חיפושדלג על חיפוש
En
עורך דין משפחה וגירושין בתל אביבדלג על עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

עורך דין משפחה וגירושין בתל אביב

ראול ולנברג 18 מתחם CU מגדל C קומה 2 , רמת החייל, תל-אביב.   טלפון: 03-6161535  נייד: 0544705733  Email: office@rotenberglaw.co.il

צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משמורת משותפתדלג על משמורת משותפת
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

בקשת האם לרישום הבת המשותפת לבית ספר מרוחק נדחתה

רמ״ש 43569-02-20 י.ק. נ׳ א.פ.

תיק חיצוני: לפני כב׳ השופט שאול שוחט, סגן נשיא

מבקשים י.ק. ע"י ב"כ עו"ד איתן קוהלי

 נגד

משיבים א.פ. ע"י ב"כ עו"ד מאיה רוטנברג

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב׳ השופטת סיגלית אופק, בתמ״ש 15273-09-19) שדחתה את בקשת המבקשת לרישום הבת המשותפת של הצדדים לבית ספר ב.ג. בגבעתיים בשנת הלימודים הבאה. הצדדים בני זוג לשעבר ,נשאו בשנת 2012. מנישואיהם נולדו לה כיום וע׳ קטין בן שלוש שנים כיום.

 

לפני בית המשפט קמא מתבררות, בין השאר, תביעות הדדיות למשמורת במסגרת תסקיר שהוגש לבית המשפט קמא נמנעו שרותי הרווחה מליתן המלצה על המשמורת והסדרי השהות משטרם הופרדו המגורים. שרותי הרווחה המליצו על הפרדת המגורים במהירות האפשרית על מנת לחסוך מהילדים חשיפה אפשרית לקונפליקט שבין הוריהם.

ביום 7.1.20 ניתנה החלטת בית המשפט קמא (כב׳ השופט ברינגר) לפיה המשמורת הזמנית על שני הקטינים תימסר בשלב זה למבקשת "ולפיכך היא רשאית לעזוב את דירת המגורים יחד עם הקטינים״ .

לאב, המשיב, נקבעו הסדרי שהות נרחבים עם הקטינים: באמצע השבוע בימים ב׳ וד׳ כולל לינה כך שהוא יקח אותם מהמוסד החינוכי וישיבם אל המוסד החינוכי למחרת בבוקר ובכל סופ״ש שני מיום שישי מתום הפעילות במסגרת החינוכית ועד ליום א׳ בבוקר אז ישיבת למסגרת החינוכית.

ביום 30.1.20 עזבה המבקשת את דירת מגורי הצדדים , בה נותר להתגורר המשיב, ועברה להתגורר עם הקטינים בקרבת מקום.

ביום 3.2.2020 פנתה המבקשת בבקשה "דחופה במעמד צד אחד" להתיר לה לרשום את הבת הקטינה לבית ספר יסודי "ב.ג." בעיר בשנת הלימודים הקרובה.

לטענתה, לכתובתה החדשה, היא גם כתובת הקטינים, משויך בית הספר זה; הוא נמצא במרחק סביר ביותר גם מהדירה בה התגוררה המשפחה עד לאחרונה ובה נותר להתגורר המשיב; ו״מדובר בבית ספר מצוין עם המלצות רבות, אשר גם האם למדה בו בעברה.

 

האם אף הלכה ליום הפתוח בבית הספר, שוחחה אם הצוות החינוכי והתרשמה עמוקות. בנוסף גם חלק מחבריה לגן של הקטינה עתידים להירשם אף הם לבית ספר זה".

המשיב התנגד לבקשה וטען כי יש לרשום את הקטינה בבית הספר "ג׳" בעיר, המשויך לכתובתם של הצדדים עד לאחרונה ולדירה בה נותר להתגורר; כי רוב חבריה וחברותיה של הקטינה המתחנכים עמה בגן עתידים לעלות לכיתה א׳ בבית ספר זה וטובת הקטינה ללמוד יחד עם חבריה ולהיקלט למסגרת חינוכית חדשה שחבריה לכיתה מוכרים וידועים לה;

בית הספר נמצא כמה מאות מטרים בלבד מדירות המגורים של הצדדים; הצדדים הסכימו לרישום הקטינה לבית ספר זה והמבקשת אמרה לקטינה והכינה אותה אינספור פעמים לכך שהיא עתידה לעלות עם כל חבריה לבית הספר ואף לקחה את הקטינה מספר פעמים לבית הספר להתרשמות.

