הוצאות גישור

הוצל״פ 5378350918
לפני כבוד הרשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד
התובעת/המשיבה הגישור ישראל פונטוס בע״מ חברות 512824400
נגד
הנתבע/המבקש גבריאל משה לביא ת.ז. 031665201
<»2»
נוכחים:
ב״כ התובעת עו״ד רננה פלדמן
הנתבע
עו״ד בר לה המגשר
פרוטוקול
ב״כ התובעת: הבקשה שהוגשה אתמול בשעה 14:00 לא הומצאה לנתבע במסירה אישית כי ההחלטה התקבלה בשעה 17:30, 18:00. עם ההגשה אני שלחתי לו מייל.
הנתבע: אני קיבלתי מב״כ התובעת בערב בווצאפ. אם אנחנו רוצים לנהל כן הליך הוגן וישר צריך לפתוח את כל מכלול הטענות ואני מסכים לכל טענה שתעלה מהצד שלי ומצד התובעת. זה מוזר כי ביקשתי את המסמך הזה מזמן מזמן. אני מודה לביהמ״ש שקיים את הדיון הזה, אני מסכים לכל הטענה שנטען. אני מוכן לקבל את הדבר הזה אבל זה מוזר שעד היום שביקשתי את זה בזמנו לא קיבלתי את המסמך ולא יכולתי להתייחס.
ב״כ התובעת: אני מתנגדת לתנאי שבמסגרת דיון ההוכחות תעלה כל טענה אפשרית. המסמך הזה לא מחדש שום דבר.
ביהמ״ש: אפשר לוותר על המסמך.
ב״כ התובעת: המסמך הזה מתיישב אחד לאחד עם המסמך שכבר היה קיים. הוא הוגש כבר בתשובה להתנגדות.
הנתבע: יש חידושים במסמך.
ב״כ התובעת: מטרתו לאשש את מה שהיה בפניו הנתבע.
הנתבע: אני לא יכולתי להתייחס לדברים שבמסמך הזה. 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
בשלב זה ביהמ״ש מסביר לנתבע שהתובעת מבקשת את קבלת המסמך אל תתנגד לטענות הנתבע.
הנתבע: יש לי גם מסמך ששלחתי. ההליך צריך להיות הוגן. אני מבקש גם להציג מסמך מזמן אמת שהתלוננתי על הגישור.
ב״כ התובעת מעיינת במסמך.
עו״ד בר לב מעיין במסמך: המסמך מוכר.
הצדדים: אנחנו לא מתנגדים שתתקבל הבקשה לצירוף מסמך מאתמול וכן שיוגש מכתב שמגיש הנתבע. מוגש ומסומן נ/1.
עו״ד בר לב מוזהר כחוק: אני מבקש להעיד חופשי. אני אחרי רבבות לקוחות, אלפי הסכמים וגישורים. טענו הנתבע אינה אמת, אינני רשאי לביא את זה בביהמ״ש אבל אני אוחז בידי את סיכומי השיחות שהעסק מתחיל בתאריך, שעת התחלתה וכתיבת כל הנוכחים ורושם לעצמי את הדברים החשובים. בגישור היו שני צדדים, הנתבע ביחד עם אשתו ועו״ד הלפר והצד השני איזשהו הקדש, שאותם ייצג עו״ד סירקיס. בישיבה הראשונה הופיע מהצד השני אדם אחד, ולישיבה השנייה הופיע אדם נוסף וגם בשלישית. בישיבה השנייה והשלישית הופיעו מטעם הצד השני שלושה אנשים. אני לא הייתי מתנהל רק מול עורכי הדין. לישיבה הראשונה והשנייה הגיעו הנתבע ורעייתו בנוסף לעו״ד הלפר שנכח בכל הישיבות. לישיבה השלישית הופיעו עו״ד הלפר והנתבע. שאני סימנתי לעצמי והכנתי את עצמי לדיון היום את מספר הדוברים בתוך הישיבה מקום היה מחצית מהדוברים הן בישיבה הראשונה השנייה והשלישית. בישיבה השלישית שהייתה מכרעת הייתה יותר עבודה של עו״ד של הנתבע, הוא היה עד הסוף ובזה הסתיימה הישיבה. יתר מכך, לאחר מכן התקיימו מספר שיחות לנסות ליישם את האפשרות לפתרון ואי אפשר היה לסיים את עניין. טיפול המגשר שכל חיובו הוא 47 דקות, עסק 6 דקות ממנו בשיחות, הפגישה השלישית הייתה בינואר18.1.19. פעולות לאחר הישיבה החל מה- 23.1-3.4.19 נעשו 7 פעולות. ב-2.3.19 מתקיימת שיחה עם הנתבע ועו״ד הלפר שלטענתו לא רצה לקיים את הגישור אבל נערכת עוד שיחה מרגע כניסתי לתיק ועד שיצאתי ממנו שנערכה 9 דקות. אורלי זאת מזכירתי, הנחיה אליה זה, אני משתדל לשבת בכל תיק כמה שפחות ומכאן כל טענת הנתבע מופרכת. אני מטפל במאות תיקים במקביל, אני זוכר כל רבבות הלקוחות שבאים אלי כדי ללכת כמה שיותר מהר, מכבד את זה, לא חסר לי רגע אחד של עבודה. מכאן עבודה נעשית בנאמנות רבה כאשר אני יכולה להעביר פעולה לאורלי כל פעולותיה נעשות ללא. מכאן עלות הטיפול לגישור ישראל גדולה יותר אבל כמדיניות איינו מחייבים אותה. ב-2.3 יש טענה שהנתבע כבר לא רצה להמשיך.
