונית והטיפול פוגע בעניינו ובעיסוקו במין. מעריכת המסוכנות הסבירה כי פגיעה בתפקוד מיני עלולה להביא לתסכול ולחיפוש דרכים להעלאת הדחף בעיקר אצל בעלי דימוי גברי נמוך כמו המשיב.

מעריכת המסוכנות התרשמה מנבדק לא אמין, המשנה עמדותיו חדשות לבקרים ביחס לעבירת מין קודמת ומדווח על דחפים מיניים מוגברים ועיסוק במיניות סוטה, מתוך תפיסה שמדובר בעיסוק לגיטימי לחלוטין. ההתרשמות הנה מיבולת וויסות של דחפים מיניים נמובה יחסית וממאפיינים התמברותיים והיפר סקסואליים בעיסוקו במין, בשהמין משמש עבור המשיב וסת רגשי. צוינה ההתרשמות כי המשיב מתקשה להבחין בין מיניות נורמטיבית לפוגענית ופורטו בהקשר זה אירועים בחייו של המשיב, בראש עמי 8 להערכת המסוכנות.

כעולה מהערכת המסוכנות, המשיב שולב בעבר בקבוצה טיפולית לעברייני מין, בשרות המבחן אך לאחר שלושה מפגשים הפסיק להגיע מבלי להתייעץ או להודיע על כך לקצינת המבחן. ..." (ההדגשות במקור ואינן שלי א.ז.)

....״יחידת הפיקוח על עברייני מין, במסמך מיום 6.7.17,המליצה על הארכת צו הפיקוח למשך 24 חודשים נוספים, זאת בהתאם למתכונתו הנוכחית ובאותם תנאים הגבלות וסמכויות. צוין כי המשיב טען לירידה בפן המיני בשל הטיפול הכימי שמלווה את מחלת הסרטן בה חלה, אולם בחדרו נמצא מחזיק ממיר ובו 14 ערוצים בעלי תבנים מיניים מעבר לחבילת ערוצי הטלוויזיה הבסיסית והנורמטיבית " (ההדגשה שלי ואינה במקור א.ז.)

ד.             בהתייחסות לסוגיית הקשר של האב עם הילדים בגדרי הפיקוח בהליך

הפלילי נרשם באותה החלטה:

"לאחר שקילת טיעוני הצדדים, ובשים לב להערכת המסוכנות הבינונית, ולגורמי הסיכון לרצידיביזם מיני שצוינו במסגרתה,כמו גם בראי עברו של המבקש, המלצת יחידת הפיקוח, מהות העבירות בהן הורשע בתיק זה ומבלי להתעלם מהעדר הפרות, משיתוף הפעולה עם קצין הפיקוח, ומנסיבותיו האישיות, המשפחתיות והבריאותיות של המשיב, הנני מקבלת את הבקשה באופן חלקי:

א.                התנאי של איסור מפגש המשיבעם ילדיו הביולוגיים ללא נוכחות מבוגר,

ניתן למשך שנה ואינו בתוקף מזה כשנה וחמישה חודשים. הארכה לא נתבקשה במועד.

למרות שהוריתי באופן מפורש כי כל בקשה להארכת תנאי זה תגובה בהערכת מסוכנות הדנה ספציפית בתנאי זה, אין בהערכת המסוכנות שהוגשה, התייחסות ממוקדת כנדרש.

בהתאם לחוות דעת יחידת הפיקוח מיום 6.7.17 ומיום 19.3.17, המשיב נמצא בקשר רציף עם ילדיו, נפגש עמם פעם בשבועיים-שלושה, נמצא עמם בקשר טלפוני רציף ומנסה לסייעלהם". (ההדגשה שלי א.ז. ואינם במקור)

ה.            לדברים אלה המדברים בעד עצמם מבחינת המסוכנות המינית של האב בכלל וכלפי ילדיו בפרט חשוב להוסיף האמור בדיווחיו של האפוס׳ לדין. כך למשל קיים דיווח של הסומכת של האם סימון המלמד לפני כ-3 שנים, כאשר ביקשה האם סיוע מהאב ברכישת מייבש כביסה בחורף אמר לה "מה הבעיה סוזי בואי לפה (הצביע על איבר מינו עם שתי הידיים) ואני אביא לך את המייבש " כשכל זה מתרחש ליד הקטין א. שהיה ליד הדלת. עוד אישרו

הסומכת ואחותה של האם, כי אמירות דומות מצד האב נאמרו לא אחת כלפיה גם בעבר (סעיף 8 לדיווח האפוס׳ לדין).

ו.             עלה כי נפל מחדל מטעם שירותי הרווחה ב*** שלא פיקחו כראוי על טיב הקשר של האב עם הילדים ובמהלך השנה האחרונה הילדים שהו עם אביהם בהסדרים כולל לינה בשבתות ובחגים (בהסכמת האם כאשר גם עובדה מצביעה על היעדר מסוגלות או קושי לשקול טובת הילדים באופן מובחן ומושכל). לפי סעיף 15 לדיווח, מאז שהיית הילדים בשבתות אצל האב חל שינוי דראסטי לרעה במצב הילדים ובפרט במצבו של הקטין א. וגם לגבי מ. (סעיף 15 לדיווח וסעיף 16).