ביום 13.2.20, לאחר קבלת תשובת המבקשת לתגובת המשיב נתנה החלטת בית המשפט קמא (כב׳ השופטת סיגלית אופק אשר דנה בבקשה בהיעדרו של המותב המטפל) ולפיה לא נמצא בשלב זה מקום להיעתר לבקשה. בית המשפט קמא נימק את החלטתו בנימוקים הבאים:

״4. בענייננו טרם נקבעה זהות המשמורן, אלא נקבעה משמורת זמנית בלבד אצל האם וחלוקת זמנים נרחבת אצל האב (יחס של 57% לאם - 43% לאב. החלטה מיום 7.1.20). משכך, אין עדיפות לרישום לביה״ס הנמצא בקרבת מקום מגורים האם, מה עוד שביה״ס שהאב מעוניין ברישום הקטינה אליו - בי״ס ג׳ - נמצא מרחק דקות בודדות ממקום מגורים האם והקטינים.

 

5.     יתירה מכך, עד לאחרונה התגוררו בני המשפחה תחת קורת גג אחת והמבקשת העתיקה את מקום מגוריה (ס׳ 19 להחלטה מיום 7.1.20). הנחת המוצא היא כי טובת הקטינה שתתחיל לימודים בכיתה א׳ יחד עם חבריה מגן הילדים, דבר מהווה תהליך המשכי טבעי, יאפשר לה להיקלט באופן קל יותר, ומופחת לחצים נוספים, במיוחד על רקע פירוק התא המשפחתי.

 

6.     אמנם בשלב זה, בו טרם נעשה שיבוצים, לא ניתן לדעת לאן מרבית ילדי הגן יעברו; אולם משהקטינה שוהה בגן ילדים המשויך לבית ספר ג׳, סביר יותר שמרבית חבריה ירשמו לבית ספר זה.

 

7.     משכך, בשלב זה, יש לרשום את הקטינה לבית הספר "ג׳" בגבעתיים.

 

8.     טוב יעשו הצדדים אם יגיעו להסכמות ויאפשרו לקטינה להתחיל את כיתה א׳ ללא לחצים נוספים מיותרים. לצורך כך מופנים הצדדים לאלתר לעו״ס לסדרי דין שתנסה להביאם להסכמות בעניין זה ולחילופין תיתן המלצות בבקשה.

 

9.     המזכירות תשלח החלטה לצדדים ולשירותי הרווחה בגבעתיים".

על החלטה זו מלינה המבקשת במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה אני מחליט לדחות אותה ללא צורך בקבלת תשובה.

לבית המשפט קמא הייתה שהות של ימים בודדים למתן החלטה ) הבקשה הוגשה ביום 3.2.20 ותשובת המבקשת לתגובת המשיב הוגשה ביום 13.2.20.

 

המבקשת הפצירה בבית המשפט קמא, חזור ושוב ליתן החלטתו טרם מועד סיום ההרשמה , ה-16.2.20, שכן אם לא יבוצע הרישום עד מועד זה "הילדים ישובצו על בסיס מקום פנוי באחד מבתי הספר ולא תובטח להם הזכות להירשם לבית ספר הקרוב למקום מגוריהם״) .

 

בסד הזמנים שנוצר ובשים לב לכך שהצדדים חלוקים בדעתם לגבי בית הספר היסודי אליו תירשם הקטינה כאשר שתי האופציות משויכות לאותו זרם חינוכי ומדובר בבתי ספר ששניהם נמצאים באותה עיר ואפילו באותו אזור) הגם שכל אחד מבתי הספר קרוב יותר לדירת אחד מהצדדים) ואין כל טענה כי בית ספר אחד עדיף על פני משנהו מבחינה חינוכית, החלטת בית המשפט קמא סבירה ביותר ולא מצאתי מקום להתערב בה. להלן אנמק מסקנתי זו.

 

השיקולים אותם שקל בית המשפט קמא אינם שיקולים זרים לצורך ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת.

 

העובדה כי המשמורת הזמנית ניתנה למבקשת אינה מקנה לה פררוגטיבה לבחירת בית הספר אליו תירשם הקטינה בהיעדר הסכמה מצד המשיב. כידוע ענייני חינוך הם עניין הנתון לאפוטרופסות ההורים (ס׳ 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962).

 

במסגרת הבר״ע המבקשת מדגישה כי הסדרי השהות של הקטינים בין הצדדים אינם שוויוניים (ס׳ 29 לבר״ע). ברם, בית המשפט קמא מעולם לא קבע אחרת אלא ציין כי נקבעה חלוקת זמנים נרחבת אצל המשיב. לענייננו יש ליתן משקל לעובדה כי ההבדל הוא למעשה יום אחד נוסף באמצ״ש בו שוהים הקטינים עם המבקשת - מדובר בפעם אחת נוספת של איסוף והחזרה מבית הספר יותר מאשר המשיב.

 

שיקול זה רלוונטי להכרעה והוא נלקח בחשבון במסגרת ההחלטה. על קביעת בית המשפט קמא ,כי "הנחת המוצא היא כי טובת הקטינה שתתחיל לימודים בכיתה א׳ יחד עם חבריה מגן הילדים, דבר מהווה תהליך המשכי טבעי, יאפשר לה להיקלט באופן קל יותר, ומופחת לחצים נוספים, במיוחד על רקע פירוק התא המשפחתי" אין חולק.

 

המבקשת טוענת כי מבחינה עובדתית הנחת בית המשפט קמא לפיה כי מרבית חבריה של הקטינה יירשמו לבית הספר ג׳ שגויה (ס׳ 31 לבר״ע) וכי חבריה הטובים של הקטינה גם הם עתידים לעלות לבית ספר ב.ג. (ס׳ 27 לבר״ע).

 

בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא הייתה המבקשת הרבה פחות נחרצת בעניין זה ( בס׳ 9 לבקשה ציינה כי "חלק מחבריה" של הקטינה עתידים להירשם אף הם לבית הספר ב.ג. ואלו בס׳ 12 לתשובה לתגובה טענה כי לבית הספר ב.ג. "נרשמו חבריה" של הקטינה שהיו עמה בגן).

מכל מקום, עניין זה טרם הובהר די הצורך. גם טענות המשיב ולפיהן עובר למעבר הדירה המבקשת הסכימה לרישום הקטינה לבית הספר ג׳ ואף שיתפה בכך את הקטינה (טענות אשר נתמכו בראיות לכאורה - תכתובת שהתקיימה בין הצדדים, בה המשיב טען טענות אלו בפניה ואלו המבקשת אינה מכחישה אותן) לא זכו להתייחסות במסגרת ההחלטה, ככל הנראה עקב הכחשה כללית של המבקשת את הדברים וסד הזמנים שלא אפשר בחינה עובדתית של הטענות.

במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי טוענת המבקשת שתי טענות נוספות מדוע עדיף בית הספר ב.ג. על בית הספר ג׳ :

א. בית הספר "ב.ג." מקורב לשני בתי המגורים של הצדדים - מרוחק כ-500 מטר בלבד מהדירה בה מתגורר המשיב ומרחק הליכה קצר מביתה "ללא חציית כבישים סואנים, והקטינה אף תוכל בבוא היום, ללכת ברגל מהמוסד החינוכי לביתה, וזאת בניגוד מוחלט לבית ספר ג׳, אשר דורש חציית כבישים רבים וסואנים, אשר יסכנו את חיי הקטינה על בסיס יומי" (ס׳ 30 לבר״ע).

 

 

ב. הבן הצעיר, בן 3 השנים, בעל צרכים מיוחדים ומוכר כנכה 188% ע״י הביטוח הלאומי. בבית הספר "ב.ג." "גודל הכתות ומספר התלמידים אשר לומדים בכל כתה, בפרט בכתה א׳ הינו קטן משמעותית, ועל כן גם הסבירות כי יהיה ניתן לשלב את הקטין כ׳, בעל צרכים מיוחדים, בבית ספר ב.ג. הינה גבוהה ביותר.