חקירה ראשית:
ש. האם אתה יכול לספר באיזה אופן אתה מנהל את הרישום הזמנים.

ת. הדגשתי את זה מההתחלה. בהתיישבותי בשולחן אני מביט בשעון במחשב ויש לי קישור למזכירה. אני רושם את שעת תחילת הישיבה, נוכחים, תאריך. בתום הישיבה שכולם הולכים אני כותב סיכום קצר שהוא הדבר הכי חשוב בישיבה, איך שסיימתי אני רושם את שעת הסיום על גבי פרוטוקול הישיבה. אני מאוד מאוד מסודר.
09:25
חקירה שכנגד:
ש. האם אתה נוהג לעשות גישור לפני שאתה קורא כתבי טענות?
ת. לא.
ש. האם שאתה לא יודע את הביעה אתה יכול לפתור אותה.
ת. חושב, זאת לא שאלה של כן ולא. לכל הישיבות כולן לא קרתה ישיבה אחת שלא התכוננתי אליה, לכולן אני בא מוכן. יתרה מכך אני נשען על ניסיון של עשרות שנים בהובלה להסכם. תפקיד המגשר אינו הבאת הפתרון אלא הובלה לפתרון.
ש. אם אתה לא יודע את הבעיה איך אתה יכול להוביל לפתרון?
ת. עניתי לך, אין מקרה כזה. אני עושה הכנה.
ש. גם במקרה שמישהו לא אומר לך את בעיה, אין כזה מקרה?
ת. אני עושה הכנה לישיבה לחומר הכתוב ותוך כדי ישיבת הגישור אני לומד על צרכים ורצונות מעבר לכתבי הטענות.
ש. האם אתה נוהג לעשות גישור ללא הנתבע?
ת. אני אחד ממייסד תחום הגישור בארץ, לא אשיב בכן ולא. מטרת הגישור לעזור לצדדים ובאי כוחם, להוביל להסכמה וכאשר יושב צד או בא כוח של צד, יש לי תיקים שהלקוח בחו״ל ורק עו״ד שלו מופיע או בנסיבות אחרות.
ש. איך אפשר לעשות גישור בלי הצד השני?
ת. במקרה הזה בשלושת הישיבות היו שני הצדדים. השם שאתה נוקב בו זה אותו הלקוח שבחר עו״ד סירקיס להביא עימו, זה הלקוח שלו.
ש. שלמה ויצמן אתה אומר?
ת. כן.
ש. הוא אמר שאין לו שום סמכות להחליט בשום דבר, אחרי הפגישה הראשונה התקשרתי אלייך ואמרתי לך שאני לא מוכן לקיים פגישה בלי הנתבע שיש לו סמכות שזה אמר נחום רוצ׳טן. לצערי בפגישה השנייה גם לא הגיע הנתבע אלא שלח את בנו מנחם שגם לו לא הייתה סמכות. האם לנתבעים האלה היו ייפוי כוח?
ת. עניתי. אנחנו מקבלים את הלקוחות כאשר הם מוצגים על סמך באי כוחם, אנחנו לא מבקשים ייפוי כוח. החובה הייתה להגיע לפגישת מהות. בתום פגישת המהות יכל הנתבע לבחור אחת מ3 האפשריות, רוצה גישור וכך היה, לא רוצה גישור כלל, רוצה גישור ובלבד שרוצט׳ן יופיע. באותו רגע הייתה ננעלת ישיבת המהות. כפי שראינו לאורך כל הדרך הוא איננו אומר אמת. הוא לא אמר לי בשום שלב שהוא דורש לשבת עם נחום רוצט׳ן 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
ש. אתה טענת לפני דקה שאתה לא עושה פגישות בלי ללמוד את כתבי הטענות, הפגישה הראשונה שאתה קורא לה פגישה מהות אחרי 7 דקות החלטת לעשות פגישת גישור בלי ללמוד את כתבי הטענות. ת. עניתי. למדתי את כתבי הטענות לקראת ישיבת המהות כפי שאני עושה תמיד.
ש. הפעם הראשונה שכתוב בה הפירוט ב-10.1.17 למד קריאת כתבי טענות, הפגישת מהות הייתה בחינם שחובה מביהמ״ש להגיע אליה שהולכת שעה וחצי להיכרות עם השטח.
ת. לכל פגישת מהות ואני מקיים אלפי פגישות מהות, אני מתכונן לקראת כל פגישת מהות. כאשר לא על ההכנה לישיבת המהות ולא לישיבה אין חיוב, זאת הסיבה שהנתבע טוען לכך שלא התכוננתי לישיבת מהות, עד תום ישיבת המהות אין שום חיוב.
ש. הפגישה הראשונה אמורה להיות פגישה מהות ורק תוך 10 ימים להודיע אם אנחנו רוצים להתחיל גישור.
