גירושין: זכויות האישה על רכוש בהליכי חדלות פרעון של הבעל
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רמ״ש 63064-02-20 פלונית והקטינים נ׳ אלמוני
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקשת |
פלונית ע״י ב״כ עו״ד יוסף אלברק נגד |
משיב |
אלמוני |
בעניו הקטינים קטינה (ילידת 2015)
קטין (יליד 2017)
1 . לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב׳ השופטת הדס גולדקורן) בתה״ס 62794-11-19 מיום 19.2.20, אותה אפרט להלן.
2. בתאריך 26.11.19 הגישה המבקשת בשמה ובשם הקטינים תביעה למזונות ומדור ספציפי.
3. ביום פתיחת התיק קמא, הגישה המבקשת בשם ובשם הקטינים גם בקשה ליתן צו האוסר על המשיב להימצא בדירת המגורים, וצו האוסר על המשיב לבצע כל דיספוזיציה בדירה ולמנות את ב״כ המבקשת ככונס נכסים על חלקו של הנתבע בדירה, תוך העברת זכויות המשיב בדירה על שם הקטינים.
4. ביום 29.12.19 הגיב המשיב, וטען כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף, בין היתר כיוון שנפתח לגביו הליך חדלון פירעון.
בהודעת הבהרה מיום 29.1.20, ציין המשיב כי:
"הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, אצל הממונה על הליכי חדלון הפירעון...ברי כי נוכח העובדה שהמשיב הגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים, ולאור פנייתו של המשיב להליכי חדלות פירעון, מתן
החלטה בעניין דירת המגורים אינה רלוונטית, שכן נוכח הגשת הבקשה זכויותיו של המשיב בדירת המגורים מוקנות לממונה או לבעל התפקיד".
5. בסופו של יום, נתנה השופטת קמא את ההחלטה קמא ביום 19.2.20, שלשונה כדלקמן:
"לאור העובדה שהמשיב הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון, יש לקבל את עמדת הממונה בטרם תינתן החלטה. המשיב מתבקש להמציא הבקשה והחלטה זו לידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, לתגובתו, תוך 14 ימים ממועד ההמצאה".
6. על ההחלטה קמא הנדונה הוגשה בקשת רשות ערעור זאת.
7. טוענת המבקשת בבקשת רשות הערעור כי טעתה השופטת קמא בהחלטה קמא מכל אחד מהטעמים הבאים:
א. זכויות המבקשת בקניינה אינן מושפעות או נפגעות מהליכי חדלות הפירעון של המשיב, וזכותה מכוח פסק הדין החלוט למכור את הדירה וליטול את חלקה בה, כאשר חלקו של המשיב בדירה יופקד בקופת נאמנות עד להוראות שיינתנו בהמשך.
ב. אין למשיב הגנת "בית מגורים", שוויתר עליה בהסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ובכל מקרה זכותו נדחית מפני זכותם של הקטינים ושל המבקשת למדור שקט.
ג. אין החוק מכיר בהגשת בקשה לחדלות פירעון, כמכניס את הממונה על חדלות הפירעון כצד בתובענה קמא דנן. מה גם שבכל מקרה אין השפעה כאמור בכל הקשור לזכויות המבקשת נשוא פסק הדין למחצית הדירה.
ד. לכן, לא היה מקום כי השופטת קמא תבקש את עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון במקרה דנן.
8. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את הבקשה, אף ללא צורך בתשובה בהתאם לסמכותי על פי סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד-1984.
9. בהתאם לצו בתי המשפט )סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס״ט-2009, סעיף 1)1), לא תינתן רשות ערעור על החלטה "בעניין קביעה...להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות...".
במקרה דנן, ההחלטה קמא עוסקת בקבלת תגובת הממונה על הליכי חדלות הפירעון. החלטה כזו לטעמי נכללת כאמור בסעיף 1)1) לצו בתי המשפט דלעיל, ודי בכך כדי לדחות את בקשת רשות הערעור דנן.
10. מעבר לכך, עסקינן בהחלטה דיונית מובהקת, המשורה לשיקול דעתה הנרחב של הערכאה הדיונית, ובהחלטות מסוג זה, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור.
ראה לעניין זה - רע״א 6560/19 שמעוני נ׳ רשות מקרקעי ישראל, פסקה 4 והאסמכתאות שם )10.10.19).
המקרה דנן אינו חריג ואין מקום להתערבות בהחלטה זו.
11. לאור כל האמור לעיל, אני מורה כאמור על דחיית בקשת רשות הערעור אף ללא צורך בתשובה.