תזכיר חוק הירושה החדש התשפ-א-2021 עם הסברים

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

הצעת חוק זו מבקשת להחיל תיקונים משמעותיים לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. ההצעה כוללת תיקונים מהותיים רבים להוראות החוק הקיים, שנועדו להתאים את חוק הירושה למציאות החיים המשתנה ולהתפתחות המשפטית שחלה בארבעים השנים האחרונות מאז חקיקתו. עם זאת, המבנה של החוק הקיים נשמר ועמו נשמרו גם חלק מהוראותיו המהותיות, אשר בהתאמות שונות נמצאו ראויות גם לתחולה עתידית.

בתחילת שנת 1999 מונתה ועדה שתפקידה היה להכין את חלק הירושה בקוד, היא ועדת הירושה בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל. הוועדה הורכבה מתמהיל של משפטנים העוסקים בדיני ירושה - השופט דוד חשין, השופטת חנה בן- עמי, השופט יהושע גייפמן, פרופ' שמואל שילה, פרופ' פנחס שיפמן, פרופ' אשר מעוז, פרופ' מיגל דויטש, עו"ד אליעזר שטיינלאוף, עו"ד עקיבא לקסר, עו"ד טנה שפניץ שהוחלפה לאחר מכן על ידי עו"ד שרית דנה, ד"ר פרץ סגל, עו"ד שמואל צור, עו"ד שלמה שחר ועו"ד יוסי זילביגר. את הוועדה ריכז עו"ד ארז קמיניץ.

הוועדה נתבקשה לבחון את ההסדרים של חוק הירושה הקיים, לתקן את הדרוש תיקון או להציע הסדרים חדשים. במהלך שבע השנים של עבודת הוועדה נבחנו תיקונים אפשריים שונים, ותוך שלגבי הסדרים מסוימים נבחן לעומק גם המצב החקיקתי במדינות העולם. בחלק מהנושאים שנדונו במליאת הוועדה הופיעו בפניה נציגים של מגזרים שונים על מנת לפרוש את טענותיהם. כן התקבלו מדי פעם פניות של משפטנים העוסקים בתחום וחלקן הועלו לדיון במליאתה.

ככלל, ניתן לציין בתמצית כי הוועדה המליצה על מספר תיקונים ותוספות לחוק הקיים; לחלקם של תיקונים אלה תהא השפעה מהותית על הדין הקיים וחלק אחר של התיקונים המוצעים נועד לשפר את ההסדרים הקיימים או להשלים חוסרים בהם, בין היתר, לאור המסקנות שהוסקו מהפעלתם לאורך השנים.

הצעת חוק זו כוללת את ההמלצות והשינויים העיקריים של ועדת הירושה, תוך שינויים מסוימים המתחייבים משינויי העתים, התאמות נדרשות ותיקוני חקיקה עדכניים (לדוגמא חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, השתע"ח-2018).

 

להלן יפורטו עיקרי התיקונים המרכזיים המוצעים:

1. כשרות לרשת לילד שנולד מתאי רבייה של המוריש- מוצע לקבוע כללים לעניין זכאות לרשת לגבי מי שנולד באמצעים טכנולוגיים לאחר פטירתו של המוריש. על פי חוק הירושה לא תיתכן הורשה למי שנולד לאחר 300 ימים מפטירת המוריש, כלומר שהורתו הייתה לאחר פטירת המוריש, גם אם נערכה לטובתו צוואה, שכן הוא נתפש כמי שאינו כשיר לרשת. שינויי העתים מחייבים התייחסות מודרנית לסיטואציות הוריות שהמדע מאפשר אותן. לפיכך מוצע לקבוע הוראות שיאפשרו הורשה בתנאים מסוימים גם בסיטואציה של ילד שנולד מתאי רבייה של המוריש לאחר מותו.

2. חיזוק זכותו של בן הזוג בירושה על פי דין- בהתאם להמלצות הוועדה, מוצע לחזק את זכותו של בן הזוג לירושה על פי דין, וזאת באופן הבא: חלוקה שוויונית בין בן הזוג  ובין יורשים אחרים תהא רק אם קיימים יורשים מן הפרנטלה הראשונה - ילדי המוריש או צאצאיהם; זאת בניגוד למצב כיום, שלפיו חלוקה כאמור מתבצעת גם אם המוריש הותיר הורים. כן מוצע כי חלוקה עדיפה לבן הזוג (שני שלישים מהעיזבון) תיעשה רק אם היורשים האחרים הם מן הפרנטלה השנייה - הורי המוריש או צאצאיהם (ולא כפי שהמצב כיום, שלפיו מתבצעת חלוקה כאמור גם אם המוריש הותיר הורי הורים).

3. הוספת פרנטלה רביעית- מוצע להוסיף בירושה על פי דין פרנטלה רביעית לפיה אם לא נותרו למוריש קרובים מבין הפרנטלות הקבועות בחוק כיום תעבור הירושה למי שהיה בן זוגו של ילדו של המוריש במועד פטירתו. לפי המלצות ועדת הירושה בעניין זה, בחינת אומד דעתו של מצווה סביר תעלה העדפה להעברת נכסיו למי שהצטרף למשפחתו בקשר זוגיות ליוצא חלציו על פני העברת הנכסים למדינה. עם זאת, מוצע כי עקרון החליפות לא יחול על פרנטלה זו, ולכן ילדי החתן או הכלה שנולדו מנישואים שניים לא יזכו לרשת במקומם.

4. ירושת ילד מאומץ- סעיף 16 לחוק הקיים שומר על קשר ירושה מסוים בין הילד המאומץ ובין משפחתו  הביולוגית, וקובע את מערך זכויות הירושה ביחסים שבין הילד המאומץ ובין משפחתו המאמצת. בדיוניה בסעיף זה הגיעה הוועדה למסקנה, כי אין הצדקה לאבחנה שעושה החוק כיום בין ילד מאומץ לילד טבעי, באשר היא מובילה לתוצאות בלתי רצויות ואינה נכונה מהותית, ועל כן היא מציעה לבטלה. שמירה על קשר בין הילד המאומץ להוריו הביולוגיים אגב הליכי הירושה מייצר קשיים רגשיים משמעותיים הן לילד המאומץ והן למשפחתו הביולוגית. לפיכך, מוצע כי מעמדו של הילד המאומץ ביחס למשפחתו המאמצת יהא זהה למעמדו של ילד טבעי ביחס למשפחתו הטבעית, כאשר קשר הירושה בין הילד המאומץ להוריו הטבעיים יבוטל. יצוין, כי ככול שהורה טבעי יבקש בכל זאת לשמור על קשר הורשה  הוא יוכל לעשות כן באמצעות צוואה.

5. שינוי הגדרת בני זוג-כיום, קובעים סעיפים 10, 11 ו- 55 לחוק את זכותו של בן הזוג לירושה על פי דין. סעיף 11 עוסק, על פי פרשנותו המקובלת, בירושת בני זוג נשואים. סעיף 55 לחוק ("מעין צוואה") מחיל את כללי ההורשה על פי דין החלים על בני זוג נשואים גם על בני זוג ידועים בציבור. עם זאת, זכות הירושה של בן זוג הידוע בציבור כפופה לתנאי של העדר סטאטוס נישואין לאחר של מי מבני הזוג עובר לפטירת המוריש. על פי הוראות החוק כיום, בני זוג הנשואים זה לזו, ואף אם אינם חיים יחדיו לאורך שנים רבות, יורשים איש את רעהו.

על פי המבנה המוצע, ביחס להגדרת בני זוג הדגש יושם על כוונת הצדדים ליצירת חיי קבע משותפים. ההצעה מבקשת להחיל קביעה מהותית במקום קביעה פורמאלית. על פי ההצעה, אופי מערכת היחסים הזוגית ייבחן גם אם בני הזוג נשואים פורמאלית. מוצע לקבוע חזקה, לפיה חיי משפחה במשק בית משותף לתקופה של לפחות שלוש שנים יקימו חזקה להיותם של הצדדים בני זוג. מן העבר השני, כאשר בני זוג נשואים נפרדו לתקופה של שלוש שנים רצופות לפחות, תגבר המהות על הצורה, ואף אם בני הזוג לא התגרשו פורמאלית, תישלל מבן הזוג שנותר הזכות לרשת, והוא לא ייחשב עוד בן זוג לצורך ירושה.

6. שלילת הזכות לרשת ממי שחטא כלפי המוריש- על פי לשון הסעיף כיום נדרשים שלושה תנאים לשלילת הזכות לרשת: הרשעה, גרימת מוות ופעולה במתכוון. משכך, אדם שגרם למות המוריש אך לא הורשע בפלילים עקב נסיבות אובייקטיביות מסוימות, כמו מותו של הרוצח או דלות ראיות להרשעה פלילית, יוכל, הוא או יורשיו, לרשת את הנרצח. על פי השינוי המוצע, יוחלפו תנאי שלילת הזכות הקיימים לתנאים מרוככים יותר והם: גרימת מוות ומצב נפשי של כוונה. השינוי יוביל לגמישות בהפעלת הכלל כך שלא תתחייב הרשעה פלילית ברצח או בהריגה במתכוון. מצד שני, מוצע שלא לפקוד עוון אבות על בנים ושלא לשלול את הזכות לרשת מצאצאיו של מי שגרם למות המוריש.

7. צוואה בהקלטה חזותית- מוצע להוסיף דרך נוספת וחדשה לעריכת צוואה – צוואה חזותית. על פי ההגדרה תיתכן עריכת צוואה באמצעות הקלטה המשלבת תמונה וקול (כמו הקלטה בווידיאו), כאשר ביחס לצוואה זו יידרש קיומן של מספר הוראות צורניות המאפיינות הקלטה כאמור, ואשר נועדו למנוע אפשרות לזיופים.

8. כשרות לצוות – מוצע כי כי גם קטין מעל גיל 15 יוכל לערוך צוואה ובלבד שבית המשפט אישר את הפעולה. בעת בחינת הפעולה לא יבחן בית המשפט את סבירות הוראותיה, אלא אך האם מבין המצווה את משמעותה של הפעולה המשפטית שביצע.  

9. תוצאת הסתלקות או ביטול צוואה- מוצע להבהיר שהתוצאה של הסתלקות של יורש מחלקו בעיזבון שלא לטובת אדם מסוים תהיה שחלקו יתווסף לחלקם של שאר היורשים על פי דין. הוא הדין לגבי הוראה בצוואה שנתבטלה- יזכו בזכייה הנוגעת לאותה הוראה היורשים על פי דין.

10. השפעה בלתי הוגנת - על פי התיקון המוצע, אם קיימים יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות בין המצווה לזוכה, תקום חזקה להשפעה בלתי הוגנת. הוראה חדשה זו תאפשר התמודדות קלה יותר עם המצבים המורכבים שמעוררת הסוגיה. יצוין, כי החזקה לא תחול על הוראה המזכה את בן זוגו או קרובו של המוריש, שכן סביר כי בינם ובין המוריש יתקיימו יחסי אמון מיוחדים או אף יחסי תלות. כן מומלץ לרכך את ההוראה הקטגורית שבסעיף 35 לחוק הקיים, ושלפיה מבוטלת הוראת צוואה שנעשתה לזכותו של מי שהשתתף בעריכתה או ששימש כעד לה. על פי הנוסח המוצע, השתתפות בהליך עריכת הצוואה לא תוביל לפסילה קטגורית של ההוראה המזכה, אלא אך תגלה חזקה להשפעה בלתי הוגנת.

11. העברת סמכויות לרשמים לענייני ירושה– לפי חוק הירושה הקיים, קיימים מצבים שבהם יש הרשם לענייני ירושה צריך להעביר בקשות מסוימות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה לבית המשפט לענייני משפחה. הניסיון שנצבר בשנות פעילות הרשם לענייני ירושה מלמדים כי בחלק מן המקרים אין הצדקה להטריח את בית המשפט לענייני משפחה ולהעביר אליו את הטיפול בבקשה, והדבר מאריך את ההליכים למתן הצו. לפיכך, מוצע להותיר את הטיפול בידי הרשם לענייני ירושה במקרים בחלק מהמקרים המפורטים בהצעה ובכך להקל את העומס בבתי המשפט לענייני משפחה.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

השפעת החוק המוצע על זכויות הילד:תזכיר החוק המוצע כולל מספר הוראות הנוגעות לזכויות הילד. לגבי מרבית ההוראות לא מוצעים שינויים, והדין החל לגבי ילדים כפי שהוא נוהג כיום על פי חוק הירושה ימשיך לחול גם על פי המשטר החדש. עם זאת מוצעים מספר תיקונים: ראשית, מוצע כי קטין מעל גיל 15 יוכל לעשות צוואה בכפוף לאישור בית המשפט מראש. שנית, מוצע, כי תבוטל האבחנה הקיימת בחוק כיום בין ילד מאומץ לילד ביולוגי, באופן שקשרי הירושה בשני המקרים יהיו זהים. 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לתזכיר החוק המוצע לא צפויה להיות השלכה ישירה על התקציב ועל התקן המנהלי.

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים: 

תזכיר חוק הירושה (תיקון מס'...)( תיקונים שונים), התש"פ-2020

תיקון סעיף 1 1. ב בסעיף 1 לחוק האמור בו יסומן (א) ואחריו יבוא:

"(ב) ליורש אין זכות בנכס מסוים כל עוד לא חולק העיזבון".

הוספת סעיף 1א 2. אחרי סעיף 1 לחוק יבוא:

"הגדרות 1א. בחוק זה-

"בני זוג" - מי שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1) הם נשואים ואינם פרודים;

(2) מי שחיים חיי משפחה במשק בית משותף בשים לב לכוונת הצדדים לקיים חיימשפחה כאמור דרך קבע, ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר; לענין זה, חזקה כי מי שחיים חיי משפחה במשק בית משותף במשך שלוש שנים רצופות לפחות, ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר, הם בני זוג;

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 .

"חלק", מעיזבון -חלק יחסי מכלל נכסי העיזבון;

"מנה", בעיזבון -

(1) בירושה על פי צוואה - נכס, לרבות כספים, שמוריש ציווה אותו לזוכה בצוואה;

(2) בירושה על פי דין – מיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, וכן דירת מגורים, כאמור בסעיף 115;

"פרודים"– נשואים שאינם חיים חיי משפחה במשק בית משותף מתוך כוונה של שניהם או של אחד מהם לנתק את חיי המשפחה כאמור; לענין זה, חזקה כי מי שאינם חיים חיי משפחה במשק בית משותף במשך שלוש שנים רצופות לפחותהם פרודים; כוונת הצדדים תיבחן בין היתר בשים לב למשך הפירוד, התנהגות הצדדים וקיומו של הליך להתרת נישואין;

"קרוב", של מוריש – כל אחד מהמנויים בסעיף 10(2);

"רשם לעניני ירושה"- כמשמעותו בסעיף 65א.

החלפת סעיף 3 3. במקום סעיף 3 לחוק יבוא:

"כשרות בני אדם לרשת 3. כל אחד מאלה כשר לרשת את המוריש:

(1) מי שהיה בחיים במות המוריש;

(2) מי שהורתו היתה בחיי המוריש ונולד אחרי פטירתו של המוריש, כשהוא בחיים; לענין זה, חזקה כי מי שנולד בתוך 300 ימים מיום פטירתו של המוריש, הורתו היתה בחיי המוריש;

(3) מי שהורתו היתה אחרי פטירתו של המוריש, מתאי הרביה שלו, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:

(א) הוא נולד בתוך ארבע שנים מיום פטירתו של המוריש.

(ב) המוריש הביע הסכמתו המפורשת, בכתב, כי אחרי פטירתו ייוולד מתאי הרביה שלו ילד, או שציווה את עיזבונו לילד שייוולד מתאי הרביה שלו אחרי פטירתו או שבית המשפט אישר לעשות שימוש בתאי רבייה של המוריש לבקשת מי שהייתה בת זוגו של המוריש במועד פטירתו".

תיקון סעיף 4 4. בסעיף 4 לחוק, במקום "תקופה זו בשנה נוספת" יבוא "את התקופה אם מצא כי קיימים טעמים המצדיקים זאת".

החלפת סעיף 5 5. במקום סעיף 5 לחוק יבוא: 

"שלילת הזכות לרשת 5. (א) הזכות לרשת את המוריש נשללת מכל אחד מאלה:

(1) מי שגרם או שניסה לגרום, במתכוון, למותו של המוריש;

(2) מי שגרם במתכוון להעלמה או להשמדה של צוואתו האחרונה של המוריש, מי שזייף אותה או מי שתבע ביודעין זכות לרשת על פי צוואה מזויפת.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשלול רק חלק מהזכות לרשת את המוריש, ממי שמתקיים בו האמור באותו סעיף קטן, ורשאי הוא מטעמים מיוחדים שלא לשלול את הזכות האמורה".

תיקון סעיף 6 6. בסעיף 6 לחוק - 

(1) בסעיף קטן (א), במקום המילים "שהוא זכאי לה על פי צוואה" יבוא "בעזבון";

(2) בסעיף קטן (ב), אחרי המילים "יורש מלכתחילה" יבוא "ואם הסתלק שלא לטובת אדם אחר, יווספו החלק או המנה כאמור ליורשים האחרים על פי דין לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין";

(3) במקום סעיף קטן (ה) יבוא: "מי שהסתלק רשאי לחזור בו מההסתלקות בהודעה בכתב כאמור בסעיף קטן (א) כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה".

תיקון סעיף 7 7. בסעיף 7 לחוק-

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהסכם, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, או את זכותו לגבי מנה בעיזבון, כולה או חלקה, ורשאים נושי היורש לעקל אתאת חלקו או את זכותו כאמור, כולם או חלקם";

(2) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יימחקו.

החלפת סעיף 8 8. במקום סעיף 8 לחוק יבוא:

"איסור התחייבות לגבי ירושה בעתיד 8. (א) פעולה משפטית  שבה מתחייב אדם להקנות נכס לאחר, ופטירתו של המתחייב מהווה תנאי או מועד להקניה, לרבות התחייבות לעשות צוואה או להימנע מלעשותה - בטלה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הסכם ממון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, על יצירת נאמנות ועל מסמך בכתב שנערך כאמור בסעיף 20 שהמתחייב ציין בו במפורש, כי הוא נערך לפי הוראות הדין הדתי הנוגע לעניין."

החלפת סעיף 8א 9. במקום סעיף 8א יבוא:

"צוואות הדדיות 8א. (א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).

(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן נוסף על הוראות סעיף 36 יתקיים אחד מאלה:

(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלה גם הצוואה ההדדית של המצווה השני, אלא אם כן קבע בית המשפט כי המצווה השני לא היה רוצה בביטולה;

(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –

(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;

(3) פסקה (2) תחול גם על עזבונו של בן הזוג שנותר בחיים בשינויים המחויבים.

(ג) הוראה בצוואה הדדית השוללת את הזכות לבטל את הצוואה - בטלה.

(ד) בית המשפט רשאי לפטור באופן מלא או חלקי את בן הזוג שנותר בחיים מהחיוב להסתלק או להשיב את חלקו או מנתו בעיזבון, כאמור בסעיף קטן (ב)(2), אם מצא כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת.

(ה) היה בן הזוג שנפטר הזוכה היחיד על פי הצוואה ההדדית של בן הזוג שנותר בחיים, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על ביטול צוואתו ההדדית של בן הזוג שנותר בחיים."

תיקון סעיף 10 10. בסעיף 10 לחוק, בפסקה (1) שבו, במקום המילים "(בחוק זה – קרובי המוריש)" יבוא "וכן מי שהיה בן זוגו של ילדו של המוריש, במועד פטירתו".

תיקון סעיף 11 11. בסעיף 11 לחוק, בסעיף קטן (א) - 

(1) בפסקה (1), המילים "או הורים" יימחקו;

(2) במקום פסקה (2) יבוא "אם הניח המוריש הורים או צאצאיהם - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה היורש בן זוגושל המוריש שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון". 

תיקון סעיף 12 12. בסעיף 12 לחוק, בסופו יבוא "הורי הוריו קודמים לבן זוגו של ילדו".

תיקון סעיף 13 13. בסעיף 13 לחוק, בסופו יבוא "ובני הזוג של ילדיו ביניהם".

תיקון סעיף 14 14. בסעיף 14 לחוק, במקום סעיף קטן (א) יבוא: "קרובו של מוריש שנפטר לפניו או שזכותו לרשת נשללה, ולו ילדים - הילדים יורשים במקומו; הוראה זו לא תחול על ילדיו של בן זוגו של ילדו של המוריש, שאינם קרובי המוריש".

מחיקת סעיף 15 15. סעיף 15 לחוק יימחק.

תיקון סעיף 16 16. סעיף 16 לחוקיימחק.

תיקון סעיף 17 17. בסעיף 17 לחוק, בסעיף קטן (ב), במקום המילים "שר האוצר" יבוא "בית המשפט".

תיקון סעיף 18 18. בסעיף 18 לחוק-

(1) אחרי המילה "בעדים" יבוא "בהקלטה חזותית, ";

תיקון סעיף 20 19. בסעיף 20 לחוק-

(1) האמור בו יסומן בסעיף קטן (א);

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(ב) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע אותה, תיקרא בפניו הצוואה בתרגום ללשון שהוא שומע והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה בחתימתו.

(ג) היה אחד העדים נוטריון, תהיה הצוואה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושהצוואה נעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשייה ומקומה".

הוספת סעיף 20א 20. אחרי סעיף 20 לחוק יבוא:

"צוואה בהקלטה חזותית 20א. (א) בסעיף זה –

"הקלטה חזותית" - הקלטה בשילוב תמונה וקול;

"חומר מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה -1995;

"אמצעי אחסון" - כל אמצעי לאגירה ולאחסון של מידע שהוקלט בהקלטה חזותית.

(ב) צוואה בהקלטה חזותית תוקלט באמירת כל דברי הצוואה בעל פה בידי המצווה, כשהוא מזדהה בשמו, מציין את תאריך הקלטת הצוואה ומציין בסופה כי זו צוואתו; ההקלטה תיעשה באופן רציף, תוך צילום פניו של המצווה, היא תישמר באמצעי אחסון, ולא ייעשה בה כל שינוי; צוואה בהקלטה חזותית תופקד אצל הרשם לענייני ירושה על ידי המצווה.

(ג) נעשתה ההקלטה החזותית או נשמרה באמצעות חומר מחשב, נדרשים בנוסף לתנאים שבסעיף קטן (ב) גם אלה:

(1) חומר המחשב נשמר בצורה מהימנה מעת יצירתו;

(2) הדרך שבה הופק חומר המחשב המוגש כצוואה, יש בה כדי להעיד על אמינותו.

(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין הקלטה חזותית, שמירתה, הפקדתה אצל הרשם לענייני ירושה ואופן הגשתה כחומר מחשב."

תיקון סעיף 22 21. במקום סעיף 22 לחוק יבוא:

"צוואה בפני הרכב בית דין  דתי 22. (א) צוואה בפני בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני הרכב בית הדין כאמור  או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי הרכב בית הדין הדתי כאמור.

(ב) דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, וההרכב יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

(ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

(ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

(ה) צוואה שנעשתה בפני בית דין דתי מותר להפקידה אצל רשם לעניניירושה על ידי המצווה או על ידי בית הדין הדתי.

(ו) צוואה שנעשתה בפני בית דין דתי תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בהכמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.

תיקון סעיף 23 22. בסעיף 23 לחוק-

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא-

"(א) חייל בצבא ההגנה לישראל בשירות סדיר או בשירות מילואים, או איש כוחות הביטחון, שנמצא בפעולה מלחמתית ושרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.".

(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

(ד) בסעיף זה- 

"חייל" –כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 ;

"כוחות הביטחון" – כהגדרתם בחוק בתי קברות צבאיים, תש"י-1950 או בחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985;

"פעולה מלחמתית" – כהגדרתה בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 .

תיקון סעיף 25 23. בסעיף 25 לחוק, בסעיף קטן (ב)- 

(1) אחרי פסקה (2) יבוא:

(2א) בצוואה בהקלטה חזותית - כל דברי הצוואה נאמרו בידי המצווה עצמו, ההקלטה נעשתה באופן רציף, תוך צילום פניו של המצווה, היא נשמרה באמצעי אחסון ולא נעשה בה שינוי ואם ההקלטה החזותית נעשתה או נשמרה באמצעות חומר מחשב התקיים גם האמור בסעיף 20א(ג) (1) ו –(2);";

החלפת סעיף 26 24. במקום סעיף 26 יבוא:

"כשרות לצוות 26. (א) קטין שטרם מלאו לו 16שנים, פסול דין וכן מי שאינו יודע להבחין בטיבה של צוואה, אינם כשירים לעשותה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עריכת צוואה על ידי קטין כאמור בסעיף קטן (א)טעונה אישור מראש של בית משפט; האישור יינתן אם נוכח בית המשפט, לאחר ששמע את הקטין, כי הצוואה נעשתה בהסכמה חופשית וכי הקטין מבין את משמעות הצוואה, תוצאותיה ואת יכולת שינויה."

תיקון סעיף 27 25. בסעיף 27, סעיף קטן (א) יימחק.

מחיקת סעיף 31 26. סעיף 31 לחוק יימחק.

תיקון סעיף 32 27. בסעיף 32 לחוק, המילים "או טעות בתיאורו של אדם או של נכס, בתאריך, במספר, בחשבון או כיוצא באלה, ואפשר לקבוע בבירור את כוונתו האמיתית של המצווה" יימחקו.

תיקון סעיף 35 28. במקום סעיף 35 לחוק יבוא:

"הוראת צוואה המזכה אחד מאלה, חזקה שנעשתה  בשל השפעה בלתי הוגנת:

(1) מי שהיו בינו ובין המצווה יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות, למעט קרוב של המצווה או בן זוגו;

(2) מי שערך את הצוואה, היה עד לעשייתה, לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן בן זוגו או צאצאו של אחד מאלה או צאצא של בן הזוג כאמור."

תיקון סעיף 36 29. בסעיף 36 לחוק, במקום המילים "; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה" יבוא "בדרך המעידה על גמירות דעתו של המצווה לביטול הצוואה".

תיקון סעיף 38 30. בסעיף 38 לחוק, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או דבר שידוע בעת עריכת הצוואה שקיומו בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה; ואולם, רשאי בית המשפט לבטל גם את הזכייה אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת."

החלפת סעיף 40 31. במקום סעיף 40 לחוק יבוא-

"תוכן הצוואה 40. (א) המצווה רשאי לצוות לאחד או לאחדים את כל עזבונו, חלק מעיזבונו או מנה בעיזבונו.

(ב) המצווה רשאי לצוות שיורש על פי דין לא יזכה בעיזבונו, כולו או חלקו, או במנה בעיזבונו."

תיקון סעיף 41 32. בסעיף 41 לחוק-

(1) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא: "או שהזוכה הראשון לא זכה בעזבון בשל תנאי או מועד שבצוואה או שהזוכה הראשון השיב את חלקו או את מנתו כאמור בסעיף 8א(ב)(2)(ב)".

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) התקיים בזוכה השני האמור בסעיף קטן (א) - בטלה ההוראה לטובתו."

החלפת סעיף 42 33. במקום סעיף 42 לחוק יבוא:

זוכה אחר זוכה 42. (א) המצווה רשאי לצוות את עיזבונו לשניים כדי שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; התקיים אחד מאלה יזכה הזוכה השני בעיזבון:

(1) הזוכה הראשון נפטר;

(2) זכותו לרשת של הזוכה הראשון, נשללה;

(3) הזוכה הראשון הסתלק מהעיזבון או שהשיב את חלקו או מנתו כאמור בסעיף 8א(ב)(2)(ב);

(4) הזוכה הראשון לא זכה בעיזבון או חדל מלזכות בעיזבון בשל תנאי או מועד שבצוואה.

(ב) הזוכה הראשון זכאי לעשות בעיזבון כבתוך שלו, והזוכה השני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני בצוואה, בהסתלקות, או במתנה או בתרומה שאינן מקובלות בנסיבות הענין, ואם עשה כן - בטלה הפעולה.

(ג) הזוכה השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו אף אם לא היה כשר לכך בעת פטירת המצווה; התקיים בזוכה השני האמור בפסקאות (1),(2) או (4) שבסעיף קטן (א), או שהסתלק הסתלקות שאינה לטובת אחר – בטלה ההוראה לטובתו.

(ד) הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים - בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה."

תיקון סעיף 43 34. בסעיף 43 לחוק, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה יוחזק העיזבון בנאמנות לטובת הזוכה בידי היורשים האחרים, ואולם, רשאי בית המשפט למנות לענין זה נאמן שאינו יורש, או את מנהל העיזבון; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם כשציווה המצווה את עיזבונו למי שנולד לאחר פטירתו כאמור בסעיף 3(2) ו-(3) או לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף 4".

החלפת סעיף 49 35. במקום סעיף 49 לחוק יבוא:

"חליפו של זוכה על פי צוואה 49. (א) זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו, או זוכה על פי צוואה שהוא בן זוגו או קרובו של המצווה, שזכותו לרשת נשללה - אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין.

(ב) לא היו לזוכה כאמור בסעיף קטן (א) צאצאים, או נשללה הזכות לרשת מזוכה על פי צוואה, שאינו בן זוגו או קרובו של המצווה – הוראת הצוואה לטובתו בטלה."

מחיקת סעיף 50 36. סעיף 50 לחוק יימחק.

החלפת סעיף 51 37. במקום סעיף 51 לחוק יבוא:

"חלוקה ליורשי מנות בעיזבון 51. (א) יורש של מנה מסוימת, יירש את המנה האמורה כמות שהיא במועד פטירתו של המוריש, או את תחלוף המנה כמות שהוא במועד האמור.

(ב) יורש של מנה מסוימת ששועבדה בידי המוריש, אינו רשאי לדרוש מן היורשים האחרים לסלק את החוב שבשלו שועבדההמנה.

(ג) יורש אינו זכאי לשיפוי מן היורשים האחרים אם במועד פטירת המוריש לא היתה המנה המסוימת או תחלופה נכס מנכסי העיזבון.

(ד) עד פטירת המוריש יהיו פירות המנה המסוימת או ההוצאות שהוצאו בשלה, לזכות העיזבון או לחובתו, לפי הענין; אחרי פטירת המוריש יהיו הפירות או ההוצאות כאמור לזכות היורש או לחובתו, לפי הענין, אלא אם כן זכה במנה במועד מאוחר יותר."

הוספת סעיפים 54א-54ב 38. אחרי סעיף 54 לחוק יבוא:

"קיום בקירוב 54א. הוראת צוואה שאין אפשרות לקיימה אך ניתן לקיימה בשינויים שאין בהם כדי לשנות את מהותה (בסעיף זה - קיום בקירוב), רשאי בית המשפט לקיימה בקירוב; ואולם, אם זכה זוכה בשל הקיום בקירוב בחלק או במנהששווים גבוה יותר משווי החלק או המנה שלהם היה זכאי אילו קוימה הצוואה ללא השינוי, ישלם את ההפרש ליורשים האחרים שחלקם או שמנתם קטנו בשל השינוי.

זכייה בעיזבון כאשר בטלה הוראת צוואה 54ב. בטלה הוראת צוואה לפי הוראות פרק זה, יזכו בזכייה הנוגעת להוראה הבטלה היורשים על פי דין של המצווה, לפי כללי החלוקה שבירושה על פי דין."

מחיקת סעיף 55 39. סעיף 55 לחוק יימחק.

תיקון סעיף 56 40. בסעיף 56 לחוק, במקום המילים "בן זוג, ילדים או הורים" יבוא "בני משפחה כאמור בסעיף 57".

החלפת סעיף 57 41. במקום סעיף 57 לחוק יבוא:

הזכאים למזונות 57. הזכות למזונות היא –

(1) לבן-זוגו של המוריש –אלא אם כן נשללה בחייו זכותו למזונות לצמיתות בפסק דין חלוט;

(2) ילדו של המוריש, וכן קטין שאינו ילדו של המוריש, שהיה סמוך על שולחנו, ערב פטירתו, ובלבד שחובת מזונותיהם היתה על המוריש במועד האמור או שהמוריש נשא בפועל במזונותיהם במועד זה, וכן ילדו של המוריש הכשיר לרשת אותו לפי סעיף 3(2) או (3);

(3) נכדו של המוריש, ובלבד שהוריו אינם יכולים לספק לו מזונות;

(4) הוריו של המוריש, ובלבד שחובת מזונותיהם היתה על המוריש ערב פטירתו, או שהמוריש נשא בפועל במזונותיהם במועד האמור.

מחיקת סעיף 58 42. סעיף 58 לחוק יימחק.

תיקון סעיף 59 43. בסעיף 59, במקום פסקה (5) יבוא:

"בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא; לענין זה תיחשב כהכנסתו של המבקש גם הכנסה שיכול היה להפיק, מכל מקור שהוא, במאמץ סביר;נישא בן זוגו של המוריש מחדש, רשאי בית המשפט להתחשב גם בהכנסת בן הזוג האחר."

תיקון סעיף 62 44. בסעיף 62 לחוק-

(1) בסעיף קטן (א), אחרי המילים "כולו או מקצתו" יבוא "או תשלומים עתיים, כולם או מקצתם";

(2) בסעיף קטן (ג), במקום המילים "תשלום חד-פעמי" יבוא "תשלומים".

מחיקת סעיף 64 45. סעיף 64 לחוק יימחק.

תיקון סעיף 67א 46. בסעיף 67א לחוק, בסעיף קטן (א)-

(1) במקום פסקה (4) יבוא:

"כאשר על פי הבקשה מי מבין היורשים או הזוכים הוא נעדר או אם רכושו מנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי";

(2) פסקאות (5)-(7) יימחקו.

תיקון סעיף 68 47. בסעיף 68 לחוק-

(1) בסעיף קטן (ב)-

(א) לאחר המילים "בעל-פה" יבוא " או צוואה בהקלטה חזותית שנעשתה או שנשמרה באמצעות חומר מחשב".

(ב) אחרי המילים "רשאי בית המשפט" יבוא "או הרשם לענייני ירושה";

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בית המשפט או הרשם לענייני ירושה רשאי לתת צו קיום צוואה לגבי צוואה שמצויה בחוץ לארץ ולא ניתן להביאה בפניו, אם הובא בפניו העתק מן הצוואה מאושר בהתאם לקבוע בסעיף 30(1) לפקודת הראיות  או צו קיום צוואה בבית משפט בחוץ לארץ מאושר כאמור; המבקש יתמוך הגשת העתק כאמור בתצהיר שלא ניתן להביא את הצוואה המקורית שמצויה בחוץ לארץ בפני בית המשפט הרשם, לפי העניין ומדוע לא ניתן לעשות כן, וכן שהצו שניתן בחוץ לארץ לא תוקן או בוטל."

תיקון סעיף 70 48. בסעיף 70 לחוק, בסעיף קטן (א), במקום המילים "יפרט בצו" יבוא "יפורט השינוי בצו, ורשאי הרשם לעניני ירושה או בית המשפט להוסיף ולפרט בצו".

תיקון סעיף 78 49. בסעיף 78 לחוק, אחרי המילים "מנהל עזבון" יבוא "לרבות מנהל עזבון זמני לפי סעיף 77,"

החלפת סעיף 79 50. במקום סעיף 79 לחוק יבוא:

"כשרות להתמנות למנהל עזבון 79. (א) למנהל עזבון יכול להתמנות יחיד או תאגיד, אחד או יותרשלפחות אחד מהם תושב ישראל או האפוטרופוס הכללי.

(ב) קטין, פסול דין, מי שנמצא בהליכי חדלות פירעוןלפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכליוכן תאגיד שהחליט על פירוק מרצון או שניתן לגביו צו פירוק, אינם כשירים להתמנות כמנהלי עיזבון.

(ג) מינה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, תאגיד כמנהל עיזבון, רשאי הוא לקבוע יחיד שימלא את תפקיד מנהל העיזבון מטעם התאגיד."

תיקון סעיף 81 51. במקום סעיף 81 לחוקיבוא:

"קביעת מנהל עזבון בצוואה 81. (א) קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, רשאי בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, למנות את אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו; 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין רשאי שלא למנות מנהל עזבון כלל אם מצא שאין הצדקה בנסיבות העניין למינוי של מנהל עזבון, לרבות בשל היקף העיזבון ומורכבותו.

תיקון סעיף 84 52. בסעיף 84 לחוק –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "לאפוטרופוס הכללי" יבוא "ליורשים ולבית המשפט".

(2) בסעיף קטן (ג), במקום "האפוטרופוס הכללי" יבוא "בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין".

(3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) בית המשפט, או הרשם לענייני ירושה אם היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, רשאי להורות על דרך מסירת פרטה או תוספת פרטה ליורשים לפי סעיף זה.

(ה) ביקש היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו להתייצב בהליך משפטי לפי חוק זה, יגיש לו מנהל העיזבון את הפרטה ואת תוספת הפרטה, ככל שהוגשה, בדרך שיקבע השר בתקנות."

תיקון סעיף 85 53. בסעיף 85 לחוק, בפסקה (1), במקום "לאפוטרופוס הכללי" יבוא "ליורשים ולבית המשפט".

תיקון סעיף 86 54. במקום סעיף 86 לחוק, יבוא:

"חשבונות, דיווח ומסירת ידיעות 86. (א) מנהל עיזבון חייב, בכל ענייני העזיבון, לנהל חשבונות, להגיש ליורשים ולתיוק בתיק בית המשפט דין וחשבון ולמסור ידיעות מלאות כפי שקבע בית המשפט.

(ב) השר רשאי לקבוע תקנות בעניין חשבונות, מסמכים ודוחות (להלן – דוחות) שעל מנהל עיזבון להגישליורשים ולתיוק בתיק בית המשפט ובכלל זה, צורתם, אופן ומועדי עריכתם והגשתם.

(ג) בית המשפט רשאי להורות במקרים מיוחדים כי מנהל העיזבון פטור מחובות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, ורשאי הוא להתנות הפטור בתנאים."

מחיקת סעיף 87 55. סעיף 87 לחוק יימחק.

תיקון סעיף 88 56. במקום סעיף 88 לחוק יבוא:

"אחריות מנהל עיזבון לנזק 88. (א) מנהל עיזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עיזבון.

(ב) מנהל עיזבון אינו נושא באחריות בשל השקעת כספי העיזבון שנעשתה בהתאם לתקנות שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 85א.

(ג) מנהל עיזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב וללא התרשלות לפי הוראות בית המשפט.

(ד) בית המשפט רשאי לפטור מנהל עיזבון שאינו פועל דרך עיסוק, מאחריותו,או להגבילה, אם פעל בתום לב לשם מילוי תפקידיו".

תיקון סעיף 89 57. במקום סעיף 89 לחוק יבוא:

"ערובה 89. (א) בית המשפט יורה למנהל העיזבון, לפני מינוי או אחרי כן, לשעבד נכסים אולהפקידבקופתביתהמשפט ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

(ב) בית המשפט לא יורה על שעבוד נכסים  או הפקדת ערובה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) אם כל היורשים הסכימו לכך וכן רשאי בית בית המשפט לפטור את מנהל עיזבון מחובת שיעבוד נכסים או הפקדת ערובה אחרת לפי סעיף קטן (א), בנסיבות אחרות ובשים לב לצוואת המוריש בהתייחס למינוי מנהל העיזבון ועניין שיעבוד הנכסים או הפקדת הערובה, ככל שפורט בצוואה.

(ג) ערובה לפי סעיף זה תינתן לזכות היורשים, והם זכאים לפעול למימושה בהתאם להוראות בית המשפט."

מחיקת סעיף 90 58. סעיף 90 לחוק יימחק.

תיקון סעיף 91 59. בסעיף 91 לחוק, אחרי המילה "שכר" יבוא "וכן שיפוי בעד הוצאותיו".

תיקון סעיף 92 60. בסעיף 92 לחוק, בסעיף קטן (א), אחרי המילים "להתפטר מתפקידו" יבוא "היו מנהלי עיזבון אחדים, ימסור המנהל את ההודעה גם למנהלי העיזבון האחרים;".

החלפת סעיף 94 61. במקום סעיף 94 לחוק יבוא:

"תוקף פעולת מנהל העיזבון באין אישור או הסכמה 94. (א) פעולה של מנהל עזבון הטעונה הסכמה או אישור לפי סעיף 93(2) או פעולה של מנהל עזבון הטעונה אישור בית משפט לפי סעיף 97(ב), תהא תקפה גם באין הסכמה או אישור כאמור אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב.

(ב) פעולה של מנהל עיזבון תהיה תקפה אף אם היה פגם במינויו או שפסקה כשרותו לכהן כמנהל עיזבון, אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב."

תיקון סעיף 95 62. בסעיף 95 לחוק, במקום המילים "זולת אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהיו סיבות מיוחדות" יבוא "אלא אם כן מצא שיש".

החלפת סעיף 97 63. במקום סעיף 97 לחוק יבוא:

"סמכויות מנהל העזבון 97. (א) מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), פעולה של מנהל עיזבון שהיא מן הפעולות המנויות להלן, טעונה אישור מראש של בית המשפט:

(1) עסקה במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין;

(2) המחאת של זכות לקבלת זכות במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין;

(3) מתן מתנה או תרומה;

(4) פעולה שמנהל העיזבון נמצא לגביה בניגוד עניינים;

(5) פעולה אחרת שבית משפט קבע כי היא טעונה את אישורו, לרבות פעולה ששווייה עולה על סכום שקבע;

(6) התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5); ניתן אישור להתחייבות על פי פסקה זו, לא יידרש אישור נוסף לפי סעיף קטן זה לצורך ביצוע הפעולה נושא ההתחייבות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים, לאשר בדיעבד פעולה מן הפעולות האמורות באותו סעיף קטן.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הסכימו כל היורשים לביצוע פעולה כאמור בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן, או להתחייבות לביצוע פעולה כאמור, אין הפעולה או ההתחייבות טעונות אישור של בית המשפט."

תיקון סעיף 98 64. בסעיף 98 לחוק, המילים "וידו בזה כיד המוריש" יימחקו.

תיקון סעיף 99 65. בסעיף 99 לחוק, בסעיף קטן (א), במקום המילים "ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום" יבוא "בדרך שיקבע השר בתקנות".

תיקון סעיף 100 66. בסעיף 100 לחוק-

(1) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ובלבד שהעיכוב במימוש הנכס לא יכביד על נושה של העיזבון באופן בלתי סביר; מומש נכס כאמור בשל אי סבירות כאמור, זכאי יורש המנה לשיפוי עד כדי מלוא שוויה, מהיורשים האחרים שאינם יורשי נכס מסוים";

(2) במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

"מכירה של נכסי העיזבון לצורך סילוק חובות תהיה בדרך שנכסים כאמור נמכרים בהוצאה לפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט כי יימכרו בדרך אחרת."

מחיקת סעיף 101 67. סעיף 101 לחוק יימחק.

החלפת סעיף 104 68. במקום סעיף 104 לחוק יבוא:

"סדר סילוק חובות העזבון והמזונות

104. (א) היה בעיזבון כדי סילוקם של כל חובות העיזבון ושל המזונות מן העיזבון, יסולקו חובות העיזבון והמזונות לפי הסדר כמפורט להלן:

(1) ההוצאות הכרוכות בהלווית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות;

(2) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון אם הן חלות על העזבון;

(3) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו(בחוק זה - חובות המוריש);

(4) חובות המוריש לבן-זוגו על פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות חובות לפי כתובה, והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק;

(5) מזונות מן העיזבון; ואולם, רשאי בית המשפט להורות כי מזונות זמניים ישולמו לזכאי אף בטרם שולמו החובות כאמור בפסקאות (1) עד (4)."

החלפת סעיף 106 69. במקום סעיף 106 לחוק יבוא:

"חדלות פירעון של העזבון 106. התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון והמזונות מן העזבון, יגיש מנהל העזבון בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי סעיף 177 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ויחולו על העיזבון הוראות חוק זה."

תיקון סעיף 107 70. בסעיף 107 לחוק, בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "ואין לחלקה" יבוא "כאמור בסעיף 99".

תיקון סעיף 109 71. בסעיף 109 לחוק, בסעיף קטן (ג), במקום המילים "במות המצווה, זולת אם היתה בצוואתו הוראה אחרת לענין זה" יבוא "במועד פטירת המוריש".

הוספת סעיף 109א 72. אחרי סעיף 109 לחוק יבוא:

"חלוקה על פי צוואה 109א הורה המצווה בצוואתו כיצד יחולקו נכסי העיזבון, יחולקו נכסי העיזבון על פי הוראות המצווה, והוראות סעיפים 112 עד 114 ו-116 עד 117 לא יחולו, אלא אם כן הסכימו הזוכים על פי הצוואה על חלוקה שונה ביניהם או אםמצא בית המשפט מטעמים מיוחדים, כי יש לסטות מהוראות הצוואה, ורשאי בית המשפט להתחשב לענין זה בהסכם בין הזוכים בדבר חלוקת העיזבון, ככל שישנו הסכם כאמור." 

תיקון סעיף 110 73. בסעיף 110 לחוק-

(1) בסעיף קטן (א), בתחילתו יבוא "באין הוראות בצוואה כאמור בסעיף 109א, או אם הסכימו הזוכים על פי הצוואה על חלוקה שונה ביניהם,או אם מצא בית המשפט כי יש לסטות מהן, או בירושה על פי דין";

(2) סעיף קטן (ג) יימחק.

(3) בסעיף קטן (ד), במקום המילה "117" יבוא "114 ו-116-117".

תיקון סעיף 111 74. בסעיף 111 לחוק סעיף קטן (ג) יימחק.

תיקון סעיף 116 75. בסעיף 116 לחוק, במקום המילים "יחולקו בין היורשים" יבוא "רשאי בית המשפט להורות על חלוקה".

תיקון סעיף 117 76. בסעיף 117 לחוק, בסעיף קטן (ג), אחרי המילים "ליורשים אחדים" יבוא "במשותף".

תיקון סעיף 120 77. בסעיף 120 לחוק, במקום המילים "ביותר משישית" יבוא "בשיעור בלתי סביר".

תיקון סעיף 125א 78. בסעיף 125א לחוק, ההגדרה "פקודת פשיטת הרגל" תימחק.

תיקון סעיף 125ג 79. בסעיף 125ג לחוק-

(1) בסעיף קטן (א)(1)(ו), במקום "צו כינוס כאמור בסעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל או צו ניהול עיזבון בפשיטת רגל כאמור בסעיף 202 לפקודה האמורה" יבוא "צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

(2) בסעיף קטן (א)(2)- 

(א) במקום "בפשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל" יבוא "בהליך חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי";

(ב) במקום "בקשת פשיטת רגל לפי אותה פקודה" יבוא "בקשהלצו לפתיחת הליכים לפי אותו חוק".

תיקון סעיף 125יב 80. בסעיף 125יב לחוק, במקום פקודת "פשיטת הרגל" יבוא "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

תיקון סעיף 127 81. בסעיף 127 לחוק-

(1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "אלא אם הוכח" יבוא "אלא כדי מה שקיבל מן העיזבון בזמן החלוקה";

(2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"היורשים חבים כלפי הנושה בחיוב אחד."

החלפת סעיף 131 82. במקום סעיף 131 לחוק יבוא:

"אחריות של יורש מנה 131. על אף הוראות סעיף 127, יורש של מנה בעיזבון אינו אחראי לחובות שלא סולקו עד לחלוקת העיזבון, אלא אם כן הנושה נקט פעולות סבירות  לגביית החוב מכל היורשים שאינם יורשי מנות, ולא הצליח לגבות את חובו, כולו או חלקו."

מחיקת סעיף 132 83. סעיף 132 לחוק יימחק.

החלפת סעיפים 133-134 84. במקום סעיפים 133-134 לחוק יבוא:

"פטור מאחריות 133. בית המשפט רשאי לפטור יורש מאחריותו לחובות שלא סולקו, לפי סימן זה, כולה או חלקה, בהתקיים, בין השאר, אחד מאלה:

(1) היורש נהג בתום לב ביחס לחובות העיזבון, ובכלל זה לא ידע על חובות שלא סולקו עד למועד חלוקת העיזבון;

(2) היורש שינה את מצבו בתום לב בהסתמך על מה שקיבל מהעיזבון;

(3) לפני חלוקת העיזבון עשה היורש, בעצמו או באמצעות מנהל העיזבון, פעולות לאיתור הנושים, לרבות פרסום הזמנת נושים לפי סעיף 99 או לפי סעיף 123;

(4) הנושה ידע או היה עליו לדעת  על האפשרות לגבות את חובו מהעיזבון, והוא לא פעל לצורך הגבייה או השתהה בפעולתו זו.

"זכויות להשתתפות או לשיפוי בין יורשים 134. (א) היורשים בינם לבין עצמם נושאים בחובות העזבון לפי יחס חלקיהם בעזבון ובלבד שלא ישא יורש בחובות העזבון בסכום העולה על אחריותו לנושים.

(ב) יורש שסילק לנושה יותר מכפי שמוטל עליו בינו לבין היורשים האחרים, רשאי לדרוש מן האחרים החזרת היתרה במידה שסילקו פחות מכפי שמוטל עליהם.

(ג) יורש של מנה בעיזבון שסילק חוב כאמור בסעיף 131 זכאי לשיפוי מהיורשים האחרים שירשו חלקים מהעיזבון, בהתאם לחלקיהם היחסיים, ואם סילק חוב כאמור בשל כך בלבד שלא היה בעיזבון כדי סילוק החובות ללא מימוש המנה, זכאי הוא להשתתפות גם מיורשי המנות האחרים בהתאם ליחס השווי של מנתם.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יורש שסילק חוב בשל כך שפעל כאמור בסעיף 129, אינו זכאי להשתתפות או לשיפוי, לפי הענין, מהיורשים האחרים, אלא אם כן הכשלת סילוק החוב זיכתה גם את היורשים האחרים."

תיקון סעיף 135 85. בסעיף 135, אחרי המילים "פסול דין" יבוא "ממנה שנתן ייפוי כוח שנכנס לתוקף"

תיקון חוק אימוץ ילדים 86. בחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981 , בסעיף 16, פסקה (3) תימחק.

תחילה 87. (א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.

(ב) תחילתם של הוראות סעיפים 20-21 ו-24 ביום התקנת תקנות על ידי השר לפי סעיף 20. 

(ג) תחילתן של הוראות סעיף  23  ארבע שנים מיום פרסומן. 

(ד) תחילתן של הוראות סעיפים 52 עד 55 ו-57 עד 58, 60 ימים מיום פרסומן.

תחולה והוראות מעבר 88. (א) מי שנפטר לפני יום התחילה, ימשיכו לחול על ירושתו הוראות הדין שחלו עליה ערב יום התחילה.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), עשה אדם צוואה ערב יום התחילה ונפטר לאחר המועד האמור, תהא הצוואה תקפה, מבחינת צורתה ומבחינת תוכנה, אם הייתה תקפה לפי הדין שחל ערב יום התחילה.

(ג) על מנהלי עזבון שמונו לפני פרסומו של חוק זה ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליה ערב יום התחילה.

דברי הסבר