ת. מהות אינה מילה מהותית אלא מידע הכירות ותיאום. אפשר לבחור אם להמשיך מיד בתום ישיבת המהות. עד 10 ימים מתום ישיבת המהות זה גם 5, דקות אחרי ישיבת המהות.
ש. למה הגיע הבן של נחום, מנחם אחרי הפגישה הראשונה שהודעתי לך .
ת. פנינו בעקבות פנייתו של הנתבע לצד השני להביא את האדם המבוקש ועו״ד סירקיס בחר מטעמו שוב בתחילת הישיבה השנייה, יכלו עו״ד הלפר ובני הזוג להגיד שהם לא רוצים לקיים את הישיבה.
ש. האם אתה מכיר את החוק שאומר בסעיף ג׳ שאם הנתבע עצמו לא מגיע ביהמ״ש יכול לחייב אותו ואת ההוצאות של הצד השני. במקרה הזה לא הגיע נתבע ונשלח מזכיר של הישיבה ללא שום סמכות, הפגישה הייתה פגישת חינם להכיר את הצדדים והדברים. האם אתה מכיר את לשון החוק? הפגישה הראשונה הייתה מהות שלא הגיע הצד השני אלא מזכיר. אני אומר לך שמשרד המשפטים משלם על המהות ולא היית צריך לקחת תשלום על ישיבת הגישור.
ת. משרד המשפטים ולא ביהמ״ש לא משלמים דבר על פגישת המהות. בהביטי על ישיבה ב-29 בנובמבר אין שום טענה מצד עו״ד הלפר ולא מצד הנתבע, ושום התייחסות לכך שהפורום אינו נכון. ראה זה פלא, הדבר היחידי שאודותיו שילם הנתבע היא הישיבה הראשונה שלא הוא קורא ישיבת מהות.
ש. ב-3.4.17 אתה כותב בפירוט בדקות 43״ דקות״, בדף השני ב-3.4. כתוב שם ״7 דקות" ולזה לפי טענתך שהחלטנו להפסיק, שכבר ב-2.3 טענת שאנחנו רוצים להפסיק. איך אתה מחייב אותנו על 43 דקות?
ת. טיפול המגשר כפי שאתם רואים מול עיניכם מכיל 9 פעולות, הפעולה הארוכה ביותר היא מ-2.3.17 וערכה כ-9 דקות. כאשר בתום החיוב, רואים את זה בחשבונית האחרונה, בתום החיוב יש לנו ב-3.4 חיוב מגשר 0.72 לשעה, שזה מגשר את כל העבודה של המגשר.
עו״ד בר לב: אני מבקש בקשה אחת, רק על ההגעה היום יוצרת לי נזק של אלפי שקלים, אני מבקש שביהמ״ש יפסוק לנתבע הוצאות גדולות ושהכסף שייפסק כהוצאות ייתרם לילדים עם תסמונת דאון, וזה מבר לשכר טרחה.
הנתבע מוזהר כחוק: 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
09:47
חקירה שכנגד:
ש. אתה צירפת לתיק אסמכתא כלשהי שמעידה על תשלום כך מעבר ל717 ₪?
ת. כן ולא הצלחתי להוכיח את זה. סגרתי את החשבון וזה ההי קשה להוכיח ואני מבין שזאת בעיה משפטית, כרגע אין לי אסמכתא.
ש. אני מציגה לך את התצהיר בהתנגדות, ארכה 10 דקות. למה לא הבאת את אשתך שתעיד?
ת. כ, ישיבת המהות ארכה 10 דקות. אשתי מטפלת באמא שלה שנכה 100% ואלמנה. בפגישה הראשונה ישבנו 10 דקות והגענו לפגישת מהות היכרות והשמעת הטענות, ישבנו שם מול בני 10 דקות אולי במקרה הטוב רבע שעה אני ואשתי והסברנו לו שיש אופציה.
ש. האם יש איזשהו שעבודה שמוכחשת על ידי התובעת שהגעה של אשתך הייתה מחזקת אותך?
ת. אין לה זמן לדברים האלה היא עסוקה עם אימה הסעודית, יש לה אחים קטנים יתומים.
לשאלת ביהמ״ש ה-92 דקות שרשומות זה אחרי שיצאנו והמגשר התנהל מולם. בפגישה השנייה ישבתי גם איזה 5-10 דהחלקות בפגישה השלישית אולי 5 דקות וזהו.
לשאלת ביהמ״ש אני התחייבתי לשלם על הגישור גם של הצד השני וגם שלי. כמעט בשום שלב חוץ מההתחלה ואולי נקודה של דקה שתיים בסוף לא היה גישור משותף.
ש. איך אתה מסביר שבסיכומים של המגשר אתה רשום גם כמדבר?
ת. אני הגעתי לישיבות ולכן אני רשום. הודעתי אחרי הפגישה הראשונה שאין לי טעם להגיע משני סיבות כי יש לנו משהו ברור שאנחנו רוצים והטעם השני שיגיע מישהו עם סמכות, אמרתי זה בנוכחות בא כוחי.
ש. אתה טוען הרבה טענות לגבי עו״ד "אני ועו״ד היינו אצלו יחד מקסימום חצי שעה"
ת. אני יצאתי ועו״ד שלי ישב אצל המגשר עוד 20 דקות.
ש. למה לא הבאת את העו״ד שלך להעיד.
