משמורת משותפת

צור קשר


 מעונין בקבלת ניוזלטר

תקדים במשמורת משותפת בבית משפט העליון | בע"מ 919/15 פלוני נגד פלונית ואח'

לחצ/י על התמונה להורדת פסק הדין המקורי
 

 

 

על פי פרשנותו המקובלת של הדין העברי, חובת האב במזונות "מעיקר הדין" – שהיא כאמור החובה החלה בגילאי 15-0, ובכלל זה בגילאי 15-6 – מוגבלת לגדר הצרכים הבסיסיים של הקטין בלבד. מסקנה זו נלמדת מן ההלכה שלפיה האב חייב במזונות אלה "[לא] כפי עשרו אלא כפי צרכן בלבד".

 

כלומר, מדובר בחובה ששיעורה אינו נגזר מיכולתו הכלכלית של האב – שאז היקפה צפוי היה להשתנות בהתאם למצבו הכלכלי – אלא נובע מצרכיו המינימליים של כל ילד באשר הוא. בהתאם לכך נפסק כי מדובר בצורכי הקיום "ההכרחי ממש".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

19 יולי 2017

בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט לערעורים

בהרכב מורחב של שבעה שופטים:  

כבוד המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז.

 

ביום 19/07/2017 ייתן בית משפט העליון את פסק דינו בתיק בע"מ 9191/15 פלוני נ' פלונית ואח' תיק אותו ניהלה עו"ד מאיה רוטנברג מראשיתו. בשנת 2012 אב גרוש אשר חלק את גידול ילדיו בזמני שהות שווים ובמשמורת משותפת עם האם הגיש באמצעות עו"ד מאיה רוטנברג טען להגנתו בתביעת מזונות להפחתת דמי מזונות הילדים בטענה לחוסר שוויון בין המינים.

 

המסע המשפטי לבית המשפט העליון החל בפסק הדין של כב' השופט יעקב כהן >> תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר <<. שניתן ביום דצמבר 2013 בבית  משפט לענייני משפחה בראשון לציון. כאשר קבע סגן הנשיאה דאז בפסק דין הפרישה שלו כי יש לפרש את הדין העברי בהתאם לרוח התקופה בהתאם לעקרון השוויון בין המינים וללשון חוק המזונות, כב' השופט פסק כי האב לא חב במזונות ילדיו מעבר מעבר לחלקו היחסי . 

 

לחצ/י להורדת פסק הדין תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר

 

כתבה על פסק הדין בייצוג עורכת דין מאיה רוטנברג ynet | תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת

 

כאמור, להורים היו זמני שהות שווים עם הילדים לצד הכנסות זהות או דומות, האם תבעה ודרשה את מזונות הילדים על פי הדין העברי בקובע כי אם פטורה ממזונות ילדיה עד גיל 6, דבר אשר הביא למצב של חוסר שוויון ופערים בכלכלת כל בית שמתנהל כתוצאה מתשלום מזונות.

 

עפ״י החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, חל על בני זוג יהודים הדין האישי. הדין האישי של יהודים בישראל שואב את עקרונותיו בעיקר מן ההלכה והמשפט העברי, המטילים על האב את החובה לזון את ילדיו מתוך נקודת מוצא כי עיקר עול גידול הילדים על פי הרוב על כתפי האם. ואולם, המודרניזציה של החברה הובילה לכך שמציאות החיים השתנתה ואבות רבים החלו נוטלים חלק גדול בגידול הילדים.

 

האם ערערה לבית המשפט בית משפט המחוזי במרכז-לוד  עמ"ש 50603-01-14  ל'.ר' נגד ד'.ר', פסק הדין ניתן ב6 ינואר 2015 וביטל את פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון וקבע כי על פי הדין העברי חובת אב לשאת במזונות ילדיו הקטינים לידי אמם כאשר משמורת הילדים משותפת.

 

לחצ/י להורדת פסק הדין  עמ"ש 50603-01-14  ל'.ר' נגד ד'.ר'.

 

על פסק דין זה הוגש ערעור לעליון בע"מ 919/15 מטעם האב על ידי עורכת דין מאיה רוטנברג ועו"ד זורח רוזנבלום בפסק הדין שיינתן על ידי הרכב מורחב של 7 שופטים, נידונה השאלה הכיצד יש לקבוע את שיעור מזונות הילדים, בהתקיימה של משמורת משותפת וזהות בהכנסת ההורים.

 

טענתו כי האב צריך להיות פטור מתשלום מזונות לידי האם שכן הוא נושא במזונות הילדים בזמנים השווים שהם איתו . מצב בו יהיה תשלום מזונות כאשר הכנסות ההורים זהות למי מהצדדים יצור מצב של בית עשיר בית עני. ויגרום לתוצאה שתביא לפגיעה וליציבותם של הילדים.  

 

בתקופה האחרונה ניכרת מגמה בבתיהמשפט למשפחה להפחתה במזונות בהתקיים משמורת משותפת. ואולם, קיים כאוס וחוסר אחידות בפסיקות שכן בתי המשפט פוסקים סכומים שונים ומבצעים הפחתות שונות במזונות והכל מתוך פונקצייה של דיין ופונקציה של מחוז.  (מצ"ב  סקירת פסיקה בהמשך העמוד).

 

כאשר נדרשה  עמדת היועץ המשפטי לממשלה ועמדת מועצת הרבנות הראשית בתיק בבית המשפט העליון העמדה היתה כי גם אימהות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שנהוג היום.  עפ"י הרב יעקבי קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון.

 

סקירה בנושא מזונות משמורת משותפת לקראת הכרעה בבע"מ 919/15 הנידון בבית המשפט העליון.

למאמר בנושא משמורת משותפת לחץ כאן

למאמר בנושא משמורת משותפת ומזונות לחץ כאן

למאמר בנושא מזונות ילדים לחץ כאן

בבע"מ 919/15 (כבוד השופט ע' פוגלמן) שהוגש לבית משפט העליון ניתנה החלטה לעיכוב ביצוע על החלטה בפסק הדין בעמ"ש 50603-01-14, של כבוד השופט צבי וייצמן אשר לנימוקיו הצטרפו כבוד השופטת מיכל נד"ב וכבוד השופטת ורדה פלאוט, בפסק הדין בחן כבוד השופט ויצמן את חובת האב היהודי במזונות ילדיו הקטינים. לא עוד קשר בלתי מופרד בין הגדרתם של ההורים (המשמורת המשותפת - אשר ראוי שתמיד תהיה כהגדרה הורית שווה) לזמני השהות או למזונות ילדים. מעכשיו מזונות נקבעים לא לפי הגדרת ההורים אלא לפי זמני השהות, הכנסות שני ההורים (כולל כושר השתכרותם ומצבם הכלכלי), בחינת אחריותו ההורית האמיתית של כל אחד מההורים לענייני הקטינים ועוד.  

במדינת ישראל 2015 הוראות החוק קובעות כי אדם חייב במזונות ילדיו עפ"י הדין האישי החל עליו. במקרה של יהודים הדין הדתי. חלק ניכר מפסק הדין מתייחס בהרחבה לשינויים שחלו במהלך השנים בנושא מזונות הילדים.  

פסק הדין לא מתייחס בנימוקיו לנימוקי פסק הדין של כב' השופט (בדימוס)  בתמ"ש 16785-09-12 לפיהם יש לפסוק מזונות במקרים של משמורת משותפת, זמני שהייה שוויונים של הילדים עם כל אחד מההורים והכנסות זהות עפ"י  עקרון השוויון שבין המינים במדינת ישראל ללא הבדל גזע ודת; עקרון הצדק והיושר בהליכי משפט, והכל עפ"י העקרונות שנקבעו במגילת העצמאות של מדינת ישראל. 

בפסק הדין של כב' השופט וייצמן מנומק בהרחבה כי חבות המזונות היא: עד גיל 6 חובת האב במזונות ילדיו היא חובה מוחלטת ואבסולוטית, אך כיום ניתן לרככה בנסיבות חריגות באמצעות דיני היושר העבריים, צמצום הגדרת "הצרכים ההכרחיים" או צמצום הגדרת "אמידותו" של האב; מגיל 6 ואילך החובה היא מדיני הצדקה כאשר החבות העיקרית ע"פ דיני צדקה נופלים לשכמו של האב ואילו על האם נופלת חבות משנית בלבד ועפ"י יכולתה הכלכלית. דרך זו מאפשרת לבית המשפט גמישות רבה בפסיקת שיעור המזונות, כאשר אחוז ההפחתה בכל תיק ותיק יהיה שונה ויקבע לפי הקריטריונים לעיל.  

בסוגיית המזונות במקרים של משמורת משותפת, זמני שהייה שיוויוניים והכנסות זהות ישנן במערכת המשפט החלטות שיפוטיות סותרות של כל הערכאות הנכבדות השונות, כמו גם גישות שונות של חכמי ישראל, ולצד כל אלה גישת הועידה הממלכתית הציבורית בראשות פרופ' שיפמן. 

המטוטלת בין הדין האישי הדתי של מזונות ילדים יהודים, לבין עקרונות היסוד במשפט של: שוויוניות; צדק; הוגנות; סבירות וערכיות, נעה מצד לצד על המניע את המטוטלת לצד האחד או למשנהו, מגייס את טובת הילדים בצדו. 

הגישה של כב' השופט וייצמן בפסק הדין  עומדת בסתירה לפסקי הדין של בית המשפט העליון הנכבד בבע''מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה (פורסם בנבו, 8.6.2005), ואף בסתירה לפסק הדין בבע''מ 2433/04 ציניבוי נ' ציניבוי (פורסם בנבו, 2.10.05). 

גם המלומד ד''ר יואב מזא''ה במאמרו "הדין הדתי של מזונות ילדים, פסיקת בית המשפט העליון והפרקטיקה בבתי המשפט: בין מיתוס למציאות (טרם פורסם), סבור שגישת הש' וייצמן שגויה.  

המטוטלת נעה באופן שונה בין בתי המשפט המחוזיים הנכבדים ובתי המשפט למשפחה הנכבדים. 

ראה: 

·         בע"מ 2561/08 פלוני נ' פלונית- הסדר של משמורת משותפת יוביל להפחתה בגובה החיוב ובהיקפו אך לא במהותו ;  

·         בע"מ (חי') 318/05 פלוני נ' פלונית- "שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה" – במקרה זה הפחית בית המשפט 25%; 

·          עמ''ש מרכז 25027-02-14 כב' הש' ס.נ. מרוז, נד''ב וברנט- זמני שהות שווים ומשכורות שוות ולכן נקבע שהמזונות כולל המדור יופחתו ב 50%;  

·         רמ"ש חיפה 12918-11-14  דחיית בר"ע של אם כאשר הצדדים מתגוררים יחדיו . נקודת המוצא במקרה דנן צריכה להיות אחרת, ולפיה משממשיכים ההורים לגדל בצוותא את ילדיהם, והם ממשיכים לגור יחד, אף שהם מסוכסכים, אין לפקפק בהצהרת האב לפיה ימשיך לספק את צרכי הילדים כפי שנהג בעבר, והסכסוך בין בני הזוג אינו הופך את האב באחת להורה בלתי אחראי המתנער מחבותו כלפי ילדיו 

·         ע"א 813/87 רוטברד נ' מ"י מג (3) 514, 517; 

·         מ"א  (מחוזי ת"א) הוכשטיין נ' הוכשטיין, תק-מח 90(1),   163 , 165 (1990); 

·         עא ירושלים 367/02 כב' השופטת בן עמי חיוב האישה במזונות ילדיה מכוח דיני היושר ; 

·         בעמ 1102/06 מחוזי ירושלים כל עוד החוק בישראל קובע כי חובת האב לזון את ילדיו ולשאת לבדו בצרכי חייהם ההכרחיים אין מנוס מהחיוב (המינימלי); 

·         כב' השופט ש. שוחט בתמ"ש 50770/03 חיוב הורים במזונות הילדים עפ"י עקרונות הצדק והשיוויון; 

·         תמ"ש 80801-01 כב' השופט שוחט חיוב אב במזונות בנן הקטין שנולד מן הנוכרייה; 

·         תמ"ש (נצ') 40229-02-11 ב.נ. (קטין) נ' ש.נ.- מזונות במשמורת משותפת כאשר פסק הדין מסתמך על קביעה של אמת המידה שתנחה את בית המשפט בקביעת מזונות הקטינים תהא זו שנקבעה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים והועמדה על 1,400 ש"ח בגין צרכים הכרחיים אלא כולל מדור וחינוך בפסק הדין היתה הפחתה של 200 ₪ במזונות הילדים; 

·         תמ''ש (כ''ס) 28102/05 פלוני כב' הש' מקייס – במצב של משמורת משותפת הפחתה של 25% מגובה המזונות המקובלים שהם 1,250 ש"ח ; 

·         תמ"ש (ת"א) 49165-10-10 מ.ב.ס נ' ע.ס כב' השופט יהורם שקד – בית המשפט פוטר אב ממזונות במשמורת משותפת; 

·         תמ"ש  כב' השופטת ענת אלפאסי 53490-09-12 ביטול מזונות של אב על שני קטינים המוחזקים אצל האם בגלל משמורת 3 ילדים נוספים אצל האב; 

·         תמ"ש 4375-05-13 (לא פורסם) כב' השופטת שירי היימן- מעמידה את המזונות של כ"א מהקטינים בסך של 600 ₪ וקובעת כי כל אחד מההורים צריך לכלכל את ילדיו בזמן שהם איתו ויש להחיל את ההוצאות מדין צדקה באופן שווה על שני ההורים; 

·         תמ"ש ת"א כב' השופטת סנונית פורר 4881-10-12 – בית המשפט קובע כי במשמורת משותפת תהא חלוקה שווה ביין ההורים בתשלומי המזונות; 

·         תמ"ש כב' השופט שוחט 49130/03 - כב' השופט שאול שוחט על הקושי ביישום הוראות  הדין האישי תוך שמירה על עקרונות של צדק ושוויון . 

 

·         תמש (כ''ס) 28050/04- מקום בו עלולה להיגרם תוצאה קשה ובלתי הוגנת, יש לעשות שימוש בכלי ההלכתי "קים לי" ולקבוע שחובתו האבסולוטית של האב במזונות הכרחיים חלה אך ורק עד גיל 6, ומגיל 6 עד 15 חלים דיני הצדקה באופן שוויוני לגבי שני ההורים; 

·         תמ''ש 002480/04 י''ם כב' הש' בן ציון גרינברג פרשנות תקנות הרבנות הראשית תש"ד הגורסת כי חובת ההורים מגיל 6 עד גיל 15 הינה חובה מדין צדקה בלבד, החלה באופן שוויוני על האב ועל האם;      

·         תמ''ש (ב''ש) 24588-10-13 כב' הש' גאולה לוין הפחתה של 25 % ממזונות הקטינים במשמורת משותפת; 

·         תמ''ש 21412-09-11 (י''ם) כב' הש' נמרוד פלקס- בית המשפט לא חייב במזונות של שתי קטינות בשעה שאחיהם במשמורת האב וקבע כי כל אחד מההורים יישא במזונות של הילדים שמוחזקים אצלו.. 

  

          תמיכה נוספת לטענות ניתן למצא בדו''ח הועדה הציבורית בראשות פרופ' שיפמן מיום 20.9.14, שהמלצותיו מדברות בעד עצמן, ותומכות לחלוטין בעמדת המבקש בבר''ע זו. המלצות אלו משקפות את התמורות שחלו במקרה כגון דא ואת הטמעת ערכי השוויון, הצדק וההוגנות. 

 

עו"ד ומגשרת מאיה רוטנברג העומדת בראש מחלקת דיני משפחה ברוטנברג, משרד עורכי דין, הינה בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בתחום דיני המשפחה, מאחוריה ניסיון רב בניהול תיקים של גירושין ומשמורת ילדים. לרשותה צוות עורכי דין בעלי מומחיות מגוונת בעולם המשפט.

מעוניינים להתייעץ? אנחנו כאן בשבילכם.

יצירת קשר עם עו''ד מאיה רוטנברג


 

באפשרותכם למלא את טופס יצירת הקשר ונחזור אליכם בהקדם.
ניתן להשיג אותנו באמצעים הבאים:

 

מאיה רוטנברג, עורכת דין

סניף תל-אביב צפון:

 

רחוב ראול ולנברג 18, מתחם CU (שוק צפון) מגדל D קומה 4 רמת החייל, תל-אביב.

ישראל     

 

מיקוד:  6971915 

 

טלפון:  03-6161535

 

פקס:  03-6161913   

 

נייד:    0544-705733

 

office@rotenberglaw.co.il

Maya Rotenberg, Adv.

North Tel-Aviv branch:

 

18 Raoul Wallenberg St., Building D, 4th floor CU business park, Ramat Hachayal ,Tel-Aviv, Israel.

 

Zip Code: 6971915

 

Tel:       +972-3-6161535

 

Fax:   +972-3-6161913


Mobile:
+972-54-4705733

 

office@rotenberglaw.co.il

 

*
*
טען קובץ
checked

 

   

 

פסק-דין בתיק בע_מ 919_15 | כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם?

דרג את הכתבהדירוג כתבה פסק-דין בתיק בע_מ 919_15 | כיצד יתחלק נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם?: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים

פסק-דין בתיק בע"מ 919/15 | בע"ם 919/15 בע"ם 1709/15 פלוני נ' פלונית ואח'

תחילה נבהיר בקצרה כמה מושגי יסוד הקשורים לדין החל במזונות. ראשית, לצורך קביעת חיוב המזונות מבחין הדין העברי בין שלוש קבוצות גיל: גילאי 6-0 ("קטני קטנים"); גילאי 15-6 ("קטנים"); וגילאי 18-15 ("גדולים"), כאשר לגבי כל אחת מן הקבוצות חלים הסדרים שונים. אנו נמקד מבטנו בקבוצה השנייה הניצבת במוקד הערעורים שלפנינו, אך למען שלמות התמונה נתייחס בקצרה גם אל קבוצות הגיל הנוספות. שנית, הדין העברי מבחין בין מזונות הכרחיים (או "מזונות מעיקר הדין") שכמוסבר לעיל, נועדו לספק את צרכיו הבסיסיים ביותר של הקטין; לבין מזונות העולים על ההכרחי, שהם "מזונות מדין צדקה". קביעת החבות וחלוקתה בין ההורים שונה ביחס לכל אחד מסוגי המזונות. שלישית, הדין העברי מבחין בין עצם קיומה של חובת מזונות לבין האפשרות לאכוף אותה מכוח פסק דין. כלומר, יתכנו מקרים שבהם חרף קיומה של חובה משפטית בדין העברי ליתן מזונות לא ניתן יהיה לאכוף על ההורה בפסק דין את תשלומם.

כלל היסוד שנקבע בפסיקתנו הוא כי על פי הדין העברי אב יהודי – והוא בלבד – חב בסיפוק המזונות ההכרחיים של ילדיו מלידה ועד הגיעם לגיל 15
דרג את הכתבהדירוג כתבה פסק-דין בתיק בע"מ 919/15 | בע"ם 919/15 בע"ם 1709/15 פלוני נ' פלונית ואח': 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

41385-03-15 עמ"ש -->לחץ להורדת פסק הדין <--

פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
כב' השופט הבכיר זיאד הווארי
כב' השופטת אסתר הלמן
כב' השופט שאהר אטרש

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים 58314 עמ"ש - ש. ג. ואח' נ' מ. ג.

פסק דינו של בית המשפט מבוסס על עקרונות ראויים של שוויון והגינות, תוך שמירת על אינטרס והגנת הילדים, כל זאת בראי המצב החברתי והתמורות שחלו בו מבחינת כושר ההשתכרות של ההורים וחלוקת ההורות במקרה של פרידה. הנושא הוא חשוב ויש ליתן לו את 2 הדעת, על כל היבטיו. יש להניח כי הדבר יעשה בקרוב במסגרת בקשת רשות הערעור בתיק בע"מ 919/15 שאוזכרה לעיל, על פסק הדין בעניין ל' ר', אך כל עוד לא שונתה ההלכה, אין אלא להצטרף לדעת בתי המשפט, אשר קבעו כי אין זו הדרך לשינויה (ראה: סעיף 14916 פסק הדין של כב' השופטת וילנר בעמ"ש 5 מרכז) – - וכן האמור בעמ"ש (מחוזי 02-54 6 ). הדברים יפים בפרט, כאשר בעת האחרונה 4.5.51 פלונים נ' פלונית (ניתן ביום 9109.-09-54 7 נזדמן לבית המשפט העליון לדון בסוגיה, והוא בחר שלא להתערב ולשנות את ההלכה הנוהגת. לחץ לצפיה בפסק הדין המלא
דרג את הכתבהדירוג כתבה 41385-03-15  עמ"ש  -->לחץ להורדת פסק הדין <--: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
6 מדרגים
עבור לתוכן העמוד