הפחתת חיובו של אב בדמי המדור וחישובם לצד תשלומי המזונות המוסכמים

7.   ביום 10.8.2020 הגיש האב תביעת מזונות כנגד האם, במסגרתה ביקש להפחית את המזונות אותם הוא משלם ממועד הפירוד בין הצדדים ("על דעת עצמו") וזאת עקב ניכור הורי וגובה הכנסות הצדדים.

8.   ביום 4.11.2020 הגישה האם תובענה כנגד האב לתשלום מזונות, מדור ואחזקת מדור עבור בנם הקטין ועבור שני הבנים הבגירים החיים עמה.

9.   ביום 26.5.2021 הודיעו הצדדים במסגרת קדם המשפט כי הגיעו ביום 11.4.2021 להסכם המסיים את כלל המחלוקות ביניהם, למעט סוגיית המדור לגביה הושג הסדר דיוני כי יוגשו סיכומים קצרים ובית המשפט ייתן את הכרעתו בנושא.

10.  הסכמות הצדדים אושרו וניתן להן תוקף של פסק דין ביום 26.5.2021.

11 . בהסכם נקבע בין היתר כדלקמן:

"...האב והאם ימשיכו להיות אפוטרופוסים של הקטין...הקטין יוותר במשמורתה הבלעדית של האם תוך קיום זמני שהות בהתאם לחלוקת זמני השהות...חרף הגדרת המשמורת, ההורים מבקשים לשאת באחריות הורית משותפת...מסגרת זמני שהות המוסכמים על ההורים הינם כדלקמן...האב ייפגש עם הקטין פעמיים בשבוע בימי שני וחמישי בין השעות 17:30-20:30...בנוסף האב ישהה עם הקטין בכל סוף שבוע שני, בימי שבת משעה 10:00 ועד שעה 16:00...האב יישא במזונות בנו הקטין בסך של 1,700 ₪ לחודש...דמי המזונות ישולמו עבור הקטין עד הגיעו לגיל 18 או עד סוף הלימודים התיכוניים, לפי המאוחר ומאותה עת ועד הגיעו לסיום שירות החובה בצה״ל או שירות לאומי, לפי המאוחר, יעמדו דמי המזונות על שיעור של שליש מהסכום האמור...בנוסף למזונות הקטין דלעיל...האב ישלם תוספת בסך של 300 ₪ לחודש, וזאת עד שחרורו של הבן י׳ מצה״ל או עד סוף חודש פברואר 2022...הצדדים עדיין חלוקים בעניין חובתו של האבלהשתתף בהוצאות המדור של הקטין...דירת המגורים של הצדדים ברחוב ******** ב****תרשם על שם האישה באופן בלעדי...על הדירה רובצת הלוואה מובטחת במשכנתא על סך של 695,545 ₪...לצורך העברת הדירה על שם האישה, הסכימו הצדדים כדלקמן:...בתוך 30 ימים מיום אישורו של הסכם זה ע״י בית המשפט האישה תשלם לבעל סך של 165,000 ₪ (המורכב ממחציות ההפרש בין השמאות דלעיל לגובה המשכנתא ובקיזוז חלקה של האישה בשווי הרכב)...ממועד אישורו של בית המשפט, האישה תישא לבדה בתשלומי ההלוואה החודשיים, לרבות תשלומי ביטוח המשכנתא והכל באופן שלבעל לא יהיה כל קשר הלוואה זו, לרבות ערבות..."(ההדגשה אינה במקור).

12. אם כן ביום 15.6.2021 הוגשו סיכומי האם, וביום 16.6.2021 הוגשו סיכומי האב ביחס להוצאות המדור של הקטין.

טענות האם:

א.   עצם העובדה כי דירת הצדדים חולקה בין בני הזוג כך שהאם רכשה את חלקו של האב בדירה, אינה מאיינת את חובת האחרון לשאת בדמי מדור הקטין. זאת בייחוד כאשר הקטין אינו לן אצל האב, כך שכלל נטל הוצאות המדור עומד אך לפתחה של האם.

ב.   הוצאות המדור גובו בחשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה ואלו עומדים על סך חודשי בגובה 6,200 ₪ (כאשר סכום זה כולל את החיוב החודשי של המשכנתא, ואינו כולל הוצאות עבור כבלים, אינטרנט וטלפונים ניידים).