ז.             קיים דיווח נוסף של "אח בוגר" של א. בשם ד. לפיו הגיעה באחת הפעמים לחדרו של ע. וה. וא. (שהיה אז בגיל 8 שנים) היה שם, עמד מולו ולפתע פנה אליו ואמר לו <ד.אפשר למצוץ לך?". ד. סיפר כי לפי התרשמותו א. ידע על מה הוא מדבר ולא היה נראה לו שזה מוזר או בלתי מותאם. מבטו היה רגיל והוא אמר את הדברים מבלי למצמץ. הועבר דיווח לגורמי טיפול ורווחה ובאותו יום אושפז א. בבית חולים ב*** בצו שיפוטי (15/2/17). חשוב לציין כי המסמכים הרפואיים שצורפו לדיווח האפוס׳ לדין מצביעים על כך כי א. סובל מחרדה ברמה גבוהה, הוא חושש ששני הוריו ימותו, הוא סובל מהתנהגויות בלתי נשלטות, התפרצויות כעס וזעם, בעיטות, קללות, צרחות, אלימות, הצקות לילדים אחרים, שימוש במילים בעלי אופי מיני, מדבר על רצון למות עם תוכנית קונקרטית (לקפוץ מהגג). נרשם כי המשכיות הסימפטומים ברמה של פסיכופתולוגיה קשה היוותה סכנה להמשך התפתחותו התקינה ועל כן גם אושפז בצו שיפוטי למשך שבוע.

ח.             למרבה הפלא כל הדיווחים האמורים שמורים היו אצל האב והוצגו לאפוס׳ לדין כאשר עולה מהם החמרה במצבו הנפשי של א. והאב הוא הוא המתנגד העיקרי להוצאתו למסגרת, הוא המתנגד לאשפוזו, גם כאשר הקטין מתבטא באמירות אובדניות.

ט.             כאשר קיימת הערכת מסוכנות מינית עם סיכון לרצידיביזם מיני ברמה בינונית וכאשר אין לאב מודעות למצבו, הוא מקטין ומפחית מהסיכון הנשקף ממנו לילדים או מהעבירה בה הורשע (ראה דבריו ודברי בא כוחו בדיון, כאשר אין ספק כי הוא מכור לשימוש בפורנוגרפיה באינטרנט ומדובר בדבר שניתן לצרוך אותו כיום באמצעות כל מכשיר טלפון חכם ובכל מקום (וספק בעיני כמה הדבר ניתן לפיקוח באמצעים דהיום), כאשר בעבר הורשע בביצוע עבירת מין, כאשר נקבע לגביו כי הוא סובל מעיוותי חשיבה קשים, אינו מבין כלל הבעיה בעיסוק במיניות סוטה, אינו תופס עצמו כמכור למין באינטרנט ואמלא צו הפיקוח לפי דבריו היה ממשיך בכך, כאשר הוא סובל מבעיה באינטימיות לפי התרשמות מעריכת המסוכנות וסובל מקושי בוויסות עצמי ומיני, בשעה שהוא הפסיק טיפול ייעודי לעברייני מין טרם סיומו ונקבע לגביו כי מדובר בפקטור מגביר מסוכנות ובשים לתופעות הקשות בקרבו של א. ולאחרונה מ. ובשים לב לדיווחים שהובאו על ידי האפוטרופוס לדין, אין לבית משפט זה אמון כי באב כי הוא לא יפגע בילדיו פגיעה מינית חלילה ו/או יחשוף אותם לתכנים בלתי מותאמים מבחינה מינית, או יעסוק בצריכת פורנוגרפיה מינית וסוטה באופן קשה בנוכחות הילדים ו/או יידע להבחין בין התמכרותו ובעייתו הנפשית לבין צרכיהם ההתפתחותיים של הילדים. כל אלה יחד וגם כל אחד מהם לחוד מבססים חוסר אמון של בית המשפט ביכולתו של האב לגדל את הילדים ללא הגברת סיכון לשלומם מבחינה מינית ומבחינה נפשית, רגשית והתפתחותית. האב יכול להיות חם ואוהב, סמפטי ודואג ובו זמנית מסוכן. תפקיד בית המשפט להגן על הילדים מפני המסוכנות וזו קיימת גם קיימת.

י.           בנוסף לכל אלה, מקובלת עלי לחלוטין עמדת האפוט׳ לדין (שנתמכים בכל

תסקירי הסעד מאז 2013 ואילך) כי האב מסית את הילדים כנגד האם, משתף אותם בסכסוך עמוקות, נוטע בהם את מחשבותיו כי האם אינה מסוגלת לטפל בהם, מאיים על האם כי ייקח את הילדים, מתיש אותה באמצעות תלונות שונות במשטרה תוך ניצול המשבר והמצוקה הנפשית שלה ולמעשה הוא מסייע להתמוטטותה הנפשית. הורה שעושה כן להורה האחר פוגע בטובת הילדים והדבר מצביע על קושי אבחנתי בין צרכיו לבין צרכי הילדים. הילדים לא זקוקים רק "לצאת מהבית של האמא" כפי דרישת האב. הם זקוקים לכך שתהיה להם אם מתפקדת, אוהבת שתהיה עמם בקשר. האב אינו מאפשר זאת ונוהג בתחכום רב תוך גיוס הילדים לקואליציה בינדורית שמולה אין לאם כל סיכוי.

יא. לאור כל האמור באתי לכלל דעה, כי שהיית הילדים בקרבו של האב הינה שהייה המסכנת אותם מבחינות רבות: מינית, נפשית, רגשית, התפתחותית והאב לא הוכיח לבית המשפט כי העברת משמורת הילדים אליו מהאם תיטיב עמם.

2.7. לאור כל אלה עשיתי שימוש בסמכותי מכוח סעיף 68)א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב - 1962 ומכוח הוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש״ך - 1960 והוריתי על הפסקת המפגשים בין האב לבין הילדים והעברתם לפיקוח תוך מתן הסמכה לעו״ס לסדרי דין ומיניתי מומחית מתחום הפסיכולוגיה לערוך עבור בית המשפט חוות דעת שתחווה האם והיקף הסיכון הנשקף לילדים מפני המשיב הן בהיבט המיני, הן בהיבט ההתפתחותי, הרגשי וכן בוקש כי תחווה דעתה האם התנהגותם הבלתי מותאמת של א. ומ. קשורה באב ו/או בהתנהגותו ו/או בחשיפה על ידו או בקרבתו לתכנים מיניים.

חייבתי את האב כתנאי להמשך בירור התביעה מטעמו בפניי ו/או כתנאי לקיום קשר ללא פיקוח בעתיד עם הילדים לעבור הערכת מסוכנות מינית כוללת על ידי המומחית.

חוות הדעת תיערך ותוגש בתוך 90 יום מהיום כאשר האב יממן שכר טרחת המומחית.

מאותו שלב ואילך התנהלו ההליכים הן בתיק זה והן בתיק נזקקות כפי שעוד יבואר בהמשך.

3.              האב הגיש ערעור על החלטתי זו לבית המשפט המחוזי בנצרת ובמסגרת דיון בערעור קיבלו הצדדים המלצת בית המשפט שלערעור ולפיה ההחלטה מיום 24/7/2018 תישאר על כנה והאב יהיה רשאי להמשיך בבירור התביעה ללא כל תנאי והכל על פי סדר הדין שבית המשפט לענייני משפחה יקבע (ראו פסק הדין בעמ״ש 57279-07-18 מיום 4/3/2019). חשוב להדגיש כי עת ניתן פסק הדין טרם הוגשה בקשת צו ביניים ו/או בקשת הכרזת הקטינים כנזקקים בתיק הנזקקות.

4.              יודגש, כי במקביל נשלחו מספר הודעות של המומחית שמונתה על ידי בית המשפט ולפיה האב לא יצר כל קשר עמה בעניין ביצוע הבדיקה הנדרשת (ראו למשל הודעתה מיום 21/8/2018).

5.              ביום 21/8/2018 הוגשה בקשה דחופה מכוח סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש״ך - 1960 והיא נדונה בפני כבי השופטת גיבארין בשבתה בתורנות פגרת הקיץ והיא נעתרה לבקשה בחיוב והורתה על הוצאת 4 הילדים לפנימיית ***. על ההחלטה לא הוגש ערעור.

6.              זה המקום לציין ביום 13/12/2018 הגישה העו״ס לחוק הנוער מ*** בקשה להכריז על הקטינים כנזקקים ולקבוע דרכי טיפול מחוץ לקהילה (השמה בפנימית ***) ותיק הנזקקות 31579-12-18 טופל אף הוא על ידי וביום 27/1/2019 ניתן פסק דיני המכריז על הקטינים כילדים נזקקים מכוח הוראות סעיפים 2)2), 2)6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש״ך - 1960. עוד נקבע על ידי האב נראה על פניו בעל מסוגלות גבוהה יותר מהאם להחזיק בילדים ואין ספק כי הם קשורים אליו ואוהבים אותו. אך כפי שפורט בהליך זה בהחלטות קודמות, בית המשפט לא יכול לסמוך עליו שלא יסכן את הילדים ו/או ישמור על טובתם. החשש הגדול ביותר של בית המשפט הוא כי האב שעסוק בתכנים מיניים סוטים ופדופיליים יחשוף הילדים או ינהג כלפיהם באופן שהוא מתעלל מינית. החומרים המיניים שהאב החזיק במחשבו או צפה בהם נוגעים ליחסי מין בין ילדים לבין הורים ולא סתם בחומרי פדופיליה פורנוגרפיים. המסוכנות המינית שנקבעה לגביו בהליך הפלילי היא בינונית (ולטווח ארוך). האב מסרב לאבחון על ידי מומחית מטעם בית המשפט ולא הציע מומחה
חליפי. הילדים גילו התנהגות מינית בלתי מותאמת. חיבור כל הנסיבות
מצביע על יותר מחשש לשלום הילדים. אם חשש זה היה מוסר מעל הפרק על ידי האב היה קל יותר מבחינתו להתגבר על יתר הבעיות וייתכן שבאמת ניתן היה להשיב הילדים לקהילה למגורים עמו. אך הוא בוחר בדרך אחרת, לא מוכן לאבחון, לא מכיר במסוכנותו המינית כלל (דבר לכשעצמו מגביר מסוכנות) ובית המשפט בנסיבות שכאלה לא יכול ליתן בו אמון.

האב מסרב וסירב לטיפולים שונים בילדים כאשר מוכח כיום בדיעבד שהם זקוקים להם. אי הכרה בצורך של הילדים בטיפולים כאמור מלמד על אי הבנה לצרכי הילדים. נכון שהאב יכול גם להיות מיטיב, מטפל ומקפיד על בריאותם, אך אחד הכלים שבאמצעותם לומדים על מסוגלותו ויכולותיו הינו כלי של שיתוף פעולה עם גורמי טיפול. בל נשכח כי מדובר בארבעה ילדים צעירים יחסית הסובלים מבעיות מורכבות על רקע שינוי מקום מגורים, גירושין, קונפליקט הורי בעצימות גבוהה, כעת האב לא מבקר אותם כלל והוא עצמו מתקשה בתפקודו.

סירוב האב לראות טובת הילדים ולמלא אחר הוראת בית המשפט לבקרם במרכז קשר מצביע על קושי ביכולת לראות טובת הילדים והעדפת המאבק או הצרכים האישיים של האב על פני טובת הילדים ואני רואה זאת בחומרה יתרה.

לבסוף הן אנוכי והן כב׳ השופטת ג׳בארין כאשר נדרשת לצב״נ נדרשנו לכך שפיסית אין לאב בית מגורים היכול לאכלס את הילדים. האב לא שכר דירה אחרת עד כה בה יוכל לשכן הילדים ולא הרחיב הצריף בו גר.

טענת האב, כי אמו יכולה לשמש אומנה עם בן זוגה מצביעה על כך כי הוא עצמו מכיר בעילת נזקקות (שאחרת איך הוא עצמו מציע אומנה?). עם זאת, גם אפשרות זו כדי שתיבחן מצריכה שאמו תפנה להיות מוכרת כמשפחת אומנה. גם דבר זה לא בוצע.

לפיכך נדחו כל טענות האב כנגד בקשת הכרזת הנזקקות והם הוכרזו נזקקים וצו הנזקקות ניתן למשך שנה תוך שנקבע כי הילדים יועברו למשמורת שירותי הרווחה שתשימם בפנימיית ***.

.7

עוד נרשם ברחל בתך הקטנה: כי "באם האב יעבור אבחון מסוכנות מינית מטעם בית המשפט ויימצא כי אין סיכון מיני מצדו כלפי הילדים, יציע דירת מגורים היכולה לאפשר מגורי הילדים (ולו בפוטנציה), יציע תוכנית הורית הכוללת עזרה בקהילה, יפגוש בילדים לאלתר בתנאים שקבע בית המשפט, יסכים לשיתוף פעולה עם גורמי טיפול בכל הנוגע לטיפול בילדים ויתחייב שיהיה קשר לילדים גם עם האם יוכל לעתור לעיון מחדש ".

ביום 5/2/2020 הארכתי את הצו ודרכי הטיפול לשנה נוספת, כאשר האב לא טרח להתייצב לדיון. בהחלטתי באותו דיון בהיעדרו של האב קבעתי:

זה המקום לציין בי במסגרת תיק המשמורת הקשור שנקט בו האב במהלך 2018, ניתנו אין ספור החלטות המפנות את האב לבדיקת מסובנות מינית ומסוגלות הורית אך הוא סרב ומסרב לעבור הליך אבחון שבזה. בל זאת באשר אין חולק שבמסגרת הליך הפלילי שננקט בנגד האב נקבע בשעתו בי הוא ברמת מסובנות בינונית מבחינה מינית. עוד במסגרת אותו הליך, קבע בית המשפט בי האב משתף את הילדים בתבנים באופן בלתי מותאם ואשר גורם להם נזק. מטעמים אלו הותיר בית המשפט את בל המגבלות מבחינת הקשר של האב עם הילדים על בנן במסגרת תלה" מ -20017-06 18 והחלטה מיום 24.12.19. מכל הטעמים האלה אין כל ספק כי מתקיימים הוראות סעיפים 2(2), 2(6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) - התש״ך -1960. ויש צורך להגן על טובת הילדים באמצעות הארכת צו הנזקקות כמבוקש. הטיעון היחידי של האב בתגובתו מאתמול היה כי לא נבחנה אפשרות אומנת קרובים כך שהוריו החיים בסמיכות לו יקבלו את הילדים למגורים אצלם כמשפחת אומנה. טיעון זה כבר נדחה בעבר ואין לו על מה שיסמוך. כבר בדיון 26.8.18 בפני כבי השופטת גמילה גיבארין העלה האב את הטיעון שיש לאפשר לאמו להיות נוכחת באולם הדיונים הואיל והיא נותרת כאופציה שתשתמש כמשפחת אומנה לילדיו, כבר אז במסגרת הדיון הודיעו העו״ס שנכחו באולם כי אין זה מקום ראוי למגורי הילדים והעניין יובחן בתיק המשמורת ומכל מקום והגם שהסבתא בעבר שימשה כאומנה לילדים אחרים הדבר קרה לפני הרבה מאוד שנים והיום לא ידוע מה הוא המצב וכדי שהיא תוכל לשמש כאומנה היא צריכה לפנות לרשויות ולבקש התאמה כדי לעבור תהליך שבסופו תוכל להיות מוכרת כמשפחת אומנה. חלפו שנה וחצי ולא ראיתי בעמדת האב מאתמול כי אמו או בן זוגה, עשו דבר מה כדי להיות מוכרים כמשפחת אומנה. עצם העדר מעש מצד הסבתא ואי השתלבות בתהליך לקבל רישיון של אומנה מדבר בעד עצמו ועל כן טענה זו של האב נדחית על הסף. הטיעון האחר של האב שנטען אף הוא בלשון רפה ולפיו לא הוכח שהילדים נזקקים כלפיו אף הוא ראוי היה שלא יועלה. אף שהורשע בהחזקת חומר תועבה, פדופילי, ולא סתם חומר תועבה שכזה אלא סרטונים של קיום יחסי מין בין הורים לילדים קטינים, הוא אב שבית המשפט לא יתן בו אמון שיוכל לגדל את ילדיו ולהשגיח עליהם כל עוד לא יומצא בפני בית המשפט דיווח או חוות דעת של מומחה כי לא מתקיימת מסוכנות מינית מצדו כלפי אותם ילדים ואו כי הוא לא עלול להשפיע השפעה רעה על הילדים בכל דרך ואו אופן. מעבר לסיכון הפדופילי האמור לעיל, התנהלות האב באופן שהוא מערב את הילדים בסכסוך אף היא לכשעצמה מהווה עילת נזקקות במקרה הנוכחי. על כך יש להוסיף כי האב לא התייצב לדיון למרות שניתנה לו אפשרות לעשות כן, לא ביקש לחקור את העו״ס ובנסיבות אלו רשאי בית המשפט לפי תקנה 5 לתקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין) תשל״א -1970 לדון ולהכריע בבקשה גם בהעדר.

אציין כי בנוסף לכל האמור לעיל, אי שיתוף הפעולה של האב עם הצוות בפנימיית *** , הסתת הילדים כנגד הצוות וכנגד האם, שיתוף הילדים בסכסוכים של האב עם הצוות, כל אלה מעמידים את הילדים לפני קשיים התפתחותיים נוספים לאור תחושת כפל הנאמנות, כאשר הם מבינים ויודעים היטב שאביהם פועל נגד עובדים סוציאליים עמם הם נמצאים בקשר יומיומי ב***. התנהלות זו של האב כלפי גורמי טיפול מלמדת אף היא על קושי של האב להיתרם מטיפול ולשתף פעולה עם גורמים שאמורים לסייע לילדיו "

8.             בחזרה לתיק זה - תיק המשמורת: ביום 28/8/2019 הגיש האב בקשה לביטול מינוי המומחית בטענות של ב״כ האב כנגד המומחית באופן אישי וטענות כאילו המומחית נפסלה בעבר בידי בתי משפט לנוער ו/או לענייני משפחה אך לא צורפו לבקשה אסמכתאות ואף לא תצהיר. הוריתי לאב להגיש תצהיר ואסמכתאות אך הוא לא עשה כן ולפיכך ניתנה החלטה נוספת ביום 20/9/2018 בגדרה הוריתי על מחיקת הבקשה תוך בקשה מהמומחית לשוב ולעדכן את בית המשפט תוך 30 יום. ביום 18/10/2018 נתקבלה הודעה שלישית מטעם המומחית ממנה עלה כי האב עדיין לא יצר עמה כל קשר. בית המשפט ביקש תגובת הצדדים והאפוט׳ לדין. האחרון מסר כי האב ככל הנראה מסתפק בהסדרי קשר שנקבעו בפנימייה, אינו משתף פעולה עם המומחית ולא עומד בתנאי בית המשפט ועל כן עליו להודיע האם הוא עומד על התביעה. גם האם עתרה למחוק את התביעה וטענה כי ככל הנראה יש לאב מה להסתיר ולכן לא מבצע את הבדיקה האמורה. גם הפעם, האב לא מסר תגובה לפי החלטה זו במועד.

9.             ביום 20/1/2019 התקיים דיון נוסף ובמסגרתו ביקש בית המשפט להבין מהאב מדוע אינו ממלא אחר הוראת בית המשפט בדבר פנייה למומחית ובא כוחו השיב כי לא ישתף פעולה עם המומחית שמונתה על ידי בית המשפט שעה שאין לו אמון בה על רקע טענותיו הקודמות בבקשות להחלפתה. עוד מסר ב״כ האב במענה לשאלת בית המשפט אם ימונה מומחה אחר האם יסכים האב לשתף פעולה נמסר "אני משיב שאנו נמצא מומחית אחרת, לא יכול לשלוף מומחית למסוכנות מינית...אס בית משפט אומר לי שאני יכול להביא כל מומחה אחר ,אז אני אביא שם של מומחה אחר.״ (עמי 23 שורות 1-4 לפרוטוקול).

10.          ביום 1/2/2019 הגיש ב״כ האב אסמכתאות לבקשה מיום 28/8/19 אך דובר היה רק בבקשות שהגיש ללא כל החלטה שיפוטית של ערכאה כלשהיא שפסלה את המומחית כפי טענותיו. חרף היעדר אסמכתאות נעתרתי לבקשת ב״כ האב וביטלתי מינוי המומחית והוריתי לו להגיש תוך 24 שעות רשימת מומחים נוספים המוסכמים עליו. כמובן שאף הפעם עשה דין לעצמו ולא פעל לפי החלטה שיפוטית.

11.          ביום 4/2/2019 הגיש ב״כ האב הודעה ובה הסביר כי הוא "חולק" על החלטת בית המשפט בדבר מינוי מומחה למסוכנות מינית, כי אין מומחה המתמחה בכך וכי ניתן להסתמך רק על מב"ן במסגרת הערכת מסוכנות מינית בהליכים פליליים. הואיל ובאותה עת נערך עדכון של רשימת המומחים על ידי יחידות הסיוע הוריתי על הארכת מועד בת 14 יום למציאת מומחה חליפי.

12.           ביום 4/3/2020 מיניתי כמומחית חליפית את המומחית רנית ים להערכה זהה שאמור היה האב לעבור על ידי המומחית המקורית.

13.           האב לא יצר מעולם קשר עם המומחית החליפית הגם שכלפיה אף לא היו לו או לבא כוחו כל טענות בדבר היכרות קודמת עמה או עם עבודתה.

14.           ב״כ האב ביקש להסיר הגבלות על הקשר עם הילדים ביום 26/8/2019 בטיעון כי במסגרת הליך פלילי להסרת הגבלות על עבריין מין מורשע, נתקבלה טענתו והוסרו כל ההגבלות שהוטלו עליו. חשוב להביא חלק מהדברים שנאמרו באותה החלטה לעניין האב:

בית המשפט השלום בנצרת הסביר כי הוא ער להערכת מסוכנות הבינונית לטווח ארוך של האב כפי שנערכה על ידי יחידת הפיקוח אך כיוון שהאב הוא עבריין שכבר ריצה את עונשו ויש לנהוג במידתיות ולאזן בין אינטרס לשמירה על שלום הציבור לבין אינטרס הנאשם המורשע ולאור גזר הדין הקל יחסית שניתן כנגדו וכאשר תקופת הפיקוח המקסימלית בחוק היא 5 שנים, נדחתה הבקשה.

חרף אותה החלטה קבעתי כי אין בה כדי לשנות מהגבלות שהוטלו על האב בתיק שלפניי בכל הנוגע לקשר שלו עם הילדים, מה גם שלפי חוות הדעת בהליך הפלילי עולה כי המסוכנות הבינונית של האב עומדת בעינה והיא לטווח ארוך! הוריתי לאב להתכבד ולשתף פעולה עם המומחית שאז ניתן יהיה לשקול בקשתו מחדש (החלטה מיום 1/9/2020).

15.           ביום 24/12/2019 דחיתי בקשת האב להסרת מגבלות על הקשר שלו עם הילדים תוך שהפניתי בין השאר לעובדת אי עמידתו בביצוע החלטה שיפוטית בכל הנוגע לבדיקת מסוכנותו המינית בידי מומחית מטעם בית המשפט.

16.           ביום 23/2/2020 הודיע האב כי הוא עבר לגור באילת ולעבוד שם, כי הוא מפסיק לפגוש בילדים וכי הוא מעוניין שהוריו ינסו לקבל משמורת ביחס לילדים. לאור הודעת האב ביקש בית המשפט הבהרתו האם הוא מסכים למחוק את התביעה תוך שענייני הילדים ימשיכו להתנהל בהליך הנזקקות (החלטה מיום 23/2/2020).

17.          ביום 27/2/2020 הודיע האב כי הוא עומד על תביעת המשמורת ומבקש את יומו בבית המשפט. לדבריו הוא הורה "טוב יותר" מהאם והמעבר לאילת נועד לאפשר להוריו לבחון סוגיית היותם משפחת אומנה לילדים לשם שינוי דרכי הטיפול כך שיגורו אצלם ולא במסגרת חוץ ביתית.

ההכרעה:

18.          הלכה למעשה עסקינן במספר טעמים המצדיקים הפסקת התביעה או מחיקתה גם ללא שהאב, הוא התובע יסכים לכך ואלה הם:

18.1.      ראשית, קיים אי שיתוף פעולה, עיקש, מתמשך וחסר פשר עם ביצוע החלטת בית המשפט לעריכת אבחון מסוכנות מינית, רגשית והתפתחותית לקטינים מצד האב. תחילה ביקש האב לפסול המומחית. לאחר מכן וגם כאשר ניתן לו מבוקשו סירב להעמיד עצמו לאותו בדיקה של מומחית חליפית. כל זאת כאשר ברקע קביעות שיפוטיות חלוטות של בית משפט זה ושל בית משפט שלום בנצרת שדנו בעניינו וקבעו כי רמת המסוכנות של האב הינה בינונית לטווח ארוך. אגב, האב יכול היה להציג בפני בית המשפט אילו חפץ בכך את חוות הדעת בעניינו מההליך הפלילי והוא נמנע מכך.

18.2.      בהליכי משמורת כאשר בית המשפט מגיע למסקנה שיש צורך בחוות דעת מומחה ומי מהצדדים אינו משתף פעולה עם המומחה, אינו מעמיד עצמו לבדיקה, אינו יוצר קשר ואינו מאפשר למומחה לערוך את חוות הדעת, אותו צד חייב לקחת בחשבון האפשרות שעמדתו ו/או תביעתו/הגנתו יידחו או יימחקו רק מטעם זה. מדובר בקביעה שיפוטית ערכית שנכונה להליך זה אך גם נובעת משיקולי מדיניות מערכתית. ללא הפעלת סמכותו של בית המשפט, לא ניתן יהיה לקדם הליכים ולקדם את טובת הילד. ללא שבעל דין נשמע להוראות בית המשפט בכל הנוגע לשיתוף פעולה עם מומחה לא יכול בית המשפט לקבל מידע חשוב ולעתים קריטי לעניין מסוגלותו או מסוכנותו של אותו הורה ועצם אי שיתוף הפעולה מדבר בעד עצמו. יש לראות באי שיתוף פעולה של צד עם מומחה שמונה בהליכים בענייני משפחה, כעילה וטעם מוצדקים למחיקת כתב טענות ובמקרים מתאימים אף דחיית תביעה/הגנה ולבית המשפט סמכות להורות כן מכוח סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה - 1995 והוראות סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב - 1962.

18.3.      בנוסף, האב ניתק עצמו מיוזמתו מהילדים, החליט שעובר לגור באילת וגם מפסיק להתראות עמהם וזאת בניגוד לטובתם. צעד חד צדדי זה שנועד לדברי האב לאפשר להוריו להיות משפחת אומנה מדבר בעד עצמו ומעיד על כך כי האב יודע שהילדים לא יכולים להיות במשמורתו כעת. מדוע אם כן יש להותיר ההליך תלוי ועומד? זאת ועוד, מהלך זה הוא מהלך המנוגד לטובת הילדים (הפסקת קשר וביקורים באופן חד צדדי) ומהווה אינדיקציה לאי יכולת מלאה של האב לראות ולפעול על פי טובת הילדים על ידי האב. הדבר מצטרף לשורה ארוכה של החלטות חד צדדיות של האב לא לשתף פעולה עם הפנימייה ***, עם מרכז הקשר, עם החלטות בעניין ביקורים וכיו״ב. התנהלות האב לכשעצמה שומטת המסד תחת תביעתו.

18.4.      לבית משפט סמכות להורות על הפסקת תובענה מכוח תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד - 1984 כפי שפותחה בפסיקה (ראו למשל רע״א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (״הפול״) נ׳ יעקב קבודי, (ניתן ביום 8/7/2012 ופורסם בנבו). הנכון במקרה זה להורות על הפסקת התובענה ולא על דחייתה משום שעניין משמורת הוא ממילא דינמי וללא סופיות דיון כנהוג בהליכים אזרחיים ובכל מקרה של שינוי נסיבות יכול קטין, הורה או צד מעוניין לפנות לבית המשפט למתן החלטה מתאימה. על כן הפסקת התובענה שאין בצדה מעשה בית דין היא המהלך השיפוטי הראוי אשר מצד אחד מסיים ההתדיינות המשפטית נכון לשלב זה אך מצד שני אינה מהווה השתק עילה ואינה חוסמת דרכו של האב בעתיד לברר תביעתו וזאת אף מאותו שלב בו הופסקה התובענה. בנסיבות הנוכחיות הפסקת התובענה גם לא תקפח את הנתבעת ולא תפגע בזכויותיה הדיוניות וממילא ככל שיחודשו ההליכים ניתן יהיה לברר את מצבה ועמדתה בעניין המשמורת.

18.5.      בנסיבות העניין הגם שאני אורה על הפסקת התובענה יש לקבוע תנאים לחידושה כדי לא לאפשר לאב להמשיך ולעשות דין לעצמו וכן להתל בבית המשפט ולהימנע מביצוע החלטותיו. תנאי יסודי בחידוש ההליכים יהיה הצהרה והתחייבות של האב לשתף פעולה, ככל שיהיה צורך לדעת בית משפט בכך, בעריכת חוות דעת מומחה מטעמו כפי שנקבע בהליך זה. ללא הצהרה שכזו הסיכון הנשקף לטובת הילדים בעינו עומד בשים לב לכל האמור לעיל ואין טעם בחידוש ההליכים.

מחיקת תובענה או הפסקתה בתנאים מעניקה לבית המשפט את הגמישות הנדרשת לצורך קבלת החלטה המאזנת בין זכויות הצדדים. ע״א 9368/17 מדינת ישראל נ׳ פלוני, (ניתן ביום 23/2/2020 ופורסם בנבו)).


 

תלה׳׳מ 20017-06-18 פלוני ואח׳ נ׳ פלונית ואח׳

תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני

19 .       לאור כל האמור לעיל אני קובע כדלהלן:

19.1.       אני מורה על הפסקת התביעה של האב.

19.2.      מאחר והאב סירב להפסיק התביעה הרי שהפסקת התביעה בהוראת בית המשפט משמעותה מחיקה (ראו הפסיקה לעיל).

19.3.      תנאי להגשה תנאי להגשת תביעה חדשה הינו צירוף הצהרה והתחייבות של האב לשתף פעולה עם כל החלטה של בית המשפט בדבר מינוי מומחה מטעמו כפי שהיה בהליך הנוכחי, לשלם שכרו, להעמיד עצמו לבדיקה ולשתף עמו פעולה באופן מלא.

20.        המזכירות תסגור את התיק ותמציא לצדדים ולאפוט' לדין ולעו״ס לחוק הנוער.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.

ניתנה היום, ט״ו אדר תש״פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.

/L.

השופט אסף זגורי, סגן נשיא לענייני משפחה

דרג את הכתבהדירוג כתבה תביעת האב למשמורת ילדיו שהוכרזו נזקקים: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משרד עורכי דין מאיה רוטנברגדלג על משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

עורך דין גירושין | עורך דין משפחה

עדכונים: קורונה Covid-19 נקרא גם: 2019-nCov‏, ‎2019 Novel Coronavirus

במהלך הימים הללו,  משרדנו ממשיך לספק שירות ללקוחותינו בישראל ובעולם.

כחלק מהמחויבות המתמדת של משרדנו לספק שירות מקצועי בסטנדרט הגבוהה ביותר של משרדי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה בישראל , הצוות שלנו ממשיך בזמינות מלאה עבור כל  לקוח לשאלות בקשר לשינויים הכרוכים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

אנו עוקבים באופן רציף אחר הודעות מטעם הרשויות, לשכת עורכי הדין, בתי המשפט, ובתי הדין הרבניים ופועלים מיד לאסוף ולנתח את ההשלכות המשפטיות על תיקים מתנהלים בעקבות התפשטות נגיף ה- Coronavirus. 


לנוחיותכם, תוכלו למצוא עדכונים באתר בכל  הקשור בשינויים שננקטו על ידי רשויות הממשלה וכן ניתוח סוגיות משפטיות שהתעוררו ופסקי דין שנקבעו עקב התפתחות אחרונה זו.

התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה

 מדוע לבחור בנו? תשומת לב אישית של משרד עורכי דין מאיה רוטנברג בכל נושא שעוסק בדיני משפחה, גירושין או צוואות, עורך הדין המתאים יכול לעשות את ההבדל בתוצאה הסופית של העניין המשפטי הספציפי שלך. החלטה נבונה בבחירת עורך הדין המתאים יכולה להיות החלטה מכריעה, במיוחד אם אינך יודע לאן ללכת או מהן זכויותיך. 

מאמר חדש באתר: האם אתה זקוק לעורך דין כדי להתגרש?

עו"ד מאיה רוטנברג

כל החומרים והתכנים המופיעים באתר נמצאים תחת הקריטריונים של חוק זכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם,להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. 

למען הסר ספק, כל שימוש בתכנים וברעיונות ללא אישור מפורש בכתב מעורכת דין מאיה רוטנברג אסור בהחלט ובמידה וייעשה שימוש כזה, הוא יחויב בתשלום. כל הזכויות שמורות © 2020 משרד עורכי דין מאיה רוטנברג 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד