מהי סרבנות גט?

אחת הבעיות המרכזיות בהליך הגירושין בישראל נוגעת לסרבנות גט. הכלל ההלכתי אשר דורש את הסכמת שני הצדדים לגט, נותן בידי הבעל את הכח לכלוא את האישה בקשר הנישואין ולמנוע ממנה להמשיך הלאה בחייה. מתוך ההבנה כי יש צורך להגביר את ההרתעה בסוגיה זו, יוצאת בשורה חדשה: העמדה לדין פלילי של סרבני גט, אשר יכולה להוביל לעונש מאסר בפועל.

סרבנות גט רקע כללי

אישה המבקשת להתגרש מבעלה תלויה בהסכמתו לכך וזאת בשל כללי ההלכה הקובעים כי גט חייב להינתן בהסכמת שני הצדדים. משהבעל מסרב למתן גט, היא לכודה בקשר הנישואין ואינה יכולה להינשא מחדש או להביא ילד לעולם, היות שהוא עלול להיות מוכרז כממזר. אמנם, גם האישה יכולה לסרב למתן גט, אולם לסירובה תהיינה השלכות מעטות על חייו של הבעל.  

מהן הסיבות לסרבנות גט? ובכן, בשונה מהנהוג לחשוב, סירובו של הבעל אינו נובע במרבית המקרים מתוך אהבה לאישה ורצון להישאר נשוי לה, אלא מתוך יצר נקמנות, שהרי ככל שיעמוד בסירובו, ימנע ממנה להמשיך בחייה. יתרה מזאת, גברים רבים מנצלים את רצונה של האישה בגט, ככלי לסחטנות, על מנת להשיג יתרונות שונים על פניה בהליך הגירושין. מדובר הן בפן הכלכלי, של חלוקת הרכוש לטובת הבעל וקביעת סכום מזונות ילדים נמוך יותר והן בפן הרגשי של החזקת הגט כקלף אל מול הסדר משמורת הילדים בו מעוניינת האם.  

המצב המשפט עד כה 

הדין בישראל מאפשר למסורבי גט בגירושים לנקוט בהליכים שונים נגד בן הזוג הסרבן והשימוש בהם נפוץ יותר בקרב נשים, היות שסרבנות גט היא לרוב מצד הגבר. אמנם, כלים אלו אפקטיביים במקרים מסוימים, אך הם אינם מרתיעים דיים ועל כן אין בהם כדי למגר את התופעה של סרבנות גט, הפוגעת חמורות בזכות היסוד הבסיסית כל כך – זכות החירות. ראשית ישנה האפשרות לפנות אל בית הדין הרבני, המוסמך להטיל סנקציות שונות נגד סרבן הגט, כפי שיפורט להלן, אולם ערכאה זו ממעטת לעשות שימוש בסמכויות שניתנו לה ועל כן יעילותו של הכלי הזה אינה רבה.  

שנית, ישנה אפשרות של הגשת תביעה נזיקית בגין סרבנות גט, אשר מזכה את האישה בפיצוי כספי בגין הנזק הנפשי שנגרם לה. אפיק משפטי זה, מטיל סנקציה כלכלית ממשית על סרבני גט והוא קידם את מיגור התופעה, אך לא במידה מספקת. עתה, נעשה מאמץ נוסף לסייע בהגברת ההרתעה והוא הנחיה חדשה של פרקליטות המדינה כי ניתן יהיה להעמיד סרבני גט לדין פלילי בעבירה של הפרת הוראה חוקית ולהטיל עליהם עונש מאסר בפועל, במקרה של הרשעה.  

סרבנות גט – סמכות בית הדין הרבני 

עת הוכחה לבית הדין הרבני קיומה של עילה לגט בהליכי הגירושין, רשאי הוא לתת פסק דין המחייב את הבעל למתן גט. אם מבקש הוא לנקוט בהליך מתון יותר, יכול בית הדין להשתמש בסמכותו להטלת עיקולים ומגבלות שונות על הבעל בשל סרבנותו. אולם, הלכה למעשה, בתי הדין הרבניים רואים בשני הפתרונות הללו כמוצא אחרון ביותר וממעטים לעשות בהם שימוש. תחת זאת, הם מפנים את בני הזוג לשלום בית, לניסיונות גישור וכיו"ב ונמנעים מלהורות על מתן הגט. משכך, פנייה לבית הדין הרבני מהווה כלי יעיל עבור האישה במקרים מעטים ולרוב, מותיר אותה מול שוקת שבורה, עד אשר הבעל יחזור בו מסירובו.

תביעת נזיקין נגד הבעל 

כאמור מעלה, למסורבת הגט עומדת האפשרות להגיש תביעה נזיקית נגד בן הזוג בשל סרבנות גט. אם התביעה תתקבל, בית המשפט יורה על פיצוי כספי בגין הנזק הנפשי שנגרם לאישה והכל בהתאם לנסיבות העניין, למשל:  

1. פגיעה בחירות ובאוטונומיה: סרבנות הגט מונעת מן האישה לנהל את חייה כרצונה ובפרט לקיים זוגיות אחרת, שהרי עלולה היא להיחשב כנואפת ולאבד את כתובתה.
   
   
2. אובדן הסיכוי להינשא ולהביא ילדים לעולם: עבור אישה המבקשת להינשא כדת משה וישראל, סרבנות הגט פוגעת בסיכוייה להינשא שוב וחמור מכך, להביא ילד לעולם, שהרי אם תוליד ילד מגבר אחר, הוא עלול להיות מוכרז כממזר.
   
   
3. כאב וסבל: נזק נפשי בגין ביזוי והשפלה, עוגמת נפש וכאב וסבל בשל סרבנות הבעל למתן גט וההשלכות השונות של מעשה זה על חיי האישה.

כלי זה מהווה אמנם תמריץ כלכלי להימנע מסרבנות גט במהלך הגירושים או לחדול ממנה, אולם גם בו אין די כדי לצמצם את היקפי התופעה באופן משמעותי ולמגרה כפי שנדרש בחברה מתוקנת. על כן, התקבלה החלטה כי לצד סמכויותיו של בית הדין הרבני בעניין זה ולצד ההכרה בסרבנות גט כעילה נזיקית, יש לתת מענה לסוגיה זו גם בדין הפלילי.  

עונש מאסר לסרבני גט 

בקיץ 2016, יצאה הנחיה מבית פרקליט המדינה כי מעתה סרבנות גט תוכל להיחשב כעבירה פלילית. מדובר בהפרה חובה חוקית (סעיף 287 לחוק העונשין) אשר מכוחה, לראשונה בישראל, יהיה ניתן להעמיד סרבני גט לדין פלילי. סמכות זו תופעל במקרים בהם ניתן צו לכפיית גט על ידי בית הדין הרבני והבעל עדיין עומד בסירובו. אם יוחלט על הגשת כתב אישום והבעל יורשע, ניתן יהיה להטיל עליו עונש מאסר בפועל. ישנם רבים בקהילה המשפטית, אשר סבורים כי נכון היה לאפשר העמדה לדין פלילי של סרבני גט, גם טרם נתן בית הדין הרבני פסק של כפיית גט, אולם למרבה הבעייתיות, זהו הכרח מבחינת כללי ההלכה, כדי לשלול אפשרות שהגט ייחשב כגט מעושה.  

יש לקוות כי ייעשה שימוש בסמכות זו באופן מלא וכי הדבר יוביל למיגור התופעה המקוממת של סרבנות גט.