ג.    נכון להיום, מסתכם חלקו של הקטין בשיעור של 20% מסך הוצאות המדור ועומד על 1,240 ₪. בהמשך וכאשר יעזבו בניהם הבגירים של הצדדים את הבית ויעברו לדירה אחרת, חלקו של הקטין במדור עתיד לגדול.

ד.   לשיטת האם יש לחייב את האב עבור הוצאות המדור בסכומים משתנים, הגדלים על פני ציר הזמן:

1.   ביחס לתקופה שתחילתה ביום 1.5.2020 וסיומה ביום 26.5.2021 במהלכה שילם הנתבע מחצית מהוצאות המשכנתא - יש לחייבו ב-20% מתוך 3,988 ₪ (6,200 ₪ - הוצאות המדור השוטפות בהפחתת 2,212 ₪ הסכום ששילם הנתבע עבור מחצית המשכנתא).

2.   ביחס לתקופה המתחילה ביום 26.5.2021 ועד לעזיבתו של אחד הבנים הבגירים - 20% מסך הוצאות המדור בגובה 6,200 ₪.

3.   מיום עזיבתו של אחד הבנים הבגירים ועד עזיבתו של הבן הבגיר השני: 30% מהוצאות המדור בסך 6,200 ₪.

4.   מיום עזיבת שני הבנים הבגירים את הבית ואילך: 40% מסך הוצאות המדור המגיעים כדי 6,200 ₪.

טענות האב:

א.   אומנם השמאות לא עסקה בשאלת שווי דמי השכירות, להבדיל משווי הנכס, אולם מבדיקה באתר ״יד 2״ ניתן לראות כי דמי השכירות ברחוב ה******** בקרית ****** לדירות בגודל 100 מ"ר נעים בין 2,800 ל-3,500 ₪.

על כן, יש להעמיד את השכירות הרעיונית על סך של 3,000 ₪, אותם יש לחלק בין 4 הנפשות המתגוררות בדירה (האם, 2 הילדים הבגירים והילד הקטין), כך שחלקו של הקטין בדמי המדור עומד על 750 ₪.

ב.   מאחר ומדובר על קטין שמעל לגיל 12, יש לחלק את הוצאות המדור בין הצדדים בהתאם ליחס ההכנסות שלהם. בפועל השתכרות האם שווה להשתכרות האב, אולם לאחר תשלום המזונות בהם נושא האב, הכנסת האם גדלה פי 1.5 בהשוואה להכנסות האב.

ג.    אם כן את דמי המדור של הקטין בסך של 750 ₪ יש לחלק בין הצדדים, כך שהאב יישא בתוספת חודשית של 300 ₪ בלבד.

דיון והכרעה:

13. בעמ״ש (חיפה) 52149-09-16מ.א.ר נ׳ ד.א.ר [פורסם במאגרים המקוונים] (31.10.2017) נקבע לעניין דמי המדור כדלקמן:

"..."אשר לדיון בהוצאות מדור קבע בית המשפט העליון כי עלות זו תתייחס לילד אחד היא "כשליש (לערך)״...ולשני ילדים "בדרך כלל ל-40% לערך מהסכום הכולל של ההוצאה..." (וההפניות שם לע״א 764/87אוהר נ׳ אוהר [פורסם בנבו] (31.12.1987); ולע״א 52/87הראל נ׳ הראל [פורסם בנבו] (12.10.1989) (....

כלומר, באם אין נסיבות חריגות אשר מצדיקות סטייה מן הכלל, דמי המדור לשני ילדים קטינים, כפי המצב בענייננו, יעמדו על 40% מהסכום הכולל של ההוצאה, היינו 40% מההחזר החודשי בגין הלוואות המשכנתא על הדירה המשותפת בה התגוררו הצדדים או מדמי השכירות אשר חלים על דירה הדומה לזו בה התגוררו הצדדים קודם לפירוק, מבחינת מיקום וגודל, והכל בהתאם ליכולתם הכלכלית של הצדדים. יש לזכור כי ההחזר החודשי בגין הלוואת המשכנתא עמד על סך של 2,300 ₪, כאשר הדעת נותנת כי דמי השכירות בגין דירה זהה לא היו נופלים מסכום זה, אף הייתי אומר היו עולים עליו בהרבה".

14.  מהכלל אל הפרט.

15. כאשר ההחזר החודשי בגין הלוואת המשכנתא הינו נתון ידוע, אין מקום לתור אחר דמי השכירות הרעיוניים, בייחוד כאשר מלאכת הערכת דמי השכירות הראויים לא עמדה להערכת מומחה לשמאות. הנתבע שילם 2,212 ₪ - מחצית מהחזר הלוואת המשכנתא, הווה אומר כלל ההחזרים החודשיים עמדו על 4,424 ₪. עם זאת מאחר וגם האם טענה בסעיף 8(1) לכתב ההגנה כי מדובר בהחזר הלוואת משכנתא + ביטוח משכנתא, והאב העמיד את ההחזרים החודשיים בגין המשכנתא על 4,300 ₪ (סעיף 1 לסיכומי האב), מצאתי להעמיד את סכום החזר הלוואת המשכנתא על 4,300 ₪ וממנה לגזור את דמי המדור הראויים.

16.  אם כן שליש (33%) מהוצאות מדור בסך של 4,300 ₪ מגיעים לכדי 1,419 ₪.

17.  סכום זה יש לחלק לחצי (50% לכל אחד מהצדדים), כך שיתקבל סך של 709.5 ₪.

18. על סכום זה יש להוסיף הוצאות נוספות, נוכח העובדה כי הקטין אינו לן אצל האב ועל כן הוצאות המדור (לצד ובנוסף לדמי המדור הנגזרים מהחזרי הלוואת המשכנתא או מדמי השכירות החודשיים) העומדים לפתח האם הינם גבוהים יותר.

לאחר שעיינתי בקבלות שצורפו לכתב התביעה, הנני מחייבת את האב בדמי מדור כוללים בסך של 900 ₪ אשר יתווספו לדמי המזונות השוטפים.

19. אין מקום להתייחס בפירוט לכלל הקבלות שצורפו בגין הוצאות המדור, ואזכיר לעניין זה כי בית המשפט מוסמך לקבוע את גובה צורכי הקטין, גם בהתבסס על ניסיון חייו וידיעתו השיפוטית, ומבלי להזדקק הוכחות מדויקות:

ראה לעניין זה האמור בעמ״ש (חיפה) 26409-10-18מ׳ ש׳ נ׳ ק׳ ש׳ [פורסם במאגרים המקוונים] (25.7.2019):

"נשוב ונזכיר: לבית המשפט הסמכות לפסוק מזונות ולקבוע את גובה צורכיהם של הקטינים, על דרך האומדנה ומבלי להיזקק להוכחה מדויקת של הצרכים, זאת בהתבסס על ניסיון חייו וידיעתו השיפוטית. (ע״א 687/83 מזור נ' מזור, פ״ד לח(3) 29 , עמ׳ 33 (15.7.1984);ע״א 93/85 שגב נ׳ שגב, פ״ד לט(3) 822 עמי 828 (31.10.1985))״.

20. לעניין הכנסות הצדדים ניתן לראות מהנתונים המסכמים לחודש 6/2020 מ** ** *** בע״מ - מקום עבודתו של האב, כי הוא משתכר בממוצע 7,742 ₪ (ברוטו בהפחתת ניכויי חובה). עם זאת, המדובר בתלוש שאינו משקף את דמי ההבראה המשולמים בדרך כלל במהלך חודשי יולי-אוגוסט.

מנגד ובהתאם לנתונים המצטברים בתלוש השכר של האם מחברת ********* ****** בע״מ לחודש 9/2020, עומדת השתכרותה הממוצעת על סך 8,895 ₪ (ברוטו בהפחתת ניכויי חובה).

21. לטענת האב, רמת השתכרותם של הצדדים שווה (סעיף 7 לסיכומי האב), וככל הנראה הדבר נובע מאי צירוף כלל תלושי השכר לכתב התביעה/ההגנה מטעמו.

עוד הוסיף וטען האב כי למעשה הכנסות האם גבוהות מהכנסותיו כי לשיטתו יש להוסיף להן את דמי המזונות המשולמים לה. אולם לצד טיעון זה, ניתן לומר כי מאחר והאב אינו נושא בדמי טיפול, בנוסף לדמי המזונות, (על אף שהקטין מצוי מרבית הזמן בחזקת האם, ואף לא לן אצל האב), היה מקום לפסוק דמי טיפול להורה אשר נושא במרבית הנטל.

במילים אחרות, אף אם נקבל את הטענה כי הכנסות הצדדים שוות, חלוקת זמני השהות הלא שוויונית בין הצדדים והעמדת המזונות על סכום המינימום הקבוע בפסיקה, לצד אי פסיקת דמי טיפול, מחייבת פסיקת דמי מדור והוצאות מדור ריאליים.

ראה לעניין זה האמור בעמ״ש (חיי) 32385-11-18א׳ ג׳ נ׳ ר׳ ג׳ [פורסם במאגרים המקוונים[ (22.5.2019):

"נזכיר כי כעקרון, המזונות הבסיסיים אינם דורשים הוכחה והם מצויים בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. לאחר בחינה סבורני כי הסכום שנפסק - 1,600 ₪ אינו חורג מהמקובל. ראו למשלעמ״ש (חי') 41465-10-17ש׳ נ׳ ש׳ ]פורסם במאגרים המקוונים] ]פורסם בנבו] עמי 17 (25.10.2018) שם ציינו כי "המזונות ההכרחיים של קטין ללא צרכים מיוחדים נעים על המנעד שבין 1,300 לבין 1,400 לפחות ולעיתים אף מעבר לכך..." כאשר במסגרת זו לא נכללות הוצאות בריאות או חינוך, הוצאות עבור פעילות פנאי, בילויים לרבות נסיעות וטיולים, בהתאם לרמת החיים לה הורגלו הקטינים במהלך החיים המשותפים והוצאות מדור...למעלה מן הצורך נפנה לפסיקת בתי המשפט המחוזיים מהשנים האחרונות המצדדת בהעלות הרף שאינו דורש הוכחה לכדי 1,600 - 1,700 ₪. בכגון דא הפנה בית משפט קמא לעמ״ש (ת״א) 46291-01-16פלונית נ׳ פלוני ]פורסם במאגרים המקוונים] ]פורסם בנבו] עמי 10 (9.10.2017).ראו גם:עמ״ש (ת״א) 32172-11-17ע.ש (קטינה) נ׳ נ.ש ]פורסם במאגרים המקוונים] ]פורסם בנבו] עמ׳ 10-11 (10.1.2019) - עמדת כב׳ השופטת שבח לפיה הסך של 1,400 ₪ הנוהג מזה שנים קפא על שמריו למרות העלייה ביוקר המחיה והגידול בשכר הממוצע במשק, ועל כן הגיעה העת להעלות את הרף המינימלי שאינו דרוש הוכחה לכדי סך של 1,600 עד 1,700 ₪״.

22. לצד האמור לא ירדתי לסוף דעתה של האם, לפיה הוצאות המדור עתידות לגדול כאשר הבנים הבגירים יעזבו את בית המגורים, ודומני כי הטיעון ההפוך דווקא נכון יותר.

והרי, כל עוד הבנים הבגירים אינם תורמים באופן ישיר לכלכלת הבית והם צורכים שירותים בעת שהותם בבית המגורים, לא ברור מדוע עזיבתם תוביל לעלייה בהוצאות המדור של הקטין, ולא לירידה.

23. על אף האמור, הנני סבורה כי אין מקום להפחית מדמי המדור של הקטין החל ממועד עזיבתם של הבנים הבגירים את בית המגורים ואילך, שכן סבורני כי הסכום אשר נפסק הינו על הרף הנמוך ומיטיב לשקף את כלל נסיבות המקרה, הכנסות הצדדים וחלוקת זמני השהות.

24. אם כן, אני מעמידה את דמי המדור בהם על האב לשאת בסך של 900 ₪. החיוב בדמי המדור יחול למפרע מאז חודש 06/21 (בהתאמה למועד בו חדל האב לשאת במחצית תשלומי המשכנתא-26.5.2021) ואילך, שכן עצם נשיאתו במחצית מהתשלומים (50% מדמי המדור) מהווה פיצוי מספק ברכיב זה הכולל גם את הוצאות המדור, לצד דמי המזונות.

25.   המזכירות תמציא ההחלטה לכלל הגורמים ותסגור את כלל התיקים הפתוחים בין הצדדים.

26.   בזו הפעם ולאור הסכמת הצדדים בדבר צמצום המחלוקת לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, י״ב תמוז תשפ״א, 22 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

בית משפט לענייני משפחה בקריות
תלה״מ 10556-11-20ז׳ נ׳ ז׳
תלה״מ18224-08-20ז׳ נ׳ ז׳
תיק חיצוני: