ביהמ"ש לענייני משפחה: החלטה בבקשה לצירוף ראיה (תכתובת לגבי זמני שהות) לתיק בשלב הסיכומים (תלה"מ 8896-09-20)

1.     לפני בקשת הנתבע מיום 17.7.22 לצרף לתיק ראיה בדמות תכתובות בין הצדדים המוכיחות שינוי בזמני השהות של הקטינה, אשר החלה בחודש 4.22 לשהות בבית האב באופן קבוע בימים ב' וד' עם לינה, ביום נוסף במהלך השבוע ללא לינה וכל סופ"ש שני מיום ו' עד יום א'. נטען כי השינוי החל להתגבש בחודש 4.22 וכעת הבקשה מוגשת לאחר שהתברר כי מדובר במצב קבוע. נטען כי התקיימו במקרה דנן כל ארבעת המבחנים להגשת ראיה בשלב הסיכומים. הראיה תתרום לחקר האמת, כאשר לזמני השהות יש קשר ישיר לפסיקת המזונות. לתובעת לא יגרם כל נזק, שכן אם תודה בטענות הנתבע, הדבר ייעל את ההליך המשפטי. הנתבע פעל בתום לב כאשר פנה לבית המשפט לגבי שינוי שהתרחש לאחר ישיבת ההוכחות האחרונה מיום 19.1.22 ולאחר שהתברר כי מדובר בשינוי קבוע. צירוף הראיה בשלב זה לא יגרום לפגיעה בניהול ההליך כיוון שמדובר בעניין עובדתי פשוט. עוד נטען כי בבית המשפט לענייני משפחה יש לגלות גמישות ראייתית כאמור בס' 8 של חוק בית המשפט לענייני משפחה. 

2.     ביום 7.8.22 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לצירוף הראיה. השינוי הנטען הוא פרי תכנון מוקדם מראש של הנתבע לצורך שלב הכנת פסק הדין. הנתבע הצליח להפחית את המזונות הזמניים לאחר שטען כי הקטינה  עברה לגור איתו, אולם זמן קצר לאחר הפחתת המזונות, גירש את הקטינה  מביתו באלימות מילולית קשה שהושמעה לבית המשפט. האב גרם לשינוי בזמני השהות מסוף חודש מאי 2022 באופן לא קבוע ולצורך הפחתת דמי המזונות. הקטינה היא ילדה בת 17 המאובחנת עם ונתונה למצבי רוח משתנים המשפיעים גם על זמני השהות. האב נעתר לבקשות של הקטינה  לקבלת כספים ממניעיו הנסתרים וכן מאפשר לקטינה  לבצע דברים שלא מקובלים בבית האם. ככל ומדובר בראיה חדשה, דבר המוכחש בתוקף, יש להגיש בגינה תביעה נפרדת בצירוף אסמכתאות. קבלת הבקשה תגרום לעיוות דין וגרירת האם להליכים משפטיים נוספים. הפסיקה הורתה לעשות שימוש זהיר ומדוד בסמכות לצרף ראיות באיחור.

3.     לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מהטעמים שיפורטו להלן.

4.     ראשית, הראיה חשובה לחקר האמת וחיונית למתן הכרעה צודקת בתביעה. אין מחלוקת כי לזמני השהות יש השפעה על דמי המזונות. לכן, כאשר ישנה הסכמה כי הקטינה  חזרה לקיים זמני שהות משמעותיים עם האב  ויש מחלוקת האם השינוי החל בחודש 4.22 או בסוף חודש 5.22 והאם השינוי קבוע או לא קבוע, מן הראוי לתת ביטוי לשינוי זה במסגרת פסק הדין שצפוי להינתן בקרוב ( סיכומי הנתבע הוגשו ביום 2.8.22, לאחר ששני הצדדים קיבלו ארכה להגשת סיכומים ).

5.     שנית, לא יגרם נזק משמעותי לתובעת כתוצאה מצירוף הראיה. הראיה המדוברת היא התכתבות בין הצדדים שהוגשה לתיק ע"י הנתבע ביום 14.7.22. במסגרת התכתבות זו מיום 26.5.22, אותה שולחת התובעת גם לבא כוחה, היא מברכת על מאמצי האב לחדש את הקשר עם הקטינה  ומפנה את האב להגיש בקשה להפחתת דמי מזונות, ככל שהאב סבור כי מדובר בשינוי נסיבות מהותי. צירוף הראיה לא יסרבל את ההליך ולא ידחה באופן משמעותי את מועד מתן פסק הדין, שכן טענות הצדדים בנוגע לתוכן הראיה וזמני השהות בפועל כבר מונחות לפני בית המשפט במסגרת הבקשה והתגובה . אף אחד מהצדדים לא ביקש להגיש ראיות נוספות או להשלים את הסיכומים ככל שהבקשה תתקבל.

6.     שלישית, יש ממש בהסברים שנתן הנתבע לעיתוי הגשת הבקשה. לו היה הנתבע מגיש את הבקשה סמוך לתחילת חידוש הקשר ( בחודש 4.22 לשיטת האב או בסוף חודש 5.22 לשיטת האם ), היתה התובעת טוענת, ובצדק רב, כי יש להמתין מספר חודשים כדי לראות האם מדובר בשינוי קצר מועד, שלא אמור להשפיע על דמי המזונות, או בשינוי קבוע.

7.     רביעית, כיוון ששני הצדדים ביקשו וקיבלו ארכה להגשת סיכומים, לא אוכל לייחס דווקא לנתבע חוסר תום לב בעניין זה.

8.     חמישית, החלופה של הגשת תביעה נפרדת אינה מוצדקת בנסיבות הענין. בדרך כלל המועד בו ניתן פסק הדין הוא קו פרשת המים לצורך בחינת קיומו או העדרו של שינוי נסיבות מהותי. לכן, עד גבול מסוים, ראוי לאפשר התייחסות לשינויים מהותיים שחלו בתקופה שבין מועד ישיבת ההוכחות האחרונה לבין מועד מתן פסק הדין, במסגרת פסק הדין.

9.     שישית, הטענה לפיה הנתבע פעל בתכנון מוקדם ויגרש את הקטינה  מהבית לאחר שישיג את מבוקשו בדמות הפחתת דמי המזונות, אינה טענה שראוי להכריע בה במסגרת החלטה זו. חילופי הדברים שהובילו לעזיבה הקודמת של הקטינה  את בית האב ולנתק ביניהם, היו קשים משני הצדדים. לא בכדי בירכה האם על מאמצי חידוש הקשר במסגרת ההתכתבות בין הצדדים. אין צורך באבחנה של הקטינה  כמתמודדת  עם , אבחנה שהאב רחוק מלהשלים עמה, כדי לקבוע כי קטינים בגילה של הקטינה  נוטים לערוך שינויים בזמני השהות על דעת עצמם, שכל קשר בינם לבין החלטות בית המשפט הוא מקרי בהחלט. במילים אחרות, קטינים בגיל הנעורים מרבים "להצביע ברגליים" ולעבור בין בתי ההורים משיקולים שונים, שלא כולם פרי מניפולציה של מי מההורים. האם עצמה נתנה דוגמאות לכך במסגרת התגובה כאשר דיברה על הרצון של הקטינה  לקבל כסף מהאב או לעשות בבית האב דברים שהאם לא מאפשרת לה לעשות בבית האם.  

10.  על כן, אני מקבל את הבקשה ומצרף לתיק את ההתכתבות בין הצדדים שהוגשה לתיק ביום 14.7.22 תחת הכותרת "הודעת עדכון מטעם הנתבע " כראיה נוספת לתיק.

בנסיבות המקרה שלפני כאשר האב הגיש את הראיה לתיק כהודעה בטרם ביקש לצרף את ההתכתבות בין הצדדים לתיק במסגרת בקשה מתאימה, מצאתי לנכון שלא לעשות צו להוצאות במסגרת החלטה זו.     

החלטה זו מותרת לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה.

ההחלטה המקורית ניתנה ביום 7.8.22.

 
בית משפט לענייני משפחה בקריות

 
תלה"מ8896-09-20