אי הכרה בהסכם ממון בין ידועים בציבור | תמ"ש 30162-09, תמ"ש 30163-09

לחצ/י על התמונה להורדת פסק הדין

טענות בת הזוג

•  בן הזוג אהב אותה, מערכת היחסים הייתה רצופה ולוותה בנאמנות מצידה, היא ניהלה עימו חיים משותפים, אף שבן הזוג ניהל יחסי מין גם עם נשים אחרות.
• היות ואנשים רבים מכירים אותה כזוגתו של בן הזוג, החלפת מטפלים זוגיים ועשרות פגישות, משמעם "ידועות בציבור מובהקת".
• בהינתן גם כוונה לצוות לה רכוש, בקשות בכתב להולדת ילדים ולנישואין ורכישת רכב יקרב משותף לה, אין מדובר לשיטתה במתנות מיליארדר אלא, כאמור, בהתנהלות רצינית לשם בניית זוגיות.
•  הפנתה להסכם אשר נחתם אגב טיפול זוגי ובו התחייבה להסתפק במה שהוענק לה בהסכם.
• ההסכם הוא הסכם משפטי, אכיף ומחייב ואין מדובר בתרגיל אגב טיפול זוגי מסעיף לסיכומיה, פירטה בת הזוג והסבירה, כפי שנפרט בהמשך, מדוע טענות בן הזוג לעניין ההסכם אינן יכולות לעמוד.
• אין מדובר בהסכם מתנה או בהסכם שנזנח ואפילו יש בהסכם חוסרים, אזי ניתן להשלימם.
• גם הצדדים ראו בהסכם בבחינת הסכם מחייב והטיוטה שנערכה מלמדת קיומה של גמירות דעת.
• אין מדובר בהסכם שלא ניתן להציגו, בהיותו חלק מגישור.
• אין לייחס למטפלים, אצלם נחתם ההסכם, שום זיכרון לגבי נסיבות עריכת ההסכם ועדותם הייתה סותרת ומרובת גרסאות כדי אמירת שקרים.
• יש לדחות גם טענות ולפיהם הציגו המטפלים את המסמך כמי שאינו מחייב.
• כאשר מדובר ברישום נכס במשותף (רכב ו/או לגבי הדירה) אין לראות בהסכם בבחינת מתנה, בוודאי לא כזו שניתן לחזור ממנה עקב "התנהגות מחפירה".
• מדובר בהסכם בתמורה מצידה שאינה כספית והיא "הכוונה לחיות ביחד". לכן מדובר בכוונת שיתוף ולא בכוונה ליתן מתנות.
• בת הזוג לדעתה שינתה מצבה לרעה בהסתמך על ההסכם שכן "השקיעה עוד שנה וחצי" בחיים משותפים עם בן הזוג.
• בת הזוג טענה כי היא בבחינת ידועה בציבור "מובהקת" לעניין יחסיה עם בן הזוג ויש לראות בהם כמקימי משק בית משותף באופן ייחודי משלהם, לאור עושרו של בן הזוג לאמור, טבעי כי הוא בן הזוג יהא המממן

טענות בן הזוג

• בת הזוג, ידועתו בציבור לשיטתה, הגישה שתי תלונות שווא שנסגרו מ"חוסר אשמה".
• לא נתגבשה גמירות הדעת הנדרשת, הן לעניין ההסכם הנטען והן לעניין היות השניים ידועים בציבור.
• ההסכם לא הגיע לכלל הסכמה או התחייבות ואף בת הזוג לא ראתה בו מסמך מחייב.
• אין עסקינן אלא בגדר התחייבות ליתן מתנה אשר ניתן לחזור ממנה נוכח התנהגותה המחפירה של בת הזוג.
• אין לקרוא על הצדדים שאינם ידועים בציבור הסכם ממוני מכללא כלשהו.
• עצם קיומו של משא ומתן להסכם מלמד על ידיעת בת הזוג דבר אי קיום כוונת שיתוף כלשהו.
• העדר גמירות דעת נוגע הן לטיב הקשר והן לעניין ההסכם.
• לשיטת בת הזוג אזי לא היה "ההסכם" מלא, ללמדך כי לא בהסכם ממון מדובר, אלא ולכל היותר במעין טיוטה ראשונית וחלקית.
• אפילו היה ההסכם בבחינת "מחייב", הפרה אותו בת הזוג הפרה יסודית שהרי אין היא מסתפקת, למרות הצהרות מטעמה, רק בנמצא בו.

 דברי כב' השופט

• הדין הישראלי אינו רואה בהצהרה אודות יחסי ידועים בציבור חי הנושא עצמו. אין מדובר אלא בהצהרה, ממנה יכול ויגזרו זכויות או חובות, בין בירושה, בין מכוח חזקת השיתוף ובין מכוח דיני החוזים הכלליים.
• כאשר נדרשים להכיר בבת הזוג כידועה בציבור, יש ליתן משקל מכריע וממשי לאופן שבו ראו את עצמם בני הזוג, והאם הם התייחסו לעצים ידועים בציבור, אשר קשרו את חייהם זה בזו.
• בחינת מערכת היחסים בין הצדדים צריכה להיעשות על פי קריטריונים סובייקטיביים, ואין ספק כי הצדדים עצמם ראו את מערכת היחסים ביניהם כמערכת יחסים זוגית כשל על ואישה.
• עצם הכרה בבני זוג כידועים בציבור, אינה מובילה, באורח אוטומטי להחלת חזקת שיתוף בנכסיהם  .
• לצורך החלת חזקת שיתוף יש צורך בדבר מה נוסף להוכיח את כוונת השיתוף.
• מסקנתי היא איפוא שיחסי הצדדים לא התגבשו כדי ידועים בציבור, וגם אם מצוות אנשים מלומדה, או אי דיוק במונח, הציג הנתבע באירועים שונים את התובעת בכינוי "בת זוג", אין בכך רבותא. לא הצגת אדם באירוע כ"בן זוג" כהרי היותו בן זוג של ממש.

לחצ/י להורדת פסק הדין