ת. העו״ד שלי אמר לי שהוא בחיים לא בא להעיד נגד עו״ד אחר על אף שהוא מאוכזב ממנו.
ש. יש לי מסמך שעו״ד שלו שלח על מועד הפסקת הגישור מיום 22.5.17, מציגה לנתבע, מה אתה משיב על זה?
ת. לפני זה המגשר אמר שהגישור הסתיים ב-2.3 זה מה שרשום בפרוטוקול. אחרי הפגישה השנייה לפני ה-18.1.17 )הצד השני קורא לזה השלישית כי אני טוען שהראשונה היא המהות) אחרי עשרות הודעות שהשארתי למזכירה אורלי בני מתקשר אלי ואמרתי לו שאין טעם לקיים את הפגישה הזאת מיום 18.1.17. הוא אמר שיש פריצת דרך.
ביהמ״ש יוסיף דקות בודדות לזמן של ב״כ התובעת, בגלל שהנתבע מאריך בתשובות.
המשך חקירה:
ש. אתה מסכים שהפגישה שאתה קורא לה מהות בלבד הייתה ביום 29.11.16?
ת. כן.
ש. אתה מסכים שההסכם שצורף לכתב התביעה התאריך שלו 29.11.16 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
ת. כן.
ש. אתה מסכים שהחתימה שלך בו?
ת. כן.
ש. אתה מסכים ששילמת 717 ₪ שהחיוב מתייחס למפגש גישור לתאריך 29.11.16 בלבד?
ת. מתי שילמנו את זה?
ש. זה המועד שבו יצאה חשבונית העסקה אני לא יודעת מתי זה שולם.
ת. נראה לי אחרי ה-10.1.17.
ש. אני אומרת לך שחשבונית העסקה יצאה ביום 29.11.16.
ת. זה לא מוכיח שום דבר כי היינו צריכים להמשיך הלאה בפגישה. הפגישה השנייה שהתקיימה ביום
11.1.17 הייתה צריכה להיות ב-7.12.16.
ש. למה שילמת על פגישה לפני שהתקיימה?
ת. רצינו להמשיך את ההליך. הפגישה הראשונה הייתה מהות ורצינו להמשיך לגישור.
ש. אני מפנה אותך להודעה שהגשת ביום 1.1.20 שאתה כותב "יש לציין שהנתבע התלונן במחלקת
קישור במשרד המשפטים על התנהלות התובע." למה לא צרפת אסמכתא?
ת. יש לי את זה.
ש. בהתנגדות שלך ובתצהיר שמצורף אתה כותב, "כסף שקיבל ממני 2,862 ₪ עבור חצי שעה" מצורף
חשבונית.
ת. זהה יה ה-717 ₪ פלוס הצ׳ק שאני לא יכול להוכיח.
ש. למה לא צירפת חשבונית שאתה רושם שצירפת?
ת. שלחתי במייל.
ש. את הצילום של הצ׳ק ראיתי פעם ראשונה לאחר הדיון הקודם, אני מפנה אותך לפרוטוקול של הדיון מה-29.4.19 שבו אתה כותב עמ׳ 1 שורה 30 "שילמתי קרוב ל-3,000 ₪".
ת. את מתכוונת ל2,862 ₪. זה הצ׳ק וה-717 ₪.
ש. כתבת שתעביר מיד את האסמכתא.
ת. נכון הגשתי בקשה לבנק עד היום לא קיבלתי.
ש. אז לצ׳ק אין שום משמעות?
ת. היום, נכון אין לי אסמכתא.
ש. אני מפנה אותך להודעה שהגיש בנק איגוד בתיק שעובדי הבנק פנו אלייך מספר פעמים, מצטטת,
למה לא נתת, איך אתה יכול להסביר את זה?
ת. זה מוזר מאוד נתתי להם את התאריכים אני לא יודע מי עובד שם.
ש. בשלב שלא מצאת שום אסמכתא, האם נכון אתה יכול להוכיח את טענת "פרעתי".
ת. נכון.
ש. אתה מאשר שהמייל שלך 0544777130 אחרי זה G בג׳ימל?
ת. זה אחד המיילים שלי.
בהסכמת הצדדים מתנהל דיון לא פורמלי מחוץ לפרוטוקול. 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
10:12
ב״כ התובעת מסכמת: יש בתיק הזה 2,3 סוגיות עיקריות וזה מלבד ההוצאות שאנחנו נעמוד על כך שייפסקו הוצאות גבוהות ורגילות לא הוצאות לגובה התביעה בגלל כל בזבוז הזמן וההפסדים בשל הנתבע.
הסוגיה הראשונה זה פרעתי והסוגיה השנייה אופי היקף הגישור וסוגיה שלישית האם חוסר שביעות רצון שצריך לדון בה. לאור דבריו של הנתבע שהוא לא יכול להוכיח את טענת הפרעתי לא יידרש לה. אני מפנה להחלטה בדיון בהתנגדות ששם שנאמר "שבאשר לטענות בדבר אי שביעות רצון..", מצטטת. בשום מקום לא נאמר דבר בצורה מפורשת.
ביהמ״ש: לעניין טענות ההגנה ניתנה החלטה בנפרד.
ב״כ התובעת ממשיכה לסכם: הסוגיה של הטוענת לגבי אופי והיקף הגישור, התובעת צירפה במסגרת התשובה שלה להתנגדות את פירוט הפעולות מאוד מדויק של כל הפעולות ומה שנשעה בתיק. עברו מאז שזה נשלח לנתבע יותר מ-9 חודשים ובזמן הזה לא הוגשה הודעה שיכול להעיד אחרת, כגון הודעות ווצאפ וכוי. לא צירף שום ראיה שמוכיחה תשלום כאשר אני מפנה בעניין זה לפסק דין של ביהמ״ש העליון עא 138/56 דוידון נגד חברת בוני חיפה בע״מ. אני מפנה לפסיקה של בעל דין שנמנע מהבאת ראיה רלוונטית או מהבאה של עד רלוונטי משמש כחזקה נגדו. הנתבע אישר שהוא חתם על ההסכם שבו נרשם במפורש התעריף לשעה העבודה שהתעריף חל על ככל פעולות המגשר ומהם הפעולות וחוסר תלות של המגשר לבין הצורך בתשלום. המדד היחיד לתשלום הוא שעות העבודה של המגשר כאשר בכל עת הנתבע יכול לצאת מהליך הגישור. אני מוסיפה את המייל מיום 22.5.17 שזאת הפעם הראשונה שעו"ד הלפר שייצג את הנתבע הודיע לתובעת שאין עוד טעם להמשיך את הליך הגישור. טענת פרעתי היא בחוץ, הטענה לגבי אי שביעות רצון הוכחה במסמך ועדות המגשר ולא נסתרה על ידי הצד השני בשום צורה ולכן אין כאן שום טענת הגנה שמחזיקה, אני מציינת שוב לעניין ההוצאות שאתה ידיעה של הנתבע כבר לפני המון זמן שעל טענת פרעתי אין לו מה להתבסס. ובהתאם להחלטה מיום 3.1 הובהר לו שיהיו הוצאות מאוד גבוהות בתיק והנטל עליו להביא עדים כדי לסתור את הפעולות התיק. חשוב לנו שההוצאות כאן יהיו בהתאם.
הנתבע מסכם: הגענו לפגישת מהות אצל המגשר שהפגישה הזאת אמורה להיות עד 1.5 שעות ואחד הדברים הוא מידע היכרות ותיאום. בתיאום בודקים את נכונות הצדדים להמשיך לגישור, בהיכרות פורסים את עיקרי הסכסוך והמחלוקת. כאשר בעלי הדין חייבים להתייצב שניהם במהות. צד אחד שלא מתייצב יכול לחייב את הצד השני בהוצאות המגשר בעלי הדין ועורך דינו שהגיע, אני מפנה לחוק המגשרים. לצערנו בפגישה הזאת שהתקיימה בסך הכללי 99 דקות, בחר המגשר לאחר 7 דקות להעביר את זה לגישור ובכך להווריח כסף ללא שהוא קרא את כתביה טענות וללא שהוא ידע מה התלונות בין הצדדים וללא שהיה מישהו נוכח עם הסכמה והערנו את תשומת ליבו. היינו אני ואשתי מולו כ-10 דקות באותו מפגש ולאחר מכן הוא התנהל מול הצד השני שלא היה מוסמך. התקשרתי למגשר ואמרתי לו שאין מצב שאני לא ממשיך הלאה את הגישור בלי הנתבע, לצערי בפגישה השנייה הגיע הבן 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
של הנתבע גם ללא סמכות שהוא אמר את זה, היינו מספר דקות בתוך החדר, יתרה מכך שאלנו את המגשר בנוכחות העו״ד שלנו למה הצד השני מתנגד לרכישת הנכס, תשובתו הייתה שהוא לא יכול להגיד לנו, אמרתי לו שאם הוא לא יכול להגיד מה הבעיה איך נוכל למצוא פתרון. מה שהתברר אח״כ שתבוך 3 דקות בדיון בביהמ״ש שבגלל שיש חלק של בעלים לא ידועים וחשבו שאני לא רוצה לשלם את זה ואני הסכמתי לשלם והבעיה נפתרה תוך 3 דקות. אם הוא היה מתנהל, בחיים לא תבע אותי עו״ד על תשלום, אני לא מדבר על הצלחה או אל הצלחה, גם אם הוא לא מצליח אני צריך לשלם אבל מדובר כאן בכמה דברים מהותיים, זה להגיד את המהות ואת הבעיה למה מסרבים ואיפה הבעיה, להושיב את הצדדים ביחד למציאת פתרון, דבר שלישי להביא מישהו אחרי שאני מעיר לך ואין לו סמכות ואחרי הפגישה השנייה אני אומר שחבל יל על הזמן ואתה בתור מגשר אומר שיש פריצת דרך ומסתבר שאים שום התחלה של הידברות, ובפגישה השלישית לא הייתי נוכח יותר מ-2 דקות מול המגשר, אני חושב שהייתה התנהלות שאני לא רוצה להתבטאות. המגשר מגשר אחרי הרבה שנים והוא פישל, זה השם שלו והכל. גם שיש מחלוקת בין הצדדים גם אם הוא לא מרוצה משלמים. כאן לא ידעתי את הבעיה ונתת לי לעבוד עם אנשים שאין להם סמכות ולשון החוק אומר את זה שמתי שלא מתייצבים בעלי הדין ממש ביהמ״ש רשאי לחייב בהוצאות המגשר על אי התייצבות. לכן אני חושב שמין הראוי לא היה להגיש את התביעה ודינה להידחות או להחזיר לי כסף על כל העוגמת נפש וכל הצער, בזבוז זמן והתשלום לעו״ד וכל ההתנהלות וההכפשות האלה ובזבוז זמנו של ביהמ״ש.
ב״כ התובעת בסיכומי התשובה: תקנות הגישור מאפשרות לצד מסוים בתיק לפנות לביהמ״ש לפסוק הוצאות נגד הצד השני שלא הופיע. אף אחד לא מחייב בעל דין בגישור לעבור ממהות לגישור, יש את החתימה של הנתבע על ההסכם ומאותו רגע שבו הוסכם על מעבר לגישור התחיל גישור. אם לא מסכימים בפגישת מהות להמשיך לגישור הפגישה נערכת 10 דקות. המגשר אומר שלא הייתה שום התנגדות וזה נובע מהסיכומים שלו. יש חובת דיסקרטיות על המגשר ולכן אם צד מוסר לו מידע בארבע עיניים אסור לו למסור את אותו מידע לצד השני כמובן ללא הסכמה.
<»3»
החלטה
פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.
<»4»>
ניתנה והודעה היום י״ח שבט תש״פ, 13/02/2020 במעמד הנוכחים.
 

אביגיל ון-קרפלד, רשמת בכירה

פרוטוקול נמסר לצדדים ופסק הדין ניתן בסיום יום הדיונים
<»7»
פסק דין
פסק הדין ניתן בתמצית בהתאם לתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד -1984.
ביום 12.9.18 פתחה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל תביעה כנגד הנתבע על סכום קצוב בסכום של 2,658 ₪. הנתבע הגיש התנגדות במועד שהועברה לביהמ״ש.
לכתב התביעה צורפו חשבוניות עסקה שהונפקו לנתבע לתשלום וכן מכתב התראה מיום 20.12.17.
ביום 29.4.19 התקיים דיון בהתנגדות וניתנה החלטת ביהמ״ש המקבלת את ההתנגדות בשלושה עניינים: בטענת פרעתי, בטענות לגבי אי שביעות רצון מהגישור ומההתנהלות, ובטענת הנתבע בדבר העדר פירוט של החיוב.
טענת פרעתי
הנתבע ויתר בדיון היום על טענת פרעתי שכן לדבריו אינו יכול להוכיחה (ע׳ 8 ש׳ 4-5). לפיכך, אין ביהמ״ש נדרש לטענה זו.
העדר פירוט של החיוב
בתמצית ייאמר, שבתצהיר ההתנגדות טען הנתבע בעניין ההיקף המצומצם של שעות הגישור, לעניין רכיבי החיוב וכן טען ל״משיכת זמן" בלי לתת הסברים "כדי לצבור שעות ולחייב את הלקוח". המגשר טען שהחיוב הוא בהתאם לעבודת הגישור שביצע בפועל ובהתאם להסכם שכר הטרחה ותיאר את האופן שהוא מנהל את הגישורים ומתעד את זמן הגישור בזמן אמת. במסגרת הדיון בהתנגדות נשאל הנתבע על ידי ב״כ התובעת לגבי חיוב לכלל פעולות המגשר (ע׳ 2 ש׳ 6-7).
לטענת הנתבע, הוא לא קיבל פירוט של החשבון למרות שביקש (ע׳ 2 ש׳ 4 וש׳ 23). הנתבעת הודתה שפירוט השעות ניתן רק במסגרת התגובה להתנגדות (ע׳ 3 ש׳ 3-4).
אתמול בשעה 14:00 הגישה התובעת בקשה דחופה לצירוף מסמכים. מדובר במסמכים המפרטים את הטיפול של המגשר בתיק עם פירוט של הפעולות, השעות, סוג הפעולה ומועד ביצועה. התובעת טענה, שמדובר במסמך הנותן תוקף נוסף ומשמעותי לעובדות שכבר קיימות בתיק. הנתבע לא התנגד להגשת המסמך והוא התקבל. הנתבע טען שיש במסמך חידושים והלין על כך שלא יכול היה להתייחס אליו במועד מוקדם יותר.
ביהמ"ש מתרשם שהמסמכים הנוספים שהוגשו אתמול מציגים תמונה שלמה של אופי הגישור והיקפו שהם בלב המחלוקת בין הצדדים. 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
לא נעלם מביהמ״ש שהצדדים חתמו על הסכם גישור אך הסכם הגישור נערך תחת "המטריה" של מהו״ת. פגישת מהו״ת - פגשת מידע, הערכה ותיאום. בגין פגישה זו אין הצדדים משלמים ורק מסיום ישיבת המהו״ת ובהסכמה לגישור אמורים הצדדים לשלם. אכן הצדדים חתמו על הסכם גישור אך הסכם זה יש לבחון באספקלריה של פגישת מהו״ת שאמורה להערך לפני.
כשמדובר בתיק שהגיע לגישור דרך מהו״ת מצופה שהמגשר יתכונן לפגישת מהו״ת ובמסגרת זו יקרא את כתבי הטענות, יכיר את טענות הצדדים ויבחן את התאמת ההליך לגישור. דבר זה ניתן לעשות רק אחרי קריאת כתבי הטענות. לא שמעתי במקרה דנן שהייתה מניעה שהמגשר יקבל את כתבי הטענות של הצדדים לפני פגישת המהו״ת או יעיין בהם דרך נט המשפט. לא נטען שהיה סירוב להעביר כתבי טענות.
המגשר טען שהוא קרא את כתבי הטענות לפני פגישת המהו״ת )סעיף 12 בתצהיר המגשר; ע׳ 7 ש׳ -1 3) אך לשיטתו הוא זכאי לתשלום בגין כך במסגרת הסכם הגישור )סעיפים 13 ו- 14 בתצהיר המגשר). כאמור לעיל, הציפייה הסבירה ממגשר מהו״ת היא, שהוא יקרא את כתבי הטענות לעומק לקראת פגישת מהו״ת, יכיר את טענות הצדדים ומי הצדדים הרלבנטיים לגישור העתידי ככל שיהיה כזה. לו היה הדבר נעשה במקרה דנן ייתכן ולא הייתה עולה טענה מצד הנתבע שלגישור לא הגיע גורם מטעם הצד השני המוסמך לקבל החלטות.
הנתבע טען שהמגשר לא קרא את כתבי הטענות לפני פגישת מהו״ת. מנגד לא הוכח אחרת. מדובר בגרסה מול גרסה. אין לדבר אזכור במסמכים שצרפה התובעת לתיק אתמול. טבלת המעקב אחר הפעולות שביצע המגשר מתחילה בפגישת המהו״ת עצמה שנערכה ביום 29.11.16 ואין אינדיקציה שהמגשר קרא את כתבי הטענות לפני פגישה זו. במצב דברים זה יש ממש בטענת הנתבע שיש לראות בפגישת הגישור הראשונה חלק מישיבת המהו״ת על המשתמע מכך מבחינת התשלום. עולה מהראיות שצורפו אתמול, שרק לקראת פגישת הגישור שהתקיימה ביום 11.1.17 המגשר קרא את כתבי הטענות. ביהמ״ש מוצא להוסיף שאין זה סביר לגבות תשלום על קריאת כתבי הטענות אחרי פגישת מהו״ת. בהעדר אפשרות לקבוע שהמגשר קרא את כתבי הטענות לפני פגישת מהו״ת לא ניתן לקבוע כי המגשר ניצל את פגישת מהו״ת למטרותיה. פגישת מהו״ת אינה פגישה טכנית בלבד בדרך להסכם גישור.
זאת ועוד, במקרה דנן פגישת מהו״ת הייתה קצרה באופן מיוחד וארכה 7 דקות בלבד. קשה לקבל שפרק זמן של 7 דקות הוא ארוך דיו ומעמיק דיו כדי למלא אחר מטרות פגישת מהו״ת, לבחון לעומק התאמה של התיק לגישור ובפרט כאשר בנסיבות המקרה, וכאמור לעיל, לא הוכח שהמגשר קרא את כתבי הטענות לפני הפגישה.
גם אם ביהמ״ש היה קובע שהמגשר קרא את כתבי הטענות של הצדדים לפני פגישת מהו״ת נראה שלא היה בדבר כדי להועיל, שכן במקרה כזה לא היה אמור המגשר לגבות תשלום על קריאת כתבי טענות ביום 10.1.17 ביום 11.17 וביום 18.1.17. לכן ביהמ״ש אינו רואה מקום בנסיבות המקרה דנן לחייב את הנתבע בגין קריאת כתבי טענות אחרי קיומה של פגישת המהו״ת. הכרת כתבי הטענות אמורה להתבצע עד סוף פגישת המהו". אין המגשר רשאי בנסיבות "המטריה" של מהו״ת לגבות תשלום על קריאת כתבי הטענות במסגרת הגישור. 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
גם לא הוצג הסבר לגבי הצורך בקריאת כתבי טענות לקראת כל ישיבת גישור שהתקיימה וחיוב בגין כך 3 פעמים נפרדות. ככל שיש חיוב בגין סיכומים כהכנה לפגישה יש מקום לכך שתהיה הבחנה ברורה בין חיוב בגין קריאת כתבי טענות לבין חיוב בגין הכנה לפגישה. זאת על מנת שלקוח המעוניין בכך יוכל לקבל תמונה ברורה בגין מה בדיוק הוא מחוייב.
עלתה טענה שהחיוב הוא רק עבור עבודת המגשר )סעיף 17 סיפה) אך מדוח טיפול המגשר בתיק שהוגש אתמול עולה כי החיוב כלל הנחיה למזכירה, כשלא ברור מה הן אותן הנחיות וכיצד הן רלבנטיות לעבודה הגישור (ע׳ 5 ש׳ 27-28).
לגבי חיוב הנתבע בגין שיחות טלפוניות קצרות של דקות בודדות, לא הוכח תוכנה של כל שיחה ושיחה. המגשר התייצב לדיון עם קלסר ובו פרוטוקולים ורישומים מפורטים על כל ישיבה וכל ההתנהלות בגישור אך אלה לא באו בפני ביהמ״ש או הצד השני. על כן מונח שבשיחות טלפוניות קצרות לא נעשתה עבודת גישור אלא מסירת הודעות או תיאומים שאינם בגדר עבודת גישור. כאמור, הנתבע בעצמו טען בתצהירו שאינו מחייב בגין אלה (סעיף 17 סיפה). לפיכך, אין מקום לחייב את הנתבע בגינם.
המגשר טען שהייתה רשימה ארוכה של שמות בחלקו העליון של ההסכם בין הצדדים, רשימה שמטבע הדברים מאריכה את משך פגישות הגישור (סעיף 13 סיפה). בדיון נאמר אחרת שבגישור השתתפו רק שני צדדים; הנתבע אשתו וב״כ והמצד השני עו״ד סירקיס ומי שהגיע עימו (ע׳ 5 ש׳ 16-17). אין מדובר בהרכב חריג.
בשולי הדברים ביהמ״ש מוצא להוסיף לגבי העובדה שהנתבע קיבל פירוט מלא רק במסגרת הליך זה. לא הוכח שהנתבע קיבל פירוט של החוב לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל. מהראיות עולה ההפך, שהנתבע סרב לשלם והעלה את אותן הטענות שהעלה בהתנגדות עוד לפני (סעיף 17 בתצהיר המגשר). מכתב ההסבר שנשלח לנתבע אין בו לדעת ביהמ״ש די. הפרטים המלאים שהתקבלו במסגרת ההליך דנן הם הפרטים שהיה אמור הנתבע לקבל בטרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל. אין זה ראוי כי לקוח יקבל פירוט מלא לגבי החיוב שהוא נדרש לשלם במסגרת הליך גישור באמצעות ניהול הליך משפטי. עובדה זו נזקפת לחובת התובעת והדבר יבוא לידי ביטוי בעת פסיקת ההוצאות.
בהתחשב במכלול האמור לעיל התובעת זכאית לגבות מהנתבע את הסכומים שלהלן בלבד:
בגין שתי ישיבות גישור בלבד בתאריכים 11.1.17 ו- 18.1.17.
עבור גישור טלפוני בתאריכים 5.1216 ו- 3.4.17.
טענת אי שביעות רצון מהגישור
התובעת סברה שטענות אלו תופסות את עיקר ההתנגדות (סעיפים 1-3 ו-7 ו- 13 בתצהיר המגשר).
הנתבע חתם על הסכם גישור. הנתבע לא תוקף את הסכם הגישור ולא עתר לביטולו. הנתבע היה יכול בכל שלב להפסיק את הליך הגישור ובפרט אם חשב שהוא אינו אפקטיבי. אם הנתבע סבר שהוא צריך גורם מוסמך מהצד השני הוא יכול היה להתנות את קיום הגישור והמשכו בנוכחות של גורם כזה. יתר 
 

תא״מ 59236-11-18 הגישור ישראל פונטוס בע״מ נ׳ 13 פברואר 2020
לביא
על כן הנתבע היה מיוצג על ידי עו״ד. מטעמים אלה קשה לקבל את טענות הנתבע בראש זה. לא ראיתי סיבה שלא לקבל את טענת המגשר כי עשה כל שבידו על מנת להביא מניסיונו המקצועי על מנת שהצדדים המנהלים גישור לפניו יגיעו להבנות ולהסכם גישור )סעיף 5 בתצהיר המגשר). ביהמ״ש מקבל שלא תמיד ניתן להגיע בכל תיק להסדר גישור ולא תמיד הצדדים יוצאים מרוצים. אין לעניין זה דבר עם חובת התשלום בגין השירות. הדבר מעוגן בסעיף 13 בהסכם הגישור. לעומת זאת ביהמ״ש רואה לקבל את טענות הנתבע כי המקש לא ענה לפניות טלפוניות שלו ולא חזר להודעות שהשאיר. לא מצאתי בתצהיר המגשר ובעדותו לפני כל התייחסות לטענות אלה.
אופן ניהול פגישות הגישור, לאחר פגישת מהו״ת, הוא בפרורגטיבה של המגשר שרשאי לקיים פגישות נפרדות ומחויב לחיסיון הצדדים ככל שהם עומדים עליו. לכן המגשר רשאי שלא למסור מידע אם מי שמסר את המידע מסרב לכך.
אפשר היה להוסיף עוד אך ביהמ״ש סבור שדי באמור.
בטרם סיום ביהמ״ש מוצא להוסיף לעניין הבקשה לתיקון פרוטוקול הדיון שהוגשה היום. לא ראיתי שיש בבקשה לתיקון פרוטוקול כדי להצדיק את השהיית מתן פסק הדין.
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.
הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הנובעים מפעולות הגישור הבאות:
בגין שתי ישיבות גישור בלבד בתאריכים 11.1.17 ו- 18.1.17.
עבור גישור טלפוני בתאריכים 5.1216 ו- 3.4.17.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
התובעת תיגש פסיקתא מוסכמת לחתימה.
לאחר ששקלתי בדבר ובנסיבות ולאור האמור לעיל לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
X8«>
ניתן היום י״ח שבט תש״פ, 13/02/2020 בהעדר הצדדים.
 

אביגיל ון-קרפלד, רשמת בכירה

הוקלד על ידי בת אל עמיאל