בית ספר ב.ג. דוגל בשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים. אין ספק כי זהו דבר אשר יהא מבורך באם שני הקטינים יוכלו ללמוד באותו מוסד חינוכי״ (ס׳ 45 לבר״ע).

טענות אלו לא נטענו ע״י המבקשת לפני בית המשפט קמא. למחדל זה לא ניתן הסבר בבר״ע ובמקום זאת מוצאת המבקשת להפנות אצבע מאשימה לבית המשפט קמא שנתן את ההחלטה בשבתו כשופט תורן "מבלי שמכיר את העובדות בתיק".

 

לא ברור מדוע סבורה המבקשת כי טענתה לפיה הליכה רגלית של הקטינה מבית הספר ג׳ לבית המבקשת היא בבחינת סכנת נפשות לקטינה ואינה ישימה "מחמת כבישים רבים וסואנים" או טענתה כי סיכויי הבן הקטין בעל הצרכים המיוחדים להשתלב בעתיד בבית הספר ב.ג. גבוהה יותר מסיכויי השתלבותו בבית הספר ג׳ היא בבחינת ידיעה שיפוטית של המותב הרגיל הדן בתיקי הצדדים, כב׳ השופט ברינגר.

מכל מקום, בית המשפט קמא שנתן את ההחלטה בשבתו כשופט תורן , התרשם נכונה מהנפשות הפועלות (במאמר מוסגר יצוין כי מהתסקיר עולה כי שני הצדדים עורכי דין בהכשרתם) והניח כי החלטתו לא צפויה להיות סוף פסוק.

 

בס׳ 3 להחלטה הדגיש בית המשפט קמא כי על יסוד הבקשה, התשובה והתגובה שלפניו אינו מוצא מקום "בשלב זה״ להיעתר לבקשה ; בס׳ 7 להחלטה קבע כי "בשלב זה" יש לרשום את הקטינה לבית הספר ג׳ ; בס׳ 8 להחלטה הפציר בצדדים להגיע להסכמות בעניין זה כשלצורך זה הפנה אותם "לאלתר" לעו״ס לסדרי דין "שתנסה להביאם להסכמות בעניין זה ולחילופין תתן המלצות בבקשה"; ובס׳ 9 להחלטה הורה על משלוח ההחלטה גם לשירותי הרווחה.

 

מן המקובץ עולה כי החלטת בית המשפט קמא אינה מונעת מהצדדים להמשיך ולהתקוטט בשאלת בית הספר היסודי העירוני בו תחל הקטינה את שנת הלימודים הבאה.

ההכרעה נעשתה על בסיס החומר שלפניו תוך שימת דגש לעובדה כי אי מתן החלטה לאלתר עלול לפגוע בקטינה באופן חמור יותר מאשר כל רישום לאחד מבתי הספר שהצדדים חלוקים לגביהם ( לאור טענת המבקשת לפיה

בהיעדר רישום הקטינה תשובץ על בסיס מקום פנוי באחד מבתי הספר בעיר ולא תובטח לה הזכות להירשם לבית ספר הקרוב למקום מגוריה). לכאורה במועד בו הוגשה בקשת רשות הערעור (18.2.20) חלף כבר המועד האחרון להרשמה אך המבקשת הודיעה ביום 19.2.20 כי מנהל החינוך של עיריית גבעתיים "הותירה את רישומה של הקטינה ר. לימים ספורים בלבד, לפנים משורת הדין" ולפיכך יש להידרש לבקשת רשות הערעור בבהילות ולזמן את הצדדים לדיון מוקדם ככל הניתן.

 

לו הייתי סבור כי בהחלטת בית המשפט קמא, לאור הנתונים שהיו בפניו, נפל פגם המצדיק התערבות הייתי שוקל לעשות זאת, ובמסגרת זו אף להידרש לטענותיה החדשות של המבקשת תוך מתן הזדמנות למשיב להתייחס להן.

 

לא זה המקרה בפרט כאשר בית המשפט קמא בהחלטתו הותיר את הפתח לשינוי ההחלטה לאחר קבלת המלצות עו״ס לסדרי דין בבקשה. אין מניעה כמובן שההמלצות יקחו בחשבון גם את טענות המבקשת החדשות שפורטו לעיל כמו גם טענות המשיב שלא זכו להתייחסות ( כך לדוגמא המשיב טוען כי המבקשת אמרה לקטינה והכינה אותה אין ספור פעמים לכך שהיא עתידה לעלות עם כל חבריה לבית הספר גי ולקחה אותה לבית הספר מספר פעמים כדי להתרשם מהאווירה שם) או טענות שלא זכו להכרעה (האם רוב חבריה של הקטינה מהגן צפויים לעבור לבית הספר ג׳ או לבית הספר ב.ג.) וכל שיקול אחר המשליך על טובת הקטינה.

בהחלטת בית המשפט קמא, כהכרעה שניתנה בסד זמנים, על בסיס החומר הקיים לפניו, וככזו ריכה להכריע בין רישום לבית ספר אחד למשנהו - לא מצאתי בה כל עילה להתערבות.

לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה - אין צו להוצאות.

העירבון, על פירותיו, יושב למבקשת באמצעות בא כוחה.

מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה, בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים אחרים.

ניתנה היום, כ״ח שבט תש״פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.

דרג את הכתבהדירוג כתבה בקשת האם לרישום הבת המשותפת לבית ספר מרוחק נדחתה: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים
צור קשרדלג על צור קשר

צור קשר

checked
משרד עורכי דין מאיה רוטנברגדלג על משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

משרד עורכי דין מאיה רוטנברג

עדכונים: קורונה Covid-19 נקרא גם: 2019-nCov‏, ‎2019 Novel Coronavirus

במהלך הימים הללו,  משרדנו ממשיך לספק שירות ללקוחותינו בישראל ובעולם.

כחלק מהמחויבות המתמדת של משרדנו לספק שירות מקצועי בסטנדרט הגבוהה ביותר של משרדי עורכי הדין בתחום דיני המשפחה בישראל , הצוות שלנו ממשיך בזמינות מלאה עבור כל  לקוח לשאלות בקשר לשינויים הכרוכים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

אנו עוקבים באופן רציף אחר הודעות מטעם הרשויות, לשכת עורכי הדין, בתי המשפט, ובתי הדין הרבניים ופועלים מיד לאסוף ולנתח את ההשלכות המשפטיות על תיקים מתנהלים בעקבות התפשטות נגיף ה- Coronavirus. 


לנוחיותכם, תוכלו למצוא עדכונים באתר בכל  הקשור בשינויים שננקטו על ידי רשויות הממשלה וכן ניתוח סוגיות משפטיות שהתעוררו ופסקי דין שנקבעו עקב התפתחות אחרונה זו.

 2020 עורכי דין לענייני משפחה מובילים

התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה

מדוע לבחור בנו? תשומת לב אישית של משרד עורכי דין מאיה רוטנברג בכל נושא שעוסק בדיני משפחה, גירושין או צוואות, עורך הדין המתאים יכול לעשות את ההבדל בתוצאה הסופית של העניין המשפטי הספציפי שלך. החלטה נבונה בבחירת עורך הדין המתאים יכולה להיות החלטה מכריעה, במיוחד אם אינך יודע לאן ללכת או מהן זכויותיך. 

עו"ד מאיה רוטנברג

כל החומרים והתכנים המופיעים באתר נמצאים תחת הקריטריונים של חוק זכויות יוצרים אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם,להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. 

למען הסר ספק, כל שימוש בתכנים וברעיונות ללא אישור מפורש בכתב מעורכת דין מאיה רוטנברג אסור בהחלט ובמידה וייעשה שימוש כזה, הוא יחויב בתשלום. כל הזכויות שמורות © 2020 משרד עורכי דין מאיה רוטנברג 

יצירת קשר
יצירת קשר מהירה
עבור לתוכן